שלוש בתל אביב-פרקים מסיפור המשפחה בעיר העברית הראשונה

שלוש בתל אביב
פרקים מסיפור המשפחה בעיר העברית הראשונה
בסוכות תשס״ה, אוקטובר 2004, התקיים הכנס הקודם של צאצאי אהרן שלוש, בביתו הישן אשר ברחוב שלוש בנווה-צדק. הכנס עמד בסימן"משפחה אחת, בית אחד" ויוחד להיכרות עם ענפי המשפחה, דמויות ילדיו ונכדיו ומפגש של הצאצאים החיים – שרבים מהם התראו בפעם הראשונה.

השנה, שנת המאה להקמת תל-אביב, עומד כנס צאצאי אהרן שלוש בסימן"שלוש בתל-אביב". החוברת ותערוכת הכנס מתמקדים בסיפור תרומתם של בני משפחתנו להקמת העיר העברית הראשונה ומעורבותם בחיי העיר בשנותיה הראשונות. שלוש משפחות מקרב צאצאי אהרן שלוש היו בין 66 המשפחות המייסדות של"אחוזת-בית": משפחת יוסף אליהו שלוש, משפחת יעקב שלוש ומשפחתה של שרינה ריח-לוי, לבית מהודר. מעבר לכך, השתלבו בני המשפחה בפעילות הציבורית והעסקית הכרוכה בהקמת העיר: יוסף אליהו שלוש כחבר ועד האגודה והקבלן שהקים את הגימנסיה "הרצליה" ו- 32 מהבתים הראשונים, יעקב שלוש כגזבר הוועד וחברת "האחים שלוש" כספקית מוצרי בנייה להקמת הבתים שצמחו מתוך החולות. לסיפור החלוציות העירונית הזו יוחד החלק הראשון.

החלק השני מביא את סיפורן של שש משפחות ילדי אהרן שלוש, וסיפור בתיהן בתל-אביב. הוא מציג לראשונה בכתב את סיפור משפחות בנותיו של אהרן אשר העמידו צאצאים: רחל מהודר, ג׳מילה פדידה וסולטנה לוריא. זו הרחבה מתבקשת של ההגדה המשפחתית המוכרת שתועדה בעבר בספרים שפרסמו בני המשפחה. ראוי להזכיר כי לאהרן הייתה בת נוספת – לונה, אשר נפטרה ערירית.

שנת המאה לתל-אביב הייתה גורם מאיץ לחזרה לארכיונים וחיפוש אחר מידע נוסף. החוברת כוללת מבחר של מסמכים בעלי חשיבות היסטורית, הנחשפים לפורום המשפחתי בפעם הראשונה. בכל שלבי העריכה נשמרו מראי מקום רבים כדי לאפשר חזרה למקורות הפנים-משפחתיים והחיצוניים מהם נאספו העובדות ההיסטוריות והחוויות המשפחתיות. החוברת עוטרה במכנה משותף משפחתי – דגמים של אריחים שיוצרו במפעל ״האחים שלוש״ שנמצאו בבתי ילדיו של אהרן שלוש.