קהילות ישראל בתאפילאלת –בהנהגת חכמי אביחצירא- מאיר נזרי- החינוך ומוסדותיו
ז. הכלכלה היהודית
הכלכלה היהודית הפילאלית נשענת על כמה ענפים: 1. המסחר – החנויות הרבות בכל העיירות המוכרות בדים לסוגיהם, תה וסוכר. 2. התעשייה הזעירה הנעשית על ידי אומנים ובעלי מלאכה למיניהם: נגרים, סנדלרים, חייטים, צורפים, פחחים, רתכים, אמנים. 3. החקלאות בעיקר דקלי התמר ושדות התבואה בבעלות יהודית המעובדים על ידי ערבים. 4.שכר שוחטים, מוהלים, מלמדי תשב״ר, סופרי סת״ם. חזנים.
ח. מוסדות היישוב ומוסדות הקהילה
1-מוסדות ציבור אזוריים: מוסדות ציבור אזוריים מצויים בעיירות מפותחות: משרדי השלטונות, בית חולים, בית דואר, בית ספר, בית משפט ומשטרה, בית מטבחיים ובריכת שחייה. מוסדות אלו שירתו לפעמים גם את כפרי הסביבה.
2-בית הדין האזורי: בית הדין בראשיתו היה בתאפילאלת ובראשו עמד ר׳ יעקב אביחצירא ואחר כך בניו. בתקופת השלטון הצרפתי ואחר כך השלטון הערבי הוכר כבית דין רשמי של כל קהילות תאפילאלת ומקומו היה בארפוד. עשרות מכתבים נשלחו על ידי ר׳ מאיר אביחצירא לחכמי הקהילות בקסר א-סוק ואגפיהן, ורבים מהם יועדו לר׳ אברהם לעסרי, מרא דאתרא של קהילת קסר א-סוק, ובהם הוראה והדרכה לעניינים הקשורים להנהגת הקהילה ולמעשי בית דין.
3-מוסדות הקהילה: מוסדות הקהילה כוללים בתי כנסת, חדרי לימוד (אסלאואת), חברות, מתקני אפייה, בתי מרחץ, מקוואות ובתי עלמין.
- 4. ועד הקהילה: בעיירות הדרום והצפון קיים ועד המורכב משבעה טובי העיר, הראשון בהם הוא נשיא. בקהילות הכפריות יש מנהיג אחד הקרוי שיך.
ט. החברות של הקהילה
חברות הקהילה הן מוסדות חברתיים, שנועדו לספק שירותים חברתיים ותורניים בהתנדבות כולל שיעורי תורה לכל אנשי הקהילה ותרמו לגיבושן של קבוצות הנוטלות חלק בחברה. חברות אלו קרויות בארפוד על שמם של צדיקים ונועדו גם להפצת תורתם. רוב החברות בארפוד הוקמו רק בתקופה המאוחרת על רקע מגפת החולירע, שפקדה את המקום בסביבות שנת תש״ג/1943 וגרמה למותם של אנשים בעיר, וביניהם שישה עשר יהודים. שבע חברות היו בארפוד:
1-חברת ר׳ שמעון בר יוחאי(הברא קדישא) לטיפול בנפטרים, לקריאת הזוהר במועדים קבועים ולעריכת ההילולה של רשב״י.
2-חברת ר׳ מאיר בעל הנס ללימוד ח״י פרקים של משניות כל יום ולעריכת ההילולה של ר׳ מאיר. משכנה של החברה היה ביהכ״נ של ר׳ יהודה סמחון.
3-חברת עץ חיים לקביעת עתים ללימוד בן איש חי וזוהר. משכנה – ביכ״נ של מכלוף בן יחיא נזרי.
4-חברת דוד המלך או מגן דוד לקריאת תהילים כל יום. משכנה של החברה לראשונה היה בביכ״נ ע״ש דוד דהאן, ואח״כ נקבע מקומה בביכ״נ של בבא סאלי.
5-חברת ר׳ יעקב אביחצירא להגות בספרו פיתוחי חותם. משכנה – ביכ״נ דוד דהאן.
6-חברת אליהו הנביא לטיפול בכל מה שקשור בטקס ברית מילה. משכנה הראשון היה בבית ר׳ מכלוף נזרי ואחר כך נשכר בית מיוחד לשמש לה אכסניה.
7-חברת ר׳ יצחק ב״ר יעקב אביחצירא לטיפול בהילולתו ובנסיעה לתולאל. משכנה היה בבית של לאלא רחל, בתו של ר׳ יצחק.
שבע החברות הנ״ל זכו גם לתיעוד פיוטי על ידי ר׳ יהודה סמחון, איש ארפוד, שחיבר פיוט לכל חברה בספרו ׳שבח ורנה׳.
על פי בירור השוואתי אפשר לציין כמה עובדות לגבי חברות הקהילה בשאר קהילות תאפילאלת.
א.בשום קהילה פילאלית אפילו בריסאני לא פעל מספר כזה של חברות כמו בארפוד. מס׳ ממוצע של חברות חוץ מארפוד היה בין חברה אחת לשתיים.
ב.חברת רשב״י פעלה בכל הקהילות, ב.אך לא תמיד במסגרת של מקום ושל נשיא.
ג.חברת אליהו הנביא פעלה בכמה קהילות: ארפוד, ריסאני, קסר א-סוק, ריש, מידלת וגולמימה, שבה חברת אליהו הנביא נועדה לקריאת הזוהר.
ד.חברת תהילים פעלה רק בארפוד, בודניב ובוענאן.
ה.חברת ר׳ מאיר בעל הנס פעלה רק בארפוד ובמידלת.
ו.חברות לכבוד ר׳ יעקב אביחצירא ור׳ יצחק פעלו רק בארפוד.
י. החינוך ומוסדותיו
- ישיבת אביר יעקב: זה המוסד התורני העליון בתאפילאלת המיועד לתלמידי חכמים לרכוש השכלה תורנית גבוהה בכל ענפי היהדות: תנ״ך, משנה, תלמוד, הלכה וזוהר ולעצב את אישיותם לא רק לתורה אלא גם למוסר, למידות, ולחסידות. ישיבה זו הידועה בתאפילאלת מתקופת ר׳ יעקב אביחצירא או אף לפניה – סדר יומה תואר בפרוטרוט על ידי ר׳ מכלוף אביחצירא בהקדמה לספרו ׳קהילת יעקב׳: השכמה, טבילה, תיקון חצות ותפילת שחרית, ואחריהם לימוד תורה לענפיה. בהמשך נועדה הישיבה גם להכשרת שליחי ציבור: שוחטים, מוהלים וחזנים. מוסד זה עתיק יומין והוא עבר מחנה לתחנה: מתאפילאלת לבודניב ומבודניב לארפוד, שם קבע את תחנתו האחרונה בראשות ר׳ ישראל אביחצירא ואחר כך בנו ר׳ מאיר, ששימשו דיינים ומורי צדק של בית הדין בארפוד. חכמי הקהילות בתאפילאלת, שמילאו תפקידים כשוחטים ומוהלים, שליחי ציבור ומלמדי תשב״ר [תינוקות של בית רבן] קיבלו הכשרה בישיבה בבודניב ואח׳׳כ בארפוד, ובה הוסמכו לתפקידיהם במיוחד הסמכה לשחיטה ולמילה.
- הלימוד לתשב״ר בחדרים או ׳אסלאוואת׳: במשך עשרות שנים אם לא מאות שימשו בתי כנסת (אסלאואת) בכל הקהילות כחדרים ללימוד תשב״ר עד 1950 בקירוב, שבהם לימדו המורים המסורתיים עטויי גלימות ועטורי זקן לימודי קודש להכרת הסידור, החומש, רש״י, לעבראן ואשרח, פרקי אבות, הפטרות ועוד. הלימודים נתקיימו עד גיל בר מצווה ואחר כך פנו הנערים לעבודה ולמלאכה.
- מוסד תלמוד תורה: עם הקמת רשת חב׳׳ד במרוקו מ-1953 נבנה בארפוד מוסד גדול ׳תלמוד תורה׳ שכלל צוות רמי״ם בעלי השכלה תורנית ישיבתית, שלימדו על פי תכנית רחבה כולל הוראת התלמוד והדקדוק. מוסד תלמוד תורה היה קיים גם במידלת ובריסאני.
- בתי ספר ממשלתיים: ברוב העיירות פעלו בתי ספר ממשלתיים, וחלק מן היהודים
למדו בהם ביום, ואילו בלילה פנו לחדרים. בתי ספר אלה משותפים לערבים וליהודים, ובדרך כלל נפרדים לבנים ולבנות. בבתי ספר אלה לימדו בצרפתית את מיומנויות הקריאה והכתיבה ומקצועות החשבון, היסטוריה וגאוגרפיה. בארפוד ביה״ס הממשלתי היה רובו מאוכלס בראשונה על ידי יהודים, ולכן לא נתקיימו לימודים בשבת. מאוחר יותר נצטרפו גם מוסלמים, ועדיין פטורים היו היהודים מללמוד בשבת. בבשאר ביה״ס היה משותף ליהודים, לצרפתים ולמוסלמים. בבתי ספר אלה למדו גם בבוענאן, בגולמימה ובקסר א-סוק (בית ספר תיכון), ואילו בתינג׳דאד פעלו כיתות נפרדות ליהודים ולערבים.
בתי ספר מטעם חברת כל ישראל חברים(אליאנס): בי״ס אליאנס הוא בי״ס יסודי (כיתות א-ה). למדו בו רק יהודים, וצוות ההוראה הוא יהודי. ובנוסף לצרפתית ולמקצועות הליבה לימדו בו גם עברית ולימודי קודש. ביה״ס פעל על בסיס של הפרדה: בי״ס לבנים ובי״ס לבנות, ולמדו בו רק 4 ימים בשבוע בימי שני-חמישי, ולא בשבתות ובחגים. בימים החופשיים ובחופשות למדו בתלמוד תורה או בבית הכנסת. הקהילות שבהן למדו בבי״ס מסוג זה הן ריסאני, קסר א-סוק, א-ריש, קראנדו, תאלסינת ומידלת.
קהילות ישראל בתאפילאלת –בהנהגת חכמי אביחצירא- מאיר נזרי– החינוך ומוסדותיו
עמוד 22
כתיבת תגובה