טולידאנו


מקנס-ירושלים דמרוקו יצחק טולידאנו

אימי מורתי ע״המקנס-ירושלים דמרוקו

אימי מורתי גרסיה ע׳׳ה היתה ביתו של ראש קהילת מקנם רבי אהרן סודרי זצ״ל. אימי ע״ה היתה חכמה ומשכילה גדולה, סבי ע״ה אמר פעם עליה אילו היתה בן היתה תלמיד חכם גדול. כל יודעיה היכירוה כי היא זרע ברך ה' כל הבא במחיצתה התבשם מחכמתה ופקחותה.

עשתה מעשה חסד לרוב, רבינו רבי ברוך טולידאנו זצ״ל, קבע לה יום מיוחד בשבוע שבו היתה תופרת ומתקנת את בגדיהם של תלמידי הישיבה במקנס.

כפה פרשה לעני וידיה שילחה לאביון, ידועה ומפורסמת במקנס ובבני ברק בצדקותה וביושרה ובמעשיה הטובים, עודדה והמריצה בחכמתה את נכדיה וקרוביה לעלות במעלות התורה והיראה. נלבע״ה ב״ה חשון תש״ן.

גדולים מעשיה

נכתב ע״י נכדה הרה״ג ר׳ מרדכי טולידאנו שליט״א

נהגה שנים רבות עם הסבא רבי דוד זצ״ל לקיים תענית דיבור כל שבת.

נהגה להתפלל בשבת בביכ״נ אחר מהסבא כדי ששניהם יוכלו להגיד אחד לשני את הדרשה ששמעו בשבת מפי הרב.

היתה קמה מוקדם בבוקר כדי לשמוע את ברכות השחר ולענות אמן אחר כל ברכה. וכן היתה מסתובבת אצל בני הבית לשמוע את הברכות ולענות אחריהן אמן.

איזוהי אשה כשרה בנשים זו שעושה רצון בעלה, כל קריאה לכל צורך שבעלה היה קורא היתה רצה כדי להענות לקריאתו.

דאגה לחינוך לתורה לנכדים והיא היתה מטפלת בסידורי התשלום והקשר עם התלמוד תורה.

פעם שאלה את הנכד מרדכי האם היא עושה טוב בהתפללה שלש תפילות בכל יום כי היות והיא חייבת רק תפילה אחת ואם היא מוסיפה עוד שתי תפילות א״כ ראוי לכוין בהן כי הרי דרך אשה לחשוב בתוך התפילה על הסירים והבישולים וזה מפריע בתפילה לכן אולי אסור להתפלל עוד שתי תפילות. שאלה זו שאלתי מר׳ח הגאון הגרע״י שליט״א ואמר לי שעם כל זה חייבת בתפילה.

היתה נוהגת במעשי חסד כל ימיה, היתה מתקנת ללא כסף תיקונים בבגדים של משפחות ברוכות ילדים.

כשנכדה קנה תפילין מהודרות עשתה חגיגה במשפחה וחילקה ממתקים. בהדגישה כי כך אביה נהג כשקיבל תפילין מעור אחד עשה סעודה.

היתה נוהגת לקרוא קריאת שמע סמוך למטה עם וידוי.

כל ימיה האחרונים ארבע שנים שסבלה עד כדי שיתוק מוחי ואי בהירות כאילו בחלום, ואפילו את בני משפחתה ושמותם לא זכרה, אבל בענין ברכות ותפילות היתה צלולה ומתפללת כאילו בריאה.

האחיות היו מרגישות טוב בחברתה כאשר היו מטפלות בה משום שהיתה מברכת כל הזמן את הסובבים אותה.

היתה יודעת על פה את שירי הקודש של אביה הגדול רבי אהרן סודרי שירי עיקרי הדת המיוסדים על י״ג עיקרים שחיבר הרמב״ם.

היתה מזכירה ברכת המזון לאוכלים וסועדים על שולחנה והיתה יחד עם בעלה הסבא אומרים בהדגשה ״ברכת מזון דאורייתא״.

היתה דואגת תמיד לכבוד הבעל והאשה בקרב המשפחה והיא היחידה שכתבה ברצף מכתבים לחתן נכדתה רבי משה אזואלוס ותמיד עודדה אותו לכבד את האשה.

היתה מעודדת בעלה ללמוד תורה ולשם זה היתה יושבת לידו ושומעים את לימודו וכשהיה עייף מקריאה היתה לוקחת הספר וממשיכה לקרוא לפניו.

היתה מן הראשונות בבית הכנסת בתפילה והיתה משגיחה על הנשים שלא ידברו ויפריעו בשעת התפילה.

קבעה מקום לתפילתה הן בבית הכנסת והן בבית.

פעם ראיתי שהגה״צ רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ״ל קם מפניה כשנכנסה לבקרו.

תמיד היה לה מה לומר מחידושי תורה והיתה מוסיפה למי שהיה דורש ומשמיע לפניה.

עוד במרוקו שהיו האחיות נפגשות בשבת, היתה אומרת במקום לדבר דברים בטלים נדבר דברי תורה, ובהמשך הזמן התאספו הרבה נשים והיתה דורשת לפניהם.

כשדיברה בכבוד תורה היתה מספרת שאביה היה קם לכבוד בנו הקטן שבא מלימודו והיה מצוה על כל בני הבית לקום מפני שלמד תורה.

היתה קמה בעוד לילה בחמש בבוקר לרוץ לביהכנ״ס הקרוב להספיק להתפלל במנין.

כשהיתה בודדת באלמנותה אבא יבלח״ט שאלה האם לא קשה לה להיות לבד, ענתה כל זמן שאני רואה וקוראת בספר, אני מבלה את הזמן בספר ומרגישה טוב.

בזמן שהסבא עבר ניתוח וסבל מאוד היתה זמן רב מעודדת אותו וקוראת לפניו בבית החולים תהילים, אפי׳ שסבל כמה שנים.

כשהסבא היה בבית חולים ולא מסוגל לאכול היתה משכנעת אותו לשתות כפית של נוזלים תה, והיתה אומרת לו בשכנוע תשתה כפית זו לכבוד אברהם אבינו. ואח״כ לכבוד יצחק, וכשלא יכל עוד אמרה לו יעקב יפגע לכן תשתה עוד כפית.

נפטרו לה שתי בנות בצעירותה בת אחת היתה לפני חתונתה, לקחה את כל נדוניתה וחילקה לעניות וקיבלה על עצמה בתום השבעה שתטפל בכלות עניות ותעזור להן.

דאגה להכנסת כלה יתומה להכניסה לחופה והיתה מסתובבת אצל כל המכרים לאסוף עבורה להכניסה לחופה.

היתה נזהרת בבל תשחית וכמעט שלא זרקה שום דבר אוכל.

ואפי׳ בבגדים היתה מקמצת ככל האפשר, אבל בעניני צדקה היתה נותנת ביד רחבה אפי׳ שלא עבדה ולא היה בידיה אמצעים.

אחרי שסבא זצ״ל נפטר, בתום האבל, ביקשה לטפל בקניית מקום קבורה ליד הסבא. אחרי שבוע ביקשה להפסיק הטיפול בנושא ונימקה משום שחלמה בחלום שבאה אליה אשת כהן ואמרה לה מדוע את מבקשת להקבר ליד בעלי. הלכנו ובדקנו וראינו שקבור אחריו כהן כן שהיה מקום פנוי בין הכהן ובין הסבא. אולם זכתה להקבר בחלקת הרבנים בעדה המערבית בגבעת שאול תנצב״ה.

בשבעה, סיפר הרה״ג שלמה בן עזרא, יו״ר ״ועד העדה המערבית״ לעניני קבורה. וזכה לטפל בקבורת הסבתא. שבהכירו את המשפחה בגיל צעיר בא לביתנו וסבתא שאלה אותו אתה יודע שמצוה ללבוש טלית קטן ומה אתך? אמר, מה זה טלית קטן הרי גם לאבי אין, מיד לימדה אותו מה זאת ציצית ועשה למכונת תפירה ותפרה עבורו טלית קטן ומאז לבש ט״ק, ואמר מי יודע אם זה שהכניס בי את הרגש לקדושה שמאז פגה ללמוד תורה.

כשהייתה שומעת שמדברים סרה על איזה ת״ח או צדיק היתה משתיקה אותנו ואומרת, לכם אסור לדבר, אתם קטנים להכיר בגדלותם, ואפי׳ תשמעו גדולים מדברים עליהם לכם אסור, אתם קטנים ואינכם מבינים.

אחרי שסיימתי ת״ת ועמדתי ליכנס לישיבה היה חופש הגדול היא אמרה חבל על ביטול תורה, לקחה אותי בידיה להרב רפול שהיה לו ישיבה בבני ברק. וביקשה ממנו שיכניס אותי בחופש לישיבה בכדי שלא אתבטל, וכן היה. (אגב אמר לי באותו זמן דע לך יחוס זה כמו המספר אפס, אבל כשמוסיפים את המספר ו זה 10. כן מי שיש לו יחוס אמנם זה אפס אבל כשמוסיפים מידות טובות ותורה אז היחוס נותן תוקף פי כמה, וסיים — יחוס מחייב). ואני זוכר עד כמה היה מכבד, והיה מדגיש כמה גדולה היא ומשבחה.

כלתה, מרת אימי תחי׳, מעידה שאף פעם לא ראתה אותה בחוסר צניעות והיתה נזהרת שאפילו קורות ביתה לא יראו אמרי חלוקה.

את קיצבת הביטוח לאומי שלה נתנה קבוע לתשלום חוב למשכנתא של הנכד אהרן, וכל זה כן כשסיפר לה גיסי ר׳ יהודא שאין מה לשלם היא עודדה ואמרה אין מה לדאוג הנה הביטוח לאומי ואף אחד לא ידע מזה.

יהי זכרם ברוך

מנוחתם כבוד בעיר הקודש ירושלים ת״ו.

רבני הדור הראשון אחרי בוא המגורשים

הרב יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טולידאנו

גם חיבר ביאור מלות זרות שבספר הזהר, שמהם נראה כי היה רבי שמעון בקי בשתי הלשונות ערבית וספרדית. בספרו " כתם פז " נמצאהו כבר פלוגתא של בן דורו רבי יוסף חייט ומדבר אתו קשות.

רבי אברהם בן זמרא, מגולי ספרד, הוא הלך ראשונה לאלג'יריין ויתמהמה שם זמן מה, ואחרי כן נתיישב בעיר אספי במרוקו. עוד בהיותו בספרד התרועע עם אנשי שם ויהי לו יד ושם בין שרי המדינה, וכן גם אחר כך בעיר אספי ששם נמנה לרב העדה, התודע אל נכבדי העיר בכלל ויהי לו השפעה ויכות פעולה.

כי היה חכם גדול ומשורר ומליץ נפלא נוסף על יחוסו ומשפחתו הנכבדה.

במעט השירים שנדפסו ממנו על ידי רבי אברהם גאבישון בן דורו אפשר להכיר מיד כי הגדיל רבי אברהם בן זמרא לעשות בידיעות השיר,  על שיריו שפוך חן ויופי מיוחד, אף מובעים הם בניבים ובמלים מצלצלים עם רעיונות נעלים. הוא ידע את שתי השפות העברית והערבית על בורין וישר בהם, גם התאונן על בני דורו הערירים מן החכמה הזאת ואינם שמים לב לה, רבי אברהם גאבישון יספר עוד אודותיו ויאמר.

" כי חכמי דורו היו קוראים לו לרבע אברהם בן זמרא  " גורן נכון " ….שהיה " מורה נבוכים " שגור על פיו ובמפרשיו, וכל ארבעה ועשרים ופירושי רוב הפוסקים ובשתופי כל מלה שאפשר שתתשתתף בהם אותה מלה, ויעשה בשיתופי אותה המלה בתים מחולפים כאלו הוא…."

וכן.

היה לו לשון לימודים צח ומצוחצח עד שהעידו עליו שיום אחר בא מוכר חצר וקונה לפני הסופר והשופט לכתוב להם שטר המכר, והיה שם עומד לשורר להם בעוד הם עומדים השטר קול בשיר הערבי ונושא בו כל מיני חזוקים…

בשיר וביתד ובתנועה בסימניו ומיצריו וגם שמות העדים שיעידו בוש קולים שמותם וכו….גם העידו עליו שמלך עירו השיא את בתו ואחרי שכתבו הכתובה במעמד כל גדולי העיר בכל יופו והדר על פי הסופרים..לא מצאו בה מום רק בזה שמבין השורות היה ריוח גדול, אל לא יכלו לקרועה כי אינו סמן טוב להם לחתן ולכלה.

ויקראו להרב ז"ל לדעת מה לעשות ובהביטו בה קרא לסופר שכתב ויחדש אז שורות חדשות אשר יכונו להיות מבין להשורות הכתובות מכבר מבלי שהורגש איזה שינוי לא לבלשון ולא בכתב וכאשר התפלאו מאד כל העומדים שם אז אמר להם המלך, מה תתפלאו כבר העיד יוצרם עליהם עם חכם ונבון…

העובדות הללו יראו לנו כמה היה רבי אברהם בן זמרא כחו גדול בידיעת השלשון וההשמשות בו לכל נטיותיו בערבית ובעברית, וגם נוכחנו לדעת כי ידיעתו זו עזרה לו הרבה להתהדר בעיני המלך ושרים ולהמצא בחברתם. ניכר הדבר שחיבר רבי אברהם בן זמרא זולת שירים גם באורים במקרא שבלי ספק היה להם ערך חשוב.

רבי חיים ביבאס בהיותו נער בא עם מגורשי ספרד לפאס  ( אולי בנו של רבי אברהם ביבאס. המלמד שנזכר בעץ החיים לרבי חיים גאגין ) ובשנת ר"ץ נקרא מאת קהלת ישראל בעיר תיטואן, ויהי שם לרב ולמרביץ תורה, גם נתנה לו בעיר ההיא חזקת " השחיטה " לו ולזרעו אחריו.

שם בתיטואן נשאר הרב הזה מכהן פאר ויעזור הרבה הוא וצאצאיו אחריו כמה דורות להתפתחות התורה בקרב יהודי העיר ההיא, עד כי בזמן מה אחרי כן נעשתה קן לרבנים גדולים ובעלי תורה.

רבי יוסף בן רבי אברהם גיקטילא, הרב הזה ששמו נודע כבר בספרות ישראל עח ידי ספריו, " שערי אורה ", " גנת אגוז ", ועוד…היה לדעת אחדים, ממגורשי ספרד ועל פי דעה זו הצגנוהו בדור הזה לאחד מרבני המערב.

הוא חי בעיר סאלי ושם חיבר את ספרו " גנת אגוז " בהיותו בן כ"ו שנים, אמנם דעה אחרת יש כי רבי יוסף גיקטילא זה חי מכבר עוד בהמאה השנית וגם היה תלמידו של רבי אברהם אבולעפיה בספרד ובכל אופן אם חי במאה השנית או בהשלישית יחשב כמובן לבן המערב, בן העיר סאלי.

מקנס-ירושלים דמרוקו י.טולידאנו

מו״ה ר׳ חביב טולידאנו זצ״ל הראשון הנקרא ר׳ חביב החסיד בר מוהר״ר חיים זצ״ל בר מוהר״ר דניאל זצ״ל אשר בא מסאלוניקי לפאס, היה מו״ץ במקנאם וחי במאה הרביעית והיה נגיד ויש לו יד ושם בחצר המלכות, ובאגרת אחת שנשלחה להרב הנז׳ תארוהו בזה״ל בוצינא דנהורא קדישא, עוד לכל דבר שבקדושה, מלך יושב על כסא, חונן דלים משען לאביונים, כליל תפארת נזר אלהיו על ראשו, בכל יום בת קול יוצאת ומכרזת ואומרת הזהרו ברבי ובתורתו, רחמן בן רחמן, חונן בן חונן וכו'.

מו׳׳ה חביב טולידאנו זצ״ל השני ב״ר חיים זצ׳׳ל מו״ץ במקנאס ומת בלא בנים בשנת תע״ו בששה לחודש חשון בן נ״ח שנה והוא אחיו של מו״ה משה הנז׳ להלן, הרב הנז׳ ודאי היה איזה זמן בסאלי כי מצאתי בכ״י מוהר״ר אלעזר בהלול ז״ל העתק פירוש סוגית בין האולם ולמזבח במסכת יומא, מהרב הנז׳ ובסוף ההעתק כתוב ע״כ פי׳ ההלכה פה העירה סאלי בהסכמת בעלי הישיבה ושלם רב עכ״ל אשר העתקתי מכתב ידו של כמוהר״ר חביב טולידאנו נר״ו ביום שני וחמישי תמוז דע״ת לפ״ק וחתום מוהר״ר אלעזר בהלול הנז' ובתחילת פירוש הסוגיא כתב שיטין אלו ויען כי רבו כמו רבו שגיאות מי יבין שם נמצאו ושם היו אשר נפלו בפירוש רש״י ז״ל ובשינוי לשונות שלא במקומן עד אשר לא באו לכלל ישוב לכן נתתי אל לבי לסדר לשון הסוגיא עד גמירא בפירושה לרש״י על צד היושר טוב מוגהים כראוי כל דבר דבור על אופניו יש׳ על מקומו יבוא למען כל קורא ירוץ בו ולבבו יבין ושם ברכה לו וה׳ יפתח לבנו להבין ולהשכיל אמיתת תורתו אכי״ר.

ומצאתי כתוב בכתב יד מוהר״ר יעב׳׳ץ זצ״ל וז״ל בשלושה בכסלו שנת תע״ו הלכתי למקנאס לפקידת חדשו של החה״ש דיין ומצויין מוהר״ר חביב טולידאנו זצ״ל תלמידו של הרב החסיד מר אבא זצוק׳׳ל הרב הנז׳ הניח אחריו שו״ת ופסקי דינים ולא נודע תחנותם, ויש פס״ד שחתום הרב הנז׳ עם מוהריב״ע ומו״ה יעב״ץ ז״ל, הרב הנז׳ הוא דודו של מוהר״ר יעקב טולידאנו זצ״ל, והגביר הר׳ אברהם מאמאן ז״ל, בנה בשבילו בית הכנסת מכיסו וממונו ונתנה לו אשריהו ואשרי חלקו, וארשום בכאן מה שראיתי בטופס תשובה ששלח הרה״ג מוהר״ר יעב״ץ זצ״ל על מה שהשיב על דבריו הרה״ג מו״ה יעקב טולידאנו זצ״ל, בתוך התשובה כתב לו בזה״ל זכורני שהחכמים הראשונים הרב מוהר׳׳ר משה טולידאנו שהיה דיין מ״ב שנים והרב מוהר״ר חביב אחיו ז״ל שהיה ג״כ דיין עמו תחילה, כמו כ׳ שנה ולא היה חותם אלא הוא היה מסדר הפסק ואחיו היה חותם והיה עושה כן לכבוד אחיו הגדול ז״ל עד שנת התס״א בשנת הבכרו״ת שהלכנו לשם וכתב מוהר״ח ז״ל פס״ד אחד כדרכו ונתן למורי הרה׳׳ג וידאל זלה״ה וחתם, ונתן לאחיו וחתם ונטל הפסק לתתו לבעליו ועמד מורי הרב מוהר״ר וידאל ז״ל הנז׳ ואמר למהר״ח חתום גם אתה ולא אבה מוהר״ח מפני כבוד אחיו ז״ל והכריחו מורי הרב הנז' וחתם, ומשם ואילך נהגו לחתום שניהם עד תחילת שנת התע״ו שנתבש״ם מהר״ח ז׳׳ל, וכל ימיהם של שני האחים כיון שהיו רואין פס״ד של רבותי מוהר״ר וידאל ז״ל הנז' והרה״ג מוהר׳׳ר מנחם סירירו ז״ל והרה״ג מוהריב״ע ז״ל הנז' מיד היו מקבלים ומודים על האמת ואין פוצה פה ומצפצף וזה ודאי אינו חידוש אלא גם כשהיו רואים פסקים שלי, אני הקטן היו שמחים בהם כנתינתם מסיני וכו' לשונו שם בא בארוכה, וראיתי פס״ד אחד בשנת עת״ה חתומים בו מוהר״ר משה טולידאנו ומו״ה חביב אחיו ומוהר״ר משה בירדוגו זצ״ל מו״ה חביב טולידאנו זצ״ל השלישי כמוה״ר אליעזר זלה״ה נולד שנת תק׳׳ס והוא אחד מרבני מקנאס, וכבר יצא מוניטין שלו בספריו הקדושים, ויצא לאור הדפוס ס׳ פה ישרים פירוש על ההגדה (ליוורנו תקצ״ד) וספר ״תרומת הקדש״ שו״ת על הטענות שטוענים האפיקורסים על תורה ועל קבלת רבותינו ונדפס בליוורנו תר״ב, ובהקדמתו לספר הנז׳ כתב שעוד לו בכתובים ספר ״בגדי קדש״ על פשטי הכתובים כלי הקדש על המאור הגדול רש״י ז״ל ליישב דברי המדרשים, ״דעת קדושים״ על מסכת אבות, ״קדש הילולים״ על תהלים, ״קהל קדושים״ על קהלת, ״מלאכת הקדש״ שו״ת בענייני הטבעים מקדשי אל על הטבעים, ״מאמר קדישין״ על תחית המתים, ״זר הקדש״ ליישב ההשגות שעשו על מורה נבוכים, מלבד ספרים אחרים על הש״ע ועל הפוסקים ולפני שנת תקפ״ה נסע ממקנס והיה זמן מה בג׳יבראלטר אח״ב הלן לתוניס ולאיטליא ושם הדפיס ספרים הנז', ומוהר״ר שמואל אלבאז זצ״ל בספר ״נועם שיח״ כתב מכתב למוהר״ר חביב טולידאנו זצ״ל ותארוהו בזה״ל נושא בעול התורה, ארי סבל, וכן לדבר הלכה חריף ומקשה ולתרוצי קושיא שם וכו' ובודאי שזה המכתב להרב הנז' כתבו כי שניהם חיו במאה הששית.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-משפחות טולידאנו-יעקב טל טולידאנו

משפחת טולידאנו

אילנות יוחסין ותולדות בני המשפחה, מאמצע המאה השלוש עשרה ועד ימינו

יעקב טל טולידאנו.

נולד בירושלים בשנת 1932. למד בבי"ס  'רטיסבון' ובתיכון מקצועי 'ברנדייס' בירושלים. מנהל עסקים במכללה למנהל בתל אביב. הטסת מטוסי 'נורד' בחיל האוויר הצרפתי. חקירת תאונות מטוסים בצי של ארה"ב.

היה חבר ארגון הצבאי הלאומי בירושלים. שרת כקצין טכני, כקצין מטה וכאיש צוות אוויר בטייסת תובלה. לאחר יציאתו לגמלאות המשיך לעסוק בתעופה, בין היתר היה יועץ לחיל האוויר של פנמה, במשך שש שנים, ויועץ במינהל התעופה האזרחית של ישראל, במשך עשר שנים.

יעקב נשוי לטובה, ילידת ברלין, אב לשלושה ילדים וסבא לשמונה נכדים. מתגורר ברמת גן. החל משנת 1982 הוא חוקר את משפחת טולידאנו, מכל העולם. חבר בחברה הגניאלוגית הישראלית, וחבר "עמותת משפחות טולידאנו'

בשנת 1999 פרסם את מחקרו הגניאלוגי הראשון, 'אילן היוחסין של דניאל טולידאנו'. המחקר דן באילן אחר של משפחה ענפה זו. הוא פרסם גם מאמרים ב-'שרשרת הדורות' כתב העת של החברה הגניאלוגית הישראלית. ביניהם: היהודים בויטוריה, ספרד ( חוברת אביב 2000): היסטורי של משפחות טולידאנו (חוברת סתיו-חורף 2000): מי הם האחים אברהם ויונה טולידאנו מספאקס? (חוברת יוני 2003): מלחמת ההשרדות של הנק ביערות סקאלאט (חוברת יוני 2003): משפחת טולידאנו בגיברלטר (חוברת אוגוסט 2005): משפחות טולידאנו באיקיטוס שבפרו-על גדות האמזונס. כל המאמרים תורגמו לאנגלית, ובחלקם גם לצרפתית ולספרדית והם מופיעות באתר משפחות טולידאנו שהוקם באינטרנט.

עלי לציין כאן הערה חשובה, שקיבלתי אישור בעל פה מאת המחבר, שביקרתי אותו בביתו היום , לפרסם את דבר הספר ברבים

21/02/2018

הקדמה

בחודש פברואר 1999 פרסמנו את ספר המשפחה הראשון, שקראנו לו אילן היוחסין של דניאל טולידאנו. הספר לצאצאיו הישירים (אשר להם קשר דם מוכח) של הרב דניאל בן יוסף טולידאנו, ממשפחת מגורשים מספרד. לא בני משפחת טולידאנו אשר לא נמצא להם קשר ישיר לאילן של הרב דניאל. הספר נתרם למוסדות, וניתן בספריות הבאות: בית הספרים הלאומי בירושלים ! האוניברסיטה העברית, ירושלים, ספריית הר הצופים למדעי הרוח והחברה על שם בלומפילד ; בריטיש לייברירי, לונדון ; מכון בן-צבי, ירושלים ; החברה הגנאלוגית הישראלית, ירושלים, תל אביב וסניף הנגב ; המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה, ירושלים ; ספרית שער ציון, ב— תל אביב ; בית התפוצות, תל אביב ; אוניברסיטת בר אילן, רמת גן; אוניברסיטת בן-גוריון, באר־שבע.

מיד לאחר הפצת הספר, קבלנו תגובות רבות של בני משפחה. התגובות העשירו את החומר שהיה ברשותנו לחלק גדול מבני המשפחה מצאנו את הקשר לאילן של דניאל. כמו כן מצאנו, תוך כדי בדיקה מעמיקה, מספר קטן של אי דיוקים אשר נגרמו כתוצאה מהסתמכות על מקורות שהתגלו כלא מהימנים.

בספר המוגש כאן כללנו את כל היחידים שמצאנו, מכל קצוות תבל, שנולדו בשם טולידאנו כולל בני/בנות זוגם סה"כ בני/בנות משפחת טולידאנו שאגרנו עבור ספר משפחה זה הוא 2277 יחידים אשר נולדו בשם משפחה ״טולידאנו". אין ספק שהמספר של בני משפחת טולידאנו הנו רב יותר ותקוותנו שהקוראים בספר זה יעדכנו אותנו במה שהחסרנו. בספר זה 52 תרשימי אילנות של משפחות טולידאנו.

אילן היוחסין של דניאל טולידאנו הותקן במחשב של בית התפוצות וניתן לעיין בו לפי אילן מספר647, האילן מתעדכן באופן קבוע. והעדכון האחרון נעשה בחודש אפריל 2000, והוא כולל למעלה מאלף משתתפים, תודתנו לכל בני המשפחה, והם רבים. שעזרו באיסוף החומר ועדכונו. ועל כך יבואו כולם על הברכה.

עבודת מחקר זו אינה להפצה, אלא לבני המשפחה הכלולים בה. בגלל האופי האישי של המידע בכרטיסים האישיים, ל­אין להפיץ, להעתיק או לעשות כל שימוש בחומר, ללא קבלת אישור בכתב מהמחבר. מטבע הדברים, עבודה כזו דורשת עדכון מתמיד. ובכוונתנו להוציא מעת לעת עדכונים. לכך דרושה עזרתם של בני המשפחה אשר עד עתה עזרו בהתלהבות ­רבה. נשמח לקבל כל הערה, וכל תיקון או שיכתוב תולדות חייהם של המשתתפים. כל הערה, או תוספת של בן משפחה יתקבלו בתודה. לפי הכתובת הבאה;

יעקב טל טולידאנו ת״ ד 817

רמת-גן, מיקוד 52108

סיון תשס״ז-יוני 2007

מקנס ירושלים דמרוקו- יצחק טולידאנו

מו״ה חביב טולידאנו זצ״ל בכהר״ר יוסף ז״ל מחכמי מקנאס ונתבש״ם ליל ששי בשבת ט׳ בתמוז שנת תעק״ט ובספר ״קול יעקב״ למוהר״י בירדוגו יש שם קינה לפטירתו.

מו״ה חיים טולידאנו זצ״ל הראשון חי במאה הרביעי והיה רומ״ץ במקנאס והוא בנו של מו״ה דניאל זצ״ל ממגורשי קאסטיליא.

מו״ה חיים טולידאנו זצ״ל במו״ה חביב זצ״ל חי במאה החמישית ונתבש״מ לפני שנת תמ״ב כדמוכח בשו״ת משפט וצב״י סי׳ שנ״ד, ומצאתי בב״י עתיק יומין מספר דרושים כת״י להרה״ג מו״ה חיים הנז׳ כתוב בזה״ל נמ״ק בכת״י הרה״ג כמוהר״ר, חביב טולידאנו בנו של הרה״ג הנז׳ שהרב כמוהר״ר דניאל טולידאנו זצ״ל והרב כמוהר״ר חיים ז״ל אחי כמוהר״ר משה טולידאנו בנו של כמוהרח״ט הי״ו מגירושי קאסטילייא ונתיישבו כאן במקנאס בשנת תכ״ה לפ״ק ובהקדמת מלאכת הקודש ד״ח כותב בזה״ל ועד הנה לא פסקה תורה מאבותינו של החיים והמתים ואם אמרתי אספרה ובו׳ ואבינו הזקן אב בחכמה ובשנים ה״ה הדי״ם כמוהר״ר חיים טולידאני זצוקלה״ה לא היה כמוהו בכל הארץ למן היום הוסרה ועד עתה ויגדל שלשה בנים וכו' הרב הנז' חיבר פסקי דינים, ועיין בשו״ת זכות אבות דף נ״ב, ויש בידי ששים דרושים נחמדים ואיזה פסקי דינים ובסוף הספר כתוב בכת״י עתיק בזה״ל, זה הספר כת״י הרה״ג כמוהר״ר חיים טולידאנו זצוקלה״ה בכהר״ר חביב זלה״ה עוד שם בהז״ל כת״י מר קשישא מו״ז הרה״ג כמוהר״ר חיים טולידאנו הראשון, אד״ם בכהר״ר חביב, אבל לא ידעתי אם מחבר הספר הוא מו״ה חיים הנז' או כ״א מועתק מכת״י ומחברו חכם אחר ובדרוש פרשת אלה הדברים מצאתי כתוב זה הענין שמעתי ממוהר״ר יונה בן אספלט נר״ו לא ידעתי החכם הנז' אם הוא מן המערב או מאיזה עיר אחרת: דרך אגב יש להעיר על החוקר מו״ה יעקב משה טולידאנו נ״י רבה של תל־אביב שכתב בספרו ״נר המערב״ שהרב הנז' חיבר ספר שערי חכמה, הנז' נמצא אתי באוצר ספרי בכת״י עתיק והוא בת״י מוהרח״ט הנז' וחסר השער ויש בו הקדמת המחבר ואת שם המחבר לא נזכר שם בשום מקום ותוכן הספר הוא דרושים והנהגות ומוסר ויש בו ח״י שערים, שער החקירה. שער האהבה, שער הענוה, שער היראה, שער התורה, שער גמילות חסדים, שער הדין, שער האמת, שער השלום, שער העליון שער הדולק, שער הבכורות, שער המים, שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר, שער העבודה, ובגמר הספר כתב בזה״ל כתבתיו והעתקתיו.

"אני הצעיר למשפחתי ולבית אבי, הצעיר ע״ה ב״ה חביב בן לאדוני אבי כהר״ר חיים טולידאנו פה העיר מקנאסא, וסיימתיו היום יום ו׳ כ״ח בסיון שנת ותג׳׳ל נפשך לפ״ק, יזכיני אל העליון גדול ונורא, שמו לעסוק בתורתו ויראתו ויקויים בי מקרא שכתוב לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך וכו' אכי״ר, ובסוף הספר איזה חידושים ודרושים נפרדים קרוב שהם ממהר״ח הנז׳ ובתחילת דרוש כתוב בזה״ל דרוש לשה״ג משגת ותג״ל הארץ, וקרוב אצלי שהחיבור הנז׳ הוא לחכם אשכנזי שבתחילת שער הקרבן כתב והנה בעברי דרך ק״ק ברייסק דלייטא אמ״ל הרה״ג מו״ה משה וכו' שגם אבי אמו המאור הגדול מוהר״ר העשיל ז״ל אמר כן ונהנתי מאד שהייתי בר מזליה בדבר זה, עוד בשער הנז' כ׳ ושמעתי טעם נכון מהרה״ג המופלא מו״ה יצחק הר״ו אב״ד ור״מ דק״ק פוזנא יצ״ו וכו' ואם מחבר הספר הוא מהרח״ט הנז' מי הוליכו לערי רוסיא, זה דבר שלא יעלה על הדעת שמעולם לא הלך שום מערבי לערי רוסיא ואשכנז כי אנחנו רחוקים כרחוק מזרח ממערב ובפרט בימים הקודמים שכל הדרכים בחזקת סכנה, ונתלויתי עם החוקר מו״ה הרב יעקב משה טולידאנו נ״י ושאלתי את פיו מנין לו שמחבר ספר שערי חכמה הוא מהרח״ט והראיתי לו הספר והשיב לי שטעות בידו וסדר הדברים כי בהיותו עוסק לחבר ספר ״נר המערב״ שלח מכתב להחו״ן כה״ר מכלוף שלוש נ״י שהיה בזמן הגד כתבתיו והעתקתיו חשב שהוא חיברו וכתב לו זה והוא לא ראה בעיניו כ״א מפי הכתב, ובדף רל״ט ע״ב כתב מהר״ח הנז' חידוש אחד וכתב שמעתיו מפי החכם בה״ר משה טארדיולא שליח ירושלים.

מו״ה חיים טולידאנו זצ״ל השלישי הוא אחד מארבעה שהוליד הרב מו״ה משה טולידאנו זצ״ל, הוא נולד בחצי המאה החמישית ונתבש״מ במגפה שנת תק״ט אחר חודש סיון כי ראיתי פס״ד משנת תק״ט בשלהי חודש סיון וחתום בו החכם הנז', ובהקדמת ספר מלאכת הקודש, ד׳ ה׳ ע״א כתב וז״ל מו״ר הדו״מ כמוהר״ר חיים טולידאנו קרוב לנו האיש, ויעש לו ארבע טורי אבן, על ש״ע ועץ החיים ועץ הדעת על הש״ס (אני הכותב יש אתי העתקה מכ״י מו״ה חיים ב״ר יוסף על מסכתות אלו״ ברכות, שבועות, שבת מכות, סוטה, מגילה, מ״ק, זבחים, וקונטריס אחרון לכתובות ר״ה, עירובין, סוכה, ועוד יש ממנו מסכתות אחרים שאינם איתי). אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבינו את התורה בוז יבוזו לו שש שנים וכו', ואח״כ הוחל הנגף לתפ״ץ ונשב אהלי קדר ארבעה חודשים ובתוך כך נתבש״מ רב וכו' ואחזק בבגדי ואקרעם על עם ד׳ ועל מו״ז שהיה שקול כנגד כולם ע"כ, עוד חיבר שו״ת הנקראים פסקי מהרח״ט, אני ראיתים במקנאס והמה כרך גדול ויש בו מפתחות מסודרים סדר נכון וקרא אותם בשם מבוא העיר, מזה נראה שהרב קרא את שם ספרו באיזה שם שנזכר בו מלת עיר, עוד לו קונטריס לשון לימודים ופירוש על רש״י עה״ת ונזכר באפיריון להחוקר ר׳ יעקב משה סולידאנו נר״ו, ואני הכותב יש אתי ספר כ״י וקרא את שמו ספר ״פני מלך חיים״ והוא ספר קטן נמוקים על טור יו״ד ואה״ע וקצת מטור חושן משפט, מה שנמצא כתוב בקצת עלים בגליון אספם מו״ה חיים ב״ר יוסף ועשאם בספר לבדו, הרב הנז' נזכר בשו״ת משפט וצב״י רמ״ג רמ״ד קט״ו, ונזכר בזכות אבות סי׳ ל״ח, ובשו״ת מוצב״י ח״ב סי׳ קס״א כתב שם הרב מוהר״מ בירדוגו זצ״ל פס״ד מהאחים מו״ה חיים הנז׳ ומו״ה יעקב אחיו ז״ל וכתב בזה״ל והעתקתיו יען בעוונותי נשלל ממני ספר תש״ו הרב הנז׳ ביום ההפיכה במקנאסא בחודש אב התפ״ח. ודרך אגב ארשום בכאן מ״ש בהקדמת ספר ״פני מלך חיים״ הנז', ולהיות שבשנת נת״ק לפ״ק חרה אף ה׳ בנו והתנתקנו מן העיר וטילטלנו הזמן טלטלה גבר, ובאנו עד משב״ר, והיתה עת צרה כמבכירה, ויניענו עוונינו כנוע בכברה ובתינו היו לנכרים, ע״י הצר הצורר שנכנסה בולשת לכאן לעיר מקנאס יע״א ונשללו חמדת כל המון ישראל הכ״ל ולא נותר לנו בלתי אם גויתינו ואדמתינו, וקצת מספרי הרב ז״ל קנו אותם ב״ב מידי השוללים הרשעים. והפצרנו בהם להחזירם לנו בדמיהם בתוספת מרובה על העיקר ממה שקנו אותם ונתנו כתף סוררת וע״י ריבוי הפצרות נתנום לי בתורת שאלה לזמן כדי להעתיקם, והם קונטריס זה וכו'.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 170 מנויים נוספים

יולי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר