היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא-מאיר נזרי
תולדות המהדורות של יגל יעקב
מאז הוצאתו הראשונה של ׳יגל יעקב', קובץ הפיוטים לחכמי אביחצירא, לפני כ-116 שנה חזר ויצא לאור בלמעלה מעשר מהדורות. להלן המהדורות העיקריות וחידושיהן.
המהדורה הראשונה של יגל יעקב יצאה לאור בתוניס תרס״ב/1902 על ידי אברהם בוכבזא. מהדורה זו כוללת את כל פיוטי ר׳ יעקב אביחצירא + 16 מבין 27 פיוטי ר׳ מסעוד בנו ועוד פיוט אחד לר׳ אהרן ואחד לר׳ יצחק. פיוטים אחדים שייכים לר׳ יעקב אבן צור, שבטעות יוחסו לר׳ יעקב אביחצירא, ושאר הפיוטים הם למשוררים אחרים: דוד חיון, יעקב בן עטאר, מרדכי, יחיא, שהקדישו את פיוטיהם לכבוד ר' יעקב.
מהדורה שנייה יצאה לאור על ידי אברהם מוגרבי בירושלים תשכ״ב, והיא כוללת את כל פיוטי ר׳ יעקב ופיוטי ר׳ מסעוד חוץ משניים (כד-כה) ועוד 9 פיוטים לר׳ דוד, אחד לר׳ ישראל, אחד לר׳ מאיר ואחד לר׳ יצחק ועוד כמה פיוטים למשוררים אחרים.
מהדורה שלישית יצאה לאור גם כן על ידי אברהם מוגרבי בירושלים תשכ״ח, והיא כוללת את כל מה שיש במהדורת תשכ״ב וגם רוב הפיוטים לר׳ יצחק ולר׳ מאיר.
מהדורה רביעית יצאה לאור באשדוד תשמ"ז על ידי ר' דוד אביחצירא מנהריה, ושני חידושים יש בה: 1. היא כוללת את כל הפיוטים של ר׳ יעקב, ר׳ מסעוד, ר׳ יצחק, ר׳ דוד, ר' ישראל ור׳ מאיר. 2. שלא כקודמותיה, כל פיוטי המהדורה מנוקדים.
מהדורה חמישית יצאה לאור בהוצאת מוסדות נר יצחק ירושלים תשנ״ה. גם היא מנוקדת ובה חידוש נוסף, היא מלווה בפירוש יסוד קצר נוסח ר׳ אברהם חפוטא.
שתי מהדורות נוספות דומות יצאו על ידי ר׳ ברוך אביחצירא בהוצאת מכון אביר יעקב בנתיבות תשס״א ותשס״ח, ויש בהן כמה חידושים. 1. שתיהן מנוקדות ומוגהות היטב על פי כתבי יד מקוריים ומנוקות משגיאות קודמותיהן. 2. שתי המהדורות הללו הן המקיפות ביותר. מלבד כל פיוטי משפחת אביחצירא והפיוטים שנכתבו לכבודם, נוספו שלושה קבצים של פיוטים: קובץ פיוטים של ר׳ ברוך ב״ר ישראל אביחצירא, קובץ פיוטים של פייטני תאפילאלת הקדומים וקובץ פיוטים הקרוי 'ישמח ישראל׳ ובו מגוון פיוטים ממשוררי מרוקו: ר׳ דוד בן חסין, ר׳ רפאל משה אלבאז ואחרים.
מהדורה חדשה מנוקדת יצאה לאור בהידור רב על ידי ישיבת אביר יעקב בנהריה תשע״ג ׳בהגהה מדוקדקת׳ בצירוף זמירות שבת וברכת המזון, וכוללת את כל הפיוטים לחכמי אביחצירא, הפיוטים שנכתבו לכבודם ופיוטים למשוררים אחרים במרוקו.
אותה מהדורה מנוקדת ומוגהת יצאה לאור שוב בירושלים תשע״ו בפורמט גדול ומלווה בפירוש ובהערות.
לקט של פיוטים מיגל יעקב יוצא מפקידה לפקידה בהיקף רחב או מצומצם באירועי שמחות של המשפחה.
מדגם של פיוטים הנושא אופי אקדמי יצא במסגרת אנסנבל הפיוט של מכון בן צבי בירושלים תשע״ג בשם ארבע אותיות – שירת קודש ממערב הסהרה. מדובר בחוברת ותקליטור ובהם שמונה פיוטים מיגל יעקב ושלושה אחרים. הפרויקט נעשה בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח והוועדה האקדמית של המרכז לחקר המוזיקה היהודית בראשות פרופ׳ שלום צבר והמנהל פרופ׳ אדוין סרוסי.
תולדות המהדורה שלפנינו
העבודה על המהדורה הנוכחית נעשית במסגרת הפרויקט שלקחתי על עצמי בחקר קהילות תאפילאלת ותיעודן מבחינת ההיסטוריה, הדרושים, המנהגים, פרקי ההווי ועתה גם היצירה הפיוטית.
המהדורה הנוכחית נמשכה כעשר שנים על פי השלבים הבאנם:
בשלב הראשון הוקלדו כל הפיוטים ונערכו עריכה סטרופית(תשס״ז), נוקדו(תשס״ח), ולֻוו במבוא פרוסודי לפני כל פיוט לזיהוי התבנית, החריזה, המשקל ועוד (תשס״ט).
בשלב שני נכתב הפירוש על מקורותיו(תש״ע-תשע״ב).
בשלב שלישי נכתב מבוא כללי ועוד שישה מבואות, מבוא לכל אחד מששת קובצי הפיוטים (תשע״ג). בתשע״ד הייתה המהדורה מוכנה רובה ככולה.
החל מתשע״ד הוחל בהכנה לפרסום קובצי הפיוטים של המשוררים בשלבים כמאמרים בכתבי עת שפיטים:
תחילה נשלח קובץ הפיוטים של ר׳ מאיר אביחצירא במאמר לפרסום בשם ׳יצירתו הפיוטית של ר׳ מאיר אביחצירא׳ תרע״ז/1917(תאפילאלת) – תשמ״ג/1983 (אשדוד), בתוך: ׳מחקרי מערב ומזרח, אסופת מחקרים מוגשת לרב פרופ׳ משה עמאר (עורכים: משה בר אשר, שמעון שרביט, אלימלך וסטרייך), המכללה האקדמית אשקלון, 2018, עמ׳ 223-143.
קובץ הפיוטים השני של ר׳ יצחק אביחצירא התפרסם לראשונה בשם ׳אחד עשר פיוטים לר׳ יצחק ב״ר יעקב אביחצירא׳, בתוך: דבר תקווה, מחקרים בשירה ובפיוט מוגשים לפרופ׳ בנימין ר תקוה, מסורת הפיוט ה-ו, בעריבת אפרים חזן ואבי שמידמן, אניברסיטת בר אילן 2017, עמ׳ 414-383.
קובץ הפיוטים השלישי, פיוטיו של ישראל אביחצירא, נשלח במאמר לפרסום בשם ׳יצירתו הפיוטית של ר' ישראל אביחצירא זצ״ל' בתוך: רבבות לאפרים: קובץ מחקרים בספרות עם ישראל מוגש לפרופסור אפרים חזן(עורכים: רויטל רפאל ויוונטה ושמואל רפאל ויוונטה), הוצאת ״כרמל״ 2018, עט׳ 225 – 264.
קובץ רביעי, הקינות לנפטרים לר׳ ישראל אביחצירא, נשלח לפרסום בכתב העת פרקי שירה, נבדק ואושר לפרסום (אדר א׳ תשע״ד). הקובץ לא יראה אור בכתב העת הנ״ל מפאת בעיות של תקציב, והוא מתפרסם לראשונה ברובו במהדורה זו. חלק ממנו נתפרסם בחיבורי קהילות תאפילאלת / סג׳למאסא, כרך ראשון – מעגל האדם, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשע״ג, עט׳ 682-676.
קובץ של קינות לאומיות מוהדרות לתשעה באב מאת חכמי אביחצירא נתפרסמו לראשונה בחיבורי קהילות תאפילאלת / סג׳למאסא, כרך ראשון – מעגל האדם, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשע״ו, עמ׳ 436-402 וגם במהדורה זו בעמ׳ 684-651. שאר הפיוטים של ר׳ יעקב, ר׳ מסעוד ור׳ דוד מפאת היקף הקבצים שלהם אינם אמורים להתפרסם כמאמרים, והם מתפרסמים במהדורה הנוכחית. מכל מקום, אחדים מהם ראו אור בחיבורי קהילות תאפילאלת על שני כרכיו(תשע״ג, תשע״ו).
מאפייני המהדורה הנוכחית וחידושיה
עריכה סטרופית: לראשונה ערוך כל פיוט עריבה סטרופית תקנית, בחלוקה לבתים או למחרוזות, המופיעות בזו אחר זו באופן אנכי ורווח ביניהן, בהדגשת המבנה של המחרוזת בפרט ושל הפיוט בכלל ובציון מספר הטורים בשיר בכפולות של 5 כמקובל.
הניקוד: ניקוד המילים נעשה על פי כללי הניקוד הנורמטיבי של הכתיב החסר, ניקוד המילה האחרונה בסוף כל מחרוזת על פי כללי ההפסק. הניקוד כולל הבחנה בין אותיות בגד״כפת דגושות או רפויות בבואן אחרי אהו״י בהתאם לקריאה מפסקת או רציפה.
מבוא פרוסודי–תּוֹרַת הַמִּשְׁקָל בַּשִּׁירָה– לשיר: לפני כל פיוט מופיע מבוא פרוסודי, ובו פרטים על השיר: סוג הפיוט או נושאו, תיאור התבנית הסטרופית, ציון החריזה, קביעת המשקל, ציון הלחן והפזמון ורשימת מקורותיו של השיר.
הפירוש ומקורותיו: פירוש כל ביטוי בפיוט וציון מקורותיו במקרא, במדרש, בתלמוד ובקבלה נוסח הזוהר או מקורות האריז״ל… הכול על פי העניין ובלי אריכות יתר, באשר ציטוט של מקור בא רק במקרה הצורך.
העימוד: יש עימוד פרופורציונאלי בין הפיוט לבין הפירוש, באשר הפירוש בחלק התחתי של העמוד מותאם למילות הפיוט בחלק העילי ללא גלישה לעמוד הבא.
סדר הפיוטים במהדורות: הפיוטים מופיעים לפי סדר קבוע על פי מידת שכיחותם: תחילה פיוטים הקשורים במעגל השבת השכיחים ביותר, אחריהם פיוטי פסח, פיוטי שבועות: מתן תורה והכנסת ספר תורה, אחריהם שבחי צדיקים לכבוד אליהו הנביא, ר׳ מאיר בעל הנס ורשב״י המושרים בהילולותיהם, פיוטים לכבוד חכמי אביחצירא, ר׳ יעקב וצאצאיו המושרים בהילולות שלהם, אחריהם פיוטי מוסר ותוכחה, בקשות, שבחי ה' פיוטים דידקטיים ופיוטי גלות וגאולה.
סדר המהדורות: שש המהדורות מופיעות לפי סדר הדורות: קודם פיוטי ר׳ יעקב, אחריהם פיוטי בניו ר׳ מסעוד הבכור ור׳ יצחק בן הזקונים, אחריהם פיוטי הנכדים: ר׳ דוד ור׳ ישראל ולבסוף פיוטי הנין ר׳ מאיר ב״ר ישראל.
כל אחת משש המהדורות מלווה לפניה בתולדות חיי המשורר וסקירת פיוטיו ונחתמת בסיכום המפרט את חידושי המשורר והדגשיו.
שלא כשאר המהדורות של יגל יעקב, מהדורה זו מכילה רק יצירות פיוטיות שחיברו המשוררים לבית אביחצירא, ולא הפיוטים שנתחברו לכבודם, וגם לא פיוטים של שאר משוררי מרוקו. עם זאת נוספו במהדורה גם קינות לאומיות וקינות אישיות לנפטרים שכתבו חכמי אביחצירא במסגרת נספח א׳.
המהדורה מתאפיינת במיזוג של מסגרת תורנית ואקדמית כאחד.
בל המהדורות הנ״ל היו לנו לעזר הן בנוסח, הן בניקוד ובמיוחד במהדורות האחרונות מנתיבות ומנהריה.
היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא-מאיר נזרי-עמ' 13-10