מאיר נזרי-ארפוד -עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא- ארפוד עיירה יהודית
מעין יציאת מצרים
עזיבת כל היהודים מן הכפרים לארפוד בתקופה קצרה לאחר חייהם בכפרים מאות בשנים הייתה בגדר חיזיון היסטורי ששיוותה לו מעין יציאת מצרים: היהודים יצאו מבתים ברחובות צפופים לבתים מרווחים, מחשכה של הבתים היורדת על הרחובות משעה מוקדמת לאורך כל הלילה לתאורת חשמל ברחובות ובבתים, מדליית מים מן הבארות למים הזורמים בברזים, מתחבורה על בהמות לתחבורה ציבורית מפותחת, מרפואה עממית לרפואה מודרנית עם בית חולים גדול, מפזורה של קהילות יהודיות קטנות עם ביכ״נ אחד לעיירה רחבת ידיים עם שבעה בתי כנסת ושבע חברות המשרתות את הקהילה הגדולה, ממצב כלכלי דחוק למצב כלכלי טוב עד סביר, מחינוך מסורתי מצומצם בחדר לחינוך יהודי מקיף במוסד תלמוד תורה גדול לצד בית ספר צרפתי המקנה יסודות של השכלה בסיסית של חשבון והיסטוריה בליווי שתי שפות, ועוד הרבה תמורות. כל אלה שיוו לעזיבת היהודים את משכנותיהם וקיבוצם לעיר אחת מעין קיבוץ גלויות. מאוחר יותר במיוחד עם עליית יהודי ארפוד ארצה נוצרו גם גלי הגירה של ערביי הכפרים לארפוד, כאשר הרבה מן הכפרים הפכו לאתרי תיירות של ילידי ארפוד הערביים עצמם העורכים ביקורים בחורבות הכפרים שמהם היגרו. עם זאת כפרים אחרים נבנו מחדש, ונוצרו בהם תשתית של חשמל וכבישים לתחבורה.
יחסים תקינים עם הערבים
יחסי היהודים עם שכניהם היהודים היו תמיד תקינים עד מעולים, כי הערבים מייסדי הכפרים ראו ביהודים בני חסות, העריכו את תרומתם והגנו עליהם. אין לראות אפוא ביציאת היהודים מסביבתם מעבר של עבדות לחירות, אלא מעבר מחיי כפר לחיי נחת ורווח. יחסים תקינים אלה נמשכו גם בארפוד.
ארפוד עיירה יהודית
במשך תקופת הפרוטקטורט הצרפתי עד 1956 רוב האוכלוסיה בארפוד הייתה יהודית, ובימי שבת וחג שבתו המסחר והמלאכה כליל. [הקהילה היהודית בארפוד מנתה כ-3000 יהודים; במשך הזמן היגרו רבים לווהראן שבאלג׳יריה ועם הקמת מדינת ישראל עלו הרבה משפחות לארץ, כך שב-1950 ירדה האוכלוסיה לכ-2500 נפש.]סמוך לחגים העבריים מגבירים הערבים את קניותיהם, כי יודעים שהחנויות של היהודים תהיינה סגורות. נהגי התחבורה הציבורית (M.T.C)היו נדהמים בפני התופעה שבארפוד הכול סגור בשבת ובחג והיו שואלים בתמיהה ׳ואש האדי בלאד ליהוד׳(=האם זאת עיר של היהודים)? חוקרי האזור מדווחים על כך שבשנת 1927 נעשה סקר אוכלוסין ראשון המדווח על כך שרוב האוכלוסיה הייתה יהודית שמנתה קרוב ל-800 נפש, שבמהלך השנים גדלה עד ל-3000 נפש.
מוסדות ארפוד שהוקמו על ידי הצרפתים במאה ה-20
בתחילת המאה ה-20 בין השנים 1940-1930 הניחו הצרפתים תשתיות והקימו מוסדות בארפוד: התשתית הראשונה היא חומת העיר שכללה ארבעה שערים, ומלבד מגדל הפיקוח שבראש הר הבליקוס הם הקימו מחנה צבאי לחייליהם המשרתים בסביבה ותחנת משטרה בשם Gendarmerie . כמו כi ייסדו את משרדי העירייה והרחבה הגדולה הסמוכה להם המשמשת למופעי תרבות. הם בנו מוסדות נוספים למען התושבים: בית דואר מרכזי, בית חולים, בריכת שחייה, בית מטבחיים, השוק המרכזי, תחנת תחבורה ושני בתי ספר אחד לבנים ואחד לבנות וכן הקצו שטחים לשלושה בתי עלמין: אחד לנוצרים, אחד למוסלמים ואחד ליהודים. החל מ-1940 החל החשמל לפעול בבתי העיר יחד עם זרימת מים, ותחבורה ציבורית.(M.T.C) בין־עירונית החלה לפעול ולהסיע תושבים מארפוד לערי המרכז ולהיפך.
- 3. מוסדות הקהילה
ועד הקהילה
קהילת ארפוד כללה כמה מוסדות המפורטים בהמשך: ועד הקהילה, מוסד הרבנות, בתי כנסת, חברות, מקוואות, בתי מרחץ, מתקני אפייה, בתי עלמין ומוסדות חינוך.
א. ועד הקהילה ־ תפקידו והרכבו
ועד הקהילה הקרוי בצרפתית ׳קומיטי Comiteהוא הגוף המנהלי המטפל בצרכי הקהילה: דואג למוסדותיה, מתקן תקנות כלכליות וחברתיות לטובת הפרט והכלל ומייצג אותה בפני השלטונות. הוועד מורכב משבעה חברים הקרויים ׳שבעת טובי העיר׳, שאחד מהם משמש נשיא או נגיד הקרוי פריזידנט president כל אחד מנבחרי הוועד היה מתמנה לנשיא תורן אחת לכמה חודשים. במשך קיומה של הקהילה ייצגו אותה שני ועדים: ועד לדור ראשון וועד לדור שני. חברי הוועד של הדור השני היו בדרך כלל בניהם של חברי הוועד של הדור הראשון. שבעת טובי העיר היו אנשים נבחרים מטעם שבעת בתי הכנסת של הקהילה, וכל בית כנסת היה מיוצג בוועד על ידי נציג משלו. בהמשך תוצג רשימת חברי הוועד של הדור הראשון ורשימה שנייה של הדור השני.
'שבעת טובי העיר׳ הוא מונח תלמודי(מגילה כו ע״ז), שמובנו הוא שבעה ממונים מוסכמים להנהגת הקהילה. בארפוד שבעה טובי העיר היו מיוצגים על ידי שבעת בתי הכנסת שבקהילה ופועלים בתיאום עם רב הקהילה.
מאיר נזרי-ארפוד -עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא- ארפוד עיירה יהודית
עמוד 29
22/01/2026