גאבס-סגלמאסא


עולמם הכלכלי והרוחני של יהודי צפון אפריקה – הירשברג

ימי פריחה

מימין הגאון רבי יוסף בן נאים בספרייתו, שני משמאל בפינה ר' מכלוף בנו של שלום

מימין הגאון רבי יוסף בן נאים בספרייתו, שני משמאל בפינה ר' מכלוף בנו של שלום

שבו ימי פריחה לאפריקה הצפונית. תרמה לכך לא מעט היציבות המדינית במאה התשיעית: בית אגלב במזרח (תוניסיה ואלג׳יריה), בית אדריס במערב (מארוקו), בני אומיה בספרד, כוננו ממשלתם על המגרב במובנו הרחב.

עדים מהימנים שסיירו באיזור זה שנים על שנים, כגון אבן חוקל ומקדסי (במאה העשירית), בכרי (במאה האחת־עשרה), מרבים לשבח את פוריותה של הארץ . באזורים נרחבים של תוניסיה הדרומית (המכוסים כיום חולות) גדלו אז עצי־פרי למיניהם, זנים שונים של הדרים ותאנים, כרמי זית וגפן. בנאות־המדבר הנרחבות נשאו דקלי־תמרים פרי משובח, ואדמת הצפון הצמיחה חיטה ודגנים אח­רים. בסביבות קרתיגני, קירואן ומג׳אנה גדלו: הכרכום, אותו צמח־פלא שהשתמ­שו בו לדברים הרבה — לרפואה, לבושם, לצביעה ולתבלין, ושהיה אחת מסחורות־היצוא המבוקשות ביותר (ובמיוחד נזכר ה'עוּצפוּר׳ — הכרכום בפריחתו)? הפשתה והקנבוס! הכרתיה והכּמון! במסילה ובנִקאוֶץ צמחה הכותנה, וקנה־הסוכר בקאבס ובג׳ריד. צמחי התעשייה, צמר־הצאן וכן תולעת־המשי בסביבות קאבס סיפקו חומר לייצור אריגים, מרבדים ושטיחים שונים. המשי של קאבס נתפרסם ביופיו ובעדינותו. כל הגיאוגראפים מזכירים את מיכרות הברזל, העופרת והכסף שבסביבות מג׳אנה. ואם כרו שם עפרות ברזל ועופרת, ודאי שהתפתחה גם תע­שיית מתכת ״.

בתיאור ערי־החוף מתוניס מערבה עד לאוקיאנוס האטלאנטי ועד בכלל, מדגיש אבּן חַלְקַל מדי פעם את פוריות הסביבה. אמנם עשויים דבריו, החוזרים ונשנים כלשונם כמעט, לעורר רושם של חזרה סטריאוטיפית חסרת משמעות של ממש.

אולם לא כן נראה מהערותיו, שבהן הוא עומד על צדדים שליליים בכלכלת הארץ. יש להביא תבואות ופירות אל מרסא אל־ח׳רז, נמל־האלמוגים מערבה לטברקה, הנקרא כן בשל האלמוגים ששולים כאן; היה זה המקום העשיר ביותר באלמוגים, ותנס וסבתה, שגם שם שלו אותם, נפלו ממנו מבחינת כמותם ואיכותם. וכן יש להביא שעורה אל נפטה שבתוניסיה הדרומית .

גם ארץ המגרב הקיצוני, כלומר מארוקו, ידועה היתה בשל פוריות אדמתה. הכריזו על כך שדות התבואה שבה, חורשות עצי־הפרי, וכרי־הדשא לגידול הצאן והבקר. הרי האטלאס עדיין מכוסים היו יערות־עד! גם בעמקים הדרומיים של הדרעה, הסוס והזיז היתה הצמחייה עשירה ביותר. במיוחד נודעו לתהילה סביבות מכנאס, שהם עד היום האיזור הפורה ביותר במארוק!, בשל עצי־הפרי: תפוחים, אגסים, אפרסקים, שקדים, אגוזים, הדרים, תאנים, תמרים, ענבי כרם, זיתים, קנה־סוכר ודגנים. במארוקו נוסדו ערים חדשות רבות. שלא כבתוניסיה ואלג׳יריה נבנו הללו במקומות שלא היו מיושבים בתקופה הקודמת. פאם, מראכש, מכנאס, רבאט — כולן יצירה מוסלמית הן, ובנייניהן מימי־הביניים נראית בהם מזיגה מיוחדת במינה של אמנות ספרד ומסורות הבֶּרְבֶּרִים.

מצבה של מארוקו גרם, שנודעה לה חשיבות יתרה בקשרים עם הברברים הנוודים של הצחרה בסודאן המערבי, שהיו העשירים והתקיפים בכל שבטי הברברים. המסחר עם המדבר התרכז בסג׳למאסה, הנאה הגדולה בעמק הזיז הדרומי, שהתפתחה ל׳נמל׳ מדברי ראשון במעלה. לכאן היו מזדמנים סוחרי בגדאד, כּוּפה ובצרה, כדי להחליף את סחורותיהם, שהביאון בשילוב־דרכים בים וביבשה או בנתיבי יבשה בלבד׳ בזהב הסודאני ובתוצרת חקלאית. ואם לאלה כדאי היה לטרוח לבוא מרחוק, כל־שכן שפנו לכאן, לפי עדותו של אבן חוקל, סוחרי אנדלוס, פאס, אגמאת (בימיו עדיין לא היו קיימות מראכש ומכנאס), בשל הרווחים הצפויים להם במרכז מסחרי זה. סוחרי סג׳למאסה גופה עשירים היו, ואבן חוקל מוסר פעמים מספר, שראה שם שטר־חוב על ארבעים ושניים אלף דינר שחייב היה אדם באוד׳גאסת (בסודאן) לסוחר סגילמאסי. וכשסיפר על כך בעיראק ובפרס — אשר שם ישבו העשירים המופלגים — היה הדבר לפלא בעיניהם. אבל לא רק אילי ־הכסף מצויים היו כאן. אותו גיאוגראף מציין גם את אופיים הנוח של אנשי העיר. יש ביניהם חכמי־דת רבים ואנשים משכילים שקנו דעת ותרבות במסעיהם הנרחבים בעולם. לפי ליאו־ן האפריקאני נשתבש מסחרה של סג׳למאסה והיא ירדה מגדולתה כאשר כבשו המוראבטים את אוד׳גאסת והחריבו את גאנה. אז צפה ועלתה דרעה, כמתחרה לגברתה. ערך לא מבוטל היה גם לחלקן של התחנות הקדמיות בשלוחות אחרות של המסחר עם הצהרה המרכזית: וארגלאן, ג׳ריד, קפצה, גדאמס, אבל הוא הצטמצם לעסקות אזוריות ולא הגיע לעולם לממדים בינלאומיים. נראה, שחשיבותם של נאות־המדבר באלג׳יריה עלתה עם התפשטותם של הבדווים במזרח האיזור. המסחר ביקש לו אז מקומות־מוצא אחרים, שלא יהיו נתונים לפגיעותיהם של אלה. באותה תקופה צומחת וארגלאן, שלא בא זכרה לפני כן, ומקומות אחרים כגון תוקורת, מזאב, תואת ועוד. אכן, המקום הראשון באפריקה הצפונית מבחינת החשיבות הכלכלית נועד לקירואן, ובחוג השפעתה הבלתי־אמצעית לא היתה כל אפשרות לצמיחת מרכז גדול נוסף .

העיר גאבס שוכנת בחופה הדרומי של תוניסיה במוצאו של נהר הנשפך למפרץ רחב ידיים, המפרץ והנהר קרויים על שמה של העיר – מפרץ גאבס ונהר גאבס. גאבס קיימת מאז ימי הפיניקים, שאז הייתה למעשה נאות מדבר נפרדות ששכנו זו בסמוך לזו. במאה ה-7 נכבש האיזור על ידי המוסלמים, אשר חיברו את שלוש נאות המדבר – מנזל, ג'ארה הדכלנייא וג'ארה אלברנייא (אשר שכנה מחוץ לחומות העיר) לעיר גאבס. במאה ה-19, תחת השלטון הצרפתי נוסף רובע רביעי "אל-בחאר", אשר צמח לעיר המודרנית סביב לנמל ולמחנה הצבאי שהוקם על ידי הצרפתים לאורך החוף.
הראשון שהזכיר את היהודים תושבי גאבס היה הגיאוגרף הערבי בן המאה ה-9 אבן חוקל, לפיו בימיו חייתה בעיר קהילה יהודית גדולה. אבן חוקל מספר על רבי אברהם אל-קאבסי, שחי בעיר בשנת 829 לסה"נ, שעליו נאמר המשפט שמשמעותו אינה ברורה לגמרי:
 
 "היה מכיר בשיחת דקלים והיה מודיע פליאות גדולות שמכיר  בהם את האמת על בני אדם".
 
 מסופר שהיה נוהג לנאום או לומר דברי תורה תחת הדקלים בנאות המדבר של גאבס. יתכן שאברהם אל-קאבסי הוא אברהם בר מר בר שרירה, שבתחילת המאה ה-9 היה פונה בשאלות אל גאוני ישיבת פומבדיתא שבבבל.
ממחציתה השניה של המאה ה-10 קיים קשר בין העיר גאבס לבין גאוני בבל בדרך של שו"ת ממנו עולה כי הקהילה היהודית התגוררה ברובע עירוני צפוף בתוך החומות – מעין גטו מרצון. עיקר עיסוקם של היהודים באותה תקופה היה בסחר פנים בנכסי דלא- ניידי, סחר חוץ, חקלאות, ובשאר המלאכות. התחום העיקרי שעסקו בו היה נכסי דלא- ניידי, בתחכום גבוה יחסית לתקופה.
יהודים רבים, בניגוד לקהילות יהודיות בסביבה היו בעלי אדמות, שדות ופרדסים. הם פיתחו מערכת השקיה מתוחכמת על ידי תעלות, חפרו בארות וכיו"ב. חלקם החכירו את שדותיהם, חלקם עסקו בחקלאות ממש, וחלקם גרו על אדמותיהם ונתנו לערבים לעבד את השדות. בתחילת המאה ה- 11 התפרסמה בגאבס שושלת חכמים בני משפחת "אבן-ג'אמע" שזכתה להערכה רבה של גאוני בבל. חכמי אבן-ג'אמע הפכו לנושאי השררה בגאבס, תפקיד זה עבר בירושה, נציגיה המשיכו לשמש ברי סמכא מבחינה הלכתית עד המאה ה-12 ונראה כי הייתה חבורה של תלמידי החכמים שאליהם שלחו גאוני בבל תשובות, הבולט שבהם רבי משה בר שמואל אבן-ג'אמע, ושאר התלמידים: רבי יונה בר יוסף לוי, רבי יצחק בר שמואל, ורבי שלמה בר יהודה.
אחד מבני משפחת אבן-ג'אמע רבי שמואל בן יעקב חיבר פירוש והערות לשולחן ערוך וספר בהלכות שחיטה, רבי שמואל היה דיין ואביו היה אב בית הדין בגאבס. בשנת 1159 נחרבה העיר על ידי שושלת "המֻוַחִדוּן". התחדשות הישוב היהודי בגאבס החלה במאה ה-18 כאשר מהגרים מג'רבה מן הדרום, והגורנים מהצפון באו להתגורר בגאבס וזאת לאור התייצבותו של האזור אשר נשלט על ידי הביי משושלת החוסיינית.
בראשית המאה ה-19 שמשו בזה אחר זה שלושה רבנים אך תקופות כהונתם המדויקת אינן ידועות בברור. רבי אברהם עלוש מחבר הפרוש לתורה "ברית ותורה" רבי פראג'י עלוש מחבר "אהב משפט" ורבי משה מימון מחבר "המלואים למשה".
מצבם הכלכלי של היהודים במנזל (אחת מהשכונות של גאבס) היה טוב למדי, הם גרו בבתים מרווחים בעלי שתי קומות, שהיו צבועים בלבן וניבנו מאבנים שנלקחו מהבניה הרומית העתיקה.

בשנת 1899 לפי צו הביי הוקם ועד קהילה אשר טיפל בצורכי הקהילה ובהם גביית מסים, תרומות, הקדשים ודמי שכירות מהבתים שהיו בבעלות הקהילה, וכן איחוד הרובעים מנזל וג'ארה שבהם גרו היהודים תחת ועד קהילה אחד. נשיא הקהילה הנבחר היה חואטי חדאד אשר כיהן בתפקיד זה עד סוף שנות השלושים של המאה ה-20 וזכה להערכה רבה בקרב הקהילה. אחריו ניבחר שמעון מימון ששירת את הקהילה בזמן מלחמת העולם השניה. בשנת 1945 נבחר כנשיא הקהילה חואטי זאנה.

המפורסמים ברבני גאבס היה רבי משה עידאן שמוצאו מג'רבה אשר שימש את קהילת גאבס כדיין וכמרביץ תורה. רבי יצחק חי בוכובזה, יליד גאבס ששימש רב ודיין. הרב יצחק חי בוכובזה החל את לימודי התורה אצל רבי אברהם עלוש, שהיה אב בית הדין בגאבס וחיבר שלושה חיבורים, "לחם לפי הטף" "ברית יצחק" ו"ברכה ותהילה". בשנת 1905 נקרא לשמש רב ראשי בקהילת מוכנין ונשאר בה כ- 15 שנה. בשנת 1911 ביקר בארץ ישראל ושב למוכנין ובשנת 1920 שב לגאבס ושימש כרב ודיין בבית בדין. הרב בוכובזה היה מועמד למשרת רב ראשי בעיר גאבס, אך מסיבות לא ברורות לא ניבחר, וועד הקהילה בחר ברב חיים חורי שמוצאו מג'רבה לרבה הראשי של גאבס.
לאחר מכן נבחר רבי יצחק חי בוכובזה לרבה הראשי של טריפולי שבלוב. רבי חיים חורי שניבחר למשרת הרב הראשי של גאבס היה דמות מרכזית מאוד בחיי קהילה ותיקן בה תקנות רבות, בין התקנות המיוחסות לו מציינים את תקנת ההפרדה המוחלטת בין נשים לגברים בחתונות ובאירועים ציבוריים, וכן את תקנת בדיקת השוחטים פעמיים בשנה על ידי רב מוסמך. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

נובמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר