יעל לזמי


מפתח להבנת השפה המרוקאית-תעתיק השפה-יעל לזמי

מפתח להבנת השפה המרוקאית-תעתיק השפה

הערת המחברת: לשם עריכת תעתיק השפה היהודית מרוקאית, נעזרתי בספרו של חנונה מרכוס, מילון מרוקאית יהודית, תעתיק מלא עברית ולועזית, מולטימדיה 20008 ובהדרכתו של ד״ר משה כהן לו נתונה תודתי. לולא הוא תעתיק יה לא היה כלל.

״ל-ערביי׳א דל- ל-הוד״ – הערבית של היהודים

  • הערה – בתוף מרוקו היהודים ביטאו את האותיות בדרכים אחדות. בדרך כלל על-פי צפון ודרום ועל-פי עיר המוצא. יש גם מילים שונות באזורים שונים לחפץ כגון: מגבת, כסא ועוד.

המרוקאית כשפה יהודית נכתבה על-ידי דובריה באותיות עבריות. בדרך כלל נכתבה ללא ניקוד תוך ניסיון לשמר את התעתיק העברי כמו שהוא ללא ניסיון להתאים ולשנות את מגוון העיצורים והתנועות הנחוצות לשפה המדוברת.

בערבית המרוקאית יש 28 עיצורים הבנויים על הערבית הספרותית.

היות ובתעתיק העברי יש 22 עצורים בלבד, נוספו סימנים שונים כדי להתגבר על הפער. סימנים אלה יתווספו על גבי האותיות או מתחתיהן, במקרה של דגש תנוקד האות העברית או תוכפל, על פי המילה.

באזורים שונים במרוקו נהגו להגות עיצורים שונים בכמה צורות כגון: אוּ נהגה גם כ- וּ. כנ״ל ה׳ הידוע, ס או שׂ, ש.

תנועות ארוכות –

ביהודית מרוקאית יש שלוש תנועות ארוכות:

  1. קמץ = אָ = a = כמו מרָה = אשה, קאל = אמר.
  2. חיריק = יִ = I כמו נתִין = אתה, בִיר = bir = בור
  3. שורוק = וּ = u כמו פלוּס = כסף.

תנועה ארוכה היא תנועה ־

א.  תנועה בלתי נפרדת מהשורש והיא נחשבת כאחת מאותיות השורש.

ב.  לא ייתכן מצב של דיפתונג [שתי תנועות ארוכות עוקבות]. במצב כזה אחת מהן הופכת לחצי עיצור.

ג.  כאשר התנועה הארוכה מופיעה בראש מילה היא מתנהגת כחצי עיצור.

ד.  במילים שקועות משפה אחרת, המחייבות תנועה שונה, מתקיים מעתק צלילי לתנועה הקרובה. לדוגמא: פסח = פיסָאח. ראש השנה = ראסְסָנה.

חצי ־ עיצורים –

ו׳ =  w עיצור המשמש כמו שורוק אּ וואחד = אחד, וולד = ילד.

י׳ = y עיצור שמשמש כמקבילה של חיריק אִ. יְ'דעי = קילל.

א׳ = A הא׳ תופיע בראשי מילים כ- ה׳ הידיעה. המקצרת את הה״א המרוקאית יהודית ״אל״ = ה… ״אל-בּאבּ״ = הדלת. או ״א-בּאבּ״, שתיהן מכוונות למימוש הצליל א׳ – ״ל-באב״.

לעיתים בהגיית המילה, במקום האות למ״ד המציינת את ה׳ הידיעה, תוכפל האות הראשונה ותשמש כ ה׳ ידיעה ״בּ-בּאבּ״.

מעבר בין חצי תנועה לתנועה –

כאשר לפני חצי־תנועה מוצב עיצוב רגיל ואחריו אין תנועה ארוכה, הוא משתנה חזרה לתנועה ארוכה: ה-ו' משתנה לשורוק ווקת = זמן > לוּקאת = זמנים.

 ה-י׳ משתנה לחיריק י׳דד = יד > לִידד = ידית, היד של.

 ה-א׳ בקמץ משתנה לשווא סָאעא = שעה > סְוואעאת = תקופה מוגדרת.

זוהאר תא טאח מן פמהא-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי

  1. "אבּי'אצ' די חצ'אר – ונדאם

או אבּיאצ די מא חצ'ר

תרגום – אשרי [האדם] שנוכח [השתתף] – ושרד ואשרי מי שלא שרד.

הסבר – בביאת המשיח האדם שנשאר חי וראה את הקורה בעולם ושרד לביאת המשיח, ומאידך, אשרי מי שלא שרד לראות. האמונה אומרת כי בימי ביאת המשיח העולם יתהפך וההפכים יהפכו לנורמה. הדעת לא תבין את העולם ההפוך שנוצר. כמו ריבוי גניבת הדעת, רצח ללא סיבה. האדם יראה ולא יאמין למראה עיניו.

מי שנוכח וראה כל זה שרד, יש לו מזל. מי שלא נוכח לראות נחסך ממנו סבל.

הפועל حاضر חאצ'ר, משמעותו גם מוכן…כאשר רוצים לרצות דובר שפה ערבית,מחזירים לו ב"חאצ'ר יא סידי" מוכן אני אדוני….

  1. ״אבי׳אצ' לי ענדו בוהּ –יתקקי"

תרגום – אשרי [האיש] שיש לו אב להישען [היכול להישען על אביו].      

יתקקי נאמר גם באדם שהלך קצת לנמנם…                                 

כאליה יתקקי סווייס—הנח לו לנום קמעא

"אוז'אהּ האד אל-נאס פחאל אוז'אהּ אל- כּלאבּ- יעל לזמי

  1. "אוז'אהּ האד אל-נאס פחאל אוז'אהּ אל- כּלאבּ

اوزه هاد الناس فحال اوزه الكلاب

اوزه – כאן הוא שם אך יש פועל באותו ביטוי, ההבדל הוא שהאות "ז" במקרה אחד היא רםןייה כמון בתרגום – פנים


ובפועל, האות "ז" דגושה

והמשמעות במקרה זה, היא " שהסביר לו פנים – קיבל אותו בסבר פנים יפות, כיבד אותו

תרגום – פני האנשים כפני הכלבים.

הסבר – פני הדור כפני הכלב.

אומרים על אנשים שלא מתביישים להגיד כל מה שהם חושבים בפנים ולא עושים חשבון, הם כמו כלבים שלא מתביישים לקיים יחסים ברחוב ליד כולם.

עוד כמה פתגמים שקשורים במילה "אוז'הּ

נקולה-לו פאוז'הו

לומר את הדברים ישירות, פנים אל פנים

 

3טאר ותאח עלא אוז'הו

כשל ונפל על הפנים

 

עוד מילה נרדפת לפנים – כּמארא, מילה זו תמיד נאמרת במובן שלילי

פתגמים-יעל לזמי – פיה מפיק מרגליות – זוהאר תא טאח מן פמהא

פתגמים-יעל לזמי

פיה מפיק מרגליות

זוהאר תא טאח מן פמהא

ספר פתגמים מהווה עוד נדבך לשימור מורשת יהדות מרוקו… במלאכה סזיפית זו עסקה ד"ר יעל לזמי ובעמל רב אספי מפיה של אמה הי"ו, אוסף פתגמים מדהים שמעשיר את מורשת יהדות מרוקו…ועל כך אנו מודים לה…
כולנו חיים בעולם של פתגמים וסיפורי עם כמו ד"ר לזמי, אך לא כולנו יודעים לתעד ולשמר את זה…זה אולי המסר העקרי שמעבירה לנו יעל בספרה הנהדר "זוהאר תא טאח מן פמהא", פיה מפיק מרגליות

16- "אוררילו צ'או-יוריךּ אלט'למא [כמו צלמות]

תרגום – הראה לו אור – הוא יראה לך חושך. הסבר – אסור להראות לבעל או לילד את כל הטוב שבך אחרת הם ינצלו זאת לרעה. למשל: אם את טובה עם בעלך הוא חושב שאת בידיים שלו ויעשה בך מה שהוא רוצה. אז לבעלך תראי חושך כדי שהוא יחפש אצלך את האור.

  1. "אחטבּ אל חטבּ מא חדדו רטבּ"

תרגום – חטוב העצים בעודם רטובים

הסבר – מתכוונים לילדים שיש לחנך אותם כל עוד הם צעירים.

כמו הכה בברזל בעודו חם.

18- "אַח' קלבּי –פסוק דלל (קינה) – אח' קלבי – מוּרַאדי נְכּוויכּ בּ-מסאמר דְל חדיד חתא י'תעוו'זו, נעמלכּ פ-סנדוק ונסדד עליכּ ונלוחכּ אל בחר וידוז'ו עליךּ אַל מואז"

תרגום – אוי ליבי אוי ליבי רוצה אני לשרוף אותך עם מסמרי פלדה עד שיתעקמו. אשים אותך בתוך קופסה, אסגור אותך ואשלח אותך על פני הים שיבואו גלים ויעלו עליך.

הסבר – שלא אקח עוד ללב.

19- "אח'           רית אל-ח'וואן יעללקוה"

תרגום- סוף הגנב- [ש]יתלו אותו

  1.  ״אייואא די-רכּבּ לקסבּה, קולולו יז'יךּ מבּרוךּ לעוואד"

תרגום – יאללה, מי שרוכב על קני הסוף תגיד לו – מזל טוב [שיהיה לך סוס בעתיד] על הסוס. לקסבה = קני הסוף.

הסבר – ילדים היו נוהגים לקחת קסבה [קנה] בשתי ידיים, לרכוב עליו ולצעוק ״דיה סוסה״.

הקשר – אומרים על מישהו שאת מדברת אליו והוא לא מוכן לשמוע. הוא עושה מה שהוא רוצה, גם אם מעירים לו שהמעשה מזיק לו, או יזיק לו בעתיד. שוב מעירים לו והוא לא מוכן לשמוע לדרך הנכונה, שוב. כשמבינים שהוא לא ישתנה אומרים לו: שתהיה לך ברכה ותזכה אפילו לסוס. שהרי בן אדם שעושה שטויות ולא חוזר מהן, אז יאללה תגיד לו מזל טוב. גם ככה הוא לא שומע אז שיפול לאן שהוא רוצה.

  1.  ״אייר תרפד אל-קמח בל עייאר״

תרגום – [חודש] אייר הרם חיטה במרדעת [במידה].

הסבר – בחודש אייר קוצרים את הקמה.

  1.  ״אילא אוצל אל כּתף על אל כּתף-רד בּאלךּ אל תתלפא

תרגום – אם הגיעה הכתף [של הבת / הבן] מעל הכתף [של האם / האב] – היזהרי / היזהר [לטעות] מהטעות.

הסבר – הפתגם נאמר על הבנות והאמהות. אם הגיעה הכתף לגובה כתף האם יש להיזהר במילים. מילה של הבת שווה למילת האם

יעל לזמי פתגם בהתייחסות מגדרית-ברית 34 בעריכת מר אשר כנפו

יעל לזמי

פתגם בהתייחסות מגדרית

פתגמים, כמו טקסטים עתיקים אחרים מדרשים, אגדות, חידות ובדיחות, משקפים את כלל סדרי החברה. במיוחד אם חברה זו ספוגה בערכים היררכיים פטריארכאליים. ההנחה שמלווה היא שמערכת הביטוי הפולקלורי נוצרת בנסיבות אוראליות, היא תהליך חי ומשתנה. היא יוצרת מערכת אמביוולנטית בינה לבין הסביבה החברתית תרבותית בה היא קיימת. פתגמים גם פותחים צוהר להבנת עולמם החברתי והערכי של אנשים ותרבויות. בהתייחסות המגדרית פתגם הוא חלק ממערכת קוגניטיבית המורכבת ממסורות, ערכים, תרבות וחברה. בפתגמים שלפניכם מצאתי כי פתגמים על נשים אימצו סטריאוטיפים צפויים של נשים בעלי תמאטיקה קונוונציונלית.

פתגמים נוספים מתייחסים לבת המשקפת את דמות האם.

תרגום פתגם
כמו האם [כך] כמו הבת פְחָ'אל אוֹם פְחָ'אל בֶּינְת
קשטי [ה]לפת תהפוך לבת זווֶ'ק אֶל-פִיתָא תְרְזַע אֶל-בְּנִיתָא
הבנות זרעי עירן אֶל-בְּנֵת זְרַע אֶל-בְּלָאדְהָן
הבת אבן [כמו סלע] חוזרת [גם] אחרי ארבעים שנה. אֶל-בֶּנְת סְלְעָא – תָא תְרְזֵ'ע מְנוֹרָא רְבִּעִין עָם
אם אתה רוצה ליראות את בעלת הבית – הסתכל בכניסה לבית/ בסף הבית אִילֹא חֶבְּיִתִּי תְרָא מוֹלָאת אֶל- דָאר – שוף בָּאבּ אֶל-דָאר
הסבר: פעם כדי להינשא היו מסתכלים באם וכיצד מתנהל הבית. אם הבית מטופח מהכניסה רואים זאת. האם היא "סף הבית". בפתגם מקביל פתגמה המפתגמת:

בפתגם מקביל פתגמה המפתגמת:

תרגום פתגם
אם ברצונך לראות את בעלת הבית דרוך על גת הבית/ המחצלת בכניסה לבית אִילָא חֶבְּתִי תְרָא מוֹלָאת אֶל דָאר – תֵעְפֵס עְלָא גַת אֶל דָאר

זוהאר תא טאח מן פמהא-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי

  1. אילא בּזקתי בּזקא מ-ל-פמם מא תרזע, ולחבּלא מא יִתח'בּבּא

תרגום – אם ירקת יריקה מהפה לא [תוכל] להחזיר, והריון לא [תוכל] להסתיר.

הסבר – יריקה והריון לא נגרמים כך סתם. הם נעשים מתוך הדעת.

 

  1. אילא בּקאת א-ראס מה תעדס א-שאשייא

תרגום – אם נשאר הראש, לא יחסר לו כובע. [שאשיי׳א = סוג של כובע מרוקאי]

הסבר – אסור לו לאדם להתייאש במצבים קשים. כל עוד ראשו חושב תמיד יוכל לחבוש ״כובע״ חדש. כובע במובן מצבים חדשים או אפילו במובן בעל חדש.

 

  1. אילא ג'א אל –חראמי מזבּבּד דאכּ די ע'לבו ח'אי'בּ מננו

תרגום – אם בא ממזר ערמומי/פיקח, זה שניצח אותו גרוע ממנו

 

  1. אילא האד אל בּלע'א יבּקא חפי'אן

תרגום – אם [רק] הנעל [הזאת] – יישאר יחף.

הסבר – מפני שה״נעל״ [הבעל] לא מתאימה או לא יפה או לא איכותית.

ראה: זוהאר תא טאח מן פמהא-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי-עמ' 75

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

דצמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« נוב    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר