קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי-החינוך
במקום אחר הוסיף ר׳ רפאל פרסים על הביקור:
זאויה סדי רחל מרוק פאר מרכש. הנשיא אלעזיז אלחנונה.
יצחק כהן. יצחק אוחיון. שלמה אלמעלם. יש 500 איש. החכם דוד אזולאי שוב[?]הוא ילידי המקום. יש לומדים ואינם יודעים פרשה, ומבארים ולא יודעים מה אומרים, והם 7. יש מהם בני 15 ויש 11. כתה שניה לומדים לקר[ו]א, 12 באור, מהם בני 9 והקטן בן 8, והם 9 ילדים. והשאר קטנים לומדים.
ויש קטנים אין להם שום ידיעה. המורה אחד מלמד הכל. והמקום כל כך ריח ומלוכלך. והמורה מיואש. ויושבים על הארץ בעפר. ויש הרבה מהם בלי כובעים ויש שלא באו. ויש קטנים בני שלש, ילד קטן קורא טוב.
תכף דברתי בפני האנשים ונתתי להם מוסר. ותכף הוצאתי אותם ממקומם והבאתי אותם לבית כנסת השניה שהיא טובה ונתתי אותם בה. ודברתי מוסר שזלגו עניהם דמעות. ונתתי להם תכנית שילמדם ב[י]אור החומש וסדרתי להם שעורי ערב.
שם אצלם יש צדיק אשר שמו ר' יעקב אשכנזי הנקרא מול אלמאי. ועל מצבתו כתוב ׳שמו נודע בשערים במדינות ובכפרים, אשר כל הבא [על] קברו ומשתטח עושה לו בקשתו׳. זה בקשתי על קברו שאצליח בדרכי, ה׳ ישמע לתפילתי.
במסעו השני של הרב עבו בכפרי דרום מרוקו הוא ביקר שוב בכפר. מביקור זה הותיר אחריו תיאור קצר:
נסענו לזווה סדי רחל… בזאוה אמרנו להם יסדנו בתים טובים ויביאו עוד מורה לעזור למורה שיש להם ונעז[ו]ר להם בתקציב המורה. הם הסכימו ואני חושב לסדר להם הת״ת [התלמוד תורה] רק שימצאו מורה.
בדצמבר 1948 (כ״ז חשון תש״ט) שלח יצחק אלמאליח, מראשי אוצר התורה, מכתב לר׳ רפאל עבו. במכתב הוא מתאר בקצרה את מצבו של תלמוד התורה בכפר. לטענתו כל ילדי הכפר לומדים באוצר התורה והישגיהם טובים מאד ובלשונו:
זאויא די סידי רחאל. הילדים כולם אצלינו ועשו פרי שכל.בעשרה ימים שננו בעל פי[!] ארבעה דפים.
לא ארכו הימים, ובפברואר 1949 (שבס תש״ט) הקים אלפרד גולדנברג בכפר בית ספר של חברת אליאנס. מספר לא מובטל של תלמידים עברו ללמוד בבית ספר זה, ושמחתו של אלמאליח שבתה.
יצחק אלמאליח לא חיבב, בלשון המעטה, את כי״ח והציונות. ניתן לראות זאת במכתביו שנותרו בעיזבונו ובארכיון ר' רפאל עבו. ראו גם שגב (מבצע יכין, עמ 56-55) המספר שאלמאליח הכריז חרם על עליית הנוער וכינה את משה קול, יו״ר המחלקה, בשם 'המן הרשע'! גרינקר (עלייתם, עמ' 89) כותב ׳אשר ליצחק אלמאליח… הוא השתייך לנטורי״קרתא, הוא תמיד הפריע לעניני העליה והיה בין הקיצוניים ביותר
גולדנברג הגיע לכפר ממראכש יחד עם המורה, מר זריהן. הם הביאו איתם ריהוט, ביגוד לתלמידים וציוד רפואי בסיסי. כשהגיעו לכפר כינסו את נכבדי הקהילה כדי לדון איתם על בית הספר. גולדנברג וזריהן רצו לקבל 50 תלמידים, 35 בנים ו־15 בנות. אנשי הקהילה, שרצו שהבנים ילמדו בבית הספר של ׳אוצר התורה׳, הציעו להפוך את היחס לאחר משא ומתן ממושך, הגיעו להסכמה שרב ילמד עברית בבית הספר, ונכבדי הקהילה הסכימו למספר של 35 בנים בבית הספר. הורים רבים הזדרזו לרשום את בניהם, כפי התכנון הראשוני נרשמו 50 תלמידים, וכך נפתח בית הספר של כי״ח בכפר.
בימים הראשונים כמעט ולא עסקו בלימודים, השיעורים הוקדשו למאבק במחלות, בהן לקו הילדים. בבית הספר הוקם מטבח, כדי לפתור את העניות שהיתה מנת חלקם של רוב הילדים. זאת ועוד, ביומו הראשון של בית הספר, עם הרישום נערכה חלוקת בגדים לתלמידים. בתמונות מחלוקה זו ניתן לראות את אלפרד גולדנברג ורעייתו (סול אמזאלאג), דוד אלקאיים (בן זואה) – מראשי קהילת מראכש, גברת הרוש – נשיאת ארגון ההלבשה במראכש, מר זריהן – המורה, ראשי הקהילה וביניהם לעזיז אוחנונא – שיך הכפר. הבגדים הובאו מבית המלאכה של סטלה טולידאנו במראכש.
לאחר פתיחת בית הספר וסיום ענייני הרישום סידר גולדנברג מקום מגורים למורה, מר זריהן, אחד מנכבדי הקהילה הציע לו חדר זמני עד שיוקם עבורו בית מגורים בשטח בית הספר. משם פנה לביקור אצל הקאיד המוסלמי המקומי, שאירח את גולדנברג וחבורתו בסבר פנים יפות. גולדנברג נפגש גם עם המורה הצרפתי שלימד בבית הספר המוסלמי, וזה הבטיח לסייע למורה בבית הספר החדש. לאחר מכן ביקר במלאת ובביתו של ראש הקהילה, לעזיז אוחנונא. אחר הצהריים ביקר בקברו של מול אנמאי, ומשנסתיים הסיור חזר למראכש.
דבר זה מעניין, בפרט לאור זאת שרבנים התנגדו, בדרך כלל, ללימוד ילדות בבית הספר (בשן, יהדות מרוקו, עמ' 238, 268-266; הנ״ל, יהודי פאס, עמ לב־לג).
בדו״ח של אוצר התורה, שנכתב לאחר תחילת שנת,1949 מתועדת פעילות תלמוד התורה. בכפר פעל תלמוד תורה ובו שלוש כיתות. בכיתה הראשונה למדו תשעה תלמידים בגילאי 16-11, המורה הוא ר׳ אברהם אלמאליח. בכיתה השנייה למדו 19 תלמידים בגילאי 15-7, המורה הוא ר׳ דוד אזולאי. בכיתה השלישית למדו 13 תלמידים בגילאי 9-5, שם המורה לא הוזכר. בהערות נכתב: ׳יש עוד שלשים תלמידים, שלומדים בבית־ספר אליאנס, ובאים לבית ספרנו משעה ארבע וחצי׳.80עתה יכול היה אלמאליח להתנחם בנחמה פורתא זו.
לאחר תקופה קצרה הוקם בכפר תלמוד תורה של מוסדות חב״ד, שפעל בשנים 1953-1951 (תשי״א-תשי״ג).
קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי–החינוך
כתיבת תגובה