עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן ותהליך קליטתה בארץ ישראל
עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן
ותהליך קליטתה בארץ ישראל
בין אם היתה זו אפליה מכוונת ובין אם היתה זו רק הרגשה אישית של העולים, הרי שחוסר ארגונם והשתלבותם במוסדות ארציים, סבלו בני עדות המזרח. בתזכיר שהגישו חלוצי המזרח לקונגרס הציוני ה-13 הם קובעים: במקצוע העבודה, " יהודי המזרח סובלים הראשונים ממחסור במקומות עבודה. יהודי המזרח רחוקים מהבנת ערך וצורך הארגון ולכן לא מאוגדים בהסתדרות וזו דואגת קודם כל לחבריה לתעסוקה…
למצב זה, שהיה בלתי נסבל לדעת כל הצדדים, הוצעו מספר פתרונות. כבר בשנת 1919 הציע ז'בוזטינסקי : המוסד הציוני העתידי להיווצר, אשר בידיו ימסר סידור העליה לארץ, צריך להיות משרד מרכזי מיוחד לעליית יהודי המזרח, עם לשכות מיוחדות בשביל גולי ספרד, בשביל תימן…אפריקה הצפונית וכו'…
ואילו דעתו של זאב ליבוביץ היא הפוכה….רצוי מאוד היא הגירת אחינו שבארצות המזרח, אבל אסור לנו לבנות בשבילם במה מיוחדת, מחר תבוא דרישה מעין זו מהפרסים ואחר כך מהערבים וכו', שלכל אחד ישנו חלק בעליה…..והוא מציע לשנות את אופי הטיפול בעולים, ובמקום לתת הלוואות או לסדר דירה, לשים דגש על סידור עבודה לעולים ולמשפחתו….
שעה קשה, שעת משבר עוברת עלינו ואפשר שבלי תשומת הלב הדרושה יעבור המקרה הזה ( בכוונה לירידת 52 נפשות למרוקו ) המחזק את דעתנו והכרתנו כי עניין העבודה למהגרים חדשים שייכת וקשורה לעלייה ובהטיפול בימים הראשונים, בלי התעניינות בסידורו של העולה, לא יצאנו ידי חובתינו…..
עתון "הארץ" מציע לכנס פדרציה ספרדית שתפעל בתוך ההסתדרות הציונית " שיתלקטו נא נאורי היהודים הספרדים שבארץ למקום אחד ויטכסו עצה כיצד לרומם מצבו של חלק זה מהעם….חוששים שבקריאת קונגרס עברי ספרדי, והעובדה תחיה על ידי יהודים ספרדים, יחזקו את הספרדיות . לדעתי זו טעות, קונגרס עברי ספרדי ידאג לכך שבקרב המיליון וחצי יהודים ספרדיים, תשלוט תרבות עברית ועבודה לישום עברי..
קונגרס עברי ספרדי יהדק את חלק זה של העם אל יתר חלקיו להיות כוח חי ומועיל. די לו להיות איבר תלוש…לדעתי ההסתדרות שתווצר על ידי הקונגרס הנ"ל תתחייב להמנות בתור פדרציה בקרב ההסתדרות הציונית כיתר הפדרציות. "החרות" מי יתן והיה "
הפתרונות שמציע חיים בן קיקי ליחסי יהודים-ערבים, אמורים גם לשפר את מצבם של עדות המזרח. עורך העיתון מעיר כי הוא מפרסם את דברי הכותב אף על פי שאינו מסכים בכל הנקודות לדעתו. הכותב מציע "לשוב אל תרבותנו המזרחית" ולתת לבני עדות המזרח עמדות מפתח בהנהגת היישוב.
משרות החכם באשי, את המשרה הזאת צריך להשיב למקומה…עם אובדן המשרה החשובה הזאת שהיה לה ערך גדול מאוד בחיי היהדות במזרח, משל של יותר מ-400 שנה, בתור סמל הכבוד של העם – נשארו היהודים בארץ, בעיני התושבים, כצאן ללא רועה, וכספינה שאדה את הקברניט….
והעיקר מציע בן קיקי "לעורר תנועה חלוצית מארצות המזרח…יהדות זו נכונה להשמע לקול הקריאה הראשונה לבוא אל הארץ, והתועלת שתבוא מהם אל הארץ אין ערך אליה…אחד האמצעים המאפשרים והכושים את הדרך…הוא, להכניס לתוך ההנהגה כוחות חשובים מבני הארץ, לא בתור לבלרים וסרסורים, אלא מנהלים ומפקחים"
הפתרונות השונים שבוצעו מעידים כי המוסדות חשו שמתעוררת כאן בעיה מיוחדת המחייבת פתרונות מיוחדים. כבר בשנת 1920, בועדה השנתית של הפועל הצעיר, אשר נערכה במקוה ישראל ( חשון תרפ"א) התקבלה ההחלטה הבאה: הועדה מדגישה כי הכשרת החלוצים והכנתם בגולה בשביל ארץ ישראל, דורשת תשומת לב מייוחד מאת המפלגה. הועידה מחייבת את הוועד המרכזי לשים לב גם לסדר העלייה בארצות המזרח.בשיחות אתי ציינו יצחק צבע, יונתן אסולין והרב יעקב סודרי כי לא ידוע להם על הצטרפות העולים לארגונים או למפלגות. יצחק צבע עצמו הוזמן לישיבתה הראשונה של ההסתדרות הכללית בירושלים.
בראשית שנות ה-20 קיימו צעירים ספרדים את תנועת "חלןצי המזרח" שהיא פרשה מעניינת בפני עצמה. אבן צור מספר כי התנועה קמה על רקע התמרמרות רבה, שבו נשמעו אמרוצ על אודות קיפוח זכויות, אלה שחדרו לעומקו של עניין, מחוסק כוח מאורגן, היו מהצועקים ואינם נענים. קרו אורה נגלתה מירושלים מהסתדרות הצעירים הספרדיים "חלוצי המזרח" ערגו לאחד את כל היהודים הספרדיים לעבודת יישוב ארץ ישראל…..
יוסף שפרינצק רואה את עיקר תפקידה של "חלוצי המזרח" בהסברת העניין הציוני ותנאי החיים בארץ בקרב היהודים בארצות המזרח ורואה את שילובם בתנועת העבודה….אגודת "חלוצי המזרח" יכולה להיות כוח עוזר לעבודת המוסדות הציבוריים….בעבודת הסברה אינטימית, ברור מושג חיוני ותנאי בנייננו הארץ..פעולה כזו של "חלוצי המזרח" משלימה את תועלת תנועת העובדים בארץ….ואילו ההסתדרות המיונית העולמית ראתה את עיקר תפקידה של "חלוצי המזרח" בהפנייה ועדוד של העולים מבני עדות המזרח להתיישבות חקלאית ולעבודה במושבות….