מאיר נזרי-שירי דודים לר' דוד אלקאיים- נב. שפה יפה

נב. שפה יפה

כתובת השיר: פיוט זה לילדים וילדות המנגנים בבית הספר להתלמד בהברות ומשקל הנגונים בשירים וכלי זמר והוא על יקרת השפה.

התבנית: תבנית קבע דו טורית.

 החריזה: אב.

המשקל: 11 הברות בבל טור.

אוטוגרף מקיף לד. קיים, ב״י מאוסף מ. כהן, י-ם 26 (MSS-D 3499 )עN׳ 275; עילום ב״י ׳שירי דודים/ י-ם תשמ״ג, עמ^׳ 221; יוסף שטרית, שם, עמ׳ 22 ובספרו פיוט ושירה, תשנ״ט, עט׳ 290 [מנוקד]; אפרים חזן, דף שבועי, לשבת רב הקמפוס, אוניברסיטת בר אילן, פרשת פקודי תשע״ט מס׳ 1310, עמ׳ 2 (מוהדר).

שָׂפָה יָפֶה כְּפֶרַח גִּנָּה בְּיָפְיֵךְ / כְּנִצָּנִים כְּשׁוֹשַׁנִּים מַחֲמַדִּים

בְּאֵל יוֹצְרֵךְ בִּטְחֵי וַעֲדִי עֶדְיֵךְ / יְחַדֵּשׁ שְׂשׂוֹנֵךְ כִּלְשׁוֹן לְמוּדִים

וּבְטֵה שִׁירָה בִּלְשׁוֹן זָהָב בְּלֶחְיֵךְ / וְאַל יִהְיוּ עֵטֵי יָדֵךְ כְּבֵדִים

 וּבְנוֹת הַשִּׁיר יִטְעֲמוּ מִן מִפִּרְיֵךְ / עוֹמְדוֹת צְפוּפוֹת כִּפְנִינִים כִּצְמוּדִים

5-בְּעֵזֶר נְדִיבִים מַשְׁכִּיחֵי עָנְיֵךְ / כִּימֵי אוֹרָה וְשִׂמְחָה לַיְּהוּדִים

וּדְעִי, כִּי יוֹצְרֵךְ יְשַׁלֵּם נִשְׁיֵךְ / עֲדֵי הַיּוֹם צֵאתֵךְ מִבֵּית עֲבָדִים

1. 1. שפה יפה: כינוי חדש לשפה העברית. הביטוי המקראי הנפוץ הוא'שפה ברורה׳(צפ^׳ ג,ט). כפרח גנה ביפןף: יפי השפה מפתיע ומרענן בפרח יפה בגינה. כנענים כשושנים מחמדים: המילים, הביטויים והמבעים של השפה העברית יפים הם כניצנים ושושנים נחמדים. כנצנים: נזכרים באן שלושה מונחים: ניצן, פרח, שושן. א. הניען הוא ראשית הצמיחה של הפרי העתידי או של הפרח ׳הנצנים נראו בארץ׳ (שה״ש ברב). ב. הפרח הוא השלב השני בהתפתחות הניצן. הפרח בנוי מגבעול ומעליו מתפתחים עלי כותרת. גם בשפה יש שלבים בהתפתחות המלים. הניצן הוא השורש ממנו נבנות המלים, השושן הוא המילה והדימוי ׳שפה יפה׳ הוא התוצר הסופי של כלל המרכיבים של השפה. 2. באל…למודים: ביטוי פיוטי לתחיית השפה העברית על כלל חידושיה הן בכתב (בפרוזה ובשירה) והן כשפת הדיבור. באל יוצרך בטחי: בתחיית הלשון העברית אחרי גלותה במשך אלפיים שנה. ועדי עדיך: ענדי עדייך ותכשיטייך הן כביטוי חגיגי לבשורת התחייה של הלשון והן בביטוי לחידושי המילים. יחדש ששונך: השמחה החדשה היא ביטוי לשפה החדשה. כלשון למודים: על פי יש׳ נ,ד. ביטוי זה נתפרש בכמה משמעים: א. לשון רהוטה ושגורה (רד״ק). ב. לשון צחה הראויה ללמד(מצודות). ג. לשון הלימוד וההוראה (רש״י). ג. לשון(קשה) המתאימה גם ללימוד המדעים (ראב״ע).
2. 3. ובטה…בלחיך: בניית השיר ממלים יקרות ונאות המטרות את בית השיר משל הן לתכשיס לשון זהב המעטר את לחי האישה. השווה ׳נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים׳(שה״ש א,י). ובטה: שורש בטא על דרך ל״י בטה. בלשון זהב: על פי יהו׳ ז,כא 'ולשון זהב אחד׳ במובן מטיל זהב בצורת לשון. באן: לשון זה במובן שפה נאה צחה. בלחיך: השווה ׳נאוו לחייך בתרים עוארך בחרוזים׳(שה״ש א,י). ואל… בבדים: הכתיבה עריבה להיות זריזה שוטפת ומובנת בלי קשיים של ביטוי במו ׳לשוני עט סופר מהיר׳(תה׳ מה,ב). 4. ו-בנות…מפךיך: בתי השיר, היחידות הרתמיות הגדולות הבנויות מביטויים וממלים יתעשרו בטעם חדש, טעם המן של פרי הלשון. ובנות השיר: על פי קדד יב,ד ביטוי שנתפרש במשני מובנים: בלי שיר(רש״י); הגרון (ראב״ע) תנועות הדיבור ומועאי האותיות (אלשיך). כאן: בעיקר המילים. עומדות…בצמודים: המילים בבית השיר עומדות עפופות המביעות הגיגים ורעיונות באמעעים פואטיים כפנינים עפופות המרכיבות את הענק או השרשרת המקשטים את העוואר. 5. בעזר נדיבים: הם חוקרי הלשון, השירה והמליצה ולתורמים לתחייתה. משכיחי עניך: הלשון העברית שקפאה במשך שנים ללא חידוש ותמורה בימי גלותה. בימי…ליהו-דים: תחיית הלשון הם בשורה חדשה ושמחה ליהודים עדה״ב אס׳ ח,טז. 6. ודעי…עבדים: ה׳ ישלם חובך ויפעך על הגלות הארוכה על ידי העשרה חדשה של השפה. יוערך: גם במובן יוער השפה עדי…עבדים: עד יום עאתך מן הגלות שבה השתמשת בלשונות הגויים. צאתך מבית עבדים: עדה״ב שמות יג,ג.

מאיר נזרי-שירי דודים לר' דוד אלקאיים- נב. שפה יפה

 עמוד 540