מאיר נזרי-ארפוד -עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא-קדמות אזור ארפוד על פי תופעת המאובנים
קדמות אזור ארפוד על פי תופעת המאובנים
המאובנים העם העדות היחידה שנותרה מבעלי חיים וצמחים שנכחדו לפני עידן ועידנים אלפי שנים. המאובן הינו למעשה חותמת של יצור חי ששרידיו נותרו בסלע. ניתן ללמוד רבות ממאובנים, למשל, אילו בעלי חיים וצמחים חיו בתקופות שונות, מה היה מיקומם בסולם האבולוציוני, מבנה פיזיולוגי של גופם ועוד.
המאובן, על פי תיאור אחר, הוא למעשה שלד קשיח (עצמות או שריון) של חיה שנקבר בחול או בבוץ, ועם השנים נערמו מעליו עוד ועוד שכבות של חול שהלך והתקשה. השלד עצמו התפרק עם הזמן, אך הוא הותיר את חותמו בסלע וזהו המאובן. המאובנים נוצרים בעיקר במשקע של סלע. ניתן לקבוע את גילו של מאובן בעזרת שיטה הנקראת תיארוך רדיואקטיבי. את התיארוך עושים לשכבות סלע יסוד סמוכות(מעל ומתחת) משום שהסלע מורכב משברי סלעים בגילאים שונים.
באזורים רבים של כדור הארץ, רעידות אדמה, קרחונים, מפולות וגורמי טבע אחרים חושפים את סלע המשקע המכיל את המאובן. המדענים לעיתים קרובות מחפשים מאובנים באזורים כאלו.
בארפוד בסביבות הבלייקוס והנהר שלידו נמצאו מאובנים רבים המשוקעים בהם יצורים שונים. בשנים האחרונות הוקם בארפוד מוזיאון למאובנים אלו. איך הגיעו מאובנים אלה לארפוד? הסברה של ההיסטוריונים שארפוד בעבר הרחוק מאוד הייתה ים. ולהיכן נעלם הים הזה? גורמים שונים כמו רעידות אדמה, נסיגת המים וכיו״ב מייבשים את הים. במקום יבש זה נותרו תבניות של בעלי חיים שנכלאו בתקופת שקיעתם בים לתוך אבנים וסלעים.
שפע המאובנים הביא להקמתו של מוזיאון מיוחד למאובנים בארפוד.
תיירים מבקרים במוזיאון למאובנים ומינרלים או במספר מפעלי מאובנים באזור כדי לחוות ממקור ראשון את תהליך מציאת מאובנים. מאובנים מסוימים מלוטשים למטרות תצוגה, וחלקים גדולים אחרים של שיש עשויים להיות מגולפים ומלוטשים כדי ליצור שולחנות, מזרקות, כלי סבון, קערות, תליונים ומגוון פריטים דקורטיביים. ניתן לרכוש את הפריטים הללו בארפוד ובשווקים של מרקש ופאס. פריטים גדולים כגון מזרקות ניתן להזמין באינטרנט ולשלוח לכל העולם.
- 2. הקהילה היהודית בארפוד
העיירה ארפוד נוסדה ביזמת הצרפתים, שעודדו את היהודים שבכפרי הסביבה לעזוב את כפריהם ולעבור לארפוד, תופעה הידועה גם באזורים אחרים במרוקו כדי לקדם את הכלכלה ואת התעשייה ולפתח בנייה עירונית. אכן, תושבי כפרי הסביבה עזבו את כפריהם בנוסף ליחידים מקהילות אחרות: אזזרף, אשיפא, גיגלאן, ועוד ועברו לארפוד לבנות בתים מרווחים. גרעין אחר של ארפוד הוא פליטים מתאפילאלת/ריסאני: בסמיכות למאורעות תר״ף/1920 נמלטו יהודים רבים מתאפילאלת, חלקם לעיר בשאר באלג׳יריה, עיר שנוסדה לפני ארפוד ב-1904, חלקם לבודניב וחלקם הגיעו לארפוד.
הגירת היהודים לארפוד ובניית בתי כנסת במקביל
הגירת היהודים מן הכפרים הסמוכים לארפוד לא נעשתה ביום אחד, אלא בשלבים. יש שהגיעו לארפוד, בנו את בתיהם ואחר כך הביאו את משפחותיהם, ויש שאצה להם הדרך ובאו הם ומשפחותיהם והתחילו לבנות את בתיהם. למרות שהתאריך הרשמי של יסוד ארפוד הוא 1918, יש שהגיעו כמה שנים לפני כן עוד ב-1914, ויש שאחרו לבוא עד לשנות ה-30. סדר עזיבת הכפרים מקביל הוא לתהליך בניית בתי הכנסת. תחילה עזבו תושבי כפר זראנה הקרוב לארמון המלכותי Gîte d'étape לארפוד והתמקמו כמעט כולם ברחוב אחד שנקרא על ידם ׳דרב אזראנה׳, במקביל נבנה ברחוב זה בית הכנסת הראשון בארפוד ב-1921 הוא ביהכ״נ ע״ש דוד דהאן שנקרא גם ׳סלאת אזראנה׳ ואח״כ בשם ׳סלאת באבא/לו׳(ביכ״נ ע״ש ר׳ מכלוף אביחצירא), שבו התפלל הוא ואביו ואחיו. סמוך לו במקום ובזמן נבנה ביכ״נ שני ׳סלאת לקסבא׳ שנוסד בתרפ״ב/1922 עם הגירת יהודי לקסבא לארפוד. סמוך לשני בתי הכנסת הנ״ל הוקם ביכ״נ שלישי ׳סלאת פילאלא׳ עבור המהגרים מתאפילאלת/ריסאני לארפוד החל מתר״ף/1920, שנה שבה נרצח ׳ר׳ דוד אביחצירא, ובו בזמן התחילה ההגירה משם לכיוונים שונים (בשאר ובודניב) ובכללם ארפוד. בית כנסת רביעי נוסף, שרוב מתפלליו הם גם כן מתאפילאלת הוא ביכ״נ מיסודו של יחיא תרג׳מאן המכונה גם ׳סלאת לחזירא׳ לעומת ביהכ״נ ע״ש באבא סאלי שנבנה באמצע שנות ה״40 שאכלס מתפללים מקהילות שונות וביכ״נ של ר׳ יהודה סמחון שנבנה בתחילת שנת ה-50 של המאה ה-20 שרוב מתפלליו מקהילת אשיפא ואחרים מלמעאדיד.
מאיר נזרי-ארפוד -עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא-קדמות אזור ארפוד על פי תופעת המאובנים.
עמוד 26
כתיבת תגובה