קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי-הקדוש המקומי.

הקדוש המקומי

הקדוש של הכפר נקרא ׳מול אנמאי׳. אגדות רבות נקשרו אודותיו ומעשי נסים רבים סופרו עליו. למעשה, הידיעות אודותיו דלות מאד, עד כדי כך שישנן כמה מסורות מהו שמו של הקדוש! מפאת מחסור במקורות מהימנים אציין כאן מספר פרסים ותו לא.

שמו של ׳מול אנמאי׳ לא ידוע. מסורות אחדות טוענות ששמו ר׳ דוד או שמואל אשכנזי. מסורות אחרות, שרווחו במאה ה־20, טוענות ששמו ר׳ יעקב נחמיאש אשכנזי. באגדות הקדושים סופר שמול אנמאי היה שד״ר, כפי שסופר על רבים מהקדושים במרוקו, מסיבה זו הוצמד לשמו השם 'אשכנזי^,.

הכינוי 'מול אנמאי׳ הוא ככל הנראה בגלל שמו הקדום של היישוב,ושיערו 'בעל אנאמי' (ראו לעיל). כיום, מכיוון שרבים אינם יודעים את מקור הכינוי, רווח לומר שפירוש שמו הוא ׳בעל המים׳.

זמנו של מול אנאמי לא ידוע. על פי האגדות חי בזמנו של סידי־רחאל, שחי בסוף המאה ה״15 ובתחילת המאה הבאה.

בימים עברו הקבר לא היה מסומן, מיקומו היה ידוע לתושבי האזור. תייר צרפתי שביקר במקום בשנות ה־40 כותב על מבנה מכוסה בעצים. בתוך המבנה אין זכר לקבר. מסביב למבנה יש ערימות אבנים הפזורות סביב שהושחרו מהנרות שהדליקו עליהן. גם יהודי שנהג לעלות לקבר מספר שבתחילה הקבר היה מסומן באבנים, ולא היתה מצבה. בשנת 1946 בנה דוד אלקאיים, מראשי קהילת מראכש, את המצבה ושיפץ את המבנה, בעקבות התגלותו של הקדוש לאשתו. לצורך הבנייה נעזר אלקאיים ביצחק אלמאליח, שעסק רבות בארגון פולחן הקדושים במרוקו. על מצבתו של מול אנמאי נחקק:

מצבת קבורת הרב, שמו נודע בשערים, במדינות ובכפרים.

אשר כל הבא על קברו עושה לו בקשתו. זה שמו הרה״ג יעקב אשכנזי. הנודע בכינויו ׳מול אלמאי׳.

מסביב למצבה נבנה מבנה מעוטר בפסיפס. בתוך החדר היה מקום ברווח לעשרה עד חמישה עשר איש. בסמוך לציון נבנו עשרה חדרים ששימשו את העולים לרגל. ההילולה המרכזית לזכר הקדוש היתה נערכת ב־ל״ג לעומר. להילולה היו באים מאות יהודים מהאזור, ממראכש ואפילו מקזבלנקה. היו מוכרים כוסות ערק לכבוד ר׳ שמעון בר יוחאי וחבריו, ושלוש כוסות לכבוד מול אנמאי. החוגגים היו מסתובבים עם נרות סביב הקבר, שרים שירים ומדליקים נרות.

בשנת 1992 (אב תשנ״ב) שופץ המבנה. על הקיר נתלה שלט ובו שמות התורמים והמסייעים. הוקמה מצבה חדשה שעליה נחקק נוסח זה:

מצבת קבורת הרב הקדוש. מה מתוק מדבש ונפת צופים. זכר צדיק יסוד עולם. חד מן קאמייא ומה עז מארי דבי עלאי. הארי שבחבורה. עמו עז וגבורה. תורה וגדולה במקום א׳[חד], שניהם כאחד. אבן הראשה, לכל דבר שבקדושה, עדה קדושה. הרב הכולל. סיני ועקר הרים. ענותן כהלל. סבא דמשפסים. שמו נודע בשערים. המקובל האלהי המפורסם בנסים. כמוהר״ר רבי יעקב נחמיאס זלה״ה. והוא מזרעו של הרה״ג מרה רבי מסעוד נחמיאס זצ"ל.                   

הערות המחבר:

היהודים היו משתטחים גם על קברי קדושים אחרים, ביניהם: מולאי יגי ור׳ דניאל השומר (על זיארה אצל מולאי יגי, ראו להלן. על גוי שבנה חדרים עבור יהודי סידי־רחאל ליד קבר ר׳ דניאל, ראו עמאר, מעשה נסים, עמ׳ 8; בן־עמי, יהדות מרוקו, עמ^׳ קעס).

אביא כאן מעט מקורות על שמותיו של מול אנמאי. דוד או שמואל אשכנזי: וואנו, עמ^׳ 21. דוד או שמעון אשכנזי: הירשברג, מבוא השמש, עמ^׳ 155. דוד: קורקוס, יהודי מרוקו, עמ׳ פט. יעקב אשכנזי: כך קורא לו ר׳ רפאל עבו (הקטע יובא להלן במלואו). יעקב נחמיאש אשכנזי: פלמאן, ב, עמ^׳ 41; מסמכים וכתובות של בני משפחת נחמיאש; מלכי רבנן, סח ע״ב, קיט ע״א. אציין ששם המשפחה נחמיאש לא מצוי אצל יהודי סידי־רחאל (קיימת עדות על ר׳ שלמה חמייאש ממראכש שנקבר בסידי־רחאל, ויש להתייחס בזהירות למסורת זו: בן־עמי, הערצת הקדושים, עמ׳ 566). אציין מקור נוסף, שבמקום אחד מעתיק את נוסח המצבה של מול אנמאי וכותב ׳יעקב אשכנזי׳, ובמקום אחר כותב ששמו דוד אשכנזי(גולדנברג, זכרונות, עמ׳ 101,79). גם הכינוי של הקדוש משתנה ונכתב לפעמים ׳מול אלמאי׳.

השם אשכנזי בפי יהודי מרוקו הוא כפשטו מי שהגיע מארצות אשכנז, הצירוף 'נחמיאש אשכנזי, הוא תמוה, אבל גם לקדושים אחרים צירפו שם מרוקאי ואת השם ׳אשכנזי׳ כדוגמת ר׳ דניאל השומר אשכנזי(שם המשפחה אשומר מצוי בין יהודי מרוקו. בן-עמי,  יהדות מרוקה עמ קעא). דומה שיש להתייחס לחניכה המרוקאית, מכיוון ש׳אשכנזי׳ נוסף לאחר שהומצאו המסורות על היותו של הקדוש שד"ר י(וואנו עמוד 21, ׳ כותב שהיהתים טוענים שמול אנמאי הגיע מירושלים ויש אומרים שהגיע מרוסיה).

» האגדות מספרות על שליטתו של סידי־רחאל באש (ובנחשים) ושל מול אנמאי במים (בן־עמי, הערצת הקדושים, עמ׳ 412; צוהר, עמ׳ יט כז).

– אציין שהמוסלמים טוענים שמול אנמאי הוא תלמידו של סידי רחאל, והברברים טוענים שהוא אחד מאבותיהם. בעקבות כך היו גם ערבים משתטחים על קברו (וואנו עמ׳ 21-20; קורקוס, יהודי מרוקו, עמ׳ פט; פלמאן, ב, עמ 42).

פלמאן, ב, עמ^׳ 43-42. בצוהר (עמ׳ כז-ל) מספר שהדבר קרה בעקבות נס שנעשה לאלקאיים עצמו. אלקאיים נולד ב־1913 ונפסר ב־1979, והיה מאמרגני הקדושים במרוקו (סולידאנו, משפחות, עמ׳ 412). דוד אלקאיים סייע רבות לר רפאל עבו בהקמת רשת תלמודי התורה ׳אוצר התורה׳ במרוקו(חומר רב על כך נמצא ביומני ר׳ רפאל). כינויו של אלקאים היה ׳דוד בן זואה׳. את נוסח המצבה שחזרתי על פי נוסח שמסר גולדנברג (זכרונות, עמ׳ 79) בצרפתית, נוסח שמסר פלמאן בצרפתית ונוסח שמסר ר׳ רפאל עבו (צוטט להלן). שני האחרונים לא דייקו בהעתקתם (פלמאן עקב שינוי השפה, ועבו מכיון שכתב ביומנו לשימוש אישי). בהילולה היו משתתפים גם ערבים, אחד מהם נהג לקנות מדי שנה את הכוס האחרונה שמכרו בהילולה (צוהר, עמ׳ ל-לא).

קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי–הקדוש המקומי.

עמוד 21