השירה היהו. העמ. לערובי-י.לסרי


השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי-ייא סארי קפל אתה שקנית מנעול

 

 

השירה היהודית העממית – יעקב לסרי

תוכן העניינים מחולק הוא לחמישה חלקים שכלאחד דן בנושא אחר, והם, החלק הראשון דן בשירי יולדת, תינוק ומיילדת, שירי חתונה וטכסים. החלק השני דן בשירי אהבה וקילוסין, תשוקה ושבחים ליופי, שירי עונג והתמוגגות.החלק השלישי בשירי יגון וצער, שירי בדידות והשתפכות הנפש, שירי התנצחות וגידופים. החלק הרביעי בקינות על חורבן ירושלים ובית המקדש. החלק החמישי בשירי שבח והודיה, שירי מוסר, תפילה, אמונה וגאולה. 

 

ייא סארי קפל

אתה שקנית מנעול

 

ייא סארי קפל, בלהווא מא תחללו

אתה שקנית מנעול, בהבל פה לא תפתח אותו

 

בלא מפתאחו, ייא נאס לא תקררבלו

בלי מפתחו בן אדם, אל תבוא לקרבתו

 

לא תאמן פיה אמא קאצא

אל תאמין בו, ומה עלילותיו

 

גיר ברביע קלבי נחללו ביבאנו

כי באביב לבבי, נפתחו דלתותיו

 

מא קדררת אנא נזעזעו

לא יכולתי אני לזעזע אותו

 

וואססעאכ נתי תלוויה

וחושב אתה לכופף אותו

 

ווקלב לחביב יירסא

ולב הידי יתפורר

 

אוטאל אזזמאן עליה

כי הזמן עליו עוד עובד

יא סארי אזזין

אתה הקונה יופי

 

ייא סארי אזזין, לאזם תשקצי עלא לפעאל

אתה הקונה את היופי, חובה לשאול לטיב פעליו

 

קאדא מן זין, סמתו ביה פעאלו

כמה רוב יופי שולל הוליכו מעלליו

 

לוכאן אזזין ידככל לזננא

לו היופי לגן עדן יכניס אנשים

 

לוכאן לחארצין לווליין תממא סארו

כי אז הזריזים נמצאו שמה ראשונים

 

ייאכ איבאן בהזו, וויבאן בלפלוס מקאמו

אולי יודגש הדרו, ויישקל מחירו בממונים

 

כיף צלטאן אידא ייתיה עלא חקק לוממא

משל למלך המהרהר על עניין אומתו

 

חתתא וואחד, מא ייתיק יכאלף דיין ווכלאמו

איש לא יכול למרוד בדברו ותבונתו

 

ווערוק למחבבא, כיף תערף תתרצמו מאזאלו

ושורשי אהבתנו, איך שהם ידועים נותרו נחרתו

השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי-מולאת לכדד דדריף בעלת הלחי היפהפיה

בנוסף לשירים מרובים בעניינים שונים, ממעגל החיים, מטרדות היומיות, הצרות והקינות ל"ע, השירה העממית היהודית לא פסחה גם על יופיין של הנשים בקרבם…..כמו בכל השפות גם השפה העממית שיבחה והיללה את האישה היהודייה המרוקאית…..

מולאת לכדד דדריף

בעלת הלחי היפהפיה

 

מולאת לכדד דדריף, וואנא זיתכ דיף

בעלת הלחי היפהפיה, באתי אליך כאורח

 

וודדיף אילא זאכ, לא ברדכ תעססיה

ואורח אם בא אליך, חובה לסעדו בלב שמח

 

וואנא מא זיתכ לא עלא מא ואלא נעמא

ואנוכי לא באתי אליך, בגלל מים או מזון

 

וולמא ווננעמא, כולל מן וואלה ייעטיה

כי מים ולחם, כל אחת מוזמנת לתת ברצון

 

וואנא גיר גרדי פיכ, וומולאנא ייהדיכ

וכל חשקי ורצוני בך, והאל ירגיעך אל נכון

 

וואנא עיית מן ששוף, וועיית מן לוגוף

אני נלאיתי ממבט, יגעתי מלעמוד

 

עיית מן דדרב, וואנא באקי וואקף פבאבו

עייפתי מלשוטט ברחוב, ובשערו אני ניצב עוד

 

ווילא קרית נתי, ראה אנא ללי קררית

אם את למדת, כבר אני להספיק לימדתיו

 

ווילא נתי בנית, ראה אנא זידת וועלליתו

ומה שאת בנית, כבר הוספתי והגבהתיו

 

וולחרף באס נתי קררית, ליכ אנא נעטי אוזאבו

האות אשר בה הורית, אתן לך אני תשובתו

 

וולחיט ללי בנית, אנא נעטיכ תראבו

הכותל אשר הקמת, אתן לך עפר אדמתו

 

וולקלוב לקאתחין, עלינא וועליכום יירטאבו

וכל לב קשוח, עלינו ועליכם תתרכך קשיותו

השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי

השירה היהודית העממית – יעקב לסרי

תוכן העניינים מחולק הוא לחמישה חלקים שכלאחד דן בנושא אחר, והם, החלק הראשון דן בשירי יולדת, תינוק ומיילדת, שירי חתונה וטכסים. החלק השני דן בשירי אהבה וקילוסין, תשוקה ושבחים ליופי, שירי עונג והתמוגגות.החלק השלישי בשירי יגון וצער, שירי בדידות והשתפכות הנפש, שירי התנצחות וגידופים. החלק הרביעי בקינות על חורבן ירושלים ובית המקדש. החלק החמישי בשירי שבח והודיה, שירי מוסר, תפילה, אמונה וגאולה. השירה העממית

זאר עלייא לגראם

ביקרה אצלי האהבה

 

זאר עלייא לגראם ייא סאחי זאר

ביקרה אצלי האהבה ואני תועה במדבר

 

שוף לוני ייעטיב כארי

הבט בגון פני, הוא יתן תשובה לדברי

 

שהימת לעשיק דאהרא בררקקא ווצצפור

פני האוהב נהירים, בדקיקות וצהיבות

 

נססכא לכולל חין מן גיר דראד

בהתאוננות אביע לכל מנת גורלי ועוגמתי

 

אוהאד לעקיק כדדי זארי

כי החרוזים הללו הם פנינים בלחי שכנתי

 

עדאב בחר נאר להווא, סארת מתעובא

סבלום ים מוקד האהבה השרויה ברפיונה

 

ניראן לחובב מא תסבהלהא נאר

להבות אש האהבה, אין תבערה עזה בדמותה

 

סאל עננהא קלבי ווסייארי

בחביונה שכן לבבי, וחזה צלעותי

 

אמא דווזת מן תעב אורוחי מקהורא

חלפו עלי מכאובים, ונפשי נעגמה בחרפותי

 

בהדו איללא פנית מן עשק לזאר

העידו עלי כי התמוססתי מאהבת שכנתי

 

ייא אהלי רגבו פייא זאר

בני משפחתי, לשכנתי הרבו הפצרות

 

יזעלני בררדא וויעמל ביחקק זזורא

תשימתני לרצון, תעשה בעבור השכנות

 

 

לעשק דעא וועאד זאייר אוזופי חאכמו כתיר

האהבה גאתה הוסיפה לבקר, ובקרב געשו על עצמותי

 

תרקני ייא נדים חאייר כיף זרא מא נחיר

עזוב אותי, איש נבוך, הכיצד לא אאבד עשתונותי

 

 

אנא עשקי ווזין נאייר כיף לברוד למנור

מאוהב אני ביופי הלוהט, כתפרחות זוהרות

 

ייא פאייק לבדור

פתח וער כמו עלי תפרחות

 

זין בהממא וונדר חשנו משכור

נוי הקסם והתואר, יופיו נגדש בתשבחות

 

גדאת פחשאיין נאר זמרא וואנא מדרור

ביופי יקדה אש גחלים, ואני חולה באנחות

 

עלל למחבבא מא ווזלת צברא

לעוצמת אהבה זו לא מצאתי נחמות

 

האדי באהייא מן לפכר

הלא זאת חנונה בחינה מכל הזכרונות

 

תייהת עקלי ווקוואת קאדרי

פיזרת דעתי, נתעצמה יכולתי לתשוקותיה

 

מלכת עקלי בססר לחרוף ווחשן ששוף

טלטלה דעתי, בקסם תווי הפנים ונוי מבטיה

 

מן קבל נהודהא יכטפו ליזאר

רימוני שדיה, סחפו יריעת אריגה

 

חובבהא כאן פדאתי זארי

ופלגי אהבתה, בגופי זרם שטפונה

 

לאכין למחבבא כאנת ענדי מסתורא

ואולם חיבתה הייתה אצלי חסויה ביתרונה

 

ווליום ייא מן תשאל בחת סראר

והיום אם תשאל ותחקור רזים וסודות

 

מא בקא מא נכפי וונדררי

מה נותר לי להחביא ולהסתיר כל סוד מכוסֶה

 

כלל נאס להווא תעוד פחאלי מכבורא

כי כל נוגעי אהבה יהיו כמוני יודעי נסתרות

 

שהדו איללא פתית מן עשק לזאר

העידו עלי כי התמוססתי מאהבת שכנתי

 

ייא אהלי רגבו פייא זאר

בני משפחתי, לשכנתי הרבו הפצרות

 

יזעלני בררדא וויעמל ביחקק זזורא

תשימני לרצון, תעשה בעבור השכנות

 

 

כלליוו לצחאב וולעסאייר לכביר מעא צצגיר

עיזבו חברים וידידים גדול וקטן בקבוצות

 

ידדיוו בכלאם ססראייא וויעלמו בדדמיר

ישיחו בדברי סוד מסתורין, ויידעו השראות

 

סרר לעשק גיר דאהר, וולוואקע מא פיה כיר

סוד האהבה נהיר היוא, אין תועלת בטובותיו

 

קאייסו לאיילא וקום לכתרא עאמו פבחור

מידתו בצלילת לילה, ורבים שחו בים מימיו

 

האד לקום גרקו פמררא מן גיר סעוד

והמונים אלה טבעו כאחד מהתנפצות נחשוליו

 

בחחרו וומסאוו בסרר זוהרא

שטו למרחק, ונשבו בקסמי שאיפות זוהרם

 

אנא ייא פלהווא מתלהום נעדר

ואני שרוי באהבה כמותם, אדע ואצדיקם

 

אוהאז ועדי ווכלעת עדארי

כי המו כמיהתי, ונבעתו ערגותיהם

 

לקדד ללי הווית נחכי, ראהי משגורא

הקומה אליה נכספתי, אדבר בה הן היא מפורסמת

 

לגזאלא למכיירא רקיקת לזפר

גיזרת האיילה המובחרת, דקיקת הריסים עד כמה

 

כייאלהא וואקף בין בשארי

ודמותה, תמיד בין עיני ניצבת

 

וועייאת פללשאן, טול אוקאתי מדכורא

נלאתה לשוני, ולאורך עיותי נזכרת

 

נגדר האד לוקת תכלע תעדר

ואם אבגוד בזה הזמן, אז תבין אותי בחרדה מובנת

 

אותאייהא לאס תקול ייא זארי

תתמלא בפליאה, לא תאמר מדוע שכני השבור

 

וונשוף כדודהא דחאת בעייא מסעורא

אוסיף ואביט בלחייה, שהדפו אותי בהיותי עייף ועצור

 

שהדו איללא פנית זמן מן עשק לזאר

העידו על כי התמוססתי מאהבת שכנתי

 

ייא אהלי רגבו פייא זאר

בני משפחתי, לשכנתי הרבו הפצרות

 

ייזעלני בררדא וויעמל ביחקק זזורא

תשימני לרצון, תעשה בעבור השכנות

 

ייא מן כדודהא לעוואטר מתל לוורד

מלחייה נדפה קטורת כמו ריח שושנים

 

וולכאל מענברי למשכי, פאייק פוק לעדיר

ומשמן מור הענבר המובחר, תעורר מכל מכאובים

 

ששנאן תבאן כיף זזוואהר

טורי שיניה יבהיקו כמו פנינים לזוהר

 

וורריק מן עשיל כמיר למכמור

ודוי פיה מתוקים מדבש, ומיין רקח לטוהר

 

חלא ווקטע מן כוללסי דא למסם דור

מתוק וחותך כתער, וכמו זר פרחי ההר

 

כאתם ייחשאבו יינסרא ילממע ווינור

טבעת יקרת ערך לחשבון ןמכירה, תקבץ ותנהר

 

תדהא בשוואקו וותזיד חוסרא

תבהיק בשווקים ותוסיף חן לכל זר

 

גיר זיד גזייל פסחאבי

תתווסף להיות עופר איילים, מכל חבר נהדר

 

דדרעאן למתאל נחכי קמחא משכורא

זרועות חלקות, כמו גרגירי חיטה משובחים

 

שהדאת תפיפחאת פסדרהא סגאר

דיה כתפוחים ורודים, בחזֶהָ קטנים

 

שוף צנעת זליל דבארי

ראו מלאכת הבורא יוצר היצורים

 

תפפאח פססדר בצצפאווא ווחמורא

תפוחים על לוח החזה, טהורים אדומים

 

עדדבו קלבי עדאב וואנא צבבאר

עינו את לבי עינויים, ואני לסבלותיה

 

חין טללו מן תחת יזארי

כאשר הם השקיפו מבעד לתחתית סדיניה

 

נשוף עטוף מאיילא וושוואלף מדפורא

אביט באיברים נטויים, וצמות קלועות משערותיה

 

שהדו איללא פנית מן עשק לזאר

העידו עלי כי התמוססתי מאהבת שכנתי

 

ייא אהלי רגבו פייא זאר

בני משפחתי, לשכנתי הרבו הפצרות

 

ייזעלני בררדא וויעמל ביחקק זזורא

תשימני לרצון, תעשה בעבור השכנות

 

קולו לסאבגת דדפאייר מן לאלי ענדהא נדיר

אמרו למשוחח הציפורניים, ממני עדיה מבט

 

עדרי ייא ראחת לכוואטר וודפי האד להזיר

הבינני שלוות הרצונות, וכבי את זה הלהט

 

עיית מן לפראק צאבר לוואקע פיטיר קלבי מהזור

נלאיתי מהפרידה בסבל, והנכון בלבי באש נלהט

 

ליום רגבתכ ייא לעדרא עטפי בזזור

היום הפצרתי בך היפה, התעטפי בביקורים בלאט

 

אזי לענדי נרדאכ נברא נדחא מן סול

סורי אלי וארצה בך, אתרפא ואמלט מזעזועים

 

חין ספתכ זיתי פמררא נרקס בולעתי וננשא מא פאת

כאשר ראיתיך באת לפתע, ארקוד בעונגי, ואשכח עברים

 

נפרח וונסבבכ פסרארי, וונקול מייאת מרחבא

אצהל ואתלפף בסודותי, ברוכה את מאה פעמים

 

מא חלא האדיכ זזורא

ואוסיף, עד כמה מתוק היותנו שכנים

 

נבאתו פי רייאד מא בין סזר

נלון בתוך גן משגשג ובין אילנות הגנים

 

בראחתכ ייחלאלי מושתארי

כמנוחתך ימתק לי הילוך הצעדים

 

נסים לוורד וזזהאר וונסאיים מעטורא

ניחוח הורדים והלילך, וקטורת מרוקחת

 

עכארא ווחריר מן גיר עייאר

סומק וצשי, ואין דבר דיבה וגנות

 

סמע צנעא מם פנאן קארי

ושמע כי זו המלאכה, מאומן שלמד תבונות

 

קרא כממל כתאבו, טללע כולל מן מגסורא

למד והשלים כתביו, ורומם מושפלות

 

וויקול דריס בלעידי חדדאר מא יזול מעא צחיחי לארי

ויישא נאומו בצחות, וכל נוכח לא יסור מאמונתי

 

ייערף עשקי עלא צצפא וולמאני בבסורא

ידע אהבתי בידענות רהוטה, ודבקותי בבשורתי

 

שהדו איללא פתית מן עשק לזאר

העידו עלי כי התמוססתי מאהבת שכנתי

 

ייא אהלי רגבו פייא זאר

בני משפחתי, לשכנתי הרבו הפצרות

 

יזעלני בררדא וויעמל ביחקק זזורא

תשימני לרצון, תעשה בעבור השכנות

השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי-גראם לאללה עדדבני אהבת גברתי ייסרה אותי

השירה היהודית העממית – יעקב לסרי

תוכן העניינים מחולק הוא לחמישה חלקים שכל אחד דן בנושא אחר, והם, החלק הראשון דן בשירי יולדת, תינוק ומיילדת, שירי חתונה וטכסים. החלק השני דן בשירי אהבה וקילוסין, תשוקה ושבחים ליופי, שירי עונג והתמוגגות.החלק השלישי בשירי יגון וצער, שירי בדידות והשתפכות הנפש, שירי התנצחות וגידופים. החלק הרביעי בקינות על חורבן ירושלים ובית המקדש. החלק החמישי בשירי שבח והודיה, שירי מוסר, תפילה, אמונה וגאולה. השירה העממית

גראם לאללה עדדבני

אהבת גברתי ייסרה אותי

 

פנית וואס מא יצבברני

נהרסתי ואין תועלת בנחמות

 

ניראן פי גלבי ייא נאס גדאת

ולהבות בלבבי, אנשי, יוקדת

 

פי כולל יום פיי זתרי

בכל יום בתוככי קרבי רצות

 

מן ווחס לאללה באיית ציפאר

מגעגועי גברתי לנתי נדוד משנת ישרים

 

כחל לעיון זין לברני

בגלל שחורת העיןן, עם יפי עופר איילים

 

כיף סאפהא למסכין, חמק וודבאל

כשראיתיה אני המסכן, השתגעתי ויגעתי

 

עיית מא נצצבר קלבי

עייפתי מסבלות לבי

 

דאבא עלא אוחידא, ווצצבר ייא נאס

כל זאת על יחידה, גבר צורך הנחמות

 

ווללאה מא נרא ייא רבבי

עדיף לא לראות ריבון העולמים

 

גראם לאללא עדדבני

אהבת גברתי ייסרה אותי

 

פי קלבי שעלת נארו

ובלבי יקדה אש שלהבתי

 

אילא פיכ דווא נתי תדאוויני

ואם אצלך תרופתי, את תרפאי אותי

 

נוצציב ייא ללי תעסק פי לבנאת

אאיעץ למי שנלכד באהבת עלמות

 

ווסמע כוכ ללי סאח וונסאני

הקשב לאח שאותי שכח, ועלי הלך רכיל

 

פיהאד זזמאן לא תאמנסי אייהאד

ובאלה הזמנים, אל תאמין וראה הזהרתיך

 

וואלא ייכון כוכ תתאני

אפילו זה יהיה אחיך השני, מרחם אמך

 

גראם לאללה עדדבני

אהבת גברתי ייסרה אותי

 

פוסט קלבי שעלת נארו

 ובתוך לבבי, יקדה שרפתי

 

נוצציכ ייא ללי תעמל םרזא

ואייעץ לך, אם תערוך הילולה

 

ווזמיע מן קאל עטילו

לכל המדבר שם, תן לו מזיון ומלה

 

זיד ווססע כאטרכ ווצתרזא

הוסף לנחת רוחך, וקווה לישועה

 

ווצצאברין מן ליהום לפרזא

שהרי לסובלים יאתה התשועה

 

בפרח להנא ווכמאלו

בשמחת השלווה ושלמותה

 

ייא מלכת לבנאת לעזאלא

כי את מלכת בנות שעשוע הלב

 

דוו לעסק מן תגייארו

זיו האהבה בלא עצב.

 

אמדרא זנאני גרצתו ונלקאה

האומנם גן נטעתי ואותו אמצא ?

 

וועמלת פיה מא יעזבני

כי שמתי בו כל אשר בעיני נרצה

 

חבב למלוכ ולוורד אילא ייפתח

פירות דובדבן, וורדים ביפעת תפרחתם

 

וועמלתלו סוואקי תזרי

וגם פלגי מים בתעלות זרימתם

 

פלמייא תאפקא, כרז מן סבבון

כמו מים שופעים הנובעים מפרצים

 

תפפאח פוק מן ססדר יעזבני

ככה נערצים תפוחים, על חזות נערצים

 

מא סאף גאיילא, מא הזזוה רייאח

כי זולתי לא ראה צהרים, ולט נשאוהו סופות

 

עיית מא נצצבר קלבי

ואילו ללבי עייפתי לתת נחמות

 

ווגראם לאללא עדדבני

כי אהבת גברתי ייסרתני עמוקות

השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי-רפק ייא מאלכי בעבדכ הרעף מלכי לעבדך 

השירה היהודית העממית – יעקב לסרי 

רפק ייא מאלכי בעבדכ

הרעף מלכי לעבדך השירה העממית

רפק ייא מלכי בעבדכ, וועטף ייא סבאב גנייאן

הרעף מלכי לעבדך, תן שפע, אדון העושר הרב

 

יבדע מן באת מן גייאל

ויגדל זה שנרדם, מבלי שינק די

 

יהדיכ לאללא לא תעדד קלבי, קאצית מא כפא

יפייס אותך האל, אל תייסר לבי, כי נענשתי רבות

 

נתא מוצוע בלמחאסב, וואנא מולוע בלגראם

אתה טרוד בחשבונות, ואני שרוף מאהבות

 

עיית עאיים פססקאם

כי נלאיתי מלשחות בכספי מתנות

 

חתתא יירטאב באטכרכ, וקלבכ עלייא ייזפא

ועד שתוטב דעתך, ולבך עלי ירחב

 

רגבו תאז למלאעפייא, וודחיני גיר בססלאם

יפצירו בכתר הנדיבים, שידחה אותי בשלום רב

 

וותראעי סיד לכראם

ותראה נשיא הכבוד והחשיבות

 

לא כיר ללי ספא חביבו, ווגדר בעד למוואלפא

כי טוב הסועד ידידו מזה שבגד אחרי התרגלות

 

מן הוואכ ייא מאלכי פתית, לא חאלא כיף חאלתי

מאורך רוחך מלכי נשחקתי, ואין צרה כצרתי

 

ראדי בהוואכ מא סכית, חתתא תקדא חאזתי

מרוצה מטובך ולא נואשתי, עד שתוגשם שאיפתי

 

ראני בהוואכ מא עיית, סאכי נדרא לעאלןתי

הרני ברווחתך לא עייפתי, ושואף למבט באהובתי

 

ווילא מותת מא הווית, מננכ ייא רטח ראחתי

אם אמות לא שבעתי, וממך מנוח לשלוותי

 

נזבר נקול מא מסאלי, מא מסא חתתא פלחראם

אתגבר ואומר לא אבד לי, ולא נעלם לשווא סתם

 

וואנא מא דעאלי נדאם

וגם לא הפסדתי כסף במוגזם

 

נסעמע קוואל לחסוד פייא, וננכלפו מן בעד למוואלפא

שמעתי דברי גנות מתקנאים, ואשיב להם אחר ההרגל

 

נערפ צאחב לולאעא, בייאדק ווצעאק נדאם

אני מכירך איש חובבני, באבני המשחק וצריחות השקל

 

וונערפכ מאחב דראפא

ואני מכירך איש מעריץ קסמים

 

וודדראפא סאעפת מסאעפא

והקסם, סובלני לנפש מוקסמים

 

רגבו תאז למעאפייא, וודחיני גיר בססלאם

יפצירו בכתר הנדיבים, שידחה אותי בשלום רב.

 

אמא דווזת מן אוקאת, כונת מגטטי בתובהא

כמה חלפו מהזמנים, והייתי מכוסה בבגדה

 

תשווא ייאקות וותתקאם, ווסעדי יסאל מננהא

היא שווה ספירים וערכה רב, אושרי הודגש ממנה

 

וולכאס מן דמעו זראת, בין ססמעא או-דייהא

ומן הכוס שטפו הדמעות, בין הנר ובין אורו

 

מא תססמע גיר כובבאת, וולכמרא פאח סררהא

כאן תשמע רק כוסות, כי השחרחורת שפכה קסמה

 

ווססרר טאח מננהאף אין ייאם זזהו לבידא

והקסםנשר ממנה, ונקנה בלי שאול ערכה

 

חנא נסוואן בלא מדאם, סאיר ססרא כלא מתקאם

כי הנשים גם בלי סביאה, כמו קונה בלי שאלת מחירים

 

מסיון אנא בעיון לעדא, וועליכ תתאז מא כפא

מדוכדך אני מעיני האויבים, ולראשך שום כתר לא הספיק

 

גדבו זררבו או-קאלו

כולם זעפו וגם ניסו, ואף לעזו לריק

 

מא דאם זזהו, ייא לכואן דום בלקדאם

ולא תתמיד השמחה, אלא אם תתמיד בצעדות

 

לוכאן שמש פי שמאהא, תבקא דימא מססרפא

כמו השמש בטבטר רקיעה, שם תישאר באור נגוהות

 

מאל מא פאלי בתתמאס, וואלא רגבא וולא תמאס

מדוע אין ממלך שמועה תמימה, ולא ביקור שלם אחד

 

ייא תבאע סיד לכראם

אלי אני הרודף נשיא מורם מעם

 

דאבא רבבי יזווזכ, ווירזזעכ ייא ראעת לעפא

ואולם, עוד האל יזווגך אלי, ויחזירך רב הרחמים

השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי-לקלב ליום זאד הבאל ללבי נוסף היום שגעון

השירה היהודית העממית – יעקב לסרי השירה העממית

לקלב ליום זאד הבאל

ללבי נוסף היום שגעון

 

ייא מסללמים קלבי ליום זאד הבאל

האומרים שלום דעו, ללבי נוסף היום שגעון

 

וולחבאב זאד לייא, ווראה מדדאני

האהבה נוספה לי, וכבר השחיזתני כפגיון

 

רבבי קדא עלייא, ליום שופת גזאל

האל נתרצה אלי, והיום ראיתי יעלת חן

 

סברת פנית ממנו, בלא עקל ראני

נוכחתי כי התמוססתי מפניה, נטרפה דעתי ואין

 

רזלי מסאת ביי, או סבבתי עיני

רגלי בי התהלכה ועילתי היא העין

 

רזלי מסאת בייא, לקית זין לקדד

רגלי בי התהלכה, ומצאתי יפי הקומה

 

פי דננהאר שללא נוויתסי נלקאה

בזה היום, לא נתכוונתי לפגשו ולא מאומה

 

נוס ייא נחאלי, או כאטרי תנככד

נסער מצבי, ואורך רוחי נעכר בעצבותו

 

לקלב טאר מננו, לא סברת דוואה

הלב נעגם הימנו, לא מצאתי רפואתו

 

ענדו עיון כוחל, כאל פוק לכדד

ויש לו עיניים שחורות, ועוד דמות עלי לחייו

 

זינו עזיב, ייסגי וויפתל ללי ראה

יופי מופתי, ישקה וימוגג כל רואיו

 

לקלב טאר עננו, זאדני תהוואל

הלב נפעם אליו, הוסיף לי מבוכות

 

רפרץ בלא זנאח, ייא אהלי ווכללאני

התעופף בלא כנפיים, הותירני בנבוכות

 

בקיית יא צחאבי, עלל לחביב נסאל

נותרתי הוי דידי, רק אודות אהובי שואל : היכן ?

 

לילא פדניתי, מא נבאתסי האני

אף לילה בימי חלדי, לא ישנתי שאנן

 

רזלי מסאת בייא, או סבבתי עיני

רגלי בי התהלכה, ועילתי היא העין.

 

בקית ייא עדאבי, עלל לפראק ננוח

נשארתי עם סבלי, ועל זאת הפרידה מקונן

 

לילא פדניתי מא נבאתסי האני

אף לילה בימי חלדי, לא ישנתי שאנן

 

נבכי בדמוע עייאני, ווכאטרי מזרוח

בוכה בדמעות עיני, ונחת רוחי פצועה

 

בין לעדא, אולא נציב סי וואלי

בין האויבים, לא מצאתי מודע לשיה

 

נאר להווא נגאדי, מתל ללי מזרוח

באש האהבה יוקד, כמו גופה פצועה

 

לקלב טאר עננו, ננית יירזאני

כי הלב נפעם אליו, והוא מצפה לי לפגיעה

 

זרח לגראם בייא, וומרד קלבי טאב

פצעי האהבה סיבתי, ומדווה לבבי הרטיט

 

מא צבת ליה טאלב, יכון לי תאלי

ולא מצאתי לו רופא, אשר ישים לי אחרית

 

ידירלי מחבבא, לזינת לכלכאל

יכונן לי ידידות, עם זאת יפת האֶצְעָדָה ( תכשית לזרוי או לרגל )

 

ייעמל זמיל פייא, ליום יסעאני

יעשה עמי חסד, והיום יושיעני בהתמדה

 

רזלי מסאת בייא, או סבבתי עיני

רגלי בי התהלכה, ועילתי היא העין

 

מא ציבת ליה טאלב, יכון שיך לבית

לא מצאתי לו רופא, שיהיה אדון ביתו

 

ייערף טבב דאייא, יפידני בדוואה

ידע תעלות מחלתי, יצילני ברפואתו

 

וואחד עטאה רבבי, כי מא חבב יציב

יש אחד והאל הרעיף עליו, וכל שחפץ מצא

 

לייאם סאעדא ליה, ווזמאן עטאה

הימים פנים הסבירו לו, והזמן נתן הון ועצה

 

ווללי יכון כיפי, מן לחבאב גריב

ומי שיהיה כמוני, גם מידידיו מרוחק הלאה

 

טול זזמאן נווח, וולפראק עמאה

לאורך הזמן מתאונן, כי הפרידה אותו סמאה

 

טול זמן נווח, סאהר בנסאה

לאורך הימים מקונן, ער משכחתו

 

אנא גריב ראני שבבא, שפאתני למודלאל

לא פיללתי לגורם, שיצהל לבזיונותי

 

חתתא ששפאוו פייא זמיע עדייאני

עד ששמחו בשברי כלל אויבי

 

רזלי מסאת בייא, או סבבתי עיני

רגלי התהלכה בי, ועילתי היא העין

 

תאהולי ליום, ווזאד גייאבו לחבאב

התנכרו לי היום, הוסיפו נעלמו אוהבים

 

טרכו מראצמי, בעדן ייא תצרא

עזבו תחיקותי, על אף הזמנים הטובים

 

טרכו מראצמי, מו גיר שבאב

עזבו תחיקותי, בלא סיבות עוד

 

ביני וובינהום קטעו זזורא

אין ביני ובינם, וגם לא ביקרו עוד

 

ייא ראפע ססמא, ייא כרים ייא ווההאב

אתה נושא הרקיעים, אתה המכובד והמעודד

 

רדד לחביב לייא מן לחזן נברא

השב לי הידיי, מאבלי אבריא במועד

 

רדד לחביב לייא, דפא למסעאד

השב לי הידיד, כי דעך המוקד

 

ייהנא כאטרי, לאיין מעמאת עייאני

ישקוט מרגועי, שכן נסתמאו עיני

 

רזלי מסאת בייא, או סבבתי עיני

רגלי בי התהלכה, ועילתי היא העין

השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי-לממן נססכי בקרחתי אל מי אתלונן באסוני

השירה היהודית העממית – יעקב לסרי 

לממן נססכי בקרחתיהשירה העממית

אל מי אתלונן באסוני

 

למןן נססכי בקרחתי ווזמאר גזאלי ?

אל מי אתלונןבאסוני וגחלי אהבתי

 

 מן כללאת כאטרי עליל

זאת שעזבה, רוחי עכורה

 

מללכת עקלי בחובבהא ווצטן באלי

מוססה שכלי באהבתה ונתבלבלה דעתי

 

מא אילי בוצאלהא סזביל

אין לי עדיה נתיבות

 

מן לא דאק לגראם ולעשק פחאלי

ושום איש לא טעם כמותי אהבות

 

מא ייתסממאסי הביל, למולאת ססאלף טטוויל

ולא ייקרא חולה רוח, לארוכת הצמות

 

לממן נססכי בקרחתי, אועידולי אהל להווא

אל מי אתלונן באסוני, ספרו לי בני שעשועי אהבות ?

 

אסנו סבאבבי אווליעתי, פנית ווכטארי נכווא

והגורם הוא אהובתי, התמוססתי ורוחי נכוותה בלהבות

 

סעלת ניראן מוזתי, צבברת פלקלב מא כווא

הדליקה מדורת נחשולי, ניחמתי לבי שהיה למוקד

 

עמדא ללי פזזמאן, ווחדי עמדאלי

חבל עלי בזה הזמן, ואני בודד

 

ליום לקית זי בנאת, קולתלהום וואיין ראייחין ?

היום פגשתי בבנות, ואמרתי אנה אתן הולכות ?

 

קאלולי כלילתכ רדאת, ענדכ זינא מעוולין

אמרו לי, אהובתך נתרתה !! ולך באנו מזומנות

 

נאווין ענדכ נבאתו, פססכ גדווא מגיילין

בדעתנו היה אצלך ללון, אך ספק מחר אצלך השהות

 

מן נהווא פלבנאת עיסא ווהואלי

ומה אערוג אני בבנות, רק חיים ושמחות

 

מנני מא באנלי גפיל, למולאת ססאלף טטוויל

ולי לא נראתה הפתעה, לארוכת הצמות

 

ליום לקית מא נריד, צפא עקלי ווכאטרי

הים מצאתי אשר לו נכספתי, נצללה דעתי ורגועה

 

לבסת קפטאנהא זדיד, ווחזזמת מנדון לנו עכרי

לבשה שמלה חדשה, וחגורה למותניה בארגמן צבועה

 

האדאכ ננהאר כאן עיד ענדי, ווליום לגיר לא יידריה

ההוא היום חג היה לי, ואחר לא ישיגו בשום פנים

 

מא דווז חדד פזזהו, וולקות פחאלי

איש לא נוכח בעלזה, וכמוני לא אכל מטעם ומזונות

 

מנני מא באנלי גפיל, למולאת ססאלף טטוויל

ולי לא נראתה הפתעה, לארוכת הצמות

 

לוכאן לחקק ווסרע, זאייר פי חוכמו צחיח

לו קיים צדק ומשפט, ומשליט חוקו חזק

 

מא ייעשק חתתא בדדראע, צקטוע ייכון בלבריח

לא יתאהב איש בכוח הזרוע, מנותק יהיה ואל יצעק

 

מן כתרת למאל ווטטמאע, יטייח מן לא ייטיח

מרוב הון ושוחד, ומוטט כל אסון ומוצק

 

ווללי מא ענדו פלוס מסכין חאלו

ומי שאין לו כספים, מצבו עד דלות

 

צלטאן טאלק ססביל, למולאת ססאלף טטוויל

כי מלך האהבה קרא דרור, לארוכת הצמות

 

מא חלא לייאם וולבנאת, וזזהו ווקוות לפלוס

מה מתוקים הימים והעלמות, העלזה ועוצמת ממונות

 

לעוד יציח ווררבאב, וונזההיוו ראס ננפוס

העוּד ינהם וגם העוגב, ונעלוז בנחת הרוחות

 

וואנא מא ייחלאלי גיר כאס למאלי, וולמולועאת לכליל

ולי תמתק רק כוס אהובתי, ואלה החושקות במאוהב

 

עלא גלסא מצררפא וולכאס לגאלי

ועל משקה רב עונג, ועם כוס משקה יקרות

 

צלטאן טאלק ססביל, למולאת ססאלף טטוויל

מלך האהבה קרא דרור, לארוכת הצמות

השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי

מחבבת בן שושן

אהבת בן שושן

 השירה העממית

אופלליל ייא טול הזרי , וועלאש מולוע ביהום

ולאורך הלילה ארכו הזיותי, ומדוע אני מאוהב בם ?

 

ווזאני לפיראק פססבאח בכרי, וולחבאב קללת מזיהום

והפרידה מהם בבוקר השכם ואהובי בחוסק בואם

 

וולחבאב תוולאוו מגייריין, אולא קררת לכיר פיהום

וידידי היו לנעגנים ואף לא ידעתי טובת כולם

 

אוחקק נאבי סיד ננאס, מא נווכל גיר רבבי עליהום

נשבע אני בנביא אדון בני אנוש, ועליהם משגיח ריבון העולמים

 

וואנא ללי מתחחנת מן סגגרי

הן אנוכי שהתייסרתי מנעורי ( 2 )

 

סבאתני טפלא זינתא מא כאן, סרת גיר כלפא נזרי

שבתה אותי עלמה ויופיה נדיר, נמצאתי בפסיעה מתרוצץ

 

סרת פי כלפא נזרי

נמצאתי  בפסיעה מתרוצץ

 

סלבת עקלי בטטולא וותתיהאן, אנא סגיר מאזלת דררי

טרפה דעתי בזקיפות קומתה ובתהיה, אני צעיר עודני נער

 

אנא ג'שים מאזלת ג'ררי

אני פתי עודני, תמים בניכר

 

מא נוויתבס לעשק ישררב לבהאן, נסיר תאצל פי קלוב

לא חששתי כי אהבה תצרוב אצבע ובוהן, ואהיה לכוד בלבבות

 

סעאב ווכסאן, אנא גשים מאזלת ג'ררי

קשים ורעים, אני פתי עודני תמים

 

וואנא ללי מתחחנת מן סגרי

אני שהתייסרתי כבר מנעורי

 

וואנא ללי חסלת פי בלייא ווסבאתני קולת זינהא

אני שנלכדתי בנערה ושבתה אותי, ביופיה הכביר

 

בעיון כחל כזרת פייא כללאתני, פי תמחינא

בעינני שחורות הביטה בי, והותירתני עמוס דאגות למכביר

 

לממא לית ביתמשייא, חקית סארי פוסט סבינא

המשכתי ואני במצעד מהלכי, מלמלתי לעצמי בזו הברירה

 

הייא פלאצל רומייא, ווסמהא מרייא מולירא

היא נוצרייה במוצאה, ושמה מארייא מולירא

 

בעד לכתאם נפדח סררי, בעד לכתאם נפדח סררי

בתואנה זו נתגלה סודי, בתואנה זו נתגלה סודי

 

חין זאבני רבבי וונעיד ללי כאן, סמחולי ווקבלו עדרי

מאחר ולזה הביאני האל, אספר מה היה, סילחו לי וקבלו גרסתי

 

סמעו חדיתי סייאדי בקלוב חנאן, תראו כאן עייא צברי

שמעו שיחתי רבותי בלבבות חוננים כי פקעה סבלנותי

 

צעב ווסקא ווכסרת דראהמין, על לוואלדין

קשיים ויגע והפסד ממונות, על ההורים

 

עליהא וועלא לכוואן, אנא גשים מאזלת גררי

עליה ועל אחיה, אני פתי עודני נער

 

וואנא ללי תמחחננת מן סג'רי

אני שהתייסרתי מנעורי

 

וואנא יתיק טיחת פקאעת לביר, לביר גארק וודלא לקסיר

הן אפשר  שנפלתי לתחתית הבור, הבור עמוק וחבל הדלי קצר

 

מן ירדדלי לענא ייא כלא דאר בבא, נעטי למאל כתיר

מי ישים לב אלי, אוי לי ואבוי, ואתנה לו הון רב

 

חארב עלייא ייא ייממא, וואלא נמות סגיר

שמרי עלי, הו אמא, פן אמות ואנוכי עדיין נער

 

צעב ווקצת ייא לזוואד, ווחתרזרת, זינא נדרא

קשיים ויגע רבותי, ונשאתי תוחלתי ליפת התואר

 

זאבננא וונכממלו לגראד, ועשרתני בעדן הזרא

זכינו ונשלים חפצנו, נורא התאהבנו במבט טוהר

 

בעד כנת נראעילהא בתמאד, וואלא תזורני ללא מררא

על אף שקידת אהבתי תמיד, והיא חסכה ממני ביקור ויקר

 

הנא לכאטר ותקאם ססעד, וובקינא עאמיין בחעשרא

נחה הדעה ונתמזל האושר, באהבים שנתיים התמדנו 

הנא כאטרי וודהב דררי, ססרכנא למחבבא כימא לכוואן

נרגעה הרוח והוזהבו פני הכאב, אני נשמתה והיא חֶלדי

אנא רוחתא ווהייא עמרי, אנא רוחתא ווהייא עמרי

אני נשמתה והיא חֶלדי, אני נשמתה והיא חלדי

 

סאיין ממה תקוללהא דאכ ללי כאן, סאיין מא שרטת נשרי

כל מוצא פיה הוא שהיה, וכל מה שהתנתה הוא שקניתי

 

חתתא כאנת וודכל פיהא שייטאן

עד שגנבה אמוני, וחדר אל לבה השטן

 

וואנא ראשי פראש גפלא ייא לכוואן, אנא גשים מאזלת גררי

וראשי ראש מופתע, הוי, אחי, אני פתי עודני נער

 

וואנא ללי מתחחנת מן סגרי

אני שהתייסרתי מנעורי

 

אוככותי לגדר זא מנהא, אמנוני בחקק לעאהד

דעו אחי, כי הבגד בא מצידה, האמינו לי באמיתות

 

נהאר לחדד כנת קולתלהא, אייא נתפרזו חעאב לפרארג'

ביום ראשון הרי אמרתי לה, בואי נשתשע בשחק התרנגולות

 

סכתת מא רדדתלי ווללהא, חססת קלבהא ראה פי גייאר

שתקה ולא השיבה במענה דעתה, הרגשתי כי לבה גדוש עצבנות

 

סאעפתהא אוזידת קולתלהא, לא תתגיירס ליום לחדד

הוספתי סבילות ועוד אמרתי לה, היום ראשון אל תוסיפי יגונות

 

ייאללאה מעייא ייא בדרי, ייאללאה מעייא ייא בדרי

באוי עמי אהובת לבבי, באוי עמי אהובת לבבי

וואזבתני בטטיש ווקצוחאת לשאן, כלליני ראני פי דררי

השיבה לי בזעם וקשיחות הלשון, הנח אותי בתוך כאבי

 

חתתא לחדד זזאי אילא סחאווזייאן, סוף אש מולאנא ידרי

עד לראשון הבא אם בהיר וצח, נראה מה יחפוץ האל אבי

 

סוף אש מולאנא ידרי

ונראה מה יחפוץ ויקבע האל אבי

 

כלליתהא וורחת בקליבי גידאן, כל מו יכללמני מא נוואזבו בחסאן

השארתיה והסתלקתי בלבי נדאב, כל המדובב אותי לא קיבל עניין

 

אנא גשים מאזלת גריי, אנא ללי מתחחנת מן סגרי

אני פתי עודני בער, אני שהתייסרתי מנעורי

 

ייא ערוצא בכי עלא ערוצכּ, מא ייפעכ לא כאכ וואלא לוסכ

הוי כלה שאי בכי על חתנך, לא אח ולא חותן יועילו 

האדי לילת לעיד אכלא דאר בבאכ, מן יבארכ לקידושן

זהו ערב החג, או ואבוי, ואין מברך על יין קידוש אפילו

 

כלליתהא ווראחת מכין, הייאם גאיים פי הבאלי

השארתיה ונעלמתי משם, נרגש ושקוע בטירוף דעתי

 

פקל בנעל שייטאן פלחין, סרת נתרכו מן באלי

התפכחתי ובשטן גערתי על רן, וניסיתי להסיחו ממחשבתי

 

כרית וודכלת ללי זארי, נרא חדד מא סמע קולי

שכרתי ונכנסתי למקום קרוב, ראיתי כי איש לא שמע קולי

 

חתתא נדדרת פי ווסט דדאכלין, כלילתי מעא ספניולי

עד שראיתי בתוככי הנכנסים אהובתי ען האיספניולי

 

תממא דכת ווגדאת זמרי

שם הסתחרחרתי, שם יקדה התבערה גחלי

 

ייא לחפפארין לקבור בלמנייא ארפפאדין ננאס בתמנייא

אתם הכורים קברים לפי מידה, והנושאים גופות מספרכם שמונה

 

האדכ שבאב סגיר אכלא דאר באבאה, מא שבע פדדנייא

זהו יפה נפש צעיר, אוי ואבוי, לא שבע ממנעמי העולם הזה

 

מא כלת מא סממת מא טללעת דככאן, כללית כייתהא פי קלבי

לא אכלתי וטבק לא נפחתי, ולא תימרתי עשן, נותרה צריבתה בלב החזה

 

בכית גיר נראהא כודד גסן לבאב, מטבועת לכדוד בלעכרי

הוספתי לראותה כמו ענף הליבנה, חתומת הלחיים בארגמן

 

מטבועה לכדוד בלעכרי

חתומת הלחיים באודם נארגמן

 

 תנהדדת ייא כאיי ותנית בנעל שיטאן, נפשי קאלתלי

נאנחתי, הו אחי, ושוב גערתי בשטן, נפשי אמרה לי, התעודד

 

סבר ייא בן שושן, אנא גשים מאזלת גררי

המתן וסבול, הוי בן שושן, אני פתי עודני נער

 

וואנא ללי תמחחנת מן סגרי

אני שהתייסרתי מנעורי

 

עטיני וואחד דדאר פאז ננוח, ותכון עאלייא וושקפהא דללוח

תנו לי בית אחד בו אצווח בקינה, ויהיה גבוה ומעץ תקרתו

 

וותבכי מאעייא אכלא דאר באבא, ללי קלבהא מזרוח

וגם תבכנ עמי, אוי לי ואבוי, כל אשר לבה שותת בפציעתו

 

וואנא מא תדדתלכסי א ייממא, ווקת ווקת כראז ררוח

אני לא נוכחתי לידך, הוי, אמא, בעת יציאת הנשמה

 

תנההדת ייא כאיי ווכרזץ מן תממ, קבל מא ייכלט למלעך

נאנחתי אחי, ויצאתי משם, בטרם הגיע המלאך בדממה

 

אנא ווחדי ראפד להאם, חתתא לענד נזול למגרב

אני יחיד נושא מעמסת הטרחה, עד שקיעת השמש במערב

 

דכלת לביתי ווסרת נכממם, באיית עלל לפראש נתגללב

סרתי לביתי למסילות המחשבות, ושנתי על יצועי לא תערב

 

בעד ממן טול לליל ייא לפאהם, מא נזלס לגאררו מן שארב

וככל שארך הלילה הזה, הו המבין, לא משה הסיגריה מהשפתיים

 

אוחדד מא עלם בדדרי, אוחדד מא עלם בדדרי

איש לא ידע אודות כאבי, איש לא ידע אודות כאבי

 

סברת האיידאכ חתתא לליל פזר כאן, ווקת כרוז מארי בכרי

המשכתי כך עד תום הליל והשחר הפציע, עת יצאה מארי מוקדם

 

תשרי לחליב למעללמתהא ייא פלאן, גאבת דנייא עלא בשרי

לקנות חלב לגברתה, הו פלוני, ואז נתערפל לעיני העולם

 

גאבת דנייא עלא בשרי

נתערפל לעיני העולם

 

רפדת כאבוס ומסס ווכרזת זעפאן, מחתאל עלא קתילהא

נטלתי אקדח ופגיון ויצאתי נזעם, מנוי וגמור לרוצחה בכל מחיר

 

כיף ממא כאן, אנא גשים מאזלת גררי

אני פתי עודני נער

 

אנא ללי תמחחנת מן סגרי

אני שהתייסרתי מנעורי

כרזת ווריתהא תחת דדאר, דאכלא לענד מעללמתהא

יצאתי והמתננתי בפתח הבית והיא שבה נכנסה אל גברתה

 

לחקת עליהא פדדרזא, תכללמת צבאח לכיר קולתלהא

השגתי אותה בגבול המדרגה, דיברתי, ובוקר טוב אמרתי לה

 

עמארת לכאבוס פיהא כלאת, דגגתין בלמסס דגגתהא

מטען האקדח נופץ בה, ובשתי דקירות פגיון דקרתיה

 

טאחת עלא קפאהא תגאסאת, לעמר בשי כלילת לקדרא

נפלה על עורפה מעולפת, אבדו שנות אהובת לבי

 

כלליתהא וורחת לדארי

השארתי אותה ונעלמתי אל ביתי

 

בלחין סמעו לחככאם וולכבר באן, זאתני לבוליסייא תזרי

כאשר שמעו אנשי החוק והעניין נתגלה, בריצה באו השוטרים כולם

 

זאתני לבוליסייא תזרי, כררזוני מסנסל וואנא דהסאן

באו אלי השוטרים בריצה, הוציאוני באזיקים ואני נפעם

 

האיים גאייס פי בחרי, האיים גאייס פי בחרי

נרגש ושקוע בים מצולתי, נרגש ושקוע בים מצולתי

 

דדאווני ליהא וננדרתהא בעייאן

הובילוני אליה לראותה בזוג עיניי

 

 קאלולי נתא ללי ביהא אהייא אינסאן, אנא גשים מאזלת גררי

אמרו לי, האם אתה ידך בדבר ? אני פתי עודני בער

 

וואנא ללי תמחחנת מן סגרי

אני שהתייסרתי כבר מנעורי

 

קולתלהום אסייאדי אנא ללי ביהא

אמרתי להם : אדונים אני הוא הפוגע בה

 

האדיכ ללי רססאתלי עדמי

זאת היא אשר רופפה כל עצמותי

 

סבאבהא לאקי ומאחנתהא, גדרתני וושפפתלי דממי

עני מפגשנו והתעללותה, בגדה בי ואת דמי מצצה

 

וואנא בדווי לעינייא, ווהייא תחבב לעיני תעמי

אני עדיין במאור עיני, והיא לסמא את עיני חפצה

 

דכל טביב אוצקארתו, אמדרא קאללי לחזין וואלא ריתו

נכנס הרופא ושאלתיו, ענה ואמר, האיש האבל – הראיתו ?

 

פי ווסט לכלא, אכלא דאר באבא, תממא בנא ביתו

ואולם בתוככי המדבר, אוי לי ואבוי, שם בנה ביתו

 

קטעתני בעד עשרתהא, כללאתני וועשקת גירי

קטעה אהבתנו בעודה באיבה, זנחה אותי התאהבה בזולתי

 

כללאתני וועשקת רומי

זנחה אותי והתאהבה ברומי

 

בעד ממא כדאת ממני לפלוס בלחפאן, דימא מעאהא שאעפת רוחי

למרות שלקחה כספים בחופן, תמיד הארכתי אפי איתה

 

דימא מעאהא שאעפת עמרי, בלעזז ווררדא וססכאת אולאמאן

תמיד הארכתי אפי כנגדה ויקר וברצון, שלווה ואמון לה

 

לאכין הייא לקתלי תזרי, סידי רבבי יכון לכאיין ללי כאן

אולם להרוג אותי היא זממה, ריבון העולם יגנוב הגנב שגנב

 

מן זא יקתלכ באדר ביה ראלו זמאן

והבא להרגך השכם להרגו, אמרו מזזמן בן לאב

 

אנא גשים מאזלת גררי, וואנא ללי תמחחנת מן סגרי

אני פתי עודני בער, אני שהתייסרתי מנעורי

 

מן בעד ממא בחתו פכלאמי, ללחכם לקצבא זיירוני

לאחר שחקרו בדברי, אל בית האסורים שם לחצוני

 

נעדדי ייאם מן ייאמי, חתתא ליומאן ישאערוני

שם חלפו ימים מימי, עד שהשופטים ישפטוני

 

וואנא בכית דמעא מן לזפר, ווחדא עליכ ווחדר עלא לזאר

אני בבכי הזלתי דמעה מעפעף, אחת למענך, ואחת על הסלע

 

וותלאתא ייא כלא דאר באבאכ, עלא בקייתי פדדאר

והשלישית או צלך ואבוי, על הישארותי בבית בלתי נשמע

 

ווחדיוו כיף יטיב מנאמי

עתה הביטו, כיצד יבשיל חלומי

 

בלמא וולכבז יקוותוני, בלמא וולכבז סננקת עמרי

במים ובלחם יסעדוני, במים ובלחם נאנקה נפי רצוצה

 

בלמא וולכבז סננקת עמרי, פי כול יום עלייא יעמלו דיוואן

במים ובלחם נאנקה נפשי, ובכל יום יתוועדו לעצה

 

בלבחת נעידלהום סררי, בלבחת נעידלהום סררי

בחקירות גוללתי כל סודי, בחקירות גוללתי כל סודי

ווצלו ספניול עלייא גידאן, חארצ ייאסר עלא עמרי

הגיעו בני איספנייא נפגעים, אז דאגתי המון לשלמות חיי

 

חארצ ייאסר עלא עמרי

אז דאגתי המון לשלמות חיי

 

ספאנייא ראחת בכבארהא עזלאן, טאלבין קטיע ראס בן שושן

יוצא איספנייא סרו כולם נזעמים, לדרוש עריפת בן שושן, ומתי ?

 

אנא גשים מאזלת גררי, וואנא ללי תמחחנת מן סגרי

אני פתי עודני בער, אני שהתייסרתי בנעורי

ספאנייא תמננאת גבני, תטלב ראסי יינקטע

יותא איספנייא ייחלו ליגוני, דרשו עריפת ראשי ממעל

 

ייא לחארתין לחבק ווסקיווה, אלחפפארין לקבור וואטיווה

השותלים שיח, השקוהו, וחופרי הקבר כסוהו

 

האדא סבאב סגיר ייא ייממא, אולאיין תעבביווה ?

זה עלם יפה תואר וצעיר, הו אמא, אנא תקחוהו ?

 

וואנא ייא גאלס פי סזני, חתתא ליומן ילחק ששרעי

עדיין אני תושב בכלאי, עד הגיע יום המשפט

 

זאוו לזאנדארם וככתפוני, וסרת מעאהום נתבבע

באו השוטרים ואותי כבלו, וכבר איתם אני צועד לאט

 

קדדאם לחוככאם לחחקוני, וולזורי פייא תכלע

אל בית הדין הובילוני, אנשי החוק הפחידוני עד תום

 

מאללהום לוויסי מן בכרי

כי על כך הועמד תובע מבעוד יום

 

זבד כאגט ונאיי ייא בן שושן, ווקפת ווטלכת עלא זהרי

הוציא כתב אשמה וקרא אלי : בן שושן ואז להגן עמדתי

 

ווקפת ווטלבת עלא זהרי, זררני ווזאבו קדדאם לפריזידאן

התייצבתי וביקשתי על מזלי, נגררתי ואני מול נשיא אשמתי

 

אנא גשים מאזלת גררי, אנא ללי תמחחנת מן סגרי

אני פתי עודני בער, אני שהתייסרתי כבר מנעורי

קלתלהום ייא סייאדי אנא ללי ביהא, חכית לקצייא כיף סארת

הודיתי ואמרתי אדוני, אני שנפגעתי בה, גוללתי הפרשה בפרוטרוט

 

טיראנטינו גררק דעווא, כיינו פי קלבי מאזאלא

עוש הפרקליט העמיק התביעה, ופגיעתו בלבי עוד רשפים תפלוט

 

דכל טביב וובצת בנדאמו, וועמלתלו דינר פי חזאמו

נכנס הרופה ונשקתי לעקביו, ותליתי דינר באבנט מותניו

 

ווכרז יקול א ייממא, ווסלממת פי ייאמו

יצאתי בקריאה, הואאמא, והשלכתי יהבי על כבוד שנותיו

 

לפרוקירור חתתא הווא, ווקפלי כול מא סארת

הקטיגור גם הוא הוסיף, ושיחזר כל אשר אירע וסיפר

 

תכללם כלאמו בלקווא, כי עין למא אילא פאדת

נשא נאומו ברוגז ובעוצמה, ושטפי דבריו כמעיין מתגבר

 

סוססאי ענדי מכרי, סוססאי ענדי מכרי

וגם לי פרקליט בשכרו, גם לי פרקליט בשכרו

 

הווא ווקף ונאף עלייא בגנאן יפככני מן בחרי

עמד איתן ונשא סנגוריה בטיעוניו יצילני ממצולותי

 

עמל זהאד ווטארד תקול תעבאן, מעלום עלא פכאכי יזרי

הפגין מאמץ, נלחם נאבק והוא תשוש, אמור על פדותי ירוץ

 

מעלום עלא פכאכי יזרי, לממא תממ כלאמו וההוא עייאן

אמור ומנוי, על פדותי ירוץ, וכאשר תם נאומו והוא רצוץ

 

בקא לחדית, ווללא לפריזידאן

הוחזר נושא הפרשה אל דוכן הנשיאות

 

אנא גשים מאזלת גררי, אנא ללי תמחחנת מן סגרי

אני פתי עודני תמים, אני שהתייסרתי כבא מנעורי

 

א- מאדא כדם מא סהר פלליל, מאדא חרק שפהו מעא לקנדיל

והזוכה ההוא, לא עמל ולא נדדה שנת לילו, לא דבק מבטו באור הנר

 

לכדמא וולזרייא, ייא ייממא, בקאת מן סעד לגיר

הייגע והטרחה, הו אמא, נותרו במזל הזולת

שיר הלל לחמין המרוקאי – יעקב לסרי-אזזהו בסכינא חאסאן עלזה בחמין היפה

 

אזזהו בסכינא חאסאן

עלזה בחמין היפה

 

אזזהו בססכינא חאסאן

עלזה בחמין ויפי מרכיביה

 

בננעאיים כאמלא מכמולא עלא ליתקאני

במטעמים מושלמת ושלמה על תיקוניה

יייצאבו לאיימת זמיע לכוואן

ישתאו לה כי קיבצה כל האחים

 

תוציף לכדר בתתבייאן

לצירוף הירוק בנגלים

 

מבהזזא מסקולא בידא, קייאצהא ייכפאני

מהודרה וממורקה, לבנה דייה ותספקני

 

חדידהא מן סגל לאלימאן

וברזל סירה ממלאכת גרמני

 

ראפדא מן לחמיצ גרייאן

נושאת גרגרי חומוס מגולגלים

 

בזזית מגרגב צפרא, מרקהא תהוואני

בשמנים צהובה ומרה עדנים

 

לונהא כא לון דדהבאן

וצבעה כצבע הזהבים

 

צרור ווכרעא וולשאן

בצרורות בשרים, כרעיים ולשונות שוורים

 

וודזאז למעממר, ווללי בלא עמארא תאני

תרנגולות ממולאות, ובלי מילאת לתוספת

 

דיר באטאטא מן לייאמאן

נוספו תפוחי אדמה מתימן לתפארת

 

וולקמח כא חבב למרזאן

וחיטים כגרגרים במחרוזת

 

סופתהא דאזת לפרראן

ראיתיה עברה לתנור וגחילו

 

פוק מן יידדין לכאדם מזווקא בחנאני

מעל ידי המשרת, בחיננא צבועות כפותיו

 

מווצצלא מן בלאד ססודאן

שהובאה מארץ סודאן ושדותיו

 

סופו עכיכו בן לכיכאן

הביטו איך עכיכו בן לכיכאן מזימה חורש

 

טאייח מדבבי מכפפס בלה כאני פרמאדו מגרגב ערייאן

נפל קרוע מתגלגל מתנף ומתרפש

 

סופו בנו ראהו סכראן

הביטו בבנו, והוא כשיכור אנא ואנה

 

פוצט לחפרא, באיין טטבאק מדדרג בלעאני

בתוך החפירה ובין קלועים מסתתר בכוונה

 

עלא צצרקא הווא ראמי לעייאן

לגנוב החמין השליך עיניו בתואנה

 

מטארח מן סגל זזאמאן

ויש כל מרה מתוצר ההוא בזמן

 

ווזרארף וועוואוול ווכסבאני

מגרפות מגרדות וקורות עץ מהמוכן

 

שאיילא בזזין לחסאן

ומטפטף החמין ביופי השושן

 

לאללתהום סכינתנא נסימהא חייאני

החמין גברת כל תבשיל ניחוחה החייני

 

זאת לדדאר ווזהר למכאן

באה לבית וזרחה כפרח ריחני

 

בפראצאת וומכאדד דלחריר לפאני

אל מצעי וכרים מאריגי השני

 

פרחתנא כמאלת ווססעד זייאן

השלמה שמחתנו והאושר הושלם

 

סופו זאוו תזממעו ליהא כללהום בזזיעני

הביטו באחים ובידידים במתואם

 

תלאיימו לזזרדא חגנאן

נקבצו לזה החג הנלהב

 

אולקראעי תסהל חתתא לדדהאן

בקבוקים מטפטפים לשתייה וגם למושח

 

וולממאחי בידא חמרא, לונהא עכייאני

מאחייא צחורה אדומה וצבעה משמח

 

מקטטרא מן יידדין לערפאן

מיוצרת במבשלות הודעים לטפטף

 

לקונייאק כא ידפי נניראן

וגם הקוניאק אש למדורה מוסיף

 

לאפסאנט, לאניזט, ברנדי, וויסקי גוואני

משקה האבסינְט, ניזט ברנדי, וויסקי והוללוני

 

לאניזט בידא מן ללוואן

ומשקה האניזט צחור בגונו ילעיטני

 

וולכמר כא ייהתלע זרבאן

ווים ישן נושן חולף רץ ונמהר

 

פוצט לברמוז יידווק פלכיסאני

מתוך קנקן המוזג בכוסות אין מספר

 

וודווק וויברק פלמיזאן

יטעים ויבהיק ובמידה נזהר

 

תחאמוד עממר קטעאן

וחמוצים צנצנות ממלאים

 

פיכליס, לימוסטאזזא, פלכלל  תהוואני

פיכליס וחרדל לתיאבון, בחומץ לאוהבים

 

זיד מרק חזינא תפנאן

נוסף מרק חזינא, מעשה אומנים

 

וופלכפפאר דפעת תתאמאן

ובפרי הצלף נתתי מלוא המחיר אני

 

סיר לזזיתון למסקוק מן סגל ררודאני

וזיתים מרוסקים מעשה נשות ררודאני

 

לחמאד מטייח פזזיתאן

לימון כבוש בזיתים ומתוקן

 

זיד בארבא מן ערצת מססאן

וסלק וארגמן, מגינת בן מססאן

 

בונניף, ארבבאע, סריכ וודדאי חממאני

ואדון בונניף הנוטר יחד עם וודדא חממאני

 

מננהא תזיכ לבדלזאן

מהם הובא חצילים יסעדוני

 

וולבזל כא לון לעכייאן

וצנונים אדומי צבע, טעם לגרוני

 

דיר צאלאדא מן לפקקוס פלכלל תהוואני

הוכן סלט מלפפונים בחומץ טעימים

 

כיזזו לימא וויקורראן

וגזר בפלחי לימון ופגי תאנים

 

יסמו דאהר בתתבייאן

ושם המחבר נודע ומפורסם

 

קול למעללם דוד יפלח טרזהא בלעאני

אמור ! המלומד דוד יפלח בכוונה רקם

 

דארהא פעיון לעדייאן

ובחרוזיו פגע באויבים בעינם

 

לאללא ייא מאלי, ייא מולתי טאל עדאבי

לגברתי החמין ארכו סבלנות כיסופיה

 

אזזהו בססכינא חאסאן

עלזה בחמין ויפי מרכיביה

 

בננעאיים כאמלא מכמולא עלא ליתקאני

במטעמים מושלמת ומושלמת על תיקוניה

סתת זוואר שש השפחות סמע קצצת תתאזר, כאן דומאלי ווהואווי ולעשק בזזין בלייא

 

השירה העממיתסתת זוואר

שש השפחות

 

סמע קצצת תתאזר, כאן דומאלי ווהואווי ולעשק בזזין בלייא

שמעו עלילת העשיר אנין הטעם וחוב, ובאהבת היופי נגוע

 

מתווללע בלחסן וולבהא, ווסרא סתת זוואר

שבוי ביופי ובחן, ושש שפחות רכש לשעשוע

 

ווחדא בידא דריפא וומזררדא, תשלב ננאס ללגראם בלקדד צבייא

האחת לבנה חנונה וחטובה, תלכוד אוהבים ברשתה ובנעורים

 

לוכרא כחלא ייא פהים, עין אוחאזב ווזפאר

האחרת שחורה וצבין העין, וגבות ואורך הריסים

 

אוסאף לבנת תאלתא, זין לפאני ייא לעאשקין בנת צפארייא

ראה העלמה השלישית, יופי מושלם לחושקים והובת השיער

 

אוסאף לבנת רראבעא, חמרת ללון ייא חדדאר

אראה הנערה הרביעית, וגונה אדום ומובחר

 

אוסאף לבנת לכאמסא, רקיקה בפדוד ווקדד דאתהא אל גזלאנייא

ראה העלמה החמישית, דקת איברים וגיזקה, קומתה לאיילה

 

אוסאף לבנת ססאתתא, זין ווגלד אוגדדאר

וראה הנערה השישית, יופי ומשמנים וצורתה נאותה

 

עללמהום סידהום דריב לעוד ווררבאב, אוכאמאלזא נגמא דככייא

לימדם אדונם לפרוט על עוּד ונבל וכינור בצלילים רוטטים

 

אוזאד עלמלהום אל אלא לגנא או לסעאר

הוסיף ולימדם שירה עתיקה וחיבור פיוטים

 

פי דאכ ליום גאלליהום סידהום, נתום תכאמצו בצצרט עלייא

באותו יום אמר להם אדונם, ריבו ריבכם ותנאיכם עלי

 

כולל גזאלא תהגי טדדהא, גאלוליה כייאר

כל איילה תפגין טיעונה ותגנה צרתה, אמרו מוכן בלי די

 

סמעו כתאם לבאהייא, להידא וולכחלא תעאיירו מעא צפארייא

שימעו פולמוס היפות, הלבנה והשחורה הלעיזו על בהירת הפנים

 

לגלידא ווררקיקא, מעא חמרת ללין ייא חדדאר

השמנה והכחושה השמיעו דברי גנאי לאדומה בגזעם

 

גאלת לבידא ייא לכחלא, אנא לאללאתכ בזיני לפכים

אמרה הלבנה לשחורה, אני גברתך ביופיי ובו אצרברב

 

פדדלני מולאייא ייא נזפלא, ללאה פי כתאבו קאל לקלים

העדיפני בוראי ואת מכוערת, והאל אמר אל נביאו בכתב

 

נכרז בידא וונתי גיר כחלא, לונכ ייסבה לליל למודללם

אצא לבנה ואת רק שחורה, צבעך ידמה ללילות אפלים

 

שופי לוני לון לבייד, ווררייאד יהייז קלב לעשיק.

הביטי בצבי יגון הלובן, כגן פורח יעליז לבות אוהבים

 

אילא יינדר פייא, סוף עסיר לכדד פי לוורד מזאוור לזוואר

והמביט בי יבחין בלחיי הוורודים, ובזרי פרחים פורחים

 

שוף זביני כמא הלאל, וולגררא תסבה ללחליב

הסתכלי בגבותי כמו הסהר, ועורי צח כחלב כדים

 

מן צבאח עלייא ייסעד בצבאחו, וואלא ישוף פי עמרו לגייאר

הרואה אותי בבוקר מאושר בבוקרו, ולא יראה בחייו עצבונים

 

וונתי כחלא וומדללמא מתל לגראבא, קאלו ננאס פאלכ זגבייא

ואת שחורה ואפלה כעורב, בני אנוש אמרו קולך זה פחד

 

 מן צבבאח עליכ פצצבאח, יירזע יינעס פדדאר

והפוגש אותך בבוקרו, ישוב ויישן בבית לבד

 

אנא לוני לון לפדדא, ווזזהר פאייק מננו חסאן לבדור

גוני כצבע הכסף, מזוהרו וצעוררו תפרחות פרחים

 

נתי זבזייא מאפיק בהא, צובחאן כאלק כנפוסא פי גאר

ואת מכוערת בלי קסם, ישתבח שם יוצר מקק הנקבים

 

גאלת לכחלא ייא לבידא, עלאס כא תגדבי לוני יידהר

אמרה השחורה ללבנה, מדוע תשקרי וגוני גלוי ואינו עלום

 

סמעי קול ללאה ייא לבידא, ללאה קאל לליל שבאק ננהאר

שמעי דבר האל, נו, הלבנה, כי האל הקדים לילה על היום

 

סמעי מעיובב ייא גפידא, בידא אוונאקצא גאלוהא לחראר

שמעי אודות פגמייך, הטפלה, את לבנה אך חסרת כל תועלת

 

אנא לוני לון לענבר, וולענבר ללי סאן הממא וומזייא

גוני כצבע הענבר, והענבר שחרחר הוא עם קסם ומשמעות

 

לדדא פלמסק לכחל, סוולי עליה תזזאר

ןהטעם ב " מושק " השחור, שאלי סוחרי סחורות

 

נתי בידא מתל זזיר, ובייאד זזיר אילא גלא כמסין אוקייא

את לבנה כסיד, ןלובן הסיד מחירו חמישים מטבע אוקייא ינוע

 

תבייד לחומא כללהא, וויציט פי קנת דדאר

יולבן בו רובע כולו, ויישאר קומץ ופינת הבית לצבוע

 

כיף קולתי לוני לון לליל וולליל מזממע לחבאב וותבאת זהייא

איך אמרת צבעי צבע הליל, והלילה מקבץ ומקיים חדוות אוהבים

 

לעשק אידא יינדר לליל, יירזא יוצל לכננאר

וכשהאהבה רואה הלילה, שניהם יצללו לעובי ערבים

 

וולליל ייבאת עריצ לעראייצ, צבבאן צגאר כא ידפעו להדייא

והלילה יישאר חתן החתנים, צעירים אליו יביא מתנות

 

ווססועארא גננאוו ייא ליל, בנגאיים לוטאר

ופייטנים ישירו ללילה, במיתרי מנגינות

 

סמעו כתאם לבאהייאת, לבידא וולכחלא תעאיירו מעא צפארייא

שמעו פולמוס היפות, הלבנה והשחורה הלעיזו על בהירת הפנים

 

לגלידא וורקקיקא, מעא חמרת ללון ייא חדדאר

השמנה טהכחושה, השמיעו דברי גנאי לאדומת הגוונים

 

קאלת לגלידא ייא רקקיקא, שופי גוואיימי ייא עוד לברקוק

אמרה השמנה לרזה, הביטי במשמני ואַת ענף עץ שזיפים

 

סמע דאתי בנעמא חקיקא, בלגלד ווסמאנא לצחאב תדוק

הביטי בגופי בטעם אמיתי, בעובי ומשמנים ישיחו מבינים

 

וונתי רזילאתכ ייא עוד לחריקא, דאתר גיר סללא ווזזלד מן לפוק

ורגלייך כמו זרדים למדורה, וגופף כמו סל מעורות שבירים

 

שופי דאתי בלגלד ווססמאנא, ווררגבא לעאלייא וולגבבא מטווייא

הביטי בגופי עם עובי ובשרים, וצוואר נישא ופימת סנטרים

 

שוף סדרי מרממל, פוק מננו לימאת חראר

הביטי לגדודות החזה, מעליו זוג לימונים מקוריים

 

שוף דררעין מכאדד דלמובבר, וולבטן חריר פוק צררא מטווייא

הסתכלי בזרועותי, כריות קטיפה, בטן משי וטבור שוררים

 

שוף רדפי מאלי, שוף סאקי קאלב סככאר

הביטי במערומי ירכי, וראי חיטובי שוקי מלוטשים

 

שופי צלטאן פבלאדו, ייחכם פלעאשקין בלא סרעייא

וראי כמו מלך בארצו, ישלוט במאוהבים בלי משפטים

 

לחוככאמא מדדחו, לגלד סכרו ווענני לכבאר

המושלים פירסמו אותי, המשמנים שיבחו, והגיעוני דברים

 

תאכל לחם וותפררצ לחם, וותגטטי בללחם וונתי גיר סלוגייא

תאכל בשר, תשכב על בשר ותעטף בבשר, ואת מגזע כחושים

 

אס ייעסקו פיק אררזאל, ייא סללום למכבאר

וכי מה יחשקו בל גברים, ואת כמו סולם גנבים

 

וונתי דאתכ קצבא מסנועא, וואנא דאתי ליכ מתל לבייא

קומתך דקיקה גקנה סוף, ואילו גופי כמו הלביאה

 

נתי כיף לקוקא מעוודא, מתקורא פדדאר

ואילו את כמו חרשך גרומה, מוזנחת בבית ושנואה

 

סמעו כתאם לבאהייא, לבידא וולכחלא תעאיירו מעא צפארייא

שמעו פולמוס היפות, הלבנה והשחורה הלעיזו על בהירת הפנים

 

לגלידא ווררקקיקא, מעא חמרת ללון ייא חדדאר

המנה והכחושה, השמיעו דברי גנאי לאדומת הגוונים

 

קאלת ררקקיקא ייא לגלידא, אזי נפררזכ ייא לגרעא פצצריט

ענתה הכחושה לשמנה, אוציא קלונך כדלעת בחבל קלוע

 

נתי כיף לגולא גלידא, אללי זחמכ תריכי כיף לחיט

את מפלצת שמנה, ןהלוחץ אותך – תתמוטטי כקיר רעוע

 

וולגלידא דימא מרידא, וואנא ררקקיקא ייאקותא פי כיט

והשמנה חולנית תמיד, ואני דקה כמו ספיר בחוט ינוע

 

שופי דאתי בססר וודדראפא, ווטטביבא וולהווא וולעדוד קווייא

הביטי בגופי בקסם וחן, וטיב ואהבה למבטים חודרים

 

שופי סדרי כיף לרכאס, שופ צאגי לון לבללאר

ראי החזה חלק כשיש, הביטי בשוקי בצבע בדולחים

 

וונתי קלבכ מיית בססחם, גלדכ באסל מא נתיס אדאמייא

ואילו את לבך תשוש משומן, עובייך מגוחך ואינך בת אדם

 

אילא תדכל ללמידא, תחססמי לכבאר וולזגאר

כאשר ציכנסי לבית השימוש, תביישי גדולים וקטנים

 

אילא יוצלכ ווקת ננעאס, תכלעי בסכירכ גיר בלגא הרווייא

ובהגיע זמן השינה תבעיתי בנחירייך כמו פרדה משתוללת

 

כצצכ סי רכבי צחיח, יכון ייכדם פחאל לגזזאר

חסר לך פרש חסון, וקצב שיעמול על בהמה מבותרת

 

סמעו כאתם לבאהייא, לבידא וולכחלא תעאיירו מעא צפארייא

שימעו פולמוס היפות הלבנה והשחורה הלעיזו על בהירת הפנים

 

לגלידה ווררקיקא מעא חמרת ללון ייא חדדאר

השמנה והכחושה, נשמיעו דברי גנאי לאדומת הגוונים

 

קאל תתאזר ייא זווארי, לאס דלגצום ענני וואנא נהווא

אמר העשיר הוי, שפחותי, לשם מה ריבכם ואני רק אשמח

 

חובבכום סאכן פסרארי, ווגצאמכום ענצי הווא נסווא

אהבתכם שוכנת בלבי, וקטטותיכן חזיון ממני נשכח

 

נודו נצאלחכום ייא זווארי, צאלחהום וכלל בנת עטאהא כסווא

קומו שפחותי והשלימו, השכיןן שלום ביניהן ונתן מחלצה מהודרת

 

וצצלח הווא גאיית נהאייא, ברזו לבנאת פכסאווי הנדייא

השלום נשמת העלצון, ואז ישבו הבנות בשמלה הודית מפוארת

 

דארו עלא ספרא, כולל ווחדא תקול ליה לסעאר

הסבו מסביב לשולחן, וכל אחת הגתה לו פיוטים והודיות

 

ווסלאם ללאה עלא לחדדאר, וועלל לסייאק הלין לפדל לוהאבייא

ושלום האל לנוכחים, וליודעים להעדיף יפהפיות

 

מא פאח לוורד ווזזהר, אומא הבבת לזוואר

מה יפים ורדים ויסמינים, ונעימים ניחוחות השפחות

 

מא רית בנאת מא נדרת פחנא, קאל למכבבי גיר חללא מרווייא

לא ראיתי בנות ובקטטות לא נכחתי, זה חרוזים במחברת

 

מנקולא מן לכתאב, וולכייאטא מן סגל סתתאר

מועתק מכתובים, ונתפר במלאכת רקמה נתפרת

 

נתהאת לחללא ייא פהים, זתגפיר ללאה אילט זולת

תם הסיפור ואתם המבינים, כפרות האל אם טעיתי טעות

 

ייגפר לייא וויזוול דנבי, בצצרפא לחראר

יכפר עלי ועל שגיוני, בזכות אצילי האבות

 

סמעו כתאם לבאהייאת, לבידא וולכחלא תעאיירו מעא צפארייא

שמעו פולמוס היפות, הלבנה והשחורה הלעיזו על בהירת הפנים

 

לגלידה ווררקיקא, מעא חמרת ללון ייא חדדאר

השמנה והכחושה, השמיעו דברי גנאי לאדומת הגוונים

שירי יגון וצער, שירי בדידות והשתפכות הנפש, שירי התנצחות וגידופים.

חלק שלישי.השירה העממית

שירי יגון וצער, שירי בדידות והשתפכות הנפש, שירי התנצחות וגידופים.

חלק זה של הספר כולל בתוכו שירים המושרים בלהט ובערגה עד ימינו אנו בשל עסיסיותם. שירים אלה עתיקים מאוד, שכן אנשים רבים, מהם שכבר עברו את גיל הגבורות, עת פגשתי אותםלשם מלאכת האסיף, כבר שמעו אותם בימי עלומיהם בתור שירים שעברו בקבלה.

מחברי השירים על פי רוב אינם ידועים בשמותיהם. בחלקם חוברו על ידי יהודים, שכן נושאים האם את האופי המיוחד במלים ובמנגינה, ואילו חלקם האחר חובר על ידי מוסלמים שהרי כבר ציינו כי אין שום שיר הנשאר נחלת מחברו.

אפילו יצירה עממית שמחברה מוסלמי, נשמטת מידו זכות היוצרים, והיא עשויה להיות נחלת כל פולקלור שהוא, וכיון שנזדמנה גרונו של הזמר היהודי ישיר אותה בתדירות גדולה שוב ושוב, מייפה ומעבד אותה, במרוצת השנים, עד אשר תהיה לשיר מקובל במגרת הפולקלור של בני מרוקו היהודים.

בעוד אשר בחלקים שונים בספר זה, ניכרת רוח חיה ועליזה, תוססת והומוריסטית עוקצנית, הנה שיריו של חלק זה עצובים הם, ובהם הבעות שוטפות של זעם והשתפכות הנפש.

אופייה של שירה זו הוא בעיקרו לירי, ורגשות הסבל והמרירות זועקות מכל שורה. צער הפרידה וגידוף הצד המסתתר והמתנכר בולטים באופן מופגן. כאן מתגלה בשירה העממית צד נוסף בעל תוכן חילוני רוגז וסוער.

הביטויים עזים ובוטים, יוצא הקצף של האדם הזר והסורר, והאדם עצמו תוקף ומייסר את עצמו ומתוודה על סבלותיו וחטאו, ומחפש פורקן, עצה ומזור.

נמצא לא מעט שירי ויכוח והתנצחות, בין עני לשעשיר, חכם וכסיל, יפה ומכוער, חזק ורפה, איש הדעת והאדם המפוקפק, שמן וכחוש בשר, וכיוצא באלה טיפוסים מטיפוסים שונים. השירים ארוכים וכוללים בתים הרבה וצורתם צורת ה " קאצידא " – שיר ארוך ומחורז.

הקאצידה היא שירה בעלת חוט שדרה אחד, לאמור : מדבר על גיבור עפ מוטיב מרכזי. המלים מתארות גיבורי העלילה או נושאי הפרשה בפרטי פרטים. הלחן שוטף ומקצבו קליל, וחוזר על עצמו בשינויים קלים בלבד.

רבים מבני יהודי מרוקו אוהבים סוג זה של שירה אשר, ככל שהיא מתמשכת ומתנהלת על פי צלילי כלי נגינתה, הולכת ונספגת ומתחבבת על שומעיה. הם מוצאים בה בהתפרשה לפניהם את צרותיהם האישיים שלהם, ומגיעים לידי הזדהות איתה. חרוזיה נשמעים בבהירות ומסייעים לקליטתה ללא קושי מיוחד ואינם משתכחים.

לדוגמא תובא הקצצידא " אנא לכאווי " ( אני הצרוב ). היוצר מתאר את מצוקותיו של הגיבור אשר אפשר והיו תלאותיו שלו, ורק הוא פותח ואומר בלי כל פתיחה מיוחדת " אני הצרוב בצריבה סמויה, פצע גופי טרם השיג רפואתו, אחר שנכוויתי והוטב לי, הנה יגון פצעי הוסיף אורכתו ).

השיר מושר לכל אורכו בגוף ראשון ורק לפעמים יפנה היוצר את טענותיו וזעמו כלפי זולתו, על כי אינו מבין למצבו ולא לכוונותיו, ולועג למצבו ולקשיו. היוצר מסיים את השתפכות לבו באומרו : " גוללני תואנת מצבי, ושלומי לא שעה לאמרותי, ונגינות נבלי האומן, המה יביעו עוצמת תשוקתי, ואבקש מהאל רב היכולת, לא נעלמה צוקתי ממרומו.

יחמול ירחם עלי ולא ייסרני בשבט זעמו, הבינוני קרובי ! ומדוע תטענו, הו ככה לי אירע, לכו והניחו לכל מצב, בהלך נפשו ילך ויפסע ".

הקו המנחה והמוביל בשירה זו של ההתייסרות וההכנעה , אשר מתבססים על מצב אישי מחשבתי, המהווה חותם מיוחד בו טבועים שפעי התיאורים. לא מעטות בה תוכחות והצעות להשליך את מנעמי החיים והבלי העולם הזה, ולפרוש לחיי פשטות והתנזרות מכל המותרות.

מודגשת ביתר שאת הבעת השקפת עולם אחרת, אשר כדאי ורצוי לדבוק בה, כי היא הדרך הטובה מכל, וראוי לאמץ אותהולסמוך עליה. אף כי שירה זו ארוכה וכתובה בחרוזים, אשר צלילם נשמע ערב, הנה לא נרתע היוצר להאריך ביצירתו ולהפכה למעין סיפור.

ואולם הוא היטיב לשמור על משקל ומקצב, וקבע את החרוז המתאים במקומו, כאילו היה זה שיר קצר. אין שפתו משתמשת במושגים ערטילאיים וחסאי משמעות, אלא מחובר לפנינו שיר ולשונו ציורית ומוחשית, המסבירה מצבים והתמודדויות. הסיום מציע מוצא מן הסבך.

דוגמה נוספת עם התחלה וסוף, גם היא מחורזת, נמצא בשיר מעניין " אררעד בן סלימאן ", ומשעה שבו כל היה. מלך אחד הקיף עצמו בארמונו בקבוצות סופרים ומשוררים, זמרים ונגנים, אשר כמנהג הזמן ההוא, נטה להם חסדים והחזיק אותם להנאתו, תחת חסותו וסמוכים על שולחנו, וכל מחסורם על אוצר המלכות

תפקידם היה לשורר, לנגן ולזמר בחצרו בעתות שמחותיו, ובזמנים ההם היה מצב רוחו עכור עליו מרוב דאגות.

כל השנים סבר המלך, כי החבורה המקיפה אותו, היא החבורה המקבצת בתוכה את מיטב אמני ממלכתו. ואולם לימים התברר לו כי הרחק בחוצות העיר ובסמטאות השווקים משוטט לו זמא צעיר לימים, אשר חננו האל הטוב בעושר המלים וביכולת היצירה ובנעימות הקול.

ובשמוע איש פשוט זה דברים על אודות חבורת הזמרים אשר נתמזל מזלם להיות בחצר המלך, ועניין המשוררים והנגנים, חרה לו מאוד הדבר. ומאז הפך לו למנהג לסובב יום יום מסביב לחומות הארמון, והיה שר בקול רם משיריו היפים להפליא.

שמע אותו אחד הנכבדים, מיועצי המלך, ובלבבו נגעו מאוד שיריו של איש צעיר זה, אשר נתברכו בעוצמתם, ביופיים וברוממות קולו. מיהר האיש לבוא לפני המלך, וגילה את אוזנו לזה הפלא המתבזבז בחוץ, ואין איש שם לב אליו ולכשרונותיו. ועצה הוסיף למלך כי כדאי לקרוא לזמר זה ולהכניסו אל הארמון ולהושיבו בקרב הזמרים, ואולי בראשם, שאכן ראוי הוא לכבוד זה.

שמע המלך דברים אלה, אסף את סופריו, אתזמריו ואת נגניו, וסיפר להם את אשר שמעו אוזניו. ואולם אנשי קבוצה זו שהיו צרי עין, ומרוב יחסנות וקנאה גלויה לא אבו לשמוע מאומה על אודות האיש, בשל רצונם לשמור על גדולתם ומעמדם המיוחד, גדולה מזו, הם הרבו ללגלג ולחרף אותו, ואף הוציאו דיבתו רעה ושאר שקרים וחרפות, ואשמות כבדות מאוד בדבר אמונתו ודבקותו בדת האסלאם.

המלך לא הצליח לשכנעם והרפה מהעניין הזה. ואולם אותו נכבד מחצר המלוכה, לא רפו ידיו ולא פסק מלדבר בו נכבדות באוזני המלך ולהפציר בו באומרו, הבא נכניס את הזמר הזה פנימה, נושיב אותו בתוככי החבורה בחצר מלכותו, והיה או יווכח המלך כי שירתו תפלה וזמרתו בטלהף הלא יוּשב אל הרחוב כלעומת שבא וילך לו לשחק עם הנערים כאחד הנערים, לבסוף קיבל ממנו המלך ועשה כעצתו.

הכניסו את הצעיר אל המלך, ומיד פתח ודיבר אליו בלון שירה חרוזה ובנגינה רועמת. ובשירתו שם ללעג ולקלס את חבורת המשורים והנוגנים ותיאר אותם כמלחכי פנכה. את עצמו תיאר כרב חובל המשיט ספינתו בים סוער, ודבר שירתו סובב על נופים ועונות השנה, ובעיקר האביב ופרחיו, ודבש הדבורים המזמזמות בכוורת.

לבסוף הרהיב עוז בנוכחותם אף הטיף מוסר למלך והזהירו מהם ומערומתם, תיאר אותם ככלבים, הצביע על ריקנותם, והמליץ לפזר אותם לכל רוח.

המלך אמנם התפעל ונתרשם משירתו, ומיכולתו כסופר כזמר וכנגן בחסד עליון, עש כי העניק לו בו במקום את התואר המפואר והקולע " אררעד בן סלימאן "ף לאמור הרעם בן בלימאן בשל שירתו הרועמת. וכבר בתחילת השיר הפליג הזמר בשבח עצמו ואומר :

"ואני בן סלימאן עליז למתחרים, לבוש אדום ועטוף קטיפות מבושם בדעתי, מוסיף שירים וחשקות, ורדים ולילכים וצפרים, ורוקם לעצמי משקל לנגינות בגן ארמון גבוה בין שושנים דבש הדבורים אוספות "

ואלה דברי מוסר השכל הנאמרים למלך בסיום : " ואתה המלך שלמדת זו העלילה, התוסיף על בהמות לסמוך ? שמור מזימות אנשי התלונה, שהתנכרו לדין ואותו להפוך. אצלי חקוקות אמרותי, והטוען מול חרבי לא יעז לחמוק, ואם יתמיד בפולמוסו, הכיצד יקרה לו ויוסיף לדבוק ?

הנה כי כן, פרשה אמיתית או דמיונית זו שימשה ליוצר רקע נפלא לחהור יצירה אדירה, אשר נתגלגלה לשיר העם וכל השומע אותה יקשיב באלם פליאה. לרבים מסוגי שירים אלה חוברו מנגינות נהדרות המוסיפות יתר חן ושגב, גם ליסורים גם לאהבות וגם לאכזבות בחיים.

מאז חוברו יצירות אלה לא קמו להן שום מתחרות, לא נס ליחן ולא הועם זוהרן.

ייא למפאזי עלא לקלוב – אתה הנותן רווחה ללבבות -יעקב לסרי

 

ייא למפאזי עלא לקלובהשירה העממית

אתה הנותן רווחה ללבבות

 

ייא רבבי ליכ נסכי, וונתי הווא באבא

אליך אלוהי אתלונן, ואתה הוא אבי

 

ייא למפאזי עלא לקלוב

אתה הנותן רווחה ללבבות

 

פאייז עלא קלבי מן דאבא

וללבי מעתה תמצא מנוחה

 

אנא מכתוב רבבי נוודדיה, ווצצבר לאזם עלייא

ורצון אלוהים אני אפרע, וחובת הסבל עלי

 

ווללי גמזני בעינו, הווא יידבבר עלייא

וזה שירמוז לי בעינו הוא ישיג את ידי

 

כלליתכום בססלאמא ייא לחבאב

הותרתי אתכם בשלום ידידי

 

לא תגולו בפראקכום באס סכינא

ואל תאמרו נפרדנו, ויתרנו בקלות מדי

 

האד ססי קדדרו לינא מולאנא ווכתאב

המצב הזה כולו האל כפה, וקרה לנו

 

דווזנא פיה, סאעת זזהו ווקדינא

אך בילינו בו, שעות הנאות מצהלותיו

 

וורבב ללי פרקנא, מאזאל ילאגינא

והאל שהפרידנו, עוד עתיד להפגישנו

 

אסדדאני לגרבתי

ומה לי ולזרותי

 

ללי סאפתני תא נגנני

זאת שראתה אותי מזמרת

 

וותגול כאטרי מהנני

ואמרה שלוותי רגועה כעת

 

וונפאייז לגנא ראה מא זהאלי

ורק לרוחי הנדכאת ולמצבי ירווח

 

אממא לגנא ראה מא זהאלי

ואילו השירה הנה לי לא תצלח

 

אסדדאני לגרבתי לבלאד ננאס

ומה לי לנדוד לערי בני אדם אחרים

 

חתתא ללי זא, יגול האדא ברראני

כל רואי יאמר, זאת מן הזרים

 

וונקרא ללי כאנת צאפייא, ווללאת נחאס

הכסף שהיה צרוף, כבר לנחושת הפך

 

וותתוב ללי כאן וואפי, זאד עללאני

והבד שהיה בשפע, הוסיף לי גובה ונדבך

 

ווהאדי קצצא, נתכיהאלכ ייא ראצי

וזאת היא עלילה, הו נפשי, אותה אספר לך

בדמוע עיוני – אנא ללי בנית כימא

השירה העממית

שני שירי יגון לזכרה של רונית אלקבץ, שהלכה לעולמה והיא רק בת 51 . הנייד צפצף להודעה חדשה, כאשר אשתי ואנוכי היינו באמצע מסע הקניות לחג הבלתי נגמר, זעקה יצאה מפי כשאר קראתי את ההודעה, מסביבי שמעו את הבשורה ההמרה, וכולם ביכו מאותה מרה….חבל על דאבדין…יהי זכרה ברוך….אני מביא כאן שני שירי יגון בשפת עדתה, בשפה שהכירה כל כך טוב, ואהבה את זה וגם בסרטים בכיכובה, דברה היא את השפה…הערבית היהודית המרוקאית…..

בדמוע עיוני

בדמעות עיני

 

בדמוע עיוני סקית ווידאן

בדמעות עיני השקיתי נהרות

 

או-מללבעד סמעו נוואחי

וממרחקים שמעו אנחות

 

לאלית לברר וולבלדאן

שוטטתי במדברות וארצות

 

ייא רבבי תכזר מן חאלי

אלוהי, הבט במצב התלאות

 

כונת פלמחבבא כיך לכוואן

היינו באהבה כמו אחים

 

וועממר כלמת לעאר מא קאלהאלי

ומעודו לא אמר שיטנת דברים

 

ווליום דכל תאלת בינאתנא

והיום נכנס אדם שלישי בינותינו

 

ווסקאלי כאס למראר

והשקני כוס מרורנו

 

אנא ללי בנית כימא

אני שבניתי מבנה

 

אנא ללי בנית כימא או עללית

אני שבניתי מבנה והגבהתיו

 

ווהזזת סקופהא בזהאר למעאני

והרמתי תקרותיו במשלים ובניב

 

בעד ממא זאוו סחאלי מן עזאז

והנה גם נשבו המוני סופות

 

וורייאח פעינין ללי מא בגאני

ולעיני אלה שלא אהבוני חדרו הרוחות

 

לחבאב ייא לחבאב, מא תסאלו עלא ללי גאב

ידידים ידידים, אל תשאלו למי שרחק בפעמיו

 

ווילא צאחבכום פלעדאב, לאמן סאל עליה

ואם תברכם בייסורים, איש לא שאל אודותיו

 

ווילא ביכום פרז דלכאגט אנא נסריה

אם חסר לכם נייר למכתב, אקנהו בדמים

 

וולמות ייא בנאדם, תאבעא לגדדארא

אך דע בן אדם כי המוות רודף הבוגדים

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 149 מנויים נוספים

מאי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר