מהמגרב למערב –יהודי מרוקו בין שלוש יבשות- יצחק דהן-יהודי מרוקן – בין עלייה למדינת ישראל להגירה לארצות המערב. ההגירה לצרפת וסוגיה- פסיפס ילידי מרוקו בצרפת
ד״ר יואל מרגי, נשיא הקונסיסטואר המרכזי בצרפת, נולד ב־1958 במקנס שבמרוקו ולמד בבית הספר המקומי אליאנס. בשנת 1970 היגר לצרפת עם הוריו לעיירה מון־רוז׳ שבפרברי פריז. בעקבות המעבר לצרפת החל מרגי ללמוד בבית הספר אקול נורמל בפריז. את לימודי הרפואה השלים באוניברסיטת פריז ובסיומם התמחה ברפואת עור. בד בבד עם לימודיו האקדמיים היה פעיל בארגוני הסטודנטים ואף סייע לאביו בהקמה בית הספר היהודי יגל יעקב באזור מגוריו.
את פעילותו הציבורית החל ד״ר מרגי כנשיא קהילת מון־רוז׳, ולאחר מכן השתלב בהנהגת הקונסיסטואר של פריז. בשנת 2006 התמנה לנשיא הקונסיסטואר בפריז, ובשנת 2008 נבחר לנשיא הקונסיסטואר המרכזי של צרפת. בתפקידים אלה כיהן ד״ר מרגי עד שנת 2020. ד״ר מרגי מקדיש את רוב זמנו לפעילות הציבורית בקונסיסטואר בהתנדבות. בהנהגתו נעשה הקונסיסטואר מוסד מרכזי של הקהילה היהודית. בין היתר הוא הרחיב את מערכת הכשרות, הקים בתי כנסת ובאמצעות ארגון הסטודנטים ״חזק״ פעל להתחדשות הקהילות היהודיות הקטנות. גולת הכותרת של עבודתו הציבורית הייתה הקמת המרכז האירופאי להרבות יהודית שנפתח בשנת 2019 ברובע ה־17 בפריז. מרכז זה משמש כמוסד רב תכליתי לקהילה ויש בו בתי כנסת, אולמות אירועים, חדרי לימוד ובניין משרדים שיהיה משכנו של הקונסיסטואר בעתיד.
לד״ר מרגי קשרים הדוקים עם שלטונות צרפת, ונשיא צרפת משתתף באירועים רבים של הקהילה. לדוגמה, בינואר 2020 התקיים בירושלים פורום השואה במלאת 75 שנה לשחרור אושוויץ. בפורום השתתפו כ־50 מנהיגים מכל ארצות העולם. מרגי הוזמן להשתתף במשלחת בראשותו של נשיא צרפת עמנואל מקרון. נוסף על הקשרים עם ממשלת צרפת, לד״ר מרגי קשרים הדוקים עם המנהיגות הפוליטית בישראל ועם המנהיגות הציונית בהסתדרות הציונית ובסוכנות היהודית. ד״ר מדגי זכה לאותות כבוד הן מממשלת צרפת והן מממשלת ישראל. זיקתו למדינת ישראל ניכרת גם בפן הפרטי, הוא רכש בית בישראל, ושני ילדיו חיים בארץ.
ד"ר מדגי הוא דוגמה למהגר ממרוקו שהשתלב בחברת הרוב בצרפת והגיע למעמד חברתי־כלכלי גבוה בשל לימודיו האקדמיים ובשל פעילותו הציבורית כנשיא הקונסיסטואר בצרפת. ד״ר יואל מרגי ואביו, הרב יעקב מרגי, שניהל בעבר בית ספר יהודי, הם דוגמה למשפחה שנקלטה במהירות בארץ היעד, עובדה המצביעה על המעבר הרך בין שתי הארצות, בין היתר, בזכות ההמשכיות התרבותית והחברתית שחוו.
שנים רבות עמדו בראש הקונסיסטואר נציגי האוכלוסייה הוותיקה האשכנזית. ד״ר מרגי הוא המהגר המרוקאי הראשון שהגיע לעמדה ציבורית בכירה זו ולא הסתפק רק בניידות חברתית המבוססת על השכלה ומקצוע. בשונה מהדור הראשון של המהגרים (למשל, דוד כהן ואנדרי דרעי) שעסק בחיזוק הארגונים האתניים, פנה ד״ר מרגי לעבודה הציבורית בארגונים הכלל יהודיים, מתוך רצון להשתלב בחברה ולא להסתגר במרחב הקהילה האתנית. העובדה שד״ר מרגי ממלא את תפקידו התובעני בהתנדבות, מלמדת על דור שני של מהגרים המאופיין בבסיס כלכלי איתן, המאפשר עיסוק בעבודה ציבורית ללא שכר.
קשריו של מרגי עם מדינת ישראל גלויים, והוא תומך במדינה וגאה בה, כפי שהוא גאה להיות צרפתי. הוא נוהג לתת את ברכת הדרך ליהודים המחליטים לעלות לישראל, אף על פי שהעלייה מחלישה הן את הקהילות והן את הקונסיסטואר שבראשו הוא עומד (2016 יMaIka &MaIka).
טרנס-לאומיות-בין צרפת למרוקו
יחסי הגומלין בין צרפת ומרוקו מבוססים על כמה היבטים: קרבה גאוגרפית – המרחק בין מרוקו לצרפת קצר ויבשתי, עובדה המאפשרת ניידות קלה בין המדינות ותורמת לחיזוק הקשרים הכלכליים והתרבותיים ביניהן. זאת ועוד, היות מרוקו פרוטקטורט צרפתי צמוד לאלג׳יריה, שהייתה מחוז צרפתי, הגביר את הקשרים בין מרוקו לצרפת.
עלייה לקברות צדיקים – במרוקו מאות קברות צדיקים, לדוגמה רבי חיים פינטו במוגדור, רבי רפאל אלנקווה בסלא, רבי דוד ומשה בהרי האטלס, רבי עמרם בן דיוואן בווזאן, רבי יצחק בן ואליד בטיטואן ועוד. יום פטירתם של צדיקים אלה הוא יום הילולה הנערך מדי שנה בשנה. אלפים מיוצאי מרוקו מכל התפוצות, כולל ממדינת ישראל, מגיעים למרוקו להשתטח על קברות צדיקים אלה ומצטרפים אליהם גם ערבים מקומיים. בטקסי ההילולה ישנה נציגות של בית המלוכה ושל השליטים המקומיים. הילולות אלה מחזקות את הקשרים בין ערבים ויהודים, בין בית המלוכה ונתיניו היהודים ובין ארץ המוצא וארץ היעד להגירה. כך הילולות הצדיקים נעשו כלי תיווך בין דתות ובין לאומים. יתרה מזאת, הימצאות קברי הצדיקים במרוקו מעודדת את היהודים לבקר בארץ מוצאם.
מהמגרב למערב –יהודי מרוקו בין שלוש יבשות- יצחק דהן-יהודי מרוקן – בין עלייה למדינת ישראל להגירה לארצות המערב. ההגירה לצרפת וסוגיה- פסיפס ילידי מרוקו בצרפת
עמוד 56
כתיבת תגובה