זכרונות ילדות משולחנו של דוד עייש
הטכסים נגד עין הרע שקית מלח וסכין מתחת לכרית עד שעזבתי הבית . אֵלְחֵרְמֵל אוֹ סֵבּ ,החומר המינרלי הלבן שקוף (שפעם היו מפסיקים בו הדימום לאחר גילוח ), ברגע שחתיכה ממנו נזרקת לאש הוא מקבל עיוות ולאחר ששמים אותו במים קרים יוצא כול פעם עם חורים צורת עין .שהאימהות אומרות הנה העין הרע .
פְלוּקָּאת פְחָאל לוּלִייָּאת אִיתְזִי מֵרְדָא.
עם הזמן כמו האחרים באה איזו מחלה
עיִן רָאעָא, סְכִּין אוּלְמֵלְח תֵחְתְ אֵל מֵכְדָא
עין רעה ,סכין ומלח תחת הכר.
יִבְּכְרוֹ בֵל חֵרְמַל אוֹ סֵבּ דִי יִעְמַל פָאיְאְידָא.
עושה קטורת עם החרמל וסב שיצא משהו טוב
טוּל אִיָאמְהָא אוֹ מְעִיסְתָא בְּקָּאת הָאקְדָא
כל ימיה וחייה נשארה אותו דבר
הפרק הבא הוא על הרבנים שחלקם היו אכזריים ונהגו באלימות (כך זה נקרא בימנו) יתרה .ילד שלא שם לב או לא שמע הרבי ,חתף כפה ,בראש או סטירה כאילו חפץ, והסדיסטים השתמשו בפאלאקא ,מכשיר עינוי שמרימים כפות הרגליים היחפות ובקצב "והוא רחום" חטפו מכות שמנע לכמה ימים ההליכה על הרגליים לרוב ללא תגובת ההורים ,כנראה ההסכמה בשתיקה . (הילדים מקסימום בני שש)
עֵבָּאאוּנִי אֵלְסְלָא מֵסְבָאח חְתָא לְעְשִׂייָּאה.
לקחו אותי לבית הכנסת מבוקר עד ערב
אֵלְרְבִּי יִעֵלֵם "וידבר" פֵרָאס בֵּלָא קֵּרָאיּאַה.
הרבי ילמד "וידבר בעל פה ללא קריאה
הַדוּק ,אִידִיהוּם חְפָאף כֵּל דֵרְבָּא מֵקְדִיָאה.
אילה ידיהם קלות כל מכה מסודרת
אֵלְפַלָאקָּא עְלָא רֵזְלִין מְסָאת אֵלְמְסִיָּאה.
והפלאקה על הרגלים הלכה ההליכה.