מאיר נזרי-ארפוד -עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא-מעמדה של ארפוד בתוך אזור תאפילאלת.

. רקע גיאוגרפי והיסטורי

ארפוד – חלק מאזור תאפילאלת

ארפוד היא חלק בלתי נפרד מן האזור הקרוי ׳תאפילאלת / סג׳למאסא׳ הן מבחינה גיאוגרפית, הן מבחינה היסטורית והן מבחינת המורשת הרוחנית של הקהילה ומנהגיה. עד 1949 נכתב בכל שטרי הכתובות והגיטין של ארפוד ׳כאן מתא סג׳למאסא׳ (=כאן עיר סג׳למאסא) לזיהוי מקום עריכת הכתובה או הגט. הוא הדין לעיר ריסאני ושאר קהילות קטנות כולן נכללות תחת השם ׳תאפילאלת / סג׳למאסא/ לאמור: תאפילאלת היא סג׳למאסא וסג׳למאסא היא תאפילאלת, אלא שהשם תאפילאלת נפוץ הן אצל היהודים והן אצל הערבים, ואילו סג׳למאסא הוא השם המופיע בשטרי הכתובות והגיטין. במהלך הדורות הפכה ארפוד יורשתה של ׳תאפילאלת / סג׳למאסא׳. לכן כדי לדעת את מורשת ארפוד יש לדעת את המקור, שממנו היא חוצבה, והכוונה בעיקר למנהגים ולהווי הקשורים במעגל האדם מן הלידה ועד לפטירה ולמעגל השנה מימי הסליחות, החגים והמועדים ועד לימי בין המצרים, אשר פרטיהם מופיעים בשלושה כרכים שפרסמתי בשם ׳קהילות תאפילאלת / סג׳למאסא׳ בהוצאת אוניברסיטת בר אילן ועיקריהם יופיעו כאן בכרך ג׳ הווי ומנהג.

תשתית העיר ארפוד

ייסודה הרשמי של העיירה המבוצרת ארפוד הוא ב-1918 בתקופה הקולוניאלית הצרפתית. התשתית הראשונית של ארפוד היא הר הבליקוס (Jbel Blikos) ששימש עבור הצרפתים מבצר ובראשו מגדל פיקוח צבאי וגם אזרחי. ההר ומשטחו הגדול הקיים עד היום מעידים על עבר עשיר מאוד, והוא שימש תחנת קישור בין האטלס למדבר. המונח הלטיני ׳בליקוס׳ מקביל לשם הערבי ״אל קודיה״ (=גבעה= la colline). גבעה זו הייתה תחנת ביניים חיונית בנתיב הסחר העתיק של השיירות.

מקור השם ארפוד

לשם ארפוד כמה משמעויות: א. השם ניתן על רקע היסטורי, שבו היו מגיעות שיירות גמלים טעונים סחורות מכיוון ערי מרוקו: פאס מכנאס, ליעדם הקרוב סג׳למאסא הקרויה היום ריסאני, ומשם ליעדים רחוקים לשיווק סחורתם. בשטח הרחב לרגלי הבליקוס הסמוך לנהר זיז הם עשו חנייה זמנית למנוחה, לשתייה של הגמלים ורוכביהם ממימי הנהר ולצבירת כה. לאחר שנחו דיים היה ראש השיירה מכריז ׳ארפוד׳! שם פועל של רפד בערבית שמובנו לקום לחידוש המסע. שני המונחים חנייה וחידוש המסע מקבילים לתבנית המקראית ׳ויסעו – ויחנו׳ המתארת על פי ההקשר את מסעות בני ישראל במדבר סיני וגם למונחי התעופה – נחיתה והמראה. ב. על פי מקור אחר ׳ארפוד׳ הוא שיבוש מילולי של אַוְפוּד, מונח ברברי במובן הברך AOUFOUDהברך LE GENOU), מכיוון שכדי להמשיך את המסע    לסג׳למאסא ומשם ליעדים רחוקים, היה צריך לחצות את נהר הזיז ברגל, וכדי שלא יתרטבו המשתתפים במסע, היו מושכים את בגדיהם מעל הברכיים. ג. על סמך הנוף הבולט של הר בליקוס והחנייה לידו סבר ר^׳ מכלוף אביחצירא, שארפוד הוא שם הר הבליקוס, הסבר הנוצר על פי ההקשר שתואר עד כה.

כאן נזכיר גם מסע אחר בכיוון הפוך. הכפרים ששכנו באיזור תיזימי: אזראנא, למעאדיד, לקסבא, אולאד עלי – תושביהם היהודים היו קוברים את הנפטרים בבית העלמין העתיק בארפוד הסמוך לבליקוס ולנהר זיז בגבעה סלעית גבוהה. המסע מכפרים אלה לבית העלמין ארך כשעה, ואנשי חברא קדישא והמלווים את המיטה בהתקרבם לבית העלמין היו נאלצים גם הם לחצות את הנהר, ולכן היו חולצים נעליהם ליד שפתו ומושכים את בגדיהם למעלה. בית העלמין הזה הוקם כ-50 שנה לפני יסוד ארפוד. מדובר אפוא במתחם משולש רב משמעי: הר הבליקוס, נהר הזיז ובית העלמין הישן שפעל רשמית עד 1945. מתחם זה הוא התשתית הראשונה של ארפוד. השטח של העיירה ארפוד לפני ייסודה ובמיוחד מתחם הר הבליקוס שימש בסיס צבאי עבור הכוחות הצרפתיים, שנלחמו בתאפילאלת הסמוכה. הכוחות הצרפתיים ניהלו קרבות קשים נגד התנגדות לאומית חזקה, במיוחד במהלך קרב מסקי (1916) ER RACHIDIA, קרב אל-באתה בריסאני (1918) שברקע שלו נהרג ר׳ דוד אביחצירא בחשד של שיתוף פעולה עם הצרפתים ולבסוף קרב אל מעאדיד. בארפוד פעל מחנה צבאי צרפתי עד לעצמאות מרוקו ב-1956.

מאיר נזרי-ארפוד -עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא-מעמדה של ארפוד בתוך אזור תאפילאלת.

עמוד 23