לשון-לימודים-לרבי-יעקב-אבן-צור-פאס


לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור-פאס וחכמיה כרך ב'

 

לשון למודים

לרבי יעקב אבן צור ז״ל

הסכמות על ספרים הקוראים לעזרת ה׳ בגבורים

הסכמה על ספר אוזן שמואל

נדפס אמ״ד תע״ה

כסלו התע״ד

הבקר אור צפרא נהר טהר יומא טהר גברא, דמאריה סייעיה האי פרצידא דתותי קלא כיון דנבט נבט צורבא מרבנן יניק וחכים כהה״ר שמואל די אכילה נר״ו מק״ק שבמתא מכנאסא הבירה, ראה ראינו כי היה ה׳ עמו בהגלות נגלות אמרות טהורות לב חכם ישכיל פיהו אגרא דשמעתתא סברא, ועל שפתיו יוסף לקח בפשטים נאותים ואלה המשפטים ישרים ותורות אמת האיש מקדש במקראי קדש מחדש טובו אין טוב אלא תורה מפוארה, ובמד­רשים ובאגדות עשר ידות מה ידידות קנה וקדות כאחד נצמדות בכלי חמדות נכבדות מדובר בו כורדא סומקא לסוסיא חוורא, ועוד לו כלך אצל יפות לשונות רש״י ותוספות דקו״ת וצרופו״ת בהם נשא ונתן באמונה וה״ן בפיהו נכונה והנה תסובינה אמרותיו ותארכנה סרעפותיו טבח טבחו מסך יינו אף ערך אפתורא דדהבא בישרא שמינא וחמרא, ותשב באיתן קס״תו ואת הכל עשה יפה בעטייו ודבר בעתו מה טוב מאן דסייר בנכסיה ובמליה כל יומא משכת איסתרא, הראשון שבראשון אין למעלה הימנו ריבא ומיעט.וריבה במצוד, קטנה שכל גופי תורה תלויין בה האחת אהובה מעלת התשובה ודנא כתבא דגריר לבא ומילתא אלבשייהו יקירא, ואחריו יאיר נתיב ישב כתיב לדרוש ולתור בחכמה בדעת ובמזמה בדרושי שבת הגדול כל הרוצה ליטול את השם יטול לספר נפלאות תמים דעים הוציאנו ממצרים ח׳צר משוגעים נוף העכורה, גם לרבות מלות ערבות מלאות וטובות תבנית היכל מחוטבות בדרך סלולה בדרושי שבת כלה ובלישנא קלילא שם שם לו חוק ומשפט וקבע עתים לתורה, והאחרון הכביד אחרון אחרון חביב צור תעודה באגרא דהספדא אמירה נעמה קל״ה נאה וחסודא באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו להכין לדרכו צידה ליום פקודה בזרוע עם גבורה, אשר על בן נדבה רוחו אותו למהר להקריב מנחת בכוריו ושבח נעוריו וראשית אמריו בכורי פרי אדמתו יצוקים ביצוקתו להקריבם ע״ג המזבח מזבה הדפוס ובעט ברזל ועופרת יתן בספר ויוחקו וליכא בהאי מילתא משום יוהרא, ובכן אמינא ליה לפעלא טבא וישר חילו לאורייתא ובהאי גירסא דינקותא תסתיים שמעתתא ותכוב״ד העבודה כהוגן וכשורא, ולבל יהי לריק יגיעו אמרנו הלוך להרגיעו והסכמנו על ידו להדפיס בכוסו ובכיסו וה״ן עוזר לו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה ולהוציא כלי למעשהו יבורך ברכה ערוכה בכל ושמורה, נאם שופכים שיח לפני אל טוב וסלח יהיה בעזר המחבר ובעזר כל איש חכם לב וחפץ ה׳ בידם יצלח להוציא מחשבתם הטהורה לפועל עשות ספרים הרבה אין קץ יגדיל תורה ויאדיר בשפה בדורה, וימהר יחישה מעשהו למען נראה האיש משתאה עני ונכאה רוכב על חמור ואל הר המור יקבוץ אומה יחידה ויאסוף נדחי פליטת בית יהודה הנשארה, דייני ק״ק שבפאס יע״א כותבים וחותמים כתב מפותח ונרשם בסדר ויברך אותו שם בשנת מפי עוללים ויונקים יסדת עוז לפרט אלף הששי ליצירה.

ב

סיון התע״ו

אשר כתבתי להסכמת הדפסת ס׳ נמוקי שמואל למהר״ר שמואל הצרפתי זלה״ה, וקצת מספר ערוגת הבושם ומעולפת ספירים. נדפסו באמשטרדם תע״ח

הדור אתם ראו לכו חזו מפעלות, אדם המעלות תחלתו מר ואהלות, וצ׳ופו מתוק לנפש בדבריו כל כושל ימצא נופש הלא הוא החכם השלם הדיין המצויין הלן בעומקה של הלכה פלפלא חריפא דמחדדן שמעתיה מתון ומסיק מעין המתגבר עמיתנו בתורה ובמצות כמוהר״ר שמואל הצרפתי זלה״ה, אי בעית אימא גמרא הן הראנו את כבודו ואת גדלו ראשית אמריו ותחלת דבריו שבח נעוריו ומנחת בכוריו אשר פעל ועשה בימי חרפו מקדמוניו בס׳ דברי שמואל הנדפס בשכבר בשנת התנ״ט, ויהי בימים הרבים ימים של צער וסער מתחולל ביום ג׳ בשבת ב׳ ימים לחדש אב בשנת לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו לפ״ק נתבקש בישיבה של מעלה ויעל בסערה השמימה אל המנוחה ואל הנחלה, ותנוח ותעמוד נפשו בעדן ג׳ן אלהים והוא בן ג״ן שנים ורוחו צהלה ושמחה במעטה תהלה, ונשארו קונטריסיו וחדושיו מפוזרים אחת הנה ואחת הנה כתובים באמונה, עד שקמו אלה שני בני היצהר הבנים בניו הלא הם בנו הגדול בן יכבד אב יקר רוח איש תבונה פרי צדיק עץ חיים המשכיל ונבון הר׳ אברהם נר״ו ומשנהו חמד בחודים משכיל על דבר יצמא טוב גזע האיתנים הר׳ וידאל זרע ברוכי ה׳ המה בדקו וחפשו חיפוש מחיפוש ופשפשו ומצאו וספקו חבל בחבל ומשיחא במשיחא לדרוש סמוכים ולהסמיך כל ענין אל ענין הסמוך לו ונראה עמו ונתנו לכסף מוצא להעתיקם העתקה ישרה ומסודרת כראוי ובעזר עליון עשו והצליחו ואספו וקבצו הקונטריסין הללו שלשה המה נפלאו ובשמות נקראו, הראשון שבראשון אין למעלה הימנו קונדריס קראו נמוקי שמואל אי בעית אימא קרא הבין במקרא וקלע אל המטרה והחביר עצה במלים בחכמה ובתבונה ובדעת ותקן משלים והכניס ראשו בין הרים גדולים אראלים וחשמלים הלא הם רש״י ז״ל והרמב״ן ז״ל והרא״ם ז״ל, ולבו ראה הרבה חכמה ודעת ונפשו משתעשעת במה שכתב הרב האלהי מוהרר״ח ויטאל ז״ל בתחלת ס׳ אוצרות חיים וז״ל בענין ספרי הקבלה הנמצאים אמר לי מורי האר״י זלה׳׳ה כי שלשלת הקבלה של הראב״ד ז״ל ממנו ומבנו הר׳ יצחק סגי נהור ז״ל ותלמידיו עד הרמב״ן ז״ל תלמיד תלמידיו כולה קבלה אמתית מאד והיא מפי אליהו ז״ל שנגלה אליהם, וביאור הרמב״ן ז״ל שעשה על התורה הוא עמוק מאד ואין מי שיוכל להבינו כי דבריו סתומים עד מאד והוא ספר יקר ונחמד מאד למבינים אותו עכ״ל שם, וישם את פניו לסלק ולסקל מעל הרמב״ן ז״ל כל אבני קושיותיו והשגותיו של הרא״ם בהלצת יושר ואמרי כושר, ולב צדיק יהגה לענות וראיותיו ומועצותיו כדת נתונות, בשפתי רננות וחכמות הגונות ובדרך תבונות להעמיד דברי הרמב״ן על מתכונתן, בצביונן ובקומתן, ושמחים הדברים כמסיני בנתינתן, ובלי ספק כי אזל הרב המחבר לההוא עלמא הרמב״ן דיל נפק לאפיה כמטבריה לחמתן, ותעלוזנה כליותיו ועצמותיו הקדושות כמשוש חתן, דגדולים צדיקים במיתתן, גם לא זז מחבב לסביב סיבות ולשובב נתיבות לישא וליתן באמונה בדברי הרב מהר״ש יפה ומהר״ם יפה ובעל צדה לדרך והרב מהר״ש אלגאזי ושאר רבנים כיד אלהיו הטובה עליו, ואחריו יאיר נתיב קונט׳ חדושיו על מס׳ שבועות קראו ערוגת הבושם ולא נמצא ממנו אלא סוגיא אחת כשמש מאירה, ערוכה בכל ושמורה, והחוט המשולש קונט׳ חדושיו על מס׳ ע״ז קראו מעולפת ספירים ולא נמצא ממנו ג״כ אלא מעט מזער, ובכן נדבה רוחם אותם להעלותם עולה לה׳ ריח גחוח על מזבח הדפוס להוציא לאוד תעלומות חכמות הרב אביהם ז״ל, ולדלות ולהשקות תורתו לאחרים לזכות את הרבים זכות הרבים תלוי בהם, ובראותינו טוב כוונתם הסכמנו על ידם אף ידינו תכון עמם ומעשה אבות יעשוהו בנים חרות על הלוחות ויכתבון מליו בספר ויוחקו בעט ברזל ועופרת לכבוד ולתפארת, ואחלינו יכונו לפני העומדים על פקודת משמרת ההדפסה יעשו עם הרב המחבר לטובה אות, בעשותם דפוס נאה ומרווח וגייר נאה ואותיות נאות, למען ירוץ קורא בהם ויתן הלל והודאות, לא כמו שעשו בפעם הראשונה בס ׳דברי שמואל שהדפיסוהו באותם אותיות צנומות דקות ושדופות קדים עקודים נקודים וברודים, וכתב דחוק ומתוק בלי שום ריוח בין אות לאות ולא בין תיבה לתיבה ולא בין שיטה לשיטה, ובלא גליון כמאן דחייש למיעוטא, אלא יתהלכו ברחבה ויוציאו כלי למעשהו בדפוס יפה בכלל ובגליון רחב מלמעלה ולמטה ומן הצדדין משום זה אלי ואגוהו, ושכרם הרבה מאד מאת צור ישראל נורא הוא, וכגון דא צריך לאודועי שאם המצא תמצא איזו שגיאה קטנה או גדולה אין לתלות שום פגם ח״ו במחבר יען זו מהדורא קמא היא שהיה כותב בעת העיון עצמו לבל ישכח הענין ואלו היה הקב״ה מאריך ימי צבאו בעה״ז ודאי היה מתקן הכל במהדורא בתרא כדרך כל המחברים, והנה עדין נמצא ביד הבנים בניו אי בעית אימא סברא כמה פסקים וחדושי דינין אשר פעל ועשה, ועוד כמה אגדות מהתלמוד אשר ייעד לקרוא בשם פתח עינים ככתוב בקונט׳ אחרון מספר דברי שמואל וה׳ יעזרם על דבר כבוד שמו לאסוף ולכנוס כל הענינים ולסדרם ולחברם כראוי אולי יודפסו בזמן אחר, וכעת אנו חותמים בשים שלום טובה וברכה על ראש כל המשתדלים והמסייעים בדבר מצוה זו בגופם ובממונם ובהונם ואונם, קדוש ישראל יהיה מגינם, וישלח ברכה בכל מעשי ידיהם מקניהם וקנינם, נאם המעתירים אל ה׳ ימהר יחישה מעשהו יוצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו, ויקבוץ לציון עניי עמו זרע מקודשיו, וישמחו בו כל מבקשיו, כותבים וחותמים במיון המעוטר בכתרה של תורה שנת ותעלוזנה כ ל י ו ת י בדבר שפתיך מישרים לפרט האלף הששי דייני ק״ק פאס יע״א.

יהודה בן עטר

חדל אישים ושפל אנשים מדרס לפרושים כי קטון הוא יעקב אבן צור יס״ט בן לאותו צדיק הרב החסיד הוא הקדוש כמוהר״ר ראובן זצוקלל״הה.

לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור-פאס וחכמיה כרך ב'-עמ' 249-246

לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור-פאס וחכמיה כרך ב'

רבי דוד עובדיה

חשון התר״ח – 1848

בבוא לכאן פאס יע״א החכם השלם והכולל כמה״ר שלמה זרקא ישצ״ו מעיר תונס יע״א בשליחות חו׳׳ר עירו הביא בידו ספר הבתים תשובות כ״י להמאור הגדול גאון עוזינו הרשב״א זצ״ל זיע״א, ההוא אמר שרצונו להעלותו על מזבח הדפוס, ולפי שראיתי שכוונתו רצויה לשמים להדפיסו ואותו שהיה בידו הוא כתב יד ישן הרבה והתחיל לימחק נתתי בידו אחד היה לי יפה הרבה ,אמרתי אולי יגלגלו מן השמים זכות זה על ידי יה״ר וכר והבטיח אותי שאם יגמור ה׳ בעדו והעלהו על מזבח הדפוס ישלח לי אחד חנם אין כסף וכתבתי לו הסכמה עליו וזהו מה שכתבתי.

מה נכבד היום הזה יום בשורה, ליהודים היתה אורה זו תורה, מצה שמורה במקום טהרה, תורתן של ראשונים כמלאכים תשובות כ״י לחד מן קמייא ארי שבחבורה, עיר וקדיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות ארך האבר מלא הנוצה בוצינא דנהורא, שמו נודע בשערים בקדושה ובטהרה, ראשון לכל דבר שבקדושה כתר ועטרה, האדם הגדול בענקים בהיר הוא בשחקים קולע אל השערה, גדול אדונינו הרשב״א זצלה״ה זיע״א עין ל״ו ראתה הלכתא גבוורתא עמיקתא ומסתרתא זיקוקין דנורא, תורה יבקשו מפיהו דינא זוטא ודינא רבא הן הן גופי הלכות ויהי כמשיב גדולה תשובה הלכה ברורה, וכאשר על דרכינו נגה אור יקרות גבר בגוברין מן המהדרין חכם לבב ואמיץ כח, עצם שה״ן ב״ו מ׳׳ח, רב נהור״א, כוליה גופאי החכם השלם והכולל וכלל״א הוא כלל״א נמרצ״ת נחל נובע מקור חכמה, מוציא לאור כל תעלומה, הלכתא בטעמא, כלילא דוורדא סומקא, דקה מן הדקה, כמה״ ר שלמה זרקא, ישצ״ו מכל צרה וצוקה, ארי עלה מעיר גדולה רבת תהלה, מה שאין הפה לספר יכולה, העיר רבתי עם בלולה במקרא ומשנה וגמרא אמרי נועם העירה תונס יע״א צדיק בא לבית מלונינו אתא ואייתי בידיה האי ספרא דבי רב תנא הוא ופליג ים החכמה לגזרים הרב דומה למלאך וה׳ נתן חכמה לשלמה מה נאה אילן זה חכם בחכמתו, שלם הוא ושלימה משנתו, נפשו אוותה לזכות את ישראל זכייה דאורייתא, לאדפוס״י הדר״א זאת! חק״ת התורה, אתייא חוק״ה חוק״ה, הלכה פסוקה, לספק במתיקה, ותצא דינ״א בכל עבר ובכל פנה, דבר הסמוי מן העין דלא שלטא ביה עינא, כל קבל דנא, ספר״א דבלי בארעא והיה העלמ״ה, זה כמה, כתב יד ישן נושן עד שכמעט אין ניכר רשומו, ויקץ שלמ״ה ותחל רוח ה׳ לפעמו, ויעת״ק משם הכל עשה יפה בעט״ו עט סופר, ואוסיף מדיליה נופך ספיר, הגי״ה לאר״ש היה קורא והגי״ה כל הדבר הקשה והיה לזרא, עומד עליו ומבאר״ו בדרך ישרה, ופתח לו דלתות העזרה בראיה ברורה, ממשנה וגמרא, בדין הוא שיטול שכרו מאת ה׳ מן השמים יהי עליו סתרה ושמרו כרועה עדרו, ילך וישוב לביתו, ישאהו על אברתו, ויעל המלך שלמה

מה טוב ומה נעים אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, למען דפו״ס האי ספר״א רבא זגא דדהבא, למעלתו אין קץ וקצבה, ברבות הטובה, אי לזאת אתם גם אתם נדיבי עמים, הנאהבים והנעימים, ישראל בני מלכים השדים והנסיכים, בוזו כסף בוזו זהב ואל תחוסו על ממונכם, החלש יאמר גבור אני לתת לכסף מוצא כספים אין להם שמירה, להביא הדבר לידי גמר חיש קל מהרה ,ידיכם דמי״ם מלאו לקוח את ספר התורה, ובלבד שתעטרוהו בזהובים, הקטר חלבים יחיד ורבים, אין לחוש להא דרב הונ״א, והיה לך למנה הבית אשר בנה המלך שלמה

מה נאמר לאדוני רבת שבעה לה נפשיגו, חרפה ובוז ויוסיפו עוד שנוא, עד הכאה עד קללה לנו ולמולדתינו, ורקיקה מקל ותומר ונהיה כטמא כולנו, נא גבור קנא לשם קדשך ודרוש דמינו מיד קמינו, כלם מן העולם, מקטנם ועד גדולם, ולנו עדת ישראל גואל תביא ינון שמו, עני ורוכב על המור משי״ח לפי תומו לקבץ שה פזורה איש איש ממקומו, ונקומה ונעלה ציון קריה נאמנה, שקטים ושאננים איש תחת גפנו ותחת תאנתו מנוחה נכונה, על התורה ועל העבודה עבודת לויה וכהונה, וארמון על משפטו ישב כבראשונה, וישוב דודי להיכלו, אפריון עשה לו, המלך    שלמה

נאם הצעיר בן קטי״ן קטנ״י עבה, דלא ידע לכווני אימר״א כיצד מוציאין את התיב״ה, בצק שבסדקי עריבה, עבד נרצע לעבודת הצור שלמה אבן צור בן לא״א החכם השלם והכולל חן ערכו מי ימלל בר אבחן ובר אוריין הדיין המצויין כמוה״ר יעקב נר״ו נין ונכד להגאון המפורסם א״ז מוהר״ר יעב״ץ זצלה״ה.

זה כתבתי בחשון תר״ח וחתם עליה מר אבא נר״ו.

לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור-פאס וחכמיה כרך ב'-עמ' 253

לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור-פאס וחכמיה כרך ב'- כמוה״ר משה בירדוגו זלה״ה

פאס וחכמיה

ה

הסכמתי לספר ראש משביר וספר כנף רננים שחיבר החכם הש׳

כמוה״ר משה בירדוגו זלה״ה וזה לשוני.

ויאמר יעקב ברוך ה׳ אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק ואלהי אבי יעקב אשר הנחה את החכם השלם דיין ומצויין עמתינו בתורה ובמצות הותיק כהה״ר משה בירדוגו זלה״ה בדרך אמת הוא העוזר האמתי שהיה בעזרו ונתן לו מהלכים בין העומדים עד אשר הוציא פעולתו וצדקתו לאור מתחלת המחשבה, עד סוף המעשה ובכן חל עלינו חובה השבח ורוב ההודאות לשבח ולברך מעשה ידיהם של צדיקים ואמינא ליה לפעלא טבא יישר חיליה באורייתא לכל האותות והמופתים והזרוע הנטויה ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה          משה

משה ידבר וה׳ עזרהו ומש״ה בתחלתו היה רועה את צאן קדשים ילדים רכים ועוללים ויונקים לא ימישו מתוך אהלו וחדרו, אגרא דכלה דוחקא דבר שית ובר שבע דחוה ספי לחו כתורא וכל חד לפום חורפיה ילכו לאורו, ואח״כ גדל מאד וכבודו בגדולים מינים ממינים שונים בחורים ובעלי בתים בעלי מקרא ומשנה ותלמוד ערוך בין שורותיו יצהירו והכל צריכין למארי חטייא ליהנות מזיו זוהרו נוסף על זה יגיעת להג הרבה בגירסת משנתו קב ונקי שהיתה שגורא בפיו וכולהו תנויי דידיה בששה סדרי ובעל פה שונה סדרו, והיה אמונת עתו חוסן ישועות חכמת ודעת ויראת ה׳ היא אוצרו, ועוד לו במשפטיו יעמיד ארץ משפטים ישרים ותורות אמת באיסור והיתר ובדיני ממונות ושאר פרטי דיני התורה בכלם תמיד הולך בישרו, ולכל הבא לישאל יורה יורה ידין ידין ושערי אורה זו תורה להם יפת״ח בדורו כשמואל בדורו, ואף גם זאת היתה לו איש אמונות רב ברכות זה מש״ה גזבר נאמן לקבץ כסף קדשים הנידר והנידב לצורך תלמידי חכמים ולצורך עניי העיר לפרנסם בכבוד ולתת לכל שואל די מחסורו. ועם כל הטרדות הללו לא השיב אחור ימינו מלהראות העמים והשרים החכמים וחסרים למשמעתו הודו והדרו ותפארת יקרו, והודיע והשמיע פניני אמריו והפיץ ענן אורו, ומש״ה כתב ספרו, ולהשביע ולהשפיע לכל רעב ונקשה הואיל        משה

משה ענו מאד עלה ונתעלה במעלות מדותיות תרומיות שכליות רמות ונשגבות ,אחז בסנסני החכמה והתבונה ובם היה הוגה ובאהבתם שוגה וכל היום שפתותיו דובבות, ויאצל מן הרוח אשר עליו ויבן לו בית בתוך שכיות החמדה משכנות מבטחים ועליות מרווחים מאליפות מרובבות, כתבנית היכל בדר וסוחרת, לכבוד ולתפארת, בהט ושש בנויות מחוטבות, וחלק מחכמתו לכל עדתו והטעימן מעין העה״ב משפטי ה׳ אמת ותורות ישרות יקרות ולטועמיהן עריבות, והטיף והציף על ראשיהם מלמעלה גשם נדבות, עת צאת השואבות, במקהלות רבבות, לשמוע ולשבוע וליינק דבש וחלב אשר דרוש דרש    משה

משה ענו מאד עלה ונתעלה במעלות מדותיות תרומיות שכליות רמות ונהג בה טובת עין והשפיע מטובו לאחרים מכל עבר ופנה, קנה חכמה נעימה תמימה שלימה ולו שם בתבונה, ,והמדע והשכל והעיון למש״ה היה למנה, צלל במים אדירים בים התלמוד והמשנה, והעלה בידו אמור לחר״ס ולו יזרח אור גדול והיתד! לו עדנה, ובטוב המדות מדובר בו נכבדות וכל מעשהו באמונה, ובעניני ג״ח רץ כצבי וגבור כארי ובוא יבוא ברנה, הרביץ תורה בישראל בעיר גדולה וקהלה מהוללה מכנאסא יע״א אשר בארצות המערב אשר בה הציץ ופרת כשושנה ,שמה גבר״ו כל העם המתאדם תאוה במדב״ר לשמוע אל הרנה, יגע וטרח בעשר אצבעותיו לפום גמלא שיחנא, לא הניח זוית שלא נשתטח בה ובכל מקראי קדש ומדרשי חז״ל וסוגיות הגמרא ורש״י ותוספות נפשו שמינה, ואף דבחוביהון דבני דרא גזר רחמנא ונח נפשיה דהאי גברא רבא כריבדא דכוסילתא בדרועא דימינא, ומש״ה עלה אל האלהים לאשר, ריח נחוח וקרבן כפרה וחטא שמנה, בטוחים אנחנו שכאשר בספר יוחקו דבריו וספריו וחדושיו ודקרא ותנא, תתענג בדשן נפשו ויהי אלקיו עמו ויעל כמה מעלות טובות ורמות ויסף עוד בעודיות ויתרוניות ליהנות בזיו השכינה, ופניו יאירו יזהירו כעין החשמל להצהיל פניו ולהגיה אורו שבעתיים כאור חמה ולבנה אז ישיר משה

משה ברוב ענותנותו שפתותיו היו נוטפות מר ואהלות, לחם מלחמתה של של תורה בחמורות וקלות הפליא עצה הגדיל חושיה הגביר חיילות, בתורה שבכתב ובתורה שבע״פ פרטות וכללות, דרכיו סלולות ודעותיו זכות וצלולות, ולכל ת״ח ועניים ואביונים היה מעוז בצר להם וממציא להם רפואות תעלות, ויצב לו יד במים מפכים מן המקדש דרשות חדשות חבילות חבילות, בהם הראנו ידו הנפלאה והנוראה ובם הציב גבולות, בפשטים נכבדים ונאים ערבים וטובים נאהבים ונתאבים עשר מעלות, ובלשונות גט׳ ורש״י ותוספות דרש וחקר חצב וחקק צרף וזיקק ויפצל בהן פצלות, כמה יגיעות יגע וכמה טרחות טרח ושם בהם כימים לילות, והנה ריח ניחוחו וניב הגיונו ושיחו עלה לפני צור צר כל יצור מקטנה שבקטנות ועד גדולה שבגדולות, וישע ה׳ אל הב״ל פיו ואל מנחתו לעומת מחברתו אשר חיבר ואסף וקבץ ויקהל משה משה משה שפיר קאמר, ובי״ג אנפי וטעמי מילתיה יליף וגמר, וטעמיה טעם כעיקר דאורייתא טב כחמר, דיתיב על דורדייה ובענביו הוא משומר, וריחו נודף כריחא דבוסמין טבין ולבוגתא גו מוגמר, על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר, האיר וזרח הציץ ופרח צדיק כתמר, שפתותיו שושנים ששונים מינים ממינים שונים כמראה הבזק מפיו יהלוכו וחוט של חסד ימשכו משמד מול משמר, שש ומתפאר ופניו יאירו להכין לעמו שאר וברובי מיניו וגווגיו מנומר, המה, אסופות דברותיו אמרותיו דברות הדורות ואמרות טהורות אשר דבר ואשר אמר, זכות בהירות מפנינים יקרות ועדיו בחתומיו זכין לו בחבוריו אשר השלים וגמר, תמימים וישרים נבחרים כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים מעולפים ספירים וישת לו עדרים אלה הדברים אשר דבר        משה

משה בן הבקר עד הערב יגע בעשר אצבעותיו עד אשר נעזר מן השמים והשלים שני חבוריו הגז׳ וכבר בחייו שלח אחד מהם לערי אדום להדפיסו וכתבתי לו אני אז הסכמה עליו ולא איסתייעא מילתא להדפיסו ועכשו אחרי עלותו השמיטה העיר ה׳ את רוח בנו יחידו ענף עץ אבו״ת מכלל דאיכא תולדות ברא כרעא דאבוה הוא הנבון כה״ר יהודה נר״ו ואת רוח תלמידיו החשובים כבניו כמה דאת אמר בני הנביאים והשתדלו בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם ובכל כחם וכח כחם למהר לשלחם להעלותם על מזבח הדפוס, ה׳ יעזרם להוציא מחשבתם מן הכת אל הפועל, אחת היא על כן אמרתי אשרי איש יעשה זאת לעמוד לימינם במצוד. זו ובן אדם יחזיק בידם בגופו ובנפשו ובממונו דבכגון דא אית לן למימר משה ה״ן בו ממש ועליו תנינן דבר המעמיד אפילו באלף לא בטיל כי מצוד. רבה היא להתפשט בעולם אורה זו תורה ולהתיר הנאתה לכל ישראל כי כל אשר לו עינים לראות ואזנים לשמוע עיניו יחזו עפעפיו יבחנו דברים המתישבים על הלב, ותטופנה שפתותיו מר ונופת, ולמפורסמות אין צריך ראיה ומופת, ומילתא דעבידא לאגלויי לא בעייא דלויי, כי את הכל עשה יפה בעטו דבר בעתו, דברים המצודקים, אלה החוקים, יצוקים ביצוקתו, וזאת התורה אשר שם           משה

והגם שזה לי כמה שנים מוכה ומדוכה ביסורין איש מכאובות וידוע חולי ושכחתי קול שירים, עכ״ז זכרתי ימים מקדם שקבעתי דירתי במכנאסא יע״א כשנתבקש בישיבה של מעלה החכם השלם הדיין המצויין הרב מרביץ תורה בישראל מאריה דאתרא כמוהר״ר חביב טולידאנו זלה״ה תלמידו של מר אבא זלה״ה זצוק״ל ובאו אלי ראשי ק״ק של מכנאסא יע״א עם המחבר זלה״ה וקבלוני עליהם והלכתי לשם והסתופפתי בצלם כי מר אבא זצוק״ל היה רבם של כל חכמי העיר ההיא והיה המחבר הנז׳ ז״ל יושב לפני במושב הדיינים כעשר שנים וגפלאתה אהבתו לי ולפיכך עתה אהבתו זלה״ה קלקלה השור״ה ורוח השיר נוססה בי ואען ואומר לכבוד הספר הראשון.

שיר מיתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות וסימנו אני יעקוב מלא ואו׳ לעורר בעל המשכון לפדותו, בעתו ובזמנו יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשינו בישועתו ראש משביר נוטיריקון משה בירדוגו

אדון עולם מאד כביר

נטיעות צג בתורתך

ידועים לו דרכיה

יגלה כל סתריה

עדי זהב לדת השית

קדושתך תרחמהו

וזרעו יחזה מהר

בבוא מלך בנו דוד

 

ברכות תן לרא״ש משבי״ר

חיילים בה מאד הגביר

ובה מלין הלא הכביר

וכל ספק בקל מעביר

בחיבור זה אשר החביר

ופנים לו תהי מסביר

בבנין בית זבול ודביר

שמו צמה סגן וגביר

 

עוד שוררתי על הספר השני שיר מיתד וב׳ תנועות ויתד ותנועה

ראו חכם משמח אנשים

ובלה כל ימותיו בנעימים

ובדרשות אמת חמד וחשק

לישר מעקשים גם ספיקות

ואמרות אל הכי צרף ככסף

והיה עוז וגם מחסה ומשען

וכל שומעי דבריו ישמחו בם

 

והמשרה עלי שכמו עמוסה

בים תלמוד בעיון גם בגירסא

ונפשו נכספה כלתה וגרסה

ברוב חכמה הלא רשתו פרוסה

וכזהב מאד בחן ונסה

לאיש גדר אבניו נהרסה

וגף וכנ״ף רנני״ם נעלסה

נאם מוכה אלהים ומעונה נגש ונענה חדל אישים ושפל אנשים מדרס לפרושים כי קטון הוא יעקב אבן צור יס״ט בן לאותו צדיק הרב המובהק החסיד הוא הקדוש מורי ורבי אבי אבי רכב ישראל ופרשיו כמוהר״ר ראובן זצוק״ל זלה״ה.

לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור-פאס וחכמיה כרך ב'- כמוה״ר משה בירדוגו זלה״ה עמ' 257

09/01/2021

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 176 מנויים נוספים

ספטמבר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

רשימת הנושאים באתר