אלף פתגם ופתגם – משה ( מוסא ) בן-חיים
112 – مرة الاب غضب من الرب ما بتحب وما بتنحب
מרת(א)לאב עיציב מן(אל)רב מא בתחב ומא בתנחב.
אשת האב(אם חורגת) כעס מאלוהים לא אוהבת ולא נאהבת.
113- جمال بلا طهاره صحن ذهب عليه فاره
גימאל בלא טהארה, צחן ד׳הב /עליה פארה.
יופי ללא טוהר כמו צלחת זהב ועליה עכבר.
114- نام على بطون جبال ولا تنام على بطون رجال
נאם עלא בטון גיבאל ולא תנאם עלא בטון לג׳אל.
טוב לישון על הארץ הקשה מלשון על בטני גברים רכים, בני אדם בוגדניים.
115 – جوز القصيره بحسبها زغيره
גיוז(א)לקצירה בחבסהא זע׳ירה.
בעלה של הנמוכה חושב אותה לצעירה.
בעל שמשלה את עצמו.
116 – خد الحلو واوقف قباله وان جعت شاهد جماله
ח 'ד(א)לחלו ואוקפ קבאלו ואן גיעת שאהד ג׳מאלו.
קח את היפה ועמוד מול ואם תרעב הביט ביופיו.
117 – عتب الارامل على المجوزين
גערות האלמנות על הנשואים.
118 – نامت ليلها الطويل وقامت مستعجله
נאמת לילהא(אל)טויל וקאמת מסתעג'לה.
ישנה את לילה הארוך וקמה ממהרת.
על אישה המעדיפה את השינה, על מלוי תפקידה בבית.