פינטו-כתר-רבני מרוקו-בן מוחא


זרעו של ר׳ אברהם בן ר׳ יעקב- כתר קדושה – תולדות הזהב לבית פינטו

כתר קדושה

זרעו של ר׳ אברהם בן ר׳ יעקב

זרע ברך ה׳, בנים ת״ח, גדולי הדור, השאיר אחריו ר׳ אברהם, כפי שכתב ר׳ יצחק סבע בהקדמתו הנ״ל: ״והיתה מנוחתו כבוד שהניח אחריו ברכה, נטיעותיו כמוהו, סמוכין מדרבנן, גם בניהם עדי עד יושבי על מדין, ה׳ עליהם יחיו״, עכ״ל.

בנו הבכור הגאון ר׳ יעקב פינטו (דור ג׳ לר׳ יעקב הא׳), היה מו״ץ במרקש, ובכתב השדרו״ת של נינו נכתב עליו: ״אותו צדיק, הרב המובהק, סבא דמשפטים״. על מצבתו נכתב: ״שמו נודע בשערים תאווה לעינים, אשרי איש ירא אלוקים, במצוותיו חפץ מאד, החכם השלם החסיד העניו, שמו הולך לפניו, כמוה״ר הרב הגדול המשכיל והנבון, כמוה״ר יעקב פינטו, ונח נפשו לשלום ל׳ בשבט שנת תר״ט לפ״ק״. 

בנו של ר׳ יעקב (ונכדו של ר׳ אברהם), היה הגאון ר׳ אברהם פינטו (דור ד׳ לר׳ ב הא׳), המכונה: ״אותו צדיק, הרב המובהק, נר המערבי, חסידא קדישא, סובר הרזים "

רבי אברהם היה עילוי מופלג, מוחו החריף הפליא את כל רואיו, ומצעירותו ניכר בו כי לגדולות נועד. כבר בהיותו בן ט״ו שנים החל לחבר חיבורים, בסוגיות הש״ס בדברי הרמב״ם, ודרשות. בגיל צעיר החל להרביץ תורה לתלמידים, ונמנה על דייני העיר מרקש, יחד עם הגאונים ר׳ דוד צבאח ור׳ אלעזר חזאן, עמהם מצאנו אותו על פסקי דין משנת תקפ״ד תקפ״ו ותקצ׳׳ג. אולם למגינת לבם של חכמי דורו ובני עירו, שבק חיים בגיל צעיר יחסית, בחדש סיון שנת תקצ״ד. גיסו הגאון ר' רפאל מסעוד בן מוחא, ספד לו הספד גדול, והביאו בספרו פרפראות לחכמה ( דף קע).

מפאת יופיו של ההספד, המלמדנו גם על גדולתו המופלאה, נעתיקנו כאן, וז"ל:

מליצה שעשיתי לכבוד הרב, סיני ועוקר הרים, בנן של קדושים, כמוה״ר אברהם פינטו זלה״ה, גיסי, בפקודת השנה, בשנת ״רשפי״ה״ (תקצ״ה).

אחים לי בהספד דהתם קיימינן, על האי שופרא דבלי בארעא קא בכינן, ומשנגנז הרב ר׳ אברהם פינטו, בשמחה ממעטינן. מופת הדור והדרו, כי בו בחר להרימו, בחור מורם מעם. יבואו ויגידו צדקתו כל רואיו מודעיו, חכמי הדור, תלמידיו ומכיריו, יתנו עדיהם ויצדקו.

נראתה קש״ת הסופר בימיו, עודנו באיבו כמעט בן ט״ו שנים

החל לשוטט בדעתו, לחבר – חיבורים נחמדים

 דרשות ופשסים

לא שיערום הראשונים;

 

חכו ממתקים

 וכולו מחמדים

 בשפה ברורה ודברים אחדים

 גם במעלליו יתנכר נער

 ובין זקנים יושב בשער;

 

וחיבוריו על הרמב״ם לחכמי הדור השמיע

 בוצין בוצין מקטפיה – ידיע

 הרב רבי אברהם פינטו מעלי וצניע;

 

וישמעו כל העדה כי גווע הארון

ויתנו את קולם בבכי גדול

 ולא שתו איש עדיו עליו

 זקנים משער שבתו;

 

וישישים קמו עמדו לספוד עליו

 אוי נא לנו כי נפלה עטרת ראשינו

 רב מדינתנו, חכם שמת הכל קרוביו;

 

הכי אחי אתה מעין המתגבר

עוקר הרים ומשבר

הרב הכולל המחבר

 בחיבוריו הנחמדים מדבר זה. סיני – תורה וגדולה במקום אחד;

 

זרע קדושים

חכם חרשים

צעיר לימים

 

מוקיר רבנן מרים ״נישן׳(כמו נשיתי טובה, תהילים)

ומטיל מלאי לתוך כיסן

 ויש בו מדת הנשתוון

 קבעו בכיה לדורות על הרב שמת פתאום בחודש סיון;

 

שושילתא דבי נשיאה שלשלת יוחסין

 שר וקצין

 לשמוע תורתו – הכל רצין;

בזכותו יקבץ האל, שארית ישראל. בנחלת ושובה אל ארץ הטובה, אדרוש על הרב גיסי לצאת עמו חובה. בהלו נרו עלי ראשינו, לאורו ילך חושך, בטוחים מן המכשלות על כל דבר פשע. זכותו תהיה, לנו לחומה ולמחסה. מאת אדון השלום רם ומתנשא, ירום ויגדל בנו משה״.

עד כאן קיצור ההספד.

כאמור, על אף גילו הצעיר, הספיק ר׳ אברהם לחבר חיבורים רבים, אולם כולם נשארו בכתב יד. ככל הידוע לנו חיבר חידושים למסכתות פסחים, גיטין, בבא קמא, וחולין. חידושים על שו״ע חו״מ, ודרושים בשם ״מור נוטף״, כמו כן חיבר פירוש על ההגדה בשם פני אברהם. (באחד מכתבי היד ישנם הוספות מאחיו.)

בנו של ר׳ אברהם היה ר׳ יעקב פינטו (דור ה׳ לר׳ יעקב הא׳), המכונה" : "אותו הרב הכולל, בישראל להלל". מתוך הספדו של ר׳ מסעוד בן מוחא המובא . נראה כי לר׳ אברהם היה בן נוסף בשם ר׳ משה, עליו נשא תפילתו בסוף הקינה "ירום ויגדל בנו משה״, וככל הנראה הוא ר׳ משה פינטו המובא במלכי רבנן אשר שימש כדיין בבית דינו של הגאון ר׳ דוד צבאח, יחד עם הגאונים ר׳ אלעזר לחזאן, ר׳ רפאל מסעוד בן מוחא, ר׳ יוסף אביטבול, ור׳ שלום הכהן.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2019
א ב ג ד ה ו ש
« יול    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר