משה-מונטיפיורי-ויהודי-מרוקו-אליעזר


משה מונטיפיורי ויהודי מרוקו-אליעזר בשן-בן צבי תשס"ט

נסיעתו של מונטיפיורי לסלטאן מרוקו ושחרור האסירים מסאפי

ביומנו של מונטיפיורי כתוב ב־21 באוקטובר 1863 :

קודם שהתלבשתי הבוקר, קיבלתי חבילה, ועליה כתוב ׳פרטי׳ מאת א׳, ובתוכה כתוב: אדוני היקר, איני רוצה להביאך העירה כדי שתקרא העתק זה, לכן שלחתי את הניירות הרצופים מטנג׳יר לרמסגייט. אלה מוסרים על המאמצים של ממשלת הוד מלכותה לשחרר את שני היהודים האומללים, הנמצאים עתה במאסר בסאפי. מצבם כה חמור עד שהחלטתי לנסוע מיד ללונדון כדי להפעיל את ועד שלוחי הקהילות שינקוט צעדים למען שחרורם ממאסר. ההודעות האלה נוגעות למאורע העצוב בסאפי שבמרוקו, שיהודי גיברלטר וטנג׳יר כבר הודיעו עליו לך ולוועד שלוחי הקהילות. בהמשך המכתב מתוארת הפרשה על פרטיה, ובסיום נאמר שהנער הוצא להורג בסאפי. לפי סברתו של מונטיפיורי, ההוצאה להורג הפומבית ־ מטרתה להפגין את השפעתה של ספרד על החצר במרוקו ואת מעמדה של ספרד מולו. תשעה או עשרה יהודים בסאפי – צפוי להם גורל דומה לזה של שני הנערים.

בשל הדברים הללו שלח מונטיפיורי מיד מברק לנשיא ועד שלוחי הקהילות, וביקש לזמן ישיבה דחופה של הוועד בלונדון. מכתב בנידון נשלח גם למשרד החוץ. למחרת [22 באוקטובר], ביום שלישי, התכנסה ישיבה של הוועד. סר משה הוזמן לנסוע לסאפי, והוא קיבל את ההזמנה.

הדו׳׳ח ב־JC על פי מכתב מגיברלטר

להלן תיאור השתלשלות העניינים, כמו שפורסם בעיתון: ב־ 31 באוקטובר 1863 הגיעה למקום מגוריו של מונטיפיורי ברמסגייט חבילה שנשאה את החותמת של קהילת גיברלטר. מפאת יום השבת לא פתח אותה. לאחר מכן נודע לו מן האיגרת של אחד האישים מקהילת גיברלטר על מה שאירע בסאפי על כל פרטיו. המידע הרעידו, ולמחרת בבוקר יצא ללונדון. בצהריים התקשר לתת־שר החוץ של בריטניה,

מר לאיארד, מפני שהרוזן ראסל לא היה במשרדו. אף על פי שהיה יום ראשון, שוחח עמו. בזמן קצר הופעלה רשת מברקים, ונשלחו הוראות לג׳והן דרומונד האי שינסה להפעיל את כוח מעמדו כדי שיידחו ההוצאות להורג המתוכננות לנאשמים האחרים מסאפי.

נכונותו של מונטיפיורי לצאת למרוקו והאישור של ועד שלוחי הקהילות

בשבוע הזה מסר מונטיפיורי פרטים לוועד שלוחי הקהילות, והחלה התכתבות אינטנסיבית עם קהילת גיברלטר ועם קהילת טנג׳יר. ברור היה ששלטונות ספרד ומרוקו אינם נוטים לשחרר את הנאסרים אף על פי שידוע להם שהם חפים מפשע. הידיעות מיהודי מרוקו העידו על המצב החמור ששורר אצלם, ושהמדינה שרויה באנרכיה. מונטיפיורי הגיע למסקנה שייתכן שהמעשים שנעשו בסאפי, יישנו במדינה שהיהודים בה אינם מוגנים בחוק.

כמו שפורסם ב־6 בנובמבר, בישיבת ועד שלוחי הקהילות ב־3 בנובמבר הוקרא מכתב מ־2 בנובמבר (כ׳ בחשוון תרכ״ד), שכתב הרב הראשי של לונדון, הרב נתן אדלר מרכוס, על ידיעה ממרוקו, שנער בן 14, שהעלילו עליו שהרעיל פקיד ספרדי, הוצא להורג באכזריות, ושגם יהודי אחר כבר הומת. לא נערך לפקיד ניתוח שלאחר המוות, ואין הוכחה שהורעל. עוד שניים עדיין יושבים בכלא, ויש סכנה שגם הם יוצאו להורג. האם נוכל להישאר אדישים? שואל הרב. חובתם של יהודי בריטניה לבוא לקראתם בשם הדת, הצדק, האמת והציביליזציה, ולעשות כל מאמץ להציל את האסירים ממוות. הרב כתב שהוא בטוח שמשה מונטיפיורי ייאות לבקשה לצאת למרוקו לעזרת האומללים אפילו בגילו המופלג ולמרות קשיי הדרך, ויצליח לשחרר את האסירים.

אחרי שקראו את המכתב, נמסר שמאז נודע על העלילה, לא שקט מונטיפיורי והריץ מכתבים לממשלת בריטניה בנושא, והיא עשתה ככל יכולתה למען האומללים. ראש הוועד אמר שכבר דיבר עם מונטיפיורי, ורעה גדולה נשקפת ליהודי מרוקו בגלל הרדיפות. אחד המשתתפים אמר שרצוי להעלות את הנושא בפני שגריר ספרד בלונדון. מר פיצ׳יוטו אמר שרצוי לשלוח שליחים למדריד כדי להעלות את הנושא לפני ממשלת ספרד. הצעתו נדחתה, כי לפי המכתבים שכתב מונטיפיורי ולפי התשובות עליהם, אין תועלת בכך. הוועד פנה אפוא בבקשה למונטיפיורי לצאת למרוקו. מונטיפיורי הביע לפני הפורום הזה את נכונותו להיענות לבקשה, למרות גילו המתקדם, כי היה חשוב לו לנסות להוציא מן הסלטאן הצהרה בדבר מעמדם החוקי של אחיו היהודים. הצעתו התקבלה, ונקבעו מלוויו, ואלו הם: משה פיצ׳יוטו; לואיס לווה (אליעזר הלוי), מזרחן, מזכירו ואיש סודו; חיים גדליה, הבעל של בת אחיו, שאביו חי במרוקו וידוע בתור סוחר מצליח; שמואל סמפסון, משפטן ומזכיר ועד שלוחי הקהילות; הד״ר הודג׳קין, רופאו האישי וידידו, שליווה אותו בכל מסעותיו ושני משרתים: צ׳ארלס אוליף ואלברטין מילר, יליד האנובר. הופקד בידו של הד״ר הודג׳קין לא רק לדאוג לבריאותו של מונטיפיורי, אלא גם לנסות לקבוע האומנם הורעל הספרדי.

4 בנובמבר 1863 – בקשה לקבל המלצות למסעו של מונטיפיורי

ב־4 בנובמבר 1863 כתב י״מ מונטיפיורי בשם ועד שלוחי הקהילות ללורד ראסל על ישיבה שהתקיימה ערב לפני כן, לאחר שהגיעו ידיעות מדאיגות שייתכן שישפיעו לרעה על מצבם של יהודי מרוקו. להלן תוכן המכתב: הכותב קיבל ייפוי כוח ממשה מונטיפיורי להודיע לנוכחים שהוא מוכן לצאת למרוקו. המוסד ייפה את כוחו של מונטיפיורי לבצע את השליחות המועילה הזאת. סביר שהוא יעבור דרך ספרד, ולכן חשוב שהשר יסייע לו וייתן לו מכתבי המלצה לשגריר בריטניה במדריד, לשלטונות הבריטיים בקאדיס, למושל גיברלטר, לקונסול בטנג׳יר, לקונסול בסאפי ולקונסול במוגדור ולאדמירלים הבריטים שבים התיכון. יכתוב נא השר עוד מכתבים, אם ימצא שיועילו להצלחת השליחות שנטל על עצמו סר משה מונטיפיורי תוך נטילת סיכון אישי. הוא מסיים את המכתב בתקווה שיתקבל הסיוע הדרוש (תעודה מס׳ 41).

ב־11 בנובמבר 1863 כתב משה מונטיפיורי מרמסגייט מכתב קצר למר האמונד ממשרד החוץ של בריטניה. לאחר שהוא מאשר שקיבל את מכתבו מ־10 בנובמבר, מודיע לו שהוא מתכונן לעזוב במהירות האפשרית למרוקו, והוא רק מחכה למכתבי ההמלצות שהובטחו(תעודה מס׳ 42). ב־12 בנובמבר 1863 עדיין היו שני יהודים מסאפי עצורים בבית הסוהר. כך דיווח דרומונד האי לשר החוץ ראסל (תעודה מס׳ 43).

משה מונטיפיורי ויהודי מרוקו-אליעזר בשן-בן צבי תשס"ט-עמ'61-59

משה מונטיפיורי ויהודי מרוקו-אליעזר בשן-בן צבי תשס"ט

המלצות של הממשל הבריטי

ב־12 בנובמבר כתב מונטיפיורי ביומנו שהלך למשרד החוץ כדי לקבל את מכתבי ההמלצה לקראת נסיעתו למרוקו, ונועד עם ראש העיר ועם כמה נכבדים שהתעניינו בשליחותו. ובאותו היום, ב־12 בנובמבר 1863, הודיע שר החוץ לדרומונד האי שמונטיפיורי מסר לו שהוא עומד לצאת דרך מדריד למען שני היהודים האסורים באשמת סיוע לרצח האזרח הספרדי בסאפי. בפרשה הזאת כבר הוצאו להורג שני יהודים. השר מורה להעניק לו כל סיוע כדי שמשימתו תצליח. ואם יבקש מונטיפיורי לבקר במקומות אחרים בשטחה של מרוקו כדי לשפר את מצב היהודים שם, על דרומונד האי לצייד אותו במכתבים של הקונסוליה שמופנים לממשל המאורי באותם המקומות

תעודה מספר 44:

F.O. Nov[ember] 12 1863

FO 99/116 Draft

Sir J. D. Flay Separate

Sir,

Sir Moses Montefiore having informed me that he is about to proceed to Morocco through Madrid in the hope of being of service to the two Jews now imprisoned on a charge of being concerned in the murder of a Spanish subject at Saffi on account of which two other Jews have already been executed, I have to instruct you to afford to him all such assistance as you can with propriety in carrying out his object, and if he should desire to visit other places in the Moorish dominions in the hope of improving the condition of the Jews residing there you will furnish him with letters to Her Mfajesty’s] Consular officers, & as far as may be to the Moorish authorities at such places.

12 בנובמבר 1863 – שני אסירים שוחררו

ב־12 בנובמבר 1863 כתב דרומונד האי לקונסול ספרד מכתב מפורט בקשר לפרשה זו, והנימה בו פייסנית. ואלה עיקרי הדברים:

ידוע שאין שגריר ספרד במרוקו קשור לפרשה, והספרדים לא ידעו מראש על המשפט שנערך לנאשמים היהודים על ידי ממשל הסלטאן. הוא ביקש ממנו לשפר את היחס לשני האסירים. הוזיר ברגאש הודיע להאי שאין הממשל של ספרד נוטה להפסיק את ההתנכלויות ליהודים. דרומונד האי ביקש מברגאש שיסירו את הכבלים מן האסירים היהודים ויתנהגו אליהם יותר בהגינות. נאמר גם להאי ששני האסירים היהודים יוגלו לתיטואן. סגן הקונסול של בריטניה בתיטואן דיווח לדרומונד האי כשפינתה ספרד את תיטואן, הבטיח המושל המאורי לקונסולים שבעתיד לא ייענשו היהודים בעונשים גופניים. לבסוף שוחררו שני האסירים היהודים אזואלוס ובן עטר לפי הוראתו של קונסול ספרד .

ב־13 בנובמבר 1863 נכתב בנושא מאמר מערכת ב־JC בכותרת: The Mission‘

’to Morocco. במאמר הועלו נימוקים לחיוניות שליחותו של מונטיפיורי למרוקו כדי לשחרר את האסורים המעונים. המערכת המליצה שאחינו בני ישראל יתפללו לשלומו ולהצלחת שליחותו.

תפילות בבתי הכנסת להצלחת שליחותו של מונטיפיורי במרוקו

ואכן, בשבת ב־14 בנובמבר ביקר מונטיפיורי בבתי הכנסת Duke’S – Bevis Marks Place ובבית הכנסת של האשכנזים שבלונדון, והרב הראשי אדלר והרב ברנט אברהמס, ראש בית המדרש לרבנים בלונדון, ניסחו תפילות מיוחדות וברכות להצלחת שליחותו ולשובו בשלום.

נוסחאות התפילות השונות

תפילת הספרדים בבית הכנסת Bevis Marks

אב הרחמן, מכל היצורים את האדם בחרת, ואת זרע ישרון מכל העמים הבדלת, חקים ומשפטים אותם צוית, ומבחר תבל להם לנחלה נתת, ואף כאשר על חטאתם ועל פשעיהם עליהם קצפת ובכל קצות הארץ אותם הגלית, גם אז לא עזבתם ולא געלתם, ובכל דור ודור העמדת להם נדיבים ושועים ותט להם מסד לפני מלכי הגויים למען ועמדו לימין עמף ונחלתך.

ועתה ה׳ השקיפה נא ממעון קדשך מן השמים וברך את השר משה מונטיפיורי אשר זה ימים כבירים התנדב לשום נפשו בכפו לבוא לפני מלכים ואדירים למען דבר טוב על עמו, וכעת הערב את לבו ללכת אל ארץ מרחקים ולהוציא לאור משפט אביונים.

צור ישראל וגואלו, כאשר עד הנה גנות עליו כן מעתה ועד עולם היה עמו, פצה אותו והצילהו מכל צרה ומצוקה ומכל מחלה ונגע והגיעהו לשלום אל מחוז מפצו. תן חנו בעיני השרים והרוזנים, הדריכהו בדרףך הנכונה להועיל, ואתה ה׳ תגמר בעדו והשיבהו לונה שאנן בהשקט ובטחה יבלה ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, ויזכה לעמד על משמרת הקדש עד עת ביאת גואל במהרה בימינו, אמן.- המגיד כ"א כסלו תרכ"ד-2 בדצמבר 1863

תפילת האשכנזים

רועה ישראל, אתה הודעתנו על ידי נביאיך כי אבינו אתה, באהבתך ובחמלתך תשאנו ותטלנו כל ימי עולם. אתה קשרת לבות בני ישראל להיות אגודה אחת וציוית להם לפתח חרצבות רשע ולשלח רצוצים חפשי. בכל דור ודור שלחת להם מושיעים אשר הלבישו צדקה כשריון ויעטו כמעיל קנאה. בך בטחו ולא בשו לעמד בפרץ מעד העם נגד הקמים עליהם ולהתפלל ולהתחנן בעדם.

גם הלום נשיא אלקים בתוכנו השר משה מונטיפיורי, זה פעמים .רבות שם נפשו בכפו ויצא אל אחיו וירא בסבלותם לגֹל מעליהם חופת חורפיך ולהוציא לאמת משפטם.

גם עתה נדב לבו לשום לדרך פעמיו ולארץ מורוקו להמליץ בעד אחינו האמללים אסירי עני וברזל לבוא לעזר הנאנחים ונאנקים על לא חמס בכפם להוציא ממסגר אסיר ומבית כלא יושבי חשך.

שלח נא מלאכיך לפניו ולפני כל הנלוים אליו לשמרם בדרך אשר ילכו להביאם אל מחוז חפצם. אל ימעטו לפניך כל התלאות אשר ענה בדרך כוחו בימי זקנה ושיבה. זכור עינו הפתוחה ואזנו הקשבת וידו הפרושה אל העשוק ואל הרצוץ, לא תאנה להם רעה צאתם ובואם יברך.

אל הרחמים, אשר לב מלכים בפלגי מים תטנו, הופע חסדך עליו בהתיצבו לפני נסיכים היה עם פיהו גם הפעם בהוכיחו למישור את ענוי הארץ ולהוציא לאור משפט דלים. אוהבי רע יאחזמו רעד. יעלזו כל תמימי לב.

השיבה לנו ששון ישעך ורוח נדיבה ותתמך ארצנו ונספר בציון שמך ותהלתך בירושלים אמן.

משה מונטיפיורי ויהודי מרוקו-אליעזר בשן-בן צבי תשס"ט-עמ'64

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 154 מנויים נוספים

יוני 2020
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר