מורשת יהדות מרוקו

משה עמאר-מאמרים ופרסומים

ערב עיון ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו

עבר-הווה-עתיד

פרופ' הרב משה עמאר

פתח דבר

בפזורה היהודית הספרדית במשך כל הדורות, הרבנות והרבנים היו גולת הכותרת של כל קהילה וקהילה. כבודם היה גדול בעיני הציבור הרחב, גם אצל אלה שלא שמרו על המצוות קלה כבחמורה. כאן בארץ ישראל, מאז הקמת הרבנות הראשית בארץ ישראל, הרבנות סובלת מפיחות זוחל והולך במעמדה ומפגיעה בכבודה, הן מצד החרדים אשר כל קבוצה הקימה לה רבנים משלה, והן מצד החוגים שהתרחקו מאורח חיים יהודי וממסורת ישראל, על אף שהם מיעוט בעם, קולם הרעשני נשמע למרחוק באמצעות שליטתם בגלי התקשורת. כתוצאה מכל זה נפגע דימוייה של הרבנות, גם בעיני הציבור הרחב המכבד את התורה והחכמים ושומר על מסורת ישראל. דבר זה הוביל להתרחקות הדדית בין הרבנים לעם.

לעומת זאת, בפזורה הספרדית וביהדות מרוקו בפרט, הרבנים שעמדו בראש מוסד הרבנות היו גדולי תורה והוראה ואנשי אשכולות, בנוסף הם התפרסמו בסבלנותם ובמאור פניהם בירידתם אל העם. הם התמודדו עם בעיות שהזמן גרמא, ללא התחמקות מקבלת אחריות ומהכרעות. כפי שניתן להסיק גם מהמאמר הרצו״ב.

על פעילותם הברוכה, זכו לציון לשבח מפי כותבי ההיסטוריה היהודית, ועל ידי גדולי חוקרי המשפט העברי בארץ ובעולם. דבר זה הוכח על ידי רבותינו, שזכו לעלות לארץ ונבחרו לכהן כרבנים וראשי אבות בתי־הדין, בערים מרכזיות בארץ ישראל. אשר על אף שהגיעו לארץ בגיל מתקדם, הם ידעו לרדת אל העם על שכבותיו, עדותיו, ופלגיו, ולחבב עליהם את המסורת היהודית ובכך הם קידשו שם שמים ברבים. יתירה מכך הם הפכו לתלפיות, שכל הבעיות הקשות בדיני משפחה המתעוררות בבתי הדין הרבניים בארץ ובחו״ל הופנו אליהם. והם מתוך תחושת אחריות לא נחו ולא שקטו, עד שהכריעו ופסקו בנושא הניצב לפניהם. לדוגמה מו״ר הרה״ג רבי שלום משאש, רבה הראשי של וראב״ד ירושלים; הרה״ג משה מלכה הרב הראשי וראב״ד לפתח תקוה, הרה״ג רבי יצחק חזן אב״ד וחבר בי״ד הגדול לערעורים, ועוד רבים זצוקלה״ה וזיע״א.

לכן יזמנו הקמת בתי מדרש לרבנים, בהם ילמדו האברכים על רבותינו ועל יצירותיהם ושיטתם בפסיקת ההלכה, כפי המסורת המופלאה של רבותינו חכמי ספרד, ובד בבד ילמדו גם את חיבוריהם, ושיטת פרשנות הבנויה על סברה ישרה והגיון בריא. יש דרישה גדולה מצד אברכים להתקבל לבתי המדרש שלנו, אך יכולותינו הכספיות מוגבלות.

מכון ״אורות יהדות המגרב״ עושה מלאכת קודש בהצלת יצירתם ומורשתם של רבותינו. עד היום הוצאנו למעלה מששים יצירות מכתבי יד, בתחומי פרשנות המקרא והתלמוד, ההלכה והאגדה, מוסר, שירה, הגות, וקבלה, בהם יצירות בנות חמש מאות שנה. תוך הארת דמויותיהם של רבותינו המחברים, תקופתם ושיטתם. כמו כן פרסמנו עשרות מאמרים וספרי מחקר בנושא. אבל זה רק מעט מן המעט ממה שניתן להציל עוד היום. כיום עשרות ספרים מוכנים לדפוס, ורק חוסר תקציב מעכב את הדפסתם.

אני מנצל הזדמנות ברוכה זו, ופונה לכל אחד ואחד מבני העדה, להיות שותף למצוה גדולה זו, לתת יד להשגת המטרות הנזכרות: הצלת מורשתה הרוחנית של עדתינו; והקמת בתי מדרש למנהיגות רוחנית על פי שיטתם, ומסורתם של רבותינו חכמי ספרד והמגרב. כיום המטרות הנעלות הן בהישג יד, חבל להחמיץ את ההזדמנות, כי הזמן פועל לרעתינו.

בברכה ובהוקרה ע״ ה משה עמאר

מטרות ופעולות

איתור וחיפוש

במכון עוסקים בחיפוש אחר היצירות הרוחניות בארץ, בתפוצות ובארצות מוצאן. אותרו עשרות יצירות שנכתבו במשך דורות רבים על־ידי חכמים ורבנים, וביניהן כתבי־יד מהמאה הט״ז. רובן נמצאו בתהליך התפוררות. יצירות אלה עוברות פיענוח, עיבוד, וביאור, עריכה ומחקר. לאחר מכן, הן מתפרסמות כספרים בתוספת מבואות, הערות ומפתחות. חלק ניכר מהן יצא לאור כפי שיפורט להלן, וכתבי־יד רבים נמצאים בתהליך הכנה לדפוס.

הוצאה לאור

רבותינו, חכמי ספרד והמגרב, חיברו ספרים בכל מקצועות היהדות. רק מעטים מהחיבורים פורסמו בדפוס. חלקם נרקבו ואבדו, וסכנה מרחפת על קיומם של השרידים. אף הספרים שיצאו לאור במקור, אינם בהישג יד, כי נדפסו במהדורה מצומצמת. עד כה פרסמנו עשרות ספרים מכתבי־יד וכן ההדרנו ספרים נדירים. הוספנו לספרים מבואות על החכמים, על המחברים ועל תקופתם, והוספנו אפראט ומפתחות מפורטים.

כנסים וערבי עיון

במכון עוסקים בהפצת מורשת יהודי ספרד והמגרב, כדי להביאה לידיעת הרבים ולהנחילה לדורות הבאים. חוקרי המכון משתתפים בשבתות עיון, ובערבי עיון ברחבי הארץ, ומרצים במסגרתם, כמו גם רבנים וחוקרים מהאוניברסיטאות השונות. גם פייטנים וזמרים נוטלים בהם חלק. כמו כן, חוקרי המכון משתתפים בכנסים מדעיים ארציים ובינלאומיים כאחד.

ספרייה

ליד המכון קיימת ספרייה תורנית, מחקרית כללית, הפתוחה לציבור. היא אוצרת בתוכה חיבורים של חכמי ספרד והמגרב שיצאו לאור, וחיבורים שעודם מופיעים ככתבי־יד. כמו כן, מרוכזות בה עבודות המחקר שנעשו בנושא.

מחקר

במכון עוסקים בהכנה ובפרסום מחקרים ביוגרפיים על רבותינו ועל מנהיגי הקהילות בספרד ובמגרב, ומונוגרפיות על הקהילות, ובתוך כך עוסקים בחקר יצירותיהם ותקופתם. עד כה פורסמו מחקרים רבים בנושא. המכון מעודד אברכים וחוקרים צעירים לעסוק בנושא ואף מושיט להם סיוע בחומר תיעודי ובפרסום מחקריהם.

בית־מדרש לרבנים

המכון הקים בתי־מדרש לרבנים, מתוך תקוה להעמיד מתוכם דור של רבנים הפועלים ברוח מסורת רבותינו, חכמי ספרד והפזורה הספרדית מזרחית, אשר נשאו בענוה בעול הקהילה, טרחו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בלי גיבובי חומרות, חיו בתוך העם והנהיגוהו באהבה ובסובלנות.

ליד המכון קיימים שני בתי-מדרש המכשירים אברכים לרבנות ולהנהגה רוחנית: ׳בית היחיאלי׳ ע״ש ר׳ יחיא אדהאן ז״ל, בירושלים; ו׳חכמת שלמה^,, ע״ש ר׳ שלמה עמאר ז״ל, בבני־ברק. כמו היינו מיוזמי הקמת בית־המדרש ׳למרחב^, שליד ׳ממזרח שמש^, בירושלים, המיועד להעשיר את הידע של רבנים ודיינים בספרות ההלכה של חכמי הפזורה הספרדית שיטתם ודרכי הגותם. כל מחזור הוא בין שנתים ועד כה עברו ארבעה מחזורים.

תשתית מחקרית

חוקרים העוסקים בתולדות היהודים בספרד ובמגרב במאות הט״ו ואילך, נתקלים בקשיים של חוסר תיעוד ומקורות, שישמשו בסיס למתקדם, משום שבארצות המוצא לא קיימים ארכיונים לתקופות הקדומות. אף המעט שקיים מהעת החדשה אינו פתוח לקהל הרחב.

במכון הצליחו לאסוף עשרות כתבי־יד ומאות תעודות מארצות התפוצה מהמאה הט״ז עד המאה העשרים. אנו שואפים להעשיר את אוסף התיעוד וכתבי-היד שיועמדו לרשות העוסקים בנושא. כמו כן, בעבודת צוות מאומצת, אנו שוקדים על הכנת מיפתוח של כל הספרות הרבנית, ובפרט ספרות השאלות והתשובות, לפי נושאים ותת-נושאים נרחבים: חיי כלכלה, חברה ורוח, אישים, מקומות ומוסדות וכו^,. לכשיושלמו המפתחות הם ישמשו כלים בידי החוקרים ובסיס בעבודתם.

נשיאות מועצת הרבנים שליד המכון

המכון הוקם בהתייעצות ובהדרכת מרנן ורבנן, שחלקם נתבש׳׳מ:

הרה״ג שלום משאש זצ״ל ־ הרב הראשי וראב״ד לירושלים, ששימש כנשיא המכון.

הרה״ג משה מלכה זצ״ל ־ הרב הראשי וראב״ד לפתח־תקוה.

הרה״ג יוסף אביחצירא זצ״ל ־ הרב הראשי ליבנה.

הרה״ג דור עובדיה זצ״ל ־ חבר לשכת הרבנות ירושלים.

*

הרה״ג יהושע מאמאן שליט״א ־ חבר בית-הדין הגדול.

הרה״ג יוסף שרביט שליט׳׳א ־ הרב הראשי וראב״ד לאשקלון.

הועדה האקדמית

במכון פועלים בעצה אחת עם אנשי אקדמיה מהארץ ומהתפוצות, העוסקים בחקר הפזורה הספרדית בכלל וביהדות מרוקו בפרט, וזוכים לשיתוף פעולה ולעידוד רב.

יו״ר המכון

פרופ׳ הרב משה עמאר שליט״א, יו"ר מכון ״אורות יהדות המגרב״, יליד מרוקו, בעל השכלה תורנית וכללית רחבה.

בוגר ישיבות גבוהות בארץ ובחוץ־לארץ. מוסמך לרבנות על־ידי גדולי הרבנים וראשי הישיבות בארץ. הוכשר לכהן כרב עיר מטעם מועצת הרבנות הראשית לישראל.

בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר־אילן בפילוסופיה, בתלמוד ובתולדות עם־ישראל. מומחה לפאליאוגרפיה עברית של ימי־הביניים. מרצה בכיר אמריטוס, בתחומים הנזכרים, ונימנה עם חוקריה הבכירים של אוניברסיטת בר-אילן במסגרת המכון לחקר היהדות במזרח. מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון.

חבר בועדות אקדמיות וציבוריות של ארגונים ומוסדות העוסקים ביהודי ספרד, ארצות המזרח וצפון־ אפריקה.

מיוזמי הקמת בית-המדרש ׳למרחב׳ שליד ׳ממזרח שמש׳ בירושלים, ונמנה עם המרצים המרכזיים בתחומי ההלכה ותולדות הפסיקה והפוסקים.

ההדיר עשרות ספרים מכתבי-יד, ופרסם מחקרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותו.

על תרומתו המחקרית הוכתר כחתן:

*פרס חכמת-ישראל ע׳׳ש ד״ר יוסף בורג, מטעם ארגון המועצות האזוריות, ואוניברסיטת בר-אילן.

*פרס גאון, מטעם תנועת ׳ביחד׳.

*פרס ע׳׳ש ד״ר יעקב הרצוג ז׳׳ל, מנכ״ל משרד ראש־הממשלה.

*פרס עיריית-ירושלים למורשת העדות ודברי ימיהן של הגלויות השונות.

זכה במענק מחקר מהאקדמיה הלאומית למדעים, להכנת מהדורה מדעית של החיבור ״לשון לימודים״ להרה״ג רבי יעקב אבן צור זצ׳׳ל – עבודת מחקר משותפת עם פרופ׳ אפרים חזן.

ערב עיון ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו-משה עמאר

עמוד 6

רשימת הספרים

להלן רשימה חלקית של הספרים שפורסמו על־ידי מכון ״אורות יהדות המגרב״

ושההדיר פרופ׳ הרב משה עמאר שליט״א:

• פירושים וביאורים

1. ראש משביר ־ חידושים לש״ס; כנף רננים ־ דרושים וחידושים על התורה; להרה״ג רבי משה בירדוגו ממכנאס, נפטר בשנת תצ״א (1731). מבוא ותולדות הרב.
2. פרח לבנון ונחל איתן ־ פירוש על התורה להרה״ג רבי יהודה פרץ ורבי יצחק קאוואליירו. ההדרה הערות ומבוא מאת מ׳ עמאר, 372 עמ^׳.
3. חפץ ה׳ – חידושים וביאורים על מסכתות שבת, ברכות, הוריות, וחוליון, לגאון עוזנו ותפארתנו נר המערבי הרב הקדוש כמוהר״ר רבי חיים בן עטר זצוקלל״ה זיע״א, מהדורה באותיות גדולות 1178 עמ^׳
4. באר משה והשיב משה ־ ביאורים וחידושים על התורה להרה״ג רבי משה מלכה זצ״ל, הרב הראשי וראב״ד פתח־תקוה, נפטר בשנת תשנ״ז(1997), 300 עמ^׳.
5. דברי שמואל ־ חידושי ש״ס; מעולפת ספירים ו־ערוגת הבושם ־ חידושים למסכת עבודה זרה ושבועות, ולדברי הפוסקים; להרה״ג ר׳ שמואל צרפתי זצ״ל, מחכמי פאס נפטר בשנת תע״ב (1712). ההדרה עם תוספות מכת״י, הערות ומבוא מאת מ׳ עמאר, 480 עמ^׳.
6. מרכבת המשנה – פירוש מקיף על כל מסכת אבות להרה״ג רבי יוסף אלשקאר זצ״ל, ממגורשי ספרד בתלמסאן שבאלג׳יריה במאה הט״ז. ההדיר מכת״י, מבואות והערות מאת י״ש שפיגל. 396 עמ^׳ + 18.
7. הלכה שאלות ותשובות
8. דברי יוסף – ארבעה ספרים כרוכים יחד: עדות בהוסף – על הרמב״ם; דרך עץ חיים – על טור ארח; רפואת הנפש – על התשובה; התפוח – ביאור אגדות וח״ל; להרה״ג רבי יוסף אלשקאד זצ״ל. ממגורשי ספרד בתלמסאן שבאלג׳יריה במאה הט"ז, ההדירו וערכו והוסיפו הערות ומבואות מ׳ עמאר וי״ש שפיגל, עמ^׳ 580.
9. הלכה למשה ־ שאלות ותשובות להרה״ג רבי רפאל משה אלבאז זצ״ל, מצפרו. פוסק, משורר, מקובל, בלשן ובעל השכלה כללית רחבה. נפטר בשנת תרנ״ד (1894). צילום מהדורות ירושלים תרס״א, בצירוף מבוא מאת מ׳ עמאר, 310 עמ׳.
10. מורשת משה – שאלות ותשובות וחידושים להרה״ג רבי משה * מרציאנו זצ״ל, מחכמי דבדו. נפטר בלוד בשנת תשרו (1996). ההדרה, הערות ומבוא מאת מ^, עמאר, 368 עמ^׳.

10-כתונת יוסף ־ מערכות ושו"ת על שו"ע אבה״ע וחו״מ להרה״ג רבי יוסף בירדוגו, מחכמי מכנאס. נפטר בשנת תרי״ד (1854). שלשה כרכים בכרך אחד. ההדרה מחדש ומבוא מאת מ׳ עמאר, 510 עמ׳.

11. ונשמת חיים ־ מערכות בדיני או״ח; שבילי הזבח ־ מערכות בדיני טרפות; שבילי העזר ־ מערכות בדיני אבה״ע להרה״ג רבי יהושע מונסונייגו זצ״ל, מחכמי פאט נפטר בשנת תרנ״ב (1892). מנחת זכרון ־ מערכות בדיני חו״מ להרה״ג רבי ידידיה מונסונייגו זצ ל,מחכמי פאס נפטר בשנת תרכ״ח (1818). ההדרה מכת"י, עריכה ומבוא, הערות ומפתחות מאת מ׳ עמאר, 550 עמ^,.

משפט וצדקה ביעקב – להרה״ג רבי יעקב אבן צור זצ״ל מהעיר פאס נפטר בשנת תקי״ד (1754). פוסק, דרשן, משורר ומקובל. הוא כיהן ברבנות גם בערים מכנאס ותיטוואן. שני כרכים שאלות ותשובות ופסקים. מהדורת צילום נא אמון (תרנ״ד־ס״ג), בצירוף מבוא מקיף לתולדות המחבר וליצירתו מאת מ׳ עמאר, ירושלים.

ערב עיון ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו-משה עמאר
עמוד 9

רשימת ספרים

1. עץ חיים – להרה״ג רבי חיים גאגין זצ״ל יליד העיר פאס אשר היגר לספרד ללמוד בישיבותיה, בשנת רנ״ג (1492), חזר לפאס עם המגורשים וכיהן כרב התושבים. תיאור פולמוס הלכתי חריף שהתעורר סביב היתר נפיחת הריאה בין המגורשים לבין התושבים. ההדיר וערך מכת״י, מבוא, הערות ומפתחות מאת מ׳ עמאר, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, רמת גן 200 עמ'.

14-פאת ים ־ שו"ת; פרחי שושנים – מערכות על שו"ת; אם הבנים – מאמרים בהלכה; להרה״ג רבי ידידיה מונסונייגו זצ״ל, הרב הראשי ליהדות מרוקו, נפטר בשנת תשנ״ד (1994). ההדרה מכת״י ומבוא מאת מ׳ עמאר, 360 עמ^׳.

15-קופת הרוכלים ־ מערכות בדיני ארה להרה״ג רבי ידידיה מונסונייגו זצ״ל, מחכמי פאס, נפטר בשנת תרכ״ח (1818). ההדרה, עריכה מכת״י, מבוא בעברית ובצרפתית, הערות ומפתחות מאת מ׳ עמאר 370 עם׳.

16-פי חכמים ־ שו"ת וחידושים לקוטים מכת״י מראשוני הרבנים למשפחת טולידאנו מהמאה הי״ז ואילך; יד ידידיה ־ חידושים להרה״ג רבי ידידיה טולידאנו; ויזרע יצחק ־ חידושים לה רה״ ג רבי יצחק טולידאנו; מאיר עינים ־ שו"ת להרה״ג רבי מאיר טולידאנו; נחמד ונעים – יומן מסע להרה״ג רבי חביב טולידאנו, ועוד. ערכו מכת״י ומבואות: ח׳ טולידאנו, ח׳ בנטוב ומ׳ עמאר, 500 עמ^׳.

17-שבילי משפט ־ מערכות על שו"ת חושן משפט להרה״ג רבי יהושע מונסונייגו זצ״ל, מחכמי פאס, נפטר בשנת תרנ״ב (1892). ההדרה מכת״י, עריכה, הערות ומבוא מאת מ׳ עמאר, 378 עמ^׳.

18-שו"ת רבי אישטרוק אבן שאנג׳י ־ רבה של העיר סופיה בבולגריה. נפטר בשנת ת״ג (1643). עריכה, ההדרה מכת״י, מבוא, הערות ומפתחות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 331 עמ^׳.

19-שארית הצאן – ד׳כ שו"ת להרה״ג רבי יוסף בן נאיים זצ״ל. נפטר בשנת תשכ״א (1961), בצירוף מבואות והערות מאת מ׳ עמאר. כרך א׳ ־ 414 עמ^׳. כרך ב׳ בצירוף מבוא לתולדות הרה״ג רבי שלום משאש זצ״ל, ־ 426 עמ^,. כרך ג׳ – כולל מזכרת גיטין 321 עמ' .כרך ד' הדרת פנים זקן 334 עמ^׳.

20-צאן יוסף ־ שאלות ותשובות; כל חדש – שאלות ותשובות בהלכה בחידושים הטכנולוגיים, להרה״ג רבי יוסף בן נאיים זצ״ל, מחכמי פאס, נפטר בשנת תשכ״א (1961). ההדרה ראשונה בצירוף מבוא מאת מ^׳ עמאר, 352 עמ^׳.

21-אבני שי״ש – שו״ת ב״כ, על ארבע חלקי שו"ע, להרה״ג רבי שאול ישועה אביטבול זצ״ל אב״ד צפרו, נפטר בשנת תקס״ט(1809) בצירוף מבוא לתולדות העיר צפרו והרב המחבר, ההדרה עם הערות, מבוא ומפתחות מאת מ׳ עמאר, כרך א׳ – 323 עמ^׳ כרך ב׳ – 405 עמ^׳ + מבוא בצרפתית.

22-תשובות ופסקים ־ למו״ר הרה״ג הפוסק הגדול, מופת הדורות המלוב״ן, ארבי אלכביר ,כמוהר״ר רבי יהודה אבן עטר זצוקללה״ה וזיע״א ראב״ד פאס במאה הי״ח, ליקוט מאוספים בכת״י תשובות על או״ח ויו״ד, עריכה, ההדרה עם הערות מבוא מאת מ׳ עמאר.

23-שיר מכתב – שירה דידקטית על הלכות שו"ב, עריכה, ההדרה עם הערות מבוא, ומפתחות מאת מ׳ עמאר, הוצאת מכון ירושלים.

24. 24. שיח יצחק ־ שאלות ותשובות ואגרות להרה״ג רבי יצחק אלמאליח זצ״ל, רבה של העיר תלמסאן באלג׳יר. בסוף ימיו כיהן ברבנות בצרפת. עריכה וההדרה מתוך עזבונו הספרותי בכתובים 186 עמ^׳.

משה עמאר-מאמרים ופרסומים-ערב עיון ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו
עמוד 11

ג.תקנות ופנקסי בית-דין

25-המשפט העברי בקהילות מרוקו – א. תקנות פאס; ב. תקנות מועצת הרבנים במרוקו. תקנות שתיקנו חכמי פאס מהדור הראשון של מגורשי ספרד בשנת הרנ״ד עד שנת תק״י(1494־1750), והתקנות שתיקנו חכמי מרוקו בשנים תש״ז־תשט״ו(1947־1955).

26-פנקס בית־הדין לאיסור והיתר בקושטא – תקנות והנהגות ופסקים מהמאות הי״ח והי״ט. ההדרה ומבוא מאת ל^, מקובצקי, 296 עמ^׳.

27-פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס – תקנות ותעודות מהמאות הי״ח – הכ׳_י בעברית, בערבית, בצרפתית, באיטלקית ובפורטוגזית. עריכה, ההדרה מכת״י, תרגום ומבואות בעברית ובצרפתית מאת יצחק אברהמי, 380 עמ^׳.

ד.דרוש הגות וקבלה

28-גינת ביתן – על ענייני הספירות להרה״ג רבי יצחק הכהן זצ״ל, מחכמי תארודאנת במאה הט״ז. ההדרה, הערות ומבוא מאת מ׳ חלמיש 148 עמ^׳

29-אור החיים ־ פירוש על התורה בדרך הפרד״ס לגאון עוזנו ותפארתנו נר המערבי הרב הקדוש כמוהר״ר רבי חיים כן עטר זצוקלל״ה זיע׳׳א + ניקוד ומקורות, ב׳ כרכים א׳ – 533 עמ׳ ב׳ 571 עמי.

30-ליקוטי דוד – דברי הגות לנושאים שונים ועל מאמרים בדרך הפרדס, להרה״ג רבי דוד קפשיאן שליט׳׳א. 246 עמ^׳.

31-ויאמר שאול – פירוש מקיף על התורה על־פי הקבלה להרה״ג המקובל האלקי רבי שאול נחמיאס זצ״ל. חי ופעל באזור וארזאזאת שבמרוקו במאה הי״ט. ההדרה מכת׳׳י + הארות ומבוא מקיף מאת מ׳ עמאר, שני כרכים 762 עמי.

32-דרש משה – דרשות ודברי הגות על התורה ולנושאים שונים, להרה״ג רבי משה מלכה זצ״ל, הרב הראשי וראב״ד פתח-תקוה, נפטר בשנת תשנ״ז(1997), 320 עמ^,.

33-זרח יעקב – דרשות וחידושי דינים להרה״ג רבי יעקב מזרחי זצ״ל, מחכמי ארגנטינה, נפטר בשנת תש״ה (1945). ההדרה ומבוא מאת מ׳ עמאר, 318 עמ^׳.

34-סידור לימודי ה׳ – כולל תפילות כל השנה, תיקונים והנהגות עם הפירושים ׳היכל הקודש׳ להרה״ג רבי משה אלבאז מחכמי תארודאנת במאה הט׳׳ז, ו׳לימודי ה״ להרה׳׳ג רבי יעיש קריספין זצ״ל מאזור תיזנית, נפטר בשנת תרצ׳׳ט(1939); אחד באחד – ביאור על י׳׳ג מידות. ההדרה, הערות ומבוא מאת מ׳ עמאר. בהוצאת מכון עמינדב ואורות יהדות המגרב, 768 עמ׳_י(אפשרות לפורמט קטן).

35-מנחה חדשה – להרה״ג המקובל האלקי רבי יעקב אפרגאן זצ״ל מחכמי תארודאנת במאה הט׳׳ז. ההדרה, הערות ומבוא מאת מ׳ חלמיש. לוד תשס״ב. שני כרכים, 830 עמ^׳.

36-שארית יעקב ־ דרשות, ואיגרות להרה״ג רבי יעקב פאריינטי זצ״ל, רבה של העיר בון(עונאבה) באלג׳יר. נפטר בשנת תרמ״ח 1848, 450 עמ^,.

37-צפנת פענח – פירושים ורעיונות קבליים על כל הש״ס, להרה״ג רבי יוסף אלאשקר זצוק׳׳ל מתלמסאן, אלג׳יריה, 754 עמ^׳.

38-מנחת יהודה – מהדורה תניינא, למו״ר הרה׳׳ג הפוסק הגדול, מופת הדורות המלוב׳׳ן, ארבי אלכביר ,כמוהר״ר רבי יהודה אבן עטר זצוקללה׳׳ה וזיע״א ראב׳׳ד פאט, יוצא לאור מכתב יד, ההדיר ערך והוסיף מבוא מ. עמאר, 354 עמ^׳.

39-שיורי מצוה – פירוש מקיף על התורה בדרך הפרד׳ס להרה׳׳ג רבי אברהם מונסונייגו זצ״ל, מחכמי פאס במאה הי׳׳ח. ההדרה, הערות ומבוא מאת מ׳ עמאר. 900 עמ^׳.

40-שיורי מצוה – פירוש מקיף על המגילות ונ״ך בדרך הפרד׳ס להרה״ג רבי אברהם מונסונייגו זצ״ל, מחכמי פאס במאה הי״ח. ההדרה, הערות ומבוא מאת מ׳ עמאר, 360 עמ^׳.

41-אדרת אליהו ־ פירושים וחידושים על פסוקים ומאמרי חז״ל לרב הצדיק והחסיד רבי אליהו וידאל בן עזרא זצ״ל ההדיר מכת״י, הוסיף מבוא ומראי מקום. מ׳ עמאר, 286 עמ^׳.

משה עמאר-מאמרים ופרסומים-ערב עיון ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו
עמוד 14