חברה-ומשפחה-בקובץ-האיגרות-של-יעבץ


חברה ומשפחה בקובץ האיגרות של יעב"ץ-אפרים חזן ומשה עמאר-פאס וערים אחרות במרוקו-אלף שנות יצירה-משה בר אשר-משה עמאר-שמעון שרביט-בר אילן

 

יחס הכבוד והברכות לנמען במכתב הנזכר הם לדמות אנונימית, שרבנו אינו מציין את שמה, ובמקום שהרב מוכר וידוע כגדול בתורה אין יעב״ץ חוסך בדברי שבח והוקרה. הדבר בולט במכתבו לרב יאפיל מימון מאלג׳יר. רבי מימון זוכה לכינוי ״הר הצופים״, ולציורי לשון של אור וזוהר לחכמתו ״זוהר / טוהר / נוהר אור גלגל חכמתו גלגל חמה מכהה ומאפיל״, ובולט כאן משחק הלשון ״יאפיל / מאפיל״.

מכתב זה שנכתב בכסלו תס״ג מציג פן אחר של דאגה לזכויות האישה. יעב״ץ פונה לרבי מימון ולאחר דברי שבח והוקרה ודברי ברכה בסגנון נשגב, הכוללים זכרי לשון מן המקורות, חרוזים, משחקי לשון וחידודי לשון, מטפורות ודימויים. הוא מציג בפניו את סיפור בתו של אברהם בן חמו אשר עזב את ביתו ולא די שהותיר את אשתו עגונה, אלא אף נטש את בתו הבוגרת שהגיעה לפרקה. והנה נזדמן לפניה איש חסד שתמך בה ונתן לה הלוואה על פי הסכמתו ורשותו של יעב״ץ. והגיעה העת לפרוע את החוב, המוטל בעצם על אבי הנערה הוא אברהם בן חמו הנזכר, שברח לאלג׳יר, ומתעלם מחובותיו כאב.

הפנייה לרבי מימון כוללת הנחיה מדויקת כיצד לנהוג. יש לקרוא לאב ולתאר באוזניו מצבה של בתו, ואף בעניין זה משרטט יעב״ץ עצמו תיאור קשה של הבת אשר ״צועקת / נואקת / קובלת / מתרעמת / מנהמת כיונה…״, ואף מציע לרבי מימון תוכחה סדורה ומרגשת כדי לשכנע את האב המתחמק. אף כאן ניסיון השכנוע אינו אלא השלב הראשון, מתוך כוונה למצוא פתרון מוסכם וברצון. ברם אם לא ישתכנע האב, דורש רבנו מרבי מימון כי ״יכפנו / ויכריחנו / ויעשנו… עד יאמר רוצה אני״. השימוש בשלושה פעלים שעניינם כפייה מכוון את רבה של אלג׳יר לנהוג בתקיפות ובלא שום ויתור, שהרי בסופו של דבר מדובר בעשיית צדק ובהשבת חוב לבעליו.

האיגרת מסתיימת בדברי עידוד וזירוז לרבי מימון, שהוא איש חסד שעשה מעשה צדקה תחת חסות בית הדין, וברור הדבר שכבוד בית דין חשוב בעיניו של רבי מימון המשמש אף הוא כדיין במקומו, רבנו אף מזכיר שכרם של בעלי ״חמלה וחנינה״, וקשר בין החנינה לאותה בת אומללה שאביה התעלם ממנה ל״בת ירושלים, בת ציון העדינה״. קשר זה ודברי הברכה לרבי מימון מעודדים לפעול במרץ ובתקיפות לטובתה של הבת ולטובתו של איש החסד שהלווה צורכי החתונה.

כסלו תס״ג

כְּתָב למהר"ר (לְמוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי) מִימּוּן יַאפִיל וְכוּ' לְאַרְגִּיל יע"א (=יָגֵן עָלֶיהָ אֱלוֹקִים) הַר הַצּוֹפִים צוֹפֶה לְחָכְמָה כְּבָר אַוְוזָא דְּאָזִיל וּשְׁפִיל, כִּי יָהֵל אוֹר עִיּוּנוֹ, אוּלָם הַר נוֹפֵל, וְכֹל עוֹפֶל, קוֹשִׁי הַסְּפֵקוֹת שַׁבְקֵיהּ, דְּמִנַּפְשֵׁיהּ נַפִּיל, זוֹהַר, טוֹהַר, נוֹהֵר, אוֹר גַּלְגַּל חָכְמָתוֹ גַּלְגַּל חַמָּה מַכְהָה וּמַאֲפִיל, ה"ה (=הֲלוֹא הוּא) דיין וּמְצֻויָּן, מוה"ר (=מוֹרנוֹ הָרַב רַבִּי) מִימּוּן ןַאפִּיל נר"ו (=נַטְרֵיהּ רַחֲמָנָא וּפַרְקֵיהּ — יִשְׁמְרֵהוּ הָאֵל וַיַּצִּילֵהוּ (בַּאֲרַמִּית)), אֵל פּוֹדֶה וּמַצִּיל, יִפְצֵהוּ, יִפְצֵהוּ, יַחְלְצֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ, וְכָל דּוֹרְשֵׁי רָעָתוֹ לְפָנָיו יַפִּיל.

אחד"שׁ (=אַחַר דְּרִישַׁת שָׁלוֹם) מעכ"ת (=מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ) יִדְרְשֵׁהוּ אֶל שׁוֹכֵן מְעוֹנָה, בָּאנוּ באותו"ת שְׁתֵּים אוֹדוֹת אַבְרָהָם ן' (=בֶּן) חָמוּ, אֲשֶׁר כַּיּוֹם בְּמַחַנְכֶם הַקָּדוֹשׁ קַרית חַנָה, דלֹא דִּי לֵיהּ שֶׁזֶּה כַּמָּה שָׁנִים חָלַף הָלַךְ לוֹ וְשָׁבַק אִינְתְּיתֵיהּ הָכָא וְהֵיקֵל בְּעִיגּוּנָא, מִלְּבַד זֶה

הר הצופים: שם מקום שמשם צופים אל בית המקדש, על פי משנה פסחים ג, ח. ד״ה: מי שיצא מירושלים… אם עבר צופים׳. וכאן: כינוי לר׳ מימון יאפיל(להלן רמ״י). צופה… אווזא: על דרך ׳הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה׳, בבלי ברכות נז, ע״א. צופה… עיונו: לימודו של רמ״י מפיק אור המאיר את עיניו למרחוק. כבר… ושפיל: על פי בבלי מגילה יד, ע״ב. ד״ה: ׳ אזיל ושפיל בר אווזא ועינוהי מטייפי׳, ופירושו: הולך האווז כמביט תחתיו, אך עיניו צופות למרחוק. כי יהל אור: על פי איוב לא, בו. אולם… שבקיה: בחכמתו מיישר ומפשט רמ״י את כל הקושיות והספקות. אולם הר נופל: על פי איוב יד, יח. עופל: כינוי למקום גבוה, על פי יש׳ לב, יד. וכאן: קושיות. שבקיה דמנפשיה נפיל: על פי בבלי שבת לב, ע״א. ד״ה: ׳רב חסדא אמר שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל׳, ותרגומו: עזבהו לשיכור, שמעצמו ייפול. כלומר הניחו לרמ״י כי מעצמו ימצא תירוצים לקושיות ולספקות. טוהר: לשון אור, על דרך ׳וכעצם השמים לטהר׳, שמ׳ כד, י. וכן בארמית ׳טיהרא׳ הוא צהריים. נוהר: לשון אור, זיו וזוהר, והוא על דרך המילה הארמית ׳נהורא׳(למשל ראו: ת׳ ב, כב) שפירושה הוא אור. אור… מאפיל: חכמתו של רמ״י מאירה יותר מאור השמש. גלגל חמה מכהה: על פי וי״ר כ, ב. ד״ה: ׳תפוח עקיבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה׳. ועוד. חמה מכהה ומאפיל: על דרך ׳מאפיל את החמה׳, רש״י, בבלי כתובות קו, ע״א. מאפיל: לשון אפלה, חושך ועלטה, על דרך ׳ואיחלה לאור ויבא אפל׳, איוב ל, בו. דיין ומצוין: כינוי שבח לרמ״י שהינו דיין מעולה. אל פודה ומציל: כינוי לקב״ה, על פי תנא דבי אליהו רבה, יא. ד״ה: ׳והלא אתה פודה ומציל׳. פודה ומציל: על פי תפילת ׳ברוך שאמר׳, תפילת שחרית. ירצהו: יהא רצוי ומקובל, על פי איוב לג, בו. יפצהו: לשון חילוץ והצלה, על דרך ׳פצני והצילני׳, תה׳ קמר, ז. יחלצהו… בו: על דרך ׳יחלצני כי חפץ בי׳, שמ״ב כב, כ; תה׳ יה כ. דורשי רעתו: מבקשי רעתו, על פי תה׳ לח, יג. לפניו יפיל: על דרך ׳דום לה׳ והוא יפילם לך חללים חללים׳, בבלי גיטין ז, ע״א. אחד״ש מעכ״ת: נוסח פתיחת מכתב לרב או ללמדן מופלג. ידרשהו… מעונה: והוא בשינוי הוראה על דרך ׳אל ידרשהו אלוה ממעל׳, איוב ג, ג. שוכן מעונה: כינוי לקב״ה, על פי צב׳ לג, בז. באנו באותות שתיים: בשני עניינים, והמליצה מן ההגדה של פסח. ד״ה: ׳דבר אחר: ביד חזקה שתים… ובאותות שתים׳ ובו׳. אברהם בן חמו: להלן אב״ח. במחנכם הקדוש: על דרך'והיה מחניך קדוש׳, רב׳ בג, טו. קרית חנה: כינוי לירושלים, על פי יש׳ כט, א. דלא די ליה: שלא מספיק לו. שזה… בעיגונא: מזה כמה שנים עזב את ארץ הולדתו, את אשתו ואף זלזל בעגינותה. חלף הלך לו: על פי שה״ש ב, יא. שזה כמה שנים: על פי זב׳ ז, ג. והיקל בעיגונא: זלזל בעגינות אשתו, על דרך ׳משום עיגונא אקילו בה רבנן׳, בבלי יבמות פח ע״א. ועוד. מלבד זה: יתרה מזאת.

חברה ומשפחה בקובץ האיגרות של יעב"ץ-אפרים חזן ומשה עמאר-פאס וערים אחרות במרוקו-אלף שנות יצירה-משה בר אשר-משה עמאר-שמעון שרביט-בר אילן תשע"ג-עמ' 74

חברה ומשפחה בקובץ האיגרות של יעב"ץ-אפרים חזן ומשה עמאר-פאס וערים אחרות במרוקו

 

בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם הַנֵּז' (=הַנִּזְכָּר), וּבַכּ"ל שְׁמָ"הּ, וְשַׁעֲרוּרָה נְהִיָּתָהּ, בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻולָּקָה רֵיקָה מִכָּל טוֹב, וְהִתְנוֹדְדָה כִּמְלוּנָה בְּתוּלָה, בִּשְׂדֵה הָעֲנִיּוֹת וְהַדַּלּוֹת שְׁתוּלָה, וַעֲרָפֶל חֲתֻולָּה, וְאֵין מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֶנָּה, הִגִּיעָה לְפִרְקָהּ, פֶּרֶק בְּתוּלָה נִשֵּׂאת, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ, וְאֵין מְאַסְּפָהּ הַבַּיְתָה אֵצֶל פִּנָּה, כִּי אֵין כָּל מְאוּמָה בְּיָדָהּ, וְלֵית לָהּ הֲכָנָה, לַעֲשׂוֹת כַּוָּונִים, לְחֻופַּת שְׂשׂוֹנִים, בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין וְשִׁימּוּשֵׁי עֶרֶשׂ, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וְאֱלֹהִים אִנָה לֵידָה הָאִי גַּבְרָא יְקִירָא וְשִׁינָּנָא, ה"ר(=הוּא.רַבִּי) אַבְרָהָם בַּר אַהֲרֹן אֶלְצַיָּיג יְהִי כַּזַּיִת הוֹדוּ יִפְרַח כְּשׁוֹשַׁנָּה, אֲשֶׁר בִּרְאוֹתוֹ בְּחָזוּתוֹ קוֹל הַמּוֹנָה וּשְׁאוֹנָה, וְתַעַל הַצַּחֲנָה, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו, וְתָפַס בְּמִידַּת הַחֶסֶד כְּתַלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה (=עָלָיו הַשָּׁלוֹם), וְאוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם כְּתַלְמְדוֹהִי דְּאַהָרַן כָּהֲנָא, וְנָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ לְהַלְוֹתָהּ, בְּהַסְכָּמָתֵנוּ וּרְשׁוֹתֵינוּ לְפַרְנָסַת נִשּׂוּאֶיהָ חֲמִישִּׁים רֵיאָלִי'ז בּוֹג'וֹהַהוּםְ(=מַטְבֵּעַ לֹא שָׁחוּק) בְּמִנְיָינָא,

בת… שמה: על פי בבלי בבא בתרא טז, ע״א. ד״ה: ׳אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל שמה׳. שמה ושערורה: עניין חורבן, קלקול והשחתה, על פי יר׳ ה, ל. בוקה ומבוקה ומבולקה: עניין שממון וריקנות, על פי נחום ב, יא. ריקה מכל טוב: על פי רד״ק, נח׳ ב, יא. ד״ה: ׳ומבולקה… שתהיה ריקה מכל טוב׳. והתנודדה כמלונה בתולה: בתו של אב״ח נעה נדה כשם שסוכת השומר נדה ברוח. והתנודדה כמלונה: על פי יש׳ כד, כ. בתולה… שתולה: העניות והדלות הם מנת חלקה של בתו של אב״ח. בשדה… שתולה: והוא בשינוי הוראה על דרך ׳אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה׳, יח׳ יז, ח. וערפל חתולה: עטופה בערפל, על דרך ׳וערפל חתלתר, איוב לח, ט. וכאן: מחוסרת בגדים. משען ומשענה: כינוי מליצי לסעד, תמיכה ועזרה, על פי יש׳ ג, א. הגיעה לפרקה: לגיל הנישואין, על דרך ׳ישקנה חלב סמוך לפירקה׳, בבלי כתובות נט, ע״ב. ופירש״י: ׳ימי הנעורים׳. פרק בתולה נשאת: הוא השם המקובל לפרק הרביעי במסכת כתובות, הפותח במילים ׳בתולה נישאת ליום הרביעי׳. ואיש לא ידעה: על פי בר׳ כד, טז. ואץ… בידה: אין איש חפץ לשאת את בתו של אב״ח לאישה משום שאין לה נדוניה. ואין מאספה הביתה: על פי שו׳ יט, טו. אצל פנה: מש׳ ז, ח. אין… בידה: על דרך ׳ואבד העשר ההוא… והוליד בן ואין בידו מאומה׳, קה׳ ה, יג. ולית לה הכנה: לא עלה בידה להכין צורכי הנישואין כמקובל. והמליצה על פי בבלי ביצה ד, ע״א. ד״ה: ׳ורבי יוחנן לית ליה הכנה׳. לעשות כוונים: עניין התקנת המאכלים, על פי יר׳ ז, יח. חופת ששונים: על דרך הביטוי ׳חופת חתנים׳, בבלי סוטה מט, ע״ב. בגדים… המדינה: על דרך לשון הכתובה, למשל ראו: הלבוש, אהע״ז סו, א. שימושי ערש: כלי מיטה, על דרך ׳אם אעלה על ערש יצועי׳, תה׳ קלב, ג. ויהי היום: על פי שמ״א א, ד. ועוד. הכל כמנהג המדינה: על פי משנה בבא מציעא ז, א. ד״ה: ׳פסקה… הכול במנהג המדינה׳. ואלהים אנה לידה: ה׳ זימן לה, על פי שמות כא, יג. האי גברא: זה האיש, על פי בבלי שבת קנו, ע״ב. ד״ה: ׳א״ל אבלט לשמואל האי גברא׳. ועוד. ויקירא

ושיננא: יקר,שנון וחריף. שיננא: כינוי שבח בתלמוד לחכם בעל מוח חריף, על פי בבלי ברכות לו, י״ב. ד״ה: ׳אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא׳. ועוד. יהי… כשושנה: על דרך ׳אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה… ויהי כזית הורד, הו׳ יד, ו-ז. וכאן: יעלה ויצליח. אשר… בוג׳וההום: כאשר רבי אברהם ב״ר אהרון אלצייג התוודע למצבה העגום של הבת הנ״ל ולגודל בושתה, ריחם עליה, ובהסכמת הרב המחבר ובית דינו הלווה לצורך נישואיה סכום של חמישים ראלים לא שחוקים העוברים לסוחר, ובכך נקט במידת החסד כתלמידי אברהם אבינו ע״ה ובמידת השלום של תלמידי אהרון הכהן. קול המונה: עניין רעש והמולה, על פי בבלי יומא כ, ע״ב. ד״ה: ׳קול המונה של רומי׳. המונה ושאונה: על פי יש׳ ה, יד. ותעל הצחנה: על פי יו׳ ב, כ. וכאן: עניין בושה. נכמרו רחמיו: על פי בר׳ מג, ל. ותפס… אבינו: על דרך ׳זכר חסדו זה אברהם, שנאמר חסד לאברהם׳, בר״ר עג, ב. וראו עוד: זוהר, תוספות שב, ע״ב. ד״ה: ׳אברהם אבוהון דאחיד במרת החסד׳. כתלמידיו… אבינו: על פי אבות ה, יט. ד״ה: ׳כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו׳. אוהב… דאהרן: על פי אבות א, יב. ד״ה: ׳הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה׳. דאהרן כהנא: אהרון הכהן, על פי נוסח פיוט הסליחה לימים הנוראים ׳רחמנא אדבר לן׳. ד״ה: ׳רחמנא אדבר לן קימיה דאהרן כהנא׳. על סליחה זו ראו: אוצר, ר, מס׳ 841. הזכרת אברהם אבינו ע״ה ואהרן הכהן, רומזת לשם הנדיב, אברהם בר אהרן. ונדבה רוחו אותו: על פי שט׳ לה, בא. במניינא: בסכום.

חברה ומשפחה בקובץ האיגרות של יעב"ץ-אפרים חזן ומשה עמאר-פאס וערים אחרות במרוקו-עמ- 75

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 226 מנויים נוספים
דצמבר 2024
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר