מבוא לשירת ר׳ דוד אלקאיים-פרק ראשון: סוגים, נושאים ותכנים-א. מעגל הפרשה-מאיר נזרי
. נושאים ראשיים לפרשות השבוע
הפיוטים על פרשיות השבוע אינם מתמקדים באחד מנושאי הפרשה, אלא סוקרים את רוב הנושאים של פרשת השבוע בחרוז ובמשקל. נושאי הפרשה הנסקרים מנוסחים ככותרות בפירוש של פיוטי המהדורה. להלן הנושאים המרכזיים של פיוטי הפרשות: בראשית (פיוט א) – בריאת העולם. נח (ב) – נח ודור המבול.
לך לך – וירא (ג-ד) – הנסיונות שבהם נתנסה אברהם אבינו: עזיבת מולדתו לכנען, הירידה למצרים מחמת הרעב, לקיחת שרה לבית פרעה, מלחמת אברהם נגד חמשת המלכים, לקיחת הגר, ברית בין הבתרים, המילה לעת זקנה, לקיחת שרה על ידי מלך גרר, הרחקת הגר ובנה ישמעאל מבית אברהם ועקדת יצחק, ונוספו אליהם נושאים אחרים מפרשת וירא – הכנסת האורחים של אברהם והמלאכים המבשרים את שרה בלידה, תפילת אברהם להצלת סדום, סדום ועמורה עולות באש, הצלת לוט ובנותיו ומעשיהן עם אביהן.
חיי שרה (ה) – מיתת שרה, שליחות העבד לשידובי יצחק ותפילת אליעזר להצלחת שליחותו.
תולדות (ו) – יצחק ורבקה, יעקב ועשיו, מכירת הבכורה ליעקב, מעבר יצחק לגרר מחמת הרעב, לקיחת רבקה לבית אבימלך המקנא בהצלחת יצחק וברכות יצחק ליעקב ולעשיו.
ויצא (ז) – מחזה סולם יעקב, שבע שנות עבודת יעקב אצל לבן, נישואי יעקב עם רחל ולאה והולדת השבטים ובריחת יעקב מפני לבן המשיגו ושוטח את תלונתו. וישלח (ח) – דברי תוכחה של יעקב ללבן, המפגש של יעקב עם עשיו ומעשה שכם עם דינה.
הפרשות: וישב, מקץ, ויגש וויחי(ט-יד) – עוסקות בעלילת יוסף ואחיו על השתלשלותה לשלביה ממכירת יוסף ועד למעמדו כשליט במצרים ומפגשו עם אחיו ואביו. ויחי(יד) – צוואת יעקב ליוסף, ברכות יעקב לבניו, ההשתתפות בהלוויה, האבל הממלכתי על יעקב והתנצלות האחים בפני יוסף על מה שעוללו לו.
שמות (טו) – יוסף מנחם את אחיו ומעודדם, מות יוסף, השעבוד במצרים, הולדת משה, מעורבתו במצוקת אחיו, נישואיו לציפורה והתגלות ה׳ אליו בסנה. וארא(טז): שליחות משה לשחרור ישראל והמכות הראשונות: דם, צפרדע, כינים, ערוב ושחין.
בא(יז) – המשך המכות: ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות, וההכנות ליציאה ממצרים. בשלח (יח) – העלאת עצמות יוסף ממצרים על ידי משה, בקיעת ים סוף, שירת הים ושירת מרים, המתקת מי מרה והאכלת ישראל במן ובשליו.
יתרו (יט) – השתתפות יתרו בשמחת יציאת מצרים ובקיעת ים סוף, עצתו של יתרו למשה למינוי שופטים לסייע לו בדין, חזיונות הר סיני ועשרת הדיברות. משפטים (כ) – נושאים הקשורים לפרשה ובמרכזם עצות ואזהרות לדיינים. תרומה (כא) – רשימת החומרים עבור עשיית משכן. והוראות משה להקמתו על פי ה׳.
תצוה (כב) – המשך הוראות לסדרי המשכן, הדלקת המנורה בשמן, חנוכת הכוהנים ובגדיהם וכר.
כי תשא (כג) – מעשה העגל.
- 3. חידושי הפיוטים לפרשת השבוע
עיקרו של הפיוט המפייט את נושאי הפרשה הוא לנסח את תוכנה בתבנית שירית במשקל ובחרוז, על פי כללי הפרוסודיה של המלחון. זהו החידוש הפואטי, אלא שהמשורר אינו מסתפק בכך והוא מעשיר את הפרשה בכמה היבטים נוספים: העשרה מדרשית, הבעה של הגיגים מפי הדמויות בפרשה החסרים במקרא ותיאורים לעיצוב הדמויות ועוד. הקצידות לפרשת השבוע המהוות רבע מכלל היצירות ב׳שירי ׳דודים׳ ראויות הן לדיון מיוחד מבחינת סגולות השיר. להלן פירוט.
א-העשרה מדרשית לפרשה
המשורר אינו מסתפק בהרצאת נושאי הפרשה על פי פשוטו של מקרא, והוא מאיר אותם ומעשירם גם לאור מדרשי חז״ל. בפרק השני של הספר המוקדש לסגולות השירה של ר׳ דוד אלקאיים וביניהן ההקשר המדרשי מובאת רשימה של כ-70 ביטויים מדרשיים בפיוטי ר׳ דוד אלקאיים, כאשר למעלה ממחציתם מופיעים בפיוטים לפרשת השבוע. כאן נתאר רק שלוש דוגמאות מהן המעשירות את פיוטי הפרשה. בפיוט ׳דם ריבי חסני נחסך (ב) לפרשת נח נאמר על נח ׳נח מרפא חךישם חרש זו־ע(ב, 53). לגבי חרישה וזריעה אנו יודעים מן הפרשה שנח עסק בנטיעה לאחר שיצא מן התיבה ׳ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׳(בר׳ ט,כ), וכי מה עניין ריפוי לחרישה? מסתבר, שפעולתו החקלאית של נח הייתה סוג של תיקון כנגד הפגיעה באדמה על ידי המבול כדברי המדרש ׳אפילו שלשה טפחים שהמחרשה שולטת בארץ נמחו׳(בר״ר (וילנא) לא, ז).
כיוצא בזה התיאור הפיוטי ׳תאיר אהלך בבתחלה, ידידי / ניחם ושמחה כי היא מבצר ומצוךה׳ מן הפיוט ׳איש האלהים׳ לפרשת תולדות(ו, 6-5) השזור ממקורות מדרשיים, וזה שיעור הדברים: אליעזר מעודד את יצחק בנישואיו לרבקה ואומר לו ׳תאיר אהלך כבתחלה׳, ביטוי למדרש מבר״ר (ס, טו) ׳כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר׳. בהמשך בא הביטוי ׳ניחם ןש?לחה׳ המקביל לתיאור המקראי ׳וינחם יצחק אחרי אמו׳(בר׳ בד,סז), וחוזר המשורר ושוזר שוב ביטוי מדרשי תלמודי ׳היא מבצר ומצוךה׳, שרבקה תהיה לו לחומה חזקה, בבחינת 'כל השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה׳(בבלי יבמות סב ע״ב). ועוד דוגמאות המובאות בפירושי הפיוטים המגיעות לב-50 ביטויים מדרשיים השזורים בפיוטי הפרשה מבין כ-70 ביטויים מדרשיים לכלל הפיוטים של ר׳ דוד אלקאיים.
ב-פאסטוראליה והרמוניה בבריאה
עוד חידוש בהעשרה לפרשת השבוע הוא הפאסטוראליה וההרמוניה שיוצר המשורר מפרטי הפרשה. להלן שלוש דוגמאות מחומש בראשית.
ו. (אדם – בעלי החיים וצמחייה): בתום הבריאה ביום שישי מברך ה׳ את אדם ואשתו בפריה ורביה ובשליטה על כל בעלי החיים, ואמנם מתיר להם לאכול רק צמחים (בר׳ א, כט). היתר מגביל זה מוסב גם כלפי כל בעלי החיים הרשאים לאכול רק צמחים ׳ וּלְכָל־ חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת־כָּל־יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי־כֵן (שם, ל). מכאן יוצא שלא היו אז בעלי חיים טורפים, ולכולם היה מזון משותף. מומנט בראשיתי זה מזכיר את חזון ישעיה על אודות ההרמוניה בעתיד ׳ וְגָר זְאֵב עִם־ כֶּבֶשׂ… וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן' (יש׳ יא, ו-ח). למומנט זה הקדיש המשורר מחרוזת רחבה להרמוניה השוררת בין בעלי החיים השרויים בשמחה ובינם ובין האדם המטפל בצמחים לטובת הכול, מתפלל על הגשמים ועוסק בשירה לכבוד הבריאה:
טַרְפֵי צִמְחֵי אֶרֶץ יַחַד אֶל רָם
לְאָכְלָה וְשָׂם בּוֹ מִבְטָחוֹ / חַיּוּת עִמּוֹ אָרְחוֹ
וּבְהֵמוֹת בָּם יִשְׂמְחוּ / יַשְׁגִּיחוּ / וְרֹן יִפְצְחוּ
וְאָדָם יַשְׁבִּיחַ / יָרִיעַ יַצְרִיחַ / יַשְׁגִּיחַ בְּשִׂיחַ
הַשָּׂדֶה צִחֵה / צָמָא אָז יִשְׁחֶה
רֹאשׁוֹ עַל אֲדָמָה כִּי תֵּשַׁם / מִגִּשְׁמֵי מְרוֹמֵי (בראשית, פיוט א, טורים 56-51).
מבוא לשירת ר׳ דוד אלקאיים-פרק ראשון: סוגים, נושאים ותכנים-א. מעגל הפרשה