פרק 3: הכלכלה, המסחר והסוחרים היהודים במוגאדור
פרק 3: הכלכלה, המסחר והסוחרים היהודים במוגאדור
הקדמה
פרק זה, באופן טבעי, הוא הארוך והמפורט ביותר מבין פרקי הספר באשר המסחר היה סם החיים של מוגאדור וה être-׳Raison d של העיר, כלומר סיבת קיומה. דרכי המסחר הפתלתלות על פרטיהן הסבוכים שהשתלבו היטב במסורת ובתרבות המרוקאית לא יובאו כאן, עם זאת יובאו פועלם ותפקידם של היהודים (כפרטים ובקולקטיב) והשתלבותם עם שותפיהם המוסלמים והאירופאים, תוך שהם רושמים דפים מפוארים בהיסטוריה המרוקאית היהודית בתנאים ובמשברים קשים.
המבקר כיום בעיר השקטה הסולידית ובנמל הדייגים הקטן והפסטורלי שלחופה של מוגאדור, אינו יכול לתאר לעצב את העוצמה ואת נפח הפעילות המסחרית כלכלית-ימית שידעה העיר בימים עברו, ואת האישים הרבים שהיו חלק מפעילות ענפה זו, כפי שיבוא לידי ביטוי בפרק זה.
צעדים ראשונים
מוגאדור הוקמה בשנת 1764 בחולות והחלה צועדת את צעדיה הראשונים. היא הייתה מבודדת ומרוחקת, מעין אקס-טריטוריה, עם גישה לדרכי המסחר הפתוחות מאפריקה ועם קשר ישיר לעיר הבירה מרקש. המתיישבים הראשונים היו בעלי ניסיון במסחר, ולכן התאקלמותם הייתה מהירה ומרשימה.
החיים בעיר מראשיתם סבבו סביב הפעילות המסחרית ופעילותו של הנמל שהחלו להתעצב. תוך עשור הפך הנמל למוביל במרוקו על חשבונן של ערי הנמל, אגאדיר, סאפי, רבאט-סלה, לאראש וטטואן, שהמסחר מהן הוסט למוגאדור. אך אליה וקוץ בה, כי כל אימת שהתחולל משבר כלשהו, הוא פגע במסחר והייתה לו השפעה שלילית ישירה על שגשוגה של העיר ועל תושביה היהודים, המוסלמים והנוצרים.
האמירה המיוחסת לסידי מוחמד בהקשר למוגאדור, ״זה המגיע עני, יעזוב עשיר״, החלה להתאמת. שיטת המס המסורתית הפכה למיושנת, והחל מהיווסדה הייתה זו עיר מסחר מודרנית(יחסית לערי מרוקו). אולם זו הייתה ההתחלה, תוך עשרים שנה תמנה העיר 6,000 יהודים.
מכיוון שהיהודים שלטו בפעילות המסחרית והיו גורם משפיע ודומיננטי, הם היו גם הראשונים להיפגע מכל שינוי ומשבר ולחילופין שגשגו והתעשרו עם עליית הפעילות המסחרית ויחד איתם הקהילה כולה, כל אחד בתחומו ובהתאם לעיסוקו ולמעמדו. יודגש ש׳הקפיטליזם׳ היהודי במרוקו לא התחיל במוגאדור, אלא הרבה קודם, אך במוגאדור הוא הגיע לשיאים חדשים. לרבים האתגר היה קשה, אולם הניסיון שאיתו באו, אפשר להם להתגבר על הקשיים. ואכן הפעילות המסחרית ידעה עליות ומורדות רבות במאה וחמישים שנות קיומה, והושפעה רבות ממאבקים בין־שבטיים מקומיים או בין השבטים המורדים והסולטאן. אלו גרמו לא פעם לחוסר ביטחון בדרכים עד כדי מעשי רצח ושוד
ולחסימת דרכי המסחר ותנועת השיירות שהגיעו מאפריקה עמוסי סחורות דרך מדבר סהרה. שנות בצורת, ארבה, מגפות ופלישות גרמו לפגיעה קשה ביבולים ובגידול הצאן(ראו הפרק על שנות הבצורת והארבה). כך גם הטלת סגר על אוניות שהתקרבו לנמל הייתה אחד הגורמים להאטת המסחר, וכן הטלת מיסים והשינויים בערכי המטבעות גרמו למשברים מוניטריים, לפיחותים ולעליית יוקר המחיה. כן הושפע המסחר ממשברים פוליטיים שהובילו למלחמות כמו עם צרפת ועם ספרד) וממשברים באירופה עצמה, בהם המלחמות הנפוליאוניות.
הערת המחבר: המלחמות הנפוליאוניות הן סדרה של עימותים עולמיים שהתרחשו בעיקר באירופה, אך גם במזרח התיכון, צפון אפריקה והאוקיינוס האטלנטי. בכל אחד מהם עמדה צרפת מול קואליציה משתנה של בעלות ברית שהתנגדו למסעות הכיבושים שערכה.
מדיניות הסולטאן הייתה אף היא גורם מרכזי לקשיים במסחר, כאשר הוא בחר לסגור או לצמצם את המסחר עם אירופה, כמו בתקופת הסולטאן מולאי עבד אל רחמאן. גם מצבי רוח של השליט או החלטה כזו או אחרת של יועץ או פקיד היה בהם לגרום לזעזועים, על אחת כמה וכמה מות הסולטאן או הדחה בהפיכת חצר והכתרת סולטאן חדש תחתיו. לכל אלה יש להוסיף גורמים נוספים שפגעו במסחר ובאופן ישיר בכלכלת העיר, כמו טביעת אוניות תכופה והתקפות של שודדי ים ששלטו זמן רב בימים ובחוף המזרחי של מרוקו.
בשני העשורים הראשונים של תחילת המאה ה-19 היה מספרם של ׳סוחרי המלך׳ מוגבל מאוד ומשתנה בשל הסיבות שנמנו לעיל, וחרף זאת פעילות הנמל והפעילות הכלכלית נמשכו, זאת במקביל לעליות ומורדות, פשיטות רגל וחיסולי עסקים ותנועה מתמדת של אוכלוסייה שבאה והלכה לאורך כל ההיסטוריה של העיר.
הערת המחבר: בשנת 1805 היו רק שישה סוחרים אירופאים ושני יהודים מרוקאים ובשנת 1828 מספר הסוחרים היהודים היה תשעה-עשר. בשנת 1841 היו תשעה-עשר סוחרים, ביניהם ארבעה-עשר יהודים, ובשנת 1866 נמנו 52 סוחרים, ביניהם שלושים יהודים, ארבעה-עשר אירופאים ושבעה מוסלמים.
פרק 3: סידני קורקוס-הכלכלה, המסחר והסוחרים היהודים במוגאדור
עמוד 33
כתיבת תגובה