אירוסין-שידוכין-משה-עמאר


תקנת רב יהודה גאון למיסוד האירוסין – משה עמאר

תקנת רב יהודה גאון למיסוד האירוסיןהרב משה עמאר היו

ואולם גם בקהילות בבל, צפון אפריקה ומקומות אחרים שקבעו טקסים וסדרים למתן קידושין, מי שעשה שלא כמנהג וקידש בנוכחות שני עדים, היו קידושיו תקפים. תופעה זו היתה שכיחה יותר במקומות שמעטים בהם בני תורה. פעמים עורר דבר זה מבוכה, טענות ומענות בין הצדדים בדבר תוקפם של הקידושין שהיו או שלא היו. רב יהודה גאון, סבו של רב שרירא גאון, נדרש לסוגיה זו מקהילת כורסן שבפרס במאי התשיעית. הוא תיקן להם שלא לקדש אשה אלא כפי הסדר הנהוג בבבל: בכתובה וחתימת עדים ובברכת אירוסין. נינו רב האי גאון כותב, בתשובה לאחת הקהילות, את הדברים האלה:

הוו יודעים כי הפסד גדול אצלכם בזה שיש לכם מנהג לקדש אשה שלא בשעת הכתובה או שטר אירוסין ואע״פ כי האשה מתקדשת אפי׳ בשוק בפני שנים אלא שיש במנהג זה הפסד. ומק׳ שנה לא נשמע בבבל כזאת, ואין יודעין כל עיקר קדושי אשה אלא בשעת כתובה. ובכוראסן היה מכמה שנים יותר מק׳ שנה מנהג לקדש בטבעת במושב משתה וכיוצא בזה. ורבו הטענות, טענות וכפירות קידושין, ויצא הדבר להפסד, ותיקן להן זקיננו מתא ורבנא יהודה גאון שלא יקדשו אלא כסדר בבל בכתובה וחתם ידי עדים וברכת אירוסין. וכל שאינו כסדר הזה תיקן להן שאין חוששין לו כדאמ׳ כל המקדש אדעתא דרבנן קמקדש ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה (קידושין ג ע״א). אף אתם ראויים לסלק מנהג כזה וכל המקדש שלא בכתובה ובשטר אירוסין קנסוהו עד שיתקן הדבר.

רב יהודה גאון חיזק חיזוק משפטי את מוסד האירוסין בהוסיפו למתן הקידושין גם את מתן הכתובה ואת ברכת האירוסין. אלה אינם עוד בגדר רשות אלא חובה, ובלעדיהם אין תוקף חוקי לקידושין.

בהצעתו של רב האי: ״אף אתם ראויים לסלק מנהג כזה וכל המקדש שלא בכתובה ובשטר אירוסין קנסוהו עד שיתקן הדבר״ מפרש שכתובה שקבע זקנו היא לאו דווקא, והוא הדין לשטר אירוסין, כי עיקר התיקון שהקידושין יהיו מלווין בכתב. בהצעה לפי הנוסח שלפנינו, לכאורה, נראית נסיגה מתקנת מר זקנו רב יהודה גאון. רב יהודה קבע בסנקציה הפקעת נישואין לכל מי שעובר על התקנה ומקדש אשה ללא כתובה וברכת אירוסין, ואילו רב האי מציע ״קנסוהו עד שיתקן הדבר״, קנס כספי או גופני עד שיתקן את הדבר ויקדש שנית בכתובה ובברכת אירוסין. כלומר, אין כאן הפקעת קידושין, ואם יסרב לקדש שנית, יש לחייבו במתן גט. אולם א״ח פריימן, מביא מכתב־יד נוסח אחר: ״ואף אתם ראוי לכם לתקן כזה ושיסתלק מביניכם מנהג כזה״. מנוסח זה ברור שהוא המליץ על אותו התיקון להפקעת הקידושין שהנהיג רב יהודה. נוסח זה נראה מקורי יותר, כי אין להעלות על הדעת שרב האי בא לגרוע מתקנת מר זקנו, בלי לציין זאת במפורש ובלי לנמק.

למרות הצעתו של רב האי לשואליו להנהיג גם אצלם את תקנת אבי זקנו, דומה כי תקנה זו לא פשטה לקהילות אחרות. וממקורות מהמאה הט״ז אנו יודעים, כי חידושו הנועז של רב יהודה גאון להפקיע קידושין שלא נעשו בהתאם לתקנה שהציע, נתקל בהתנגדות של אחד מגאוני דורו. זה טען שאין סמכות לחכמים שאחרי חתימת התלמוד להפקיע קידושין, זולת במקרים הזהים למקרים שהוזכרו בתלמוד שחכמים הפקיעו בהם קידושין.

על כל פנים, לא כל אחד ראה את הנולד, וכולם קידשו בקידושין רגילים ללא תנאים. בשל פרק הזמן הארוך שבין האירוסין לנישואין, התעוררו שאלות רבות בנוגע לקידושין שנעשו בהתאם לנוהג בבל — עם כתובה וברכת אירוסין או בלעדיהן, ולעתים הקירבה שנוצרה בין בני הזוג הביאה אותם לידי קיום יחסים.

לכן מתקופת הגאונים נטו חכמים במזרח ובמערב לצמצם ככל האפשר את פרק הזמן שבין האירוסין לנישואין עד שחיברום למעמד אחד, ונטייה זו הלכה וגברה בתקופת הראשונים. מתקופה זו ואילך אנו שומעים עוד ועוד על מקרים של איחוד האירוסין והנישואין לטקס אחד, את מקומם של האירוסין הלכו ותפסו השידוכין.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

דצמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« נוב    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר