אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו – חנניה דהן
דעת נשים ועצתן.
302 – אל־מרא, שאוורהא, ולא תעמל ב־ראייהא.
אשה, התייעץ איתה, ואל תעשה כעצתה.
שאל עצת נשים, ועשה הפכן. (מגן אבות כד בי)
טול עצה מאשתך, ועשה את היפוכה. (פתגמים ומכתמים, לחנניה רייבמן)
303 – אלי סמע ל־ראיי מרארנו, עבאה אל וואד.
השומע לעצת אשתו, נגיר עם זרם הנחל
כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהינום. (בבא מציעה
אין לו לגבר עלבון גדול מלהיות נשמע לאשתו.(משנה ראשונים לקלצקין)
304 – ראיי אל־מרא מעאה ב׳כזארא.
עצת אשה, הפסד בצידה
עצת אשה יקרה יותר מדי, או זולה יותר מדי. (אלברטנו מברשיה)
אדם חכם אינו מגלה סודו לאשתו. (פתגם צרפתי)
אל תגיד לאשתך מה שאתה רוצה להסתיר. (בני׳ל)
אלמנות.
305 – אל מרא אלי מא תערפש תנווח,
כ׳סארא ימות ראג׳להא.
אשה שאינה יודעת לקונן, חבל על מות בעלה
כבוד העוף בקנו. (רש״י, קמחי, שקל הקודש)
306 – אוגיהו פל-בית, ולא קנדיל ד-זית.
דמותו בבית, ולא מנורת שמן-זית.
307- מא תעבי אל הג׳אלא וואכ׳א כ׳דהא מסמום;
אנתי תחבהא והייא תקןל
אלאה ירחמ אל מרחום.
אל תשא אלמנה גם אם לחייה זר פרחים הם,
אתה תאהב אותה והיא תאמר:
האל ירחם המרוחם.
אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי:
מן. השמים ירחמהו. (עבודה זרה יח׳)
זיקנה ונישואין.
308 – שארף מעשוק – מטחכא פ־סוק.
זקן שבאשה יחשוק, יהי לצחוק בשוק.
זקן מאוהב, מעורר צחוק.(p. corneille)
309 – אלי כ׳רג׳ו מנו תלת ערוז,
מא בקאלו מא יכון ערוס.
מי שיצאו ממנו שלשה ענפים
אינו יבול כבר להיות חתן.