צור-ירון


קהילה קרועה – ירון צור – היהודים בכלכלה

היהודים בכלכלהקהלה קרועה

המבנה המגזרי של החברה הקולוניאלית בא כאמור לביטויו הברור ביותר בתחום הכלכלה. נתונים סטטיסטיים רבים שאספו הצרפתים בתקופת שלטונם מספקים מידע רב על חיי הכלכלה במרוקו. עם זאת הנתונים חושפים רק טפח מן הפערים הכלכליים שהבדילו בין המתיישבים הזרים למקומיים, המוסלמים והיהודים, ובין המוסלמים והיהודים לבין עצמם. לדוגמה, בסטטיסטיקות של החלוקה המקצועית לא הבדילו הצרפתים בין טיפוסי המפרנסים השונים. בתחום החקלאות, למשל, ברור שהיה הבדל עצום בין חוואים צרפתים קפיטליסטים שהפעילו את מיטב המיכון והעסיקו פועלים בשדותיהם, לבין הפלאח או רועה הצאן המקומי, אך בנתונים שמסרו הצרפתים נכרכו כולם בכריכה אחת. ואולם התרבות האגררית הטרום־מודרנית של רוב החברה המקומית התבטאה בשיעור העצום של המוסלמים שהתפרנסו מחקלאות. לפי נתוני מפקד 1947, ששימש את הסקר של אנשי הג׳וינט בראשותו של נואל ארונוביצ׳י, לא פחות מ־72 אחוז מן המפרנסים המוסלמים המקומיים היו חקלאים.

אצל המתיישבים הזרים, לעומת זאת, בלטו העיסוק במלאכה ותעשייה(31 אחוז) ובפקידות (29 אחוז). אצל המוסלמים והיהודים המקומיים נע שיעור המתפרנסים מפקידות בין שני אחוזים לארבעה אחוזים, מה שיכול ללמד על משקל המתיישבים הזרים במנגנוני הממשל והעסקים המודרניים.

מן הטבלה שלעיל מתברר, כי אצל היהודים בלט שיעור המתפרנסים ממסחר וקרוב ל־50 אחוז) ואחריו שיעור המתפרנסים ממלאכה (כ־38 אחוז). בשני התחומים הללו מצאו כמעט כל המפרנסים היהודים את פרנסתם. כשליש מן היהודים התגוררו עדיין ביישובים כפריים, אך שיעור החקלאים ביניהם היה קטן אם כי לא אפסי. הוא עלה על זה של הפקידים – קטיגוריה שכללה בתוכה גם את כל כלי הקודש של הקהילות.

לפי הנתונים ייצגו המפרנסים פחות משליש מן האוכלוסייה היהודית(לפי מפקד 1947 היה מספר היהודים כ־200,000 נפש), שעור גבוה במעט מזה שאצל המוסלמים. שאלה שעניינה את עורכי הסקר היתה אחוז הילדים בין המפרנסים. האומדן היה כי מכל 1,000 יהודים 338 הם מתחת לגיל 15 ו־80 בלבד מעל לגיל 60. לפיכך העריכו כי שיעור המבוגרים בני 60-15 הוא 582 ל־1,000, מתוכם כ־290 גברים. נתונים אלה לימדו כי מלבד נשים עובדים ילדים רבים מתחת לגיל 15." שיעור המפרנסים הגבוה וחלקם הגדול יחסית של הילדים בקרבם לא היו אותות חיוביים לגבי המצב הכלכלי של המשפחות היהודיות. כדי להתפרנס נדרשה המשפחה לאמץ את כל כוחותיה ולרתום לכך לעתים קרובות גם את הילדים, וכך נפגעו סיכוייהם להיחלץ ממעגל העוני.

אכן, בתנאי התחרות החדשים, רק חינוך והכשרה מקצועית לנוער עשויים היו להבטיח את העתיד. ארונוביצ׳י פתח את סקירתו בהתייחסות לממדי החדירה של רשת כי״ח לאוכלוסייה היהודית. הוא העריך כי רק כ־50 אחוז מן הילדים מקבלים חינוך מודרני כזה. נתון זה משלים את תמונת ההתפשטות של רשת החינוך האליאנסי שהצגנו למעלה: מתום מלחמת־העולם השנייה עד 1951 גדל מספר בתי־הספר של כי״ח, אך עדיין ההערכה היתה שכמחצית מבני־ הנוער לא זכתה לחינוך מודרני. עורכי הסקר היו מודעים לכך שמצב החינוך אצל היהודים מעניק להם יתרון יחסי על פני המוסלמים במשק המתפתח. ואולם, הם טענו שגם המוסלמים אינם קופאים על שמריהם, ועוד מעט יאבדו היהודים יתרון זה. הם הצביעו על כך שצעירים מוסלמים במרוקו ובתוניסיה כבר מתחרים ביהודים בתחום המסחר בתוך המלאח עצמו, ומעת לעת צריכים יהודים לעזוב את מלאכתם בעיר או בכפר ולמצוא פרנסה עונתית בתחום אחר.

המסחר

תחום המסחר היה מקור הפרנסה העיקרי של היהודים, בכך דמו יהודי מרוקו לשאר יהודי העולם. היה זה גם התחום שבו הריבוד היה הגדול ביותר. הפירמות המסחריות הגדולות של מרוקו היו, במובן, חברות צרפתיות. תהליך ההשתלטות של האירופים על סחר החוץ של הארץ. החל עוד במאה התשע־עשרה, ובין הפירמות האירופיות שתקעו אז יתד בתחום זה היו אחדות בבעלותם של יהודים זרים. הבולטת בין אלה היתה זו של משפחת ברונשוויג מצרפת, שאחד מצאצאיה, דיל, היה בתקופה הנידונה סגן נשיא כי״ח ותפס מקום חשוב בתולדות יהודי מרוקו. כמה משפחות יהודיות מרוקניות הצליחו לקבל במאה התשע־עשרה אזרחות זרה או חסות זרה ושלחו את בניהן להקים סניפי מסחר בארצות המערב ובדרך זו תפסו גם הן מקום בסחר הבין־לאומי של מרוקו. דא עקא שאחרי הכיבוש הצרפתי החזירו הצרפתים את כל בעלי החסות הזרה, למעט האמריקנית, למעמד של ילידים נתיני הסולטאן, והדבר גרר שינוי במעמדם הכלכלי וביכולתם להתמודד עם בעלי המעמד האירופי בשוק המסחרי. היבואנים והיצואנים היהודים הגדולים לא נמנו אפוא עם היהודים הילידים, אלא עם היהודים בעלי המעמד האירופי מבחינה משפטית. חשוב, מכל מקום, להדגיש כי אחדים מהם היו ממוצא מרוקני. הנה כי כן מתברר כי לקיומו של שסע בתוך האוכלוסייה היהודית בין בעלי מעמד אירופי לבעלי מעמד ילידי מבחינה משפטית היו השלכות כלכליות ריבודיות ברורות. מחברי הדו״ח על יהודי מרוקו אחרי המלחמה ציינו כי בתעשייה ובייצור הרהיטים והשימורים שולטים היהודים הזרים, שאינם ממוצא מרוקני; הם גם הרוב הגדול בשורות היהודים בעלי המקצועות החופשיים: רופאים, רוקחים, רופאי שיניים, עורכי־דין, שופטים, אדריכלים, מהנדסים ועוד. מדובר בענפים ובמקצועות שדרשו הכשרה מדעית או טכנולוגית גבוהה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

אוקטובר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר