מורשת יהדות מרוקו

לצד משפחת משאש פעלה משפחת טולידאנו. רבי ברוך רפאל טולידאנו היה אב בית הדין של מקנס ומגדולי רבני מרוקו בדור האחרון. בנו יעקב נולד במקנס בשנת 1933. יעקב נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת תורת אמת(שניידר׳ס) בלונדון וממנה עבר לישיבת פונוביז׳ בבני ברק, שם הוא היה מתלמידיו המובהקים של הרב ש״ך, ראש ישיבת פונוביז׳. בשנת 1956 חזר הרב יעקב טולידאנו למרוקו והכיר את מישל פיקאר שהגיעה לשליחות חינוכית מצרפת במטרה להקים ביה מדרש ראשון למורות בטנג׳יר. מישל הייתה רק בת 19 כשהגיעה למרוקו, ובאופן יוצא דופן לעת ההיא, אף על פי שהייתה אשכנזייה, נישאה לבחור חרדי ממרוקו. השניים נישאו באקס־לה־ בן שבצרפת ומשם עברו לצפון אנגליה, למשך יותר מעשור, כדי שיעקב יוכל ללמוד בכולל של ישיבת גייטסהד.

הישיבה והכולל נוסדו בשנת 1929 ביוזמת החפץ חיים. כיום (2020) נחשבת הישיבה למרכז התורה החשוב ביותר בכל אירופה.

בעקבות המצוקה הרוחנית של יהודי צפון אפריקה שהגיעו לצרפת בשנות ה־60 של המאה ה־20, עודד הרב ברוך טולידאנו את בנו יעקב לעזוב את אנגליה ולהתמסר להצלה החינוכית של בני המהגרים. בשנת 1967 היגרה משפחת טולידאנו מגייטסהד לפריז, והרב יעקב טולידאנו, עם יוצאי מרוקו נוספים בוגרי ישיבת גייטסהד, הקים את ישיבת חזון ברוך ברנסי. הישיבה הייתה הבסיס להקמת רשת מרכז התורה שכללה כמה מוסדות חינוך: ישיבה קטנה, כולל, בית ספר יסודי, בית ספר תיכון לבנים ובית ספר תיכון לבנות. יש לציין שכל השנים סייעה מישל פיקאר טולידאנו לבעלה במפעלו החינוכי, ולאחר פטירתו בשנת 1996 המשיכה לעבוד לצד בנה, הרב יהודה, בניהול רשת החינוך הגדולה והמצליחה. אפשר לזקוף לזכותה של מישל פיקאר חלק חשוב ומשמעותי בהתפתחות רשת החינוך ברנסי, עובדה המלמדת גם על מעמדן של הנשים במשפחה ובעשייה החינוכית. נכון לשנת 2019, בגילה המתקדם (94), עדיין נשמע קולה של מישל, והיא נחשבת סמכות מוסרית וגורם מייעץ לשבט טולידאנו ברחבי העולם.

הרב יהודה נולד בגייטסהד שבאנגליה וחי את רוב שנותיו בצרפת. כאביו למד הרב יהודה בישיבת פונוביז׳ בבני ברק ובישיבת קול תורה בירושלים. לאחר פטירת אביו הרחיב הרב יהודה את מוסדות מרכז התורה, וכיום(2021) מדובר בקריה חינוכית מרכזית של הקהילה היהודית בצרפת. תלמידי רשת מרכז התורה ניגשים לבחינות הבגרות בצרפת ובסיום לימודיהם ממשיכים ללמוד במוסדות תורניים נחשבים או במוסדות אקדמיים בישראל ובצרפת. הרב יהודה, למרות זהותו הליטאית, מתייחס ללימודים הכלליים בחיוב ומעודד את תלמידיו להצטיין גם בהם.

רשת מרכז התורה היא חוליה אחת מתוך מערכת חינוך מסועפת שהוקמה על ידי צאצאי משפחת טולידאנו. בישראל הקימה המשפחה שתי ישיבות נחשבות, האחת, ישיבת אור ברוך בירושלים, שהוקמה על ידי הרב גבריאל טולידאנו ועל ידי הרב מיכאל טולידאנו, והאחרת, ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב, שהוקמה על ידי הרב ניסים טולידאנו. רבים מצאצאי המשפחה הם מורים וראשי ישיבות.

משפחת טולידאנו ייחודית בנופה של יהדות מרוקו, והיא מהבודדות שהקימה בדור האחרון בישראל ובתפוצות מערכת חינוך תורנית ענפה. כבר בראשית שנות ה־50 הבין האב המייסד, הרב ברוך רפאל, שיש ״לגלות למקום תורה״, ולכן שלח את ילדיו ואת נכדיו לצרפת ולאנגליה. לא היה לחץ חיצוני או כפייה למהלך זה, אלא הבנה של האב המייסד שאם הוא מעוניין בטובת ילדיו ונכדיו, הוא צריך לשלוח אותם מחוץ למרוקו, ורצוי ל״הרווארד״ של העולם האורתודוקסי, דהיינו לישיבת גייטסהד שבאנגליה. דאגתו לעתידה הרוחני של יהדות צפון אפריקה הביא אותו להכרה שבנו יעקב אינו צריך להמשיך לשבת בכולל, אלא עליו לעשות למען הכלל ולקבל עליו תפקיד ציבורי־חינוכי בקהילה.

משפחת טולידאנו פעלה וגם כיום פועלת בשטח מוכר וידוע, בצרפת. במרחב גאוגרפי זה אין למהגרים קשיי קליטה, כפי שיש לעולים לישראל. מהגרים אלה משתלבים בקלות במיזמי החינוך שהקימה משפחת טולידאנו, והם נתפסים על ידה כיעד להצלה רוחנית ואתגר חינוכי מהמעלה הראשונה. שמה של קריית החינוך שהקים ברנסי, הולך לפניה בקהילה הצרפתית ולומדים בה כ־800 תלמידים (נכון ל־2019). פעולתה של משפחת טולידאנו בצרפת מראה שכוחה ומעמדה של המשפחה מאפשרים לה למלא תפקיד בהצלה הרוחנית ובחיזוק הזהות היהודית(על פי השקפתה), אף על פי שאבות המשפחה לא נולדו בצרפת.

בשונה ממוסדות ליטאיים דומים בצרפת שייסדו אשכנזים, משפחת טולידאנו היא משפחה מיוחסת ממרוקו, המשתייכת לקהילה מרוקאית קטנה. במשך עשרות שנות פעולתה של המשפחה בצרפת חתרו ראשי המשפחה לעשייה חינוכית־רוחנית בקרב קהילות צפון אפריקה שהיגרו לצרפת. לתפיסתם, הם מצילים את הילדים היהודים מלימודים במסגרות הכלליות או היהודיות(כמו אליאנס) המרחיקות מתורת ישראל. נראה שבהקשר החינוכי־דתי, האירה צרפת פנים לרבני משפחת טולידאנו יותר מאשר מדינת ישראל.

מהמגרב למערב –יהודי מרוקו בין שלוש יבשות- יצחק דהן-יהודי מרוקן – בין עלייה למדינת ישראל להגירה לארצות המערב. ההגירה לצרפת וסוגיה- פסיפס ילידי מרוקו בצרפת

עמוד 53