מאיר-נזרי-קהילות-תאפילאלת-סגלמאסא


מאיר נזרי-קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-תשע"ו

קהילות-תאפילאלת
  • תפילת שחרית: סדר התפילה – ׳רבונו של עולם/ ׳כל ברואי מעלה ומטה/ הפזמון ׳יה שמך ארוממך/ אחר כך ׳תתפלל חנה/ שלא כבשבתות וימים טובים שבהם מדלגים על פרשת העקדה ומתחילים מהקטע ׳לפיכך אנחנו חייבים/ בראש השנה מתחילים כמו בחול מפרשת העקדה. אחרי ׳רננו׳ אומרים ׳האדרת והאמונה/ ואחר כך ׳ברוך שאמר/
  • הפיוטים הנאמרים בראש השנה: אמירת פיוטים וסדרם בתאפילאלת שונים מבשאר קהילות מרוקו. בתאפילאלת לא נהגו להרבות בפיוטים בראש השנה, ובוודאי לא בהפסק תפילה." לפני ׳ותתפלל חנה׳ אומרים את הפיוט ׳יה שמך ארוממך/ ולאחר החזרה של תפילת שחרית אומרים את הפיוטים ׳ה׳ יום לך אערוך תחינה׳ ו׳אלהי אל תדינני/ שאר הפיוטים המופיעים ב׳זכור לאברהם׳ – ׳שואף כמו עבד/ ׳שופט כל הארץ׳ ו׳ידי רשים׳ – אין נוהגים לאמרם. גם ׳ונתנה תוקף׳ אין נוהגים לומר, אבל יש שהיו מלמדים אותו לתלמידים לפני ראש השנה.
  • דרוש לראש השנה: נאמר לפני 'ה׳ מלך
  • תקיעות בשופר בראש השנה: החזן, שליח הציבור, הוא גם התוקע, ואין נוהגים להקריא לו את סדר התקיעות. התוקע שוהה קצת בין תשר״ת לתש״ת ובין תש״ת לתר״ת.
  • קריאת תהלים: קוראים תהלים בראש השנה, ויחידי סגולה אומרים את כל התהלים פעמיים, כמניין ׳כֹּפֶר את התהלים קוראים לאחר סעודת היום, אבל יש שמשכימים קום לאמרם פעמיים לפני שחרית בבית הכנסת.
  • תשליך: ביום ראשון של ראש השנה אחרי תפילת מנחה הולכים המתפללים מכל בתי הכנסת אל הנהר ושם אומרים ׳תשליך/ ואם חל יום ראשון של ראש השנה ביום שבת דוחים את אמירת התשליך למחרת.
  1. 12. מוצאי ראש השנה: בערבית מוצאי ראש השנה החזן מכריז לציבור שיזכרו לומר לפני תפילת העמידה את הקטעים: ׳זכרנו/ ׳מי כמוך/ ׳המלך הקדוש/ ׳אתה חוננתנו/ ׳המלך המשפט׳, ׳וכתוב׳ ו׳בספר חיים/

ב. ממנהגי עשית ימי תשובה

המלך המשפט: נוהגים כדעת הרמ׳׳א שמי שטעה ואמר ׳מלך אוהב צדקה ומשפט׳ במקום ׳המלך המשפט׳ אינו חוזר, וכך סובר גם יש״א ברכה.

אבינו מלכנו: אומרים ׳אבינו מלכנו׳ גם בשבת שחל בעשרת ימי תשובה, אבל מדלגים על הקטעים ׳מחול וסלח', ׳קרע רע/ ׳מחוק ברחמיך הרבים/ ׳מחה והעבר/

 תעניות: חסידים וכמה מהמון העם, אנשים ונשים, נוהגים להתענות בכל עשרת ימי תשובה ביום וסועדים את לבם בלילה, ויש שנוהגים לצום עוד שלושה ימים לפני עשרת ימי תשובה להשלים עשרה ימים במקום שני ימי ראש השנה ושבת שובה, שאין מתענים בהם.

שבת שובה: בשבת שלפני יום כיפור נאמרת דרשה.

ג. יום כיפור

  1. 1. מנהגי הכפרות

נוהגים לשחוט כפרות בלילה אור לט׳ בתשרי לכל נפש במשפחה, תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה. מחצית מן המשפחות עושות כפרות אחרי ערבית, ומחציתן – באשמורת לפני הסליחות. השחיטה נעשית בחצר בית הכנסת, ומשפחות עשירות ומיוחסות – השוחט היה בא לבתיהן באשמורת הבוקר לכפרה ושחיטה, וכך היה מנהגם של חכמי אביחצירא. אדוני אבי נהג לשחוט את הכפרות לר' ישראל אביחצירא ולומר עבורו את נוסח הכפרות, לאחר שר' ישראל הפציר בו לעשות זאת.

בקצר א־סוק היה השוחט ר' אברהם לעסרי הולך מבית לבית לשחוט כפרות למשפחות.

גם בבצאר היה השוחט ר' מסעוד אסולין הולך מבית לבית מתחילת היום ועד סופו למשפחות הקהילה לשחוט להם כפרות.28

  1. 2. פרקי הוויי: מהוויי הכפרות

ההוויי הנשי

אווירה חגיגית המונית אופפת את ליל שחיטת הכפרות: העופות – תרנגולים ותרנגולות – גודלו בחצרות הבתים במשך חודשים או אף שנה שלמה, פוטמו והוכנו לכפרות. אחרים קנו תרנגולים מן המוכן אצל המוסלמים. הכול ידעו למה תרנגולת נכנסת ללול, ומה יהא בסופה, אבל איש לא העז לגלות לילדים, שמטבעם לב רחמן יש להם, ונפשם – איסטניסטית, כי סוף תרנגולת לשחיטה, אלא הניחו להם לחשוב כי עופות אלו רצויים בחברת בני הבית, אם מטעם חיבת בני אדם לבעלי חיים או למראה אודם כרבולותיהם וגון כנפיהם ונועם קולותיהם שהוסיפו אווירה כפרית למקום, או גם בגלל תועלתן של תרנגולות בהטלת ביצים ושל תרנגולים כמעוררים לתפילה ללילות הסליחות.

ערב יום כיפור – טובים שבעופות הופכים כפרות לבני ביתם ונלקחים אחר כבוד לחצר בית הכנסת, מקום הכפרה והשחיטה. מבעוד יום נקשרים רגלי העופות בחוט או בבד כלשהו, בקשר שאינו של קיימא, לשעה קלה של המתנה, אחר נאחזים בידיים או מונחים על הקרקע בהמתנה לרגע של אמת. הנשים הצובאות ממלאות את חצר משכן בית הכנסת: אמהות, ילדות, אחיות ודודות באות הגה מבעוד מועד, ועמן – מהעוף למינהו, גם הטף נלווה עמן, ליטול שכר למביאיהן, ויש גם ילדים רבים הבאים לצפות במחזה וגם לזכות לכפרה על ידי החזן השוחט. מדי פעם שוררת אנדרלמוסיה רבה בחצר בית הכנסת ההופך לילה אחד בשנה לבית שחיטה שכונתי. תרנגולים רבים קופצים ומדדים עד כדי התרת קשריהם. אחדים מהם רצים ואצים בבהלה למראה בני מינם המתגוללים בדמיהם, עד כי דמים בדמים נגעו, והנוטפים רבו על הזוחלים. התכונה רבה והשמחה גדולה. 'עיד אדְּיוּכּ׳ (=חג התרנגולים), כך כינו המוסלמים שבעיר את יום כיפור, כי מחזה הכפרות הורגש בכל העיר, והם סיפקו הרבה מן העופות. החזן השוחט עושה מלאכתו בסבלנות, במתינות ובחדווה לשם מצווה, גם אם אין נוהגים לקבל שכר על השחיטה. משבדק השוחט את העוף ונוכח בשלמות אבריו, אוחזו ומקיפו על ראש המתכפר ואומר שלוש פעמים: ׳זה כפרתך, זה חליפתך, זה תמורתך, זה התרנגול ילך למיתה, ואתה תלך לחיים טובים ולשלום', ועל ראש המתכפרת אומר: ׳זאת כפרתך, זאת חליפתך, זאת תמורתך, זאת התרנגולת תלך למיתה, ואת תלכי לחיים טובים ולשלום׳. מיד שוחט ובודק את מקום השחיטה ונמצה דמו על העפר, וכן יעשה פעמים רבות עד אחרון העופות, ועוף לא נעדר.

משפחות אחרות נוהגות להשכים קום באשמורת ושוחטות את כפרותיהן. עשירות ומיוחסות שבהן, כמו משפחות אביחצירא, ממתינות בביתן לשוחט שבא אליהן, עושה להן כפרות ושוחט את התרנגולים בביתן. ומעשה היה בשנה אחת ורצה בבא צאלי לזַכות את אבא והזמינו לעשות לו כפרה ולשחוט בעדו, אבא הפטיר: ׳אסידי ואס אנא די נעמלךּ לכפרה׳ .

(־אדוני, האם זה נאות שאני אעשה לך כפרה)? אבל בבא צאלי עמד על דעתו, ואף גם זאת לא קיפח את שכרו של אדוני אבי.

בתום השחיטה כל משפחה אוספת את הכפרות שלה. ליל שימורים מצפה לבני הבית, לנשים ולבנות, שתחילתו במריטה וסופו בבישול. מתחילים מיד במלאכת המריטה. כל אישה ובת לוקחת עוף אחד ומורטתו עד תום נוצותיו הגלויות. חכמה שבכולן עוברת עליו פעם שנייה ומנפה את כל הנותר מן הנוצות הקטנות הנסתרות והדבוקות לבשר. הכול נמרט דקה מן הדקה, עד שכל העוף הופך חלק ונקי. אחרי המריטה בוקעים את העוף ומוציאים את מוראתו ושאר קרביו: מעיים, כבד, קורקבן. לבסוף מכשירים את העופות על ידי הדחה במים מחצית השעה ומליחה שעה, ואחריה הדחה שלוש פעמים. בני המעיים מושלכים לבעלי חיים כמו החתולים, לזכות אותם במצווה.

העופות המוכשרים נשלקים במים, ואחר כך נמשחים בשמן ותבלינים: מלח, פלפל וכמון, ונלקחים לתנור השכונתי לצלייה, אחר כך הם מושמים בסל וניטלים הביתה לסעודת הצהריים של ערב יום הכיפורים ולסעודה המפסקת; והמוסלמים, ספקי העופות, מצפים ל׳עיד אדיוכ׳ לכעת חיה, הוא חג התרנגולים של השנה הבאה, שיביא ברכה נוספת לאוצרם ויקרב בין הבריות.

מאיר נזרי-קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-תשע"ו- עמ'105

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 152 מנויים נוספים

יוני 2020
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר