מהמגרב למערב –יהודי מרוקו בין שלוש יבשות- יצחק דהן-יהודי מרוקן – בין עלייה למדינת ישראל להגירה לארצות המערב. ההגירה לצרפת וסוגיה- מרכז רמב״ם
מרכז רמב״ם
אחת המטרות של ברית יוצאי מרוקו בפריז הייתה להקים בית כנסת ליוצאי מרוקו שבו יתפללו בנוסח המרוקאי וישמרו את מנהגי התפילות והליטורגיה של יהודי מרוקו. אולם כהן הבין שיש להפריד בין ארגון הברית ובין בית הכנסת, ואכן המוסדות הופרדו.
- בשנת 1977 החל כהן לפעול להקמת מרכז רמב״ם [מייסדי המרכז בחרו בשמו של הרמב״ם, מי שחי ויצר בעיר פאס שבמרוקו, ודמותו היא חלק בלתי נפרד מהמורשת המרוקאית ומזהות המרוקאית (בן־רפאל ובן־חיים, 2006).] בבניין שבו פעלה בעבר המשלחת הישראלית של משרד הביטחון. עזר וייצמן, שר הביטחון דאז, תמך במכירת הבניין בתנאים מועדפים לצורך הקמת בית הכנסת. כך נקנה הבניין, שופץ ועוצב על פי מיטב המסורת האומנותית של הארכיטקטורה המרוקאית, בניצוחו של האדריכל היהודי־מרוקאי, לוסיין ללוז. במהלך הבנייה גויסו אומנים נוספים ממרוקו לעבודה במקום, והם עיצבו בית תרבות ליוצאי מרוקו. מקום זה שיקף במידה רבה את האומנות המרוקאית ואת תרבות הבנייה המרוקאית, והוא שימש לפעילות תרבותית וחברתית שמטרתה הייתה לשמר את המנהגים של יוצאי מרוקו ואת תרבותם (1996 ,Cohen). בשנת 1982 החל המקום לשמש כבית כנסת מרכזי של יהודי מרוקו, כמקום לפעילות חברתית ותרבותית של הקהילה ובמוקד לחיזוק הקשרים בין בית המלוכה המרוקאי ויהודי מרוקו. לדוגמה, שגריר מרוקו בצרפת הוזמן לתפילת יום כיפור, ובמקום נערכה תפילה אשכבה למלך מרוקו מוחמר ה־5 (מחווה זו הועתקה לכל בתי הכנסת המרוקאיים מחוץ לישראל).
בשנת 1985 ציין ארגון אונסק״ו את יום הולדתו ה־850 של הרמב״ם, ומרכז רמב״ם בפריז היה האכסניה שפתחה את האירועים ונעלה אותם. במסגרת אירועים אלה השתתפו שרים, אישי ציבור יהודים ולא יהודים וחוקרי רמב״ם ממוסדות אקדמיים שונים בעולם.
[כיום בראש אונסק״ו עומדת אודרי אזולאי, בתו של אנדרי אזולאי, יועץ מלך מרוקו וממנהיגיה הבולטים של יהדות מרוקו בעולם.]
נראה שחלומו של דוד כהן התגשם. כיום מרכז רמב״ם הוא אבן שואבת ליוצאי מרוקו בפריז בכלל ולדרי הרבעים 17-16 בפרט (בעשור האחרון רובע זה הוא שכונת המגורים היהודית הגדולה ביותר באירופה, ובנובמבר 2019 גרו ברובע זה כ־44,000 תושבים). במקום מתקיימים אירועים קהילתיים רבים, לדוגמה ערבי פיוטים ובקשות כמנהג יוצאי מרוקו, ויש בו כולל פעיל של עשרה אברכים הלומדים עם חברי הקהילה. פעילות זו מבטאת את הרצון להבטיח שמהמקום הזה יצמח דור של תלמידי חכמים שבעתיד יהיו המנהיגים הרוחניים של הקהילה היהודית. לאחר פטירתו של דוד כהן(בשנת 2004), מונה בנו אלבר(אברהם) לתפקיד נשיא מרכז רמב״ם,
ברבעים 17-16 היוקרתיים גרים יהודים מרוקאים רבים יוצאי העיר מקנס שבמרוקו, ובזכות נדיבותם פועל מרכז רמב״ם בעיר.
מוסדות חרדיים
מבין המוסדות החרדיים בצרפת העדיפו בני הנוער ללמוד במוסדות הישיבה אקס־לה־בן שבראשם עמד הרב חיים חייקין 2008).
הרב חיים חייקין הגיע לשטרסבורג לפני מלחמת העולם השנייה כדי לכהן כראש ישיבה במקום הרב וסרמן. הרב חייקין הוא מתלמידיו המובהקים של החפץ חיים (רבי ישראל מאיר הכהן).
הישיבה נמצאת במורדות האלפים הצרפתיים, בין הערים גרנובל לליון, בקרבת העיר ז׳נבה. כ־4,000 בני נוער, בנים ובנות, הגיעו לאקס־לה־בן להשלמת לימודיהם התיכוניים והישיבתיים במסגרות דתיות שאף העניקו להם בית חם להתגורר בו בתנאי פנימייה. רוב בוגרי המסגרות האלה המשיכו ללימודים אקדמיים ולמדו בעיקר מקצועות חופשיים (רפואה, משפטים ועוד), ומיעוטם פנה ללימודים תורניים או לתפקידים קהילתיים חינוכיים. מקצת הבנות שלמדו בסמינר תומר דבורה נישאו לבוגרי הישיבה, ומקצתן נסעו ללמוד הוראה בסמינר היוקרתי למורות בגייטסהד שבאנגליה. כך שימשה אקס־לה־בן מרכז קליטה להכשרת נוער יהודי שבו שולבו בהצלחה לימודים כלליים ולימודים תורניים.
רבני קהילות ומחנכים כמו הרב דוד משאש (פריז), הרב קלוד מאמאן (בורדו), הרב גבריאל טולידאנו(ליון), הרב צבי פרידה (בני ברק), הרב גד בוסקילה(ברוקלין), הרב יצחק דיין(ז׳נבה) והרב קלוד זפרן(פריז).
ישיבה נוספת בצרפת היא ישיבת אור יוסף ששכנה בעיירה פובלֶן, כ־50 קילומטר צפונית לפריז, ובאמצע שנות ה־60 עברה לעיירה ארמונטייר הסמוכה. הרב גרשון ליבמן, מי שכונה ״רבנו״,,היה המנהיג הרוחני של הקהילה וראש הישיבה. בשונה מהמוסדות באקס־לה־בן, שבהם הכשירו את הנערים לחיים מודרניים וסייעו להם בבחירת הלימודים העל־תיכוניים, לישיבה בפובלן הגיעו מאות תלמידים בני 12 ומעלה שלמדו בשיטת נובהרדוק, שיטת מוסר הדוגלת בהסתפקות במועט, בהתבודדות, בשמירת הלשון, בתענית דיבור, בחיים מידיים ובלימוד תורת המוסר של ״הסבא״ מנובהרדוק תוך דחיית הלימודים הכלליים(שניאור, 1998). פובלן לא התאימה לעולמו המסורתי של הנוער המרוקאי, לא התאימה לציפיותיהם של הילדים ושל ההורים, ובפועל ניכרו פערים בין התפיסה החינוכית של הרב ליבמן ובין תלמידיו יוצאי מרוקו.
מהמגרב למערב –יהודי מרוקו בין שלוש יבשות- יצחק דהן-יהודי מרוקן – בין עלייה למדינת ישראל להגירה לארצות המערב. ההגירה לצרפת וסוגיה- מרכז רמב״ם
עמוד 40
תרומת חכמי מרוקו בדורות האחרונים לפיתוח המשפט הציבורי העברי-אביעד הכהן-לבי במזרח כרך ב'- הגבלת חופש הלבוש.
וכך מצאנו בתקנה שנתקנה בפאס בשנת תצ"ב ] 1732 [ ולימים קיבלה את אישורם של חכמי מכנאס ושל הנגיד שמואל הלוי, כדברים הבאים :
לתקן המעוות עלתה הסכמתינו אנחנו בית דין החתומים ומנהיגי הקהל למנות ששה אנשים מהקהל לדרוש ולפקח ולחקור ולתקן בקיעי העיר הלא המה היקרים דוד אספאג' ומשה גאביזון ומשה נסיאו ויעקב ן' חמו ויוסף ן' אשרקי ואברהם בן משה ן' אדהאן לעמוד על עמדם בכל לילה ולילה כנשף בערב יום, לשוט במבואות, וכל בית שימצא בו שני בעלי בתים דרים בבית אחד, או איזה נוספים בלי סיבה איש או אשה, כולהו קיימי [=כולם קיימים] ב'בל יראה ובבל ימצא' . וכן על העושה איזו נבית"א בשמחת נישואין וכיוצא בה, לא תראה ולא תמצא שם שום ערבובייא שם מאנשים ונשים .
וכן יימנעו כל הנשים הילדות שלא הגיעו לימי הזקנה שלא לצאת שום אחת מפתח האלמלאח [=המלאח, שכונת היהודים]. וכן כל אשה שתצא מפתח ביתה בלא רדיד ככל הנשים, וכן כל אשה שאינה זקנה, שתיכנס לשום פורני =[תנור[.
וכן ישוטטו [=המפקחים הנזכרים] כל יום שבת על כל יושבי קרנות בשוק ובפתחי שערים, בעיר וברחבה שלפני פתח אלמלאח .
וכן העושים מיני שחוק בבית החיים [=בית הקברות] או בחצריהם ובטירות ם 146 כגון אלו המשחקים בקובייא ובשחוק הנקרא 'דאדו' ובאגוזים כדרך הבחורים שמשחקים בהם.
וכן יפקחו על מוכרי המים שרופים בשבת, יש מהם במשכון ויש במעות, וכן בכניסת השבת ישוטטו להשבית את העם ממלאכה ומשא ומתן מבעוד יום . על כל הדברים ישימו עין לפקח ולדרוש ולחקור, בין בקיץ בין בחורף, בין ביום בין בלילה.
וכל העובר על שום פרט מזה אחרי שמעו הכרוז בבתי כנסיות, הרשות בידם להענישו עונש גוף ועונש ממון, איש או אשה, על ידי הנגיד אשר יהיה בכל זמן .
ומה שהוא קנס מעשרים אוקיות ולמטה, יהיה לזכות עניים. ולמעלה מזה, לזכות הקהל לפסי העיר [=לתיקון רחובות העיר[.
וכן יפקחו בחנויות הטבחים הקבצים בערבי שבתות שלא יפתחו עד אחר תפילת שחרית. וכן כל החנויות שבשוק.
כל זה ראינו לסקל המסילה, ואלקינו מרחם , 147 ינחנו במעגלי צדק למען שמו. 148 והיתה הסכמה זו בחמשה ועשרים בשבט התצ"ב ליצירה פה פאס יע"א [=יגן עליה אלקים] יהודה בן עטר סיל"ט יעקב אבן צור שלם אדרעי סיל"ט .
במקרה אחר, הוגבל חופש התנועה של אחד מאנשי קהילת פאס שנחשד בעבירה חמורה, ככל הנראה בקיום יחסים עם אשת איש. וכך נאמר ב"פקודת הגירוש" שעליה חתמו בשנת תע"ה ( 1715 ) שלושת דייני פאס רבי יהודה בן עטר, רבי אברהם בן –דאנאן והיעב"ץ, רבי יעקב אבן צור ופורסמה על ידי הרי"מ טולידנו :
אנחנו החותמים מסכימים הסכמה גמורה שמן היום הזה והלאה לא יכנס מסעוד בן יחיש בן זקן לזה האלמלאח [=שכונת היהודים] ולא יתגורר בו כלל וכלל אלא ילך לגור באשר ימצא ולא יראה ולא ימצא פה אפילו בדרך העברה בעלמא. וכל אימת שיראה פה גרש יגרשוהו הקהל כי כך ראוי ונאה לנו להשבית ולהשקיט קולות וקולי קולות ותכל תלונות קרובי יוסף בן יחיא בוסידאן פן יתגלגל הדברים ויגיע שום נזק לציבור ח"ו .
הגבלות שונות על חופש התנועה מסוג זה הוטלו גם על ידי מועצת החכמים שהתכנסה במאה העשרים, בעקבות מקרים של פריצות מינית וערעור המסורת. כך, למשל, תיקנה מועצת החכמים מגבלות על הליכה למיני "הילולות" שונות, שהיו לצד כיבוד החכמים שלשמן התכנסו פתח למעשי פריצות והוצאות יתירות . – –וכך קבע רבי שאול אבן דנאן, שראוי לומר עליהן "לא מעוקצך ולא מדובשך. וגם אל תקרי הילולים אלא 'חילולים ' " והוא מוסיף:
אך מה נעשה כבר הרגש הזה [=מנהג ההילולה] נסתפח בלב ההמון, ונעשה להם כיסוד האמונה, גם הדת נתנה ביד תועלת הממון , וקשה לעצור הדבר מכל וכל.
על מנת לאסדר את ההילולות, נקבע שהילולה יכולה להיעשות רק ברשיון בית הדין המחוזי ובאישור בית הדין הגבוה, ונקבעו מגבלות שונות לקיומה: איסור הידחקות המונית ומניעת ערבוב נשים וגברים יחדיו; איסור קיום סעודה בבית העלמין אלא אם מכינים קבלת פנים ל"קרואים ושרי ממשלה"; היתר הקמת אוהלים רק מחוץ לבית העלמין וחובה לדאוג לניקיון השטח; ועוד. במקרה שבו התקיימה ההילולה ביום ראשון, ניתן היתר להיכנס לשטח בית העלמין רק במוצאי השבת כדי למנוע חילול שבת.
אכן, כפי שהעיר אליעזר בשן, הייתה זו ככל הנראה "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה", והיא לא נתקיימה במלואה הלכה למעשה.
תרומת חכמי מרוקו בדורות האחרונים לפיתוח המשפט הציבורי העברי-אביעד הכהן-לבי במזרח כרך ב'- הגבלת חופש הלבוש.
127 PDF