פאס-דפוס


הספר והדפוס העברי בפאס-יוסף תדגי

ולבסוף נזכיר את האחים יצחק ואליהו אביקסיס, שעלו בשנות העשרים של המאה הנוכחית מפאס לירושלים והקימו את בית־הדפוס ׳דפוס המערב/ בו יצאו לאור ספרים רבים של חכמי מרוקו.

בבית-דפוס זה נדפס, למשל, ספרו של ר׳ יוסף בן נאיים, ׳מלכי רבנן׳. ׳דפוס המערב׳ עדיין פועל בירושלים.

אי אפשר לסיים פרק זה מבלי להעלות על נס את תרומתם של השד׳׳רים בהפצת יצירת החכמים והדפסת ספריהם. שד״רים אלה ביקרו תכופות בקהילות היהודיות במרוקו והביאו עמם את הספרים שנדפסו בעולם היהודי.

הערת המחבר: ראה יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמי 79-78. כבר במאה השמונה־עשרה החליטו חכמי מרוקו ב'תקנה, על החובה לעזור לשד״רים וליישוב היהודי בארץ־ישראל. ראה אנקאווא, כרם חמר, ב; תקנות חכמי מרוקו, תקנות מח, קלז, קנה. וראה גם חיבורי, יהודי צפון־אפריקה בישראל, עמי 25-24. :- ראה זעפרני, יהודי מרוקו, עמי 23.

הם מכרו אותם, החליפו אותם או נתנו אותם לתורמים. לפעמים הם השאילו אותם לאנשים שלא יכלו להשיגם, אלה העתיקו אותם. בחזרתם הם היו לוקחים את כתבי־היד שמצאו לגניזות המקומיות, או שנמסרו להם על־ידי מחבריחם, כדי להדפיסם במזרח או באירופה. השד״רים ניצלו את נדודיהם כדי לגלות כתבי־יד בלתי־מצויים ולהביאם לארץ־ישראל. הם חיפשו לא רק באוספים הנמצאים בידי יהודים, אלא גם בגנזי מוסדות וחכמים נוצרים. הם גילו כתבי־יד רבים, שמרו עליהם ולעתים דאגו להדפסתם ופרסומם.

נביא, לדוגמה, את דבריו של ר׳ יעקב אבן צור(1673 1752-) הכותב לשד׳׳ר מצפת, ר׳ משה ישראל, ומבקש ממנו לקנות עבורו ספרים אחדים שהועתקו בתוניס:

…עתה באתי מורה באצבעותי ובאותות שתים שהן ארבע נא ישים אדוני אל לבו אלה אמרי פי אשר פצו שפתי והדבר אשר דברנו אני ואתה בפתחי שערים בעיר לדרוש ולתור בקרב הארץ תוניס יעזרה אלקים על דברת כל הנמצא במגלת ספר כתוב יושר דברי אמ״ת בחבורים המפוארים טובים השנים אשר העתיקו זקני העיר ההיא מהחכם האשכנזי לעומת שבא מויניציא הלא המה ספר עץ חיים להאר״י זלה״ה וס' [ספר] ביאור הזוהר למהר״ט זכות ז״ל ויבדוק מעכ״ת [מעלת כבוד תורתו] עד מקום שידו מגעת כמה מזוזי כספא לשכר העתקת העץ חיים לבדו וכמה יספיק להעתקת ביאור הזוהר לבדו דרך כלל ועוד ינופף ידו לבאר דרך פרט כמה יספיק להעתקת כל חומש מחמש חומשיו יען מודעת זאת שאי אפשר שיהיו חמשתם שוים בכמותם עם היותם שוים באיכותם…

מכתבים רבים אחרים מעידים על תרומתם של השד״רים בהפצת היצירות בין הקהילות היהודיות, ועל עזרתם בקניית ספרים להעתקת חיבורים. כך גם הגיע לפאס בשנת תרמ״ח (1888), ר׳ רפאל בן שמעון, שד״ר העדה המערבית בירושלים. בעת שהותו בעיר זו ייסד את ׳חברת דובבי שפתי ישנים ששמה לה למטרה להדפיס את כתבי־היד של חכמי מרוקו, ובעניין זה נעסוק בפרק הבא.

ברשימת הספרים של חכמי פאס אנו אכן למדים, שרבים מהחיבורים יצא לאור או נדפסו מחדש בערי אירופה. מצאנו אפוא לנכון להביא את רשימת המקומות הזו, לפי סדר הארצות:

איטליה: וירונה, ונציה, קרימונה, פיסה, פירארה, מנטובה.

יוון: סלוניקי.

אנגליה: אוקספורד.

     גרמניה: ברלין, המבורג, וואנדזבעק, פרנקפורט, דעסויא(=דסאו), זולצבאך. ארטפלד.

     צרפת: מיץ.

פולין: וארשה, קרקוב, דיהרנפורט, ראדיוויל, יוזעפאף, פרמישלא אלקסינץ, סולקו(=נסטרוב), דרוהוביץ, לודז, פיוטרקוב, סדילקוב.

הונגריה: סאטמר, מונקאטש, בודפשט.

אוסטריה: וינה.

הולנד: גרונינגא, אמסטרדם.

צ׳כוסלובקיה: פראג.

רוסיה: קניגסברג (=קלינינגרד1, סלאויטה, קאפוסט, סדילקוב, אולשטין. הוסיאטין, וילנא, למברג.

תורכיה: קושטא(־איסטנבול), איזמיר.

ארץ־ישראל: ירושלים, בני־ברק, צפת, תל־אביב, לוד.

מצרים: אלכסנדריה.

תוניסיה: ג׳רבה.

ארצות הברית: ניו־יורק.

רשימת הספרים של חכמי פאס שנדפסו מחוץ למרוקו המובאת להלן, איננה כוללת כמובן את כתבי־היד הרבים שנשארו בכתב־יד ומחכים עדיין לגואל.

כאן המקום לברך על מפעלם של הרבנים דוד עובדיה ומשה עמאר, שמשתדלים זה כמה שנים להעלות את חיבוריהם הגנוזים של חכמי מרוקו מתהום הנשייה ולהוציאם לאור. על כתבי־היד ראה טולידאנו, נר המערב; בן נאיים, מלכי רבנן; עובדיה, פאס וחכמיה.

כ'חכמיפאס׳ הגדרנו את כל החכמים שנולדו בעיר זו, החכמים שנולדו בארץ אחרת ושהתיישבו לאחר־מכן בפאס, כגון המגורשים של שנת 1492, וכן החכמים שנולדו בספרד וששהו תקופת־זמן ארוכה בפאס, או ילידי פאס שהתיישבו במדינות אחרות. הרשימה כוללת אפוא את כל החיבורים שנדפסה ״ד מהמאה השש־עשרה, עת הוקם בית־הדפוס העברי בפאס, ועד ימינו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

דצמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« נוב    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר