קהלת-צפרו-רבי-דוד-עובדיה-תעודות-כרך-א


קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה- תעודות-כרך א'-הגנה על הנגיד מתביעות או הפסדים הנגרמים לו בתוקף תפקידו…

אם הבנים ספרו

תעודה מספר 23

ידידינו אור נערב, מושיע ורב, גודר גדרי ועומד בפרץ, למסתור ולמחסה, הלא המה החכם השלם והכולל, אור גולל הדיין ומצויין, עצום ורב כמוהר"ר עמרם אלבאז ישצ"ו ואתו עמו החכמים ויחידי הקהל קטון וגדול ה' עליהם יחיו, דשנים ורעננים יהיו אמן כן יהי רצון.

מן השטים שניים הם המדברים החיים והשלום יהי שלום בחילכם, שלווה בארמוניתכם, והניח ה' לכם מכל אויביכם ורעה לא תמצא ולא תאונה עליכם, ה' צבאות יגן עליכם, אל תראו תחזקנה ידיכם, ןמציון ישלח עזרכם, אמן כן יהי רצון.

אות לטובה כי כן באה אלינו האישה אשת רפאל ברוך ואִתה עמה קצת יחידים והיא מרת נפש בוכה ומבכה, ובקשה ממנו לכתוב למעלתכם ואם הוא עשה שלא כהוגן חסדיכם יגבר, וכבר מלתייהו אמורה לעולם יהיה אדם מכת הנעלבים ואנחנו זרע ישראל ציווינו ה' לא תקום ולא תטור והקב"ה אריך אפיה. ודברים כאלו לא נעלמו ממעלתכם וכבר קדמה לכם ידיעה כי זה הכוס עבר עלינו ועם כל זאת לא עשינו עמן שום רעה ולעת עת הוא שקט ובטוח וכבר אמרו שאין בידינו להעמיד משפטי הדת על תלם, ועוד אמרו היכלא בידינו היא. אבל מה נעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה, אם לזאת אחינו אתם אין דבר חוצץ בינינו לביניכם נגילה ונשמחה  בישועתכם העבירו על מדותיכם, ומי לנו גדול מיוסף צדיקא שומר הרבית שזן את אחיו הם ונשיהם ובניהם לחם לפי הטף בזמן הרעבון ובבקשה  מכם חסדיכם יגבר עליו וכבר קיבל על עצמו שמהיום הזה לא יוסיף עוד ליכנס בענייני הקהל כלל ולא יבוא לפתחו שום שוטר ומושל.

ואם עבר על זה הנה ידיכם תהלות לאל ידיכם לא אסורות לו וכו…..ובבקשה מכם שלא תנהגו עם בעלה כפעלו מידה כנגד מידה, שדבר זה יכתב עליו בערכאות ובעידי ישראל בקנס גדול כאוות נפשכם וכפי אשר יראה בעיניכם, כה דברי דורשי שלומכם וטובתכם בלב תמים, כל הימים החתומים פה פאס יע"א ואתם שלום ורוב שלומות

ראובן סירירו סי"ט – וידאל צרפתי סי"ט – ידידיה מונסונייגו יס"ט

גם אנוכי דורש בשלומכם וטובתכם ואחת שאלתי ממעלתכם אחינו אתם לא נעלם מכם משרז"ל הנעלבים וכו….וכל המעביר על מדותיו וכו

נאם רפאל יעקב בן סמחון סי"ט – מרדכי וואעקנין יס"ט – הצעיר חיים מסעוד בן עמרם סי"ט

סוף תעודה מספר 23

תפקידי הנגיד. הנגיד מצווה ״לעמוד על ענייני העיר ולאסור ולקנוס ולהעניש עונש הגוף ועונש ממון לכל אשר ישקיף עליו שאינו הולך בדרך הטוב והישר״. על כל ענייני המסים וענייני צורכי בית המלך וצורכי השרים המוטלים על הצבור״.

הנגיד הוא אפוא שתדלן ופקיד הקהל גם יחד, דואג לענייני פנים של הקהל ומייצג אותם בפני השלטונות שאתם הוא מצווה לשמור על יחסים תקינים. מלבד המס שגבייתו מסורה בידו מתפקידו לגבות שכירות קרקעות השר שגרים בהם יהודים . יש שהנגיד פועל מתוך התנדבות כשהוא עצמו אחד מראשי הקהל. במקרה זה לא היה מקבל משכורת אך פטרוהו ממס  ויש שהיה מקבל משכורתו מן הקהל. היו נגידים שלא נהגו בדרך הטוב והישר עם הקהל וניצלו את הכה שבידם לרעה לנצל אחדים מרכושם ומנחלתם-כרך ג'

תעודה מספר 24 

התרט"ו – התרט"ז – 1855 – 1856

ב"ה.

להיות שבשמונה עשר יום לחודש אייר הוא חודש זו הוא יום ל"ג לעומר של שנתינו זאת אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי לפ"ק נקהלו היהודים יושב מתא צפרו יע"א ועמוד על נפשם עד שהוציאו הנגיד שהיה ממונה עליהם נגיד חסר תבונה ורפאל ברוך מעשקות. ובחרו להם איש ישר כלבבם אחד המיוחד מתופשי התורה וחובשי בית המדרש החכם השלם כבוד הרב יעקב אדאהן, ישמרהו אל בן הרב שלמה נ"ע להיות נגיד ומצווה ומפקח עליהם בכל ענייניהם להרחיק הנזק ולקרב התועלת כפי יכולתו וכל עם הקהל כקטון כגדול ענו ואמרו זה יעצור בנו.

וגם החכם הנזכר בראותו צרת בני עמו וצערם כי ירדו לצערים עם ה' נענע בראשו ונתרצה להם לדבר הזה אך בזאת כשיקבלו עליהם שכל הפסד ודררא דמממונא דתמטי ליה מפאת מינויו ושירותו עם השר על כללות הקהל ליהדר ודברו טובים ונכוחים כי מה בצע לי בשררה זו שהיא עבדות גמורה. כידוע ובלי שום שכר ובלי שום הנאה ודיו שיעמוד בשלו ולכן גם יחידי הקהל קבלו על ענין כן שהוא יהיה נדרש לכל חפציהם להרחיק נזקם ולקרב תועלתם כפי היכולת ואם חס ושלום יגיע לו איזה נזק מפאת מנויו ושירותו על כללותם ליהדר ולפי שנטרפה השעה מאותו זמן עד היום לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם.

לכתוב ולחתום ולתת בידו שטר המנוי לכן עתה נועצו לב יחדיו ובאו בהסכמה יחידי וטובי הקהל בעדם ובעד כללות הקהל קהלת קודש צפרו יע"א הלוא המה :

הרב אליהו בן הרב אהרן בן שלוש והרב אהרן בן כבוד הרב שלמה אלבאז והרב אברהם בן הרב יצחק אלבאז, והרב אהרן בן הרב מרדכי אלבאז, והרב יוסף בן הרב אברהם הכהן, והרב משה בן הרב אהרן אזולאי והרב יעקב בן הרב מכלוף בן חמו ידי' אדבדובי. והרב יהודה בן הרב אברהם בן סיסו והרב רפאל בן הרב דניאל בן זכרי והרב משה בן הרב בנימים אביטבול והיקר יוסף בן היקר משה בן הרוש והיקר יצחק בן היקר אהרן הכהן והיקר אהרן בן היקר עמור בן שרביט והרב מימון בן הרב אליהו הכהן.

והעידו על עניין בקנין שלם ובשובעה חמורה במנא דכשר למקנייא בהי ושבוע חמורה עי כם למה שיועיל על דעת המקום ברוך הוא האנשים האלה אשר נקבו בשמות ובכח הקניין ושבועה חמורה הודו הודאה גמורה ברצון נפשו והשלמת דעתו בלי זכר שום אונס וכפיה כלל. וחייבו על חיוב גמור בעדם ובעד כללות הקהל דכח הפסד ודררא דממונא דתמטי להחכם רבי יעקב הנזכר מאת השר מפאת נגידותו עלי דידהו ליהדר לפורעו מכיסם וממונם משפר ארג נכסיהם וכן אם גזלו השר או כפר בו בהאלסאייר שרבי יעקב הנזכר נוטל בהקפה מבעלי החנויות לזכות השר ומוליכו לשר עד אשר יפרע אותם על יד ועל יד.

והשר הנזכר כפר בו או גזלו ולא רצה לפורעו שרין על רבי יעקב הנזכר לפרוע כלום אלא עליהם לפרוע לבעלי החנויות המקפים לקבי יעקב הנזכר האלסאייר. כללא דמילתא שכל דררא דממונא דתמטי לרבי יעקב הנזכר מפאת הנגידות על יחידי הקהל ליהדר ונאמן רבי יעקב הנזכר בדיבורו הקל לומר כי הוא זה מה שהפסיד. וכי הוא זה האלסאייר שנוששה בשר ואם חס ושלום נפל להם ליחידים הנכרים איזה ספק בדבריו לא יזקיקוהו שום שבועה חמורה כי אם שיאמר על אמונת האל שכך הפסדתי או כך וכך סאייאר אני נושה בשר. ואז על כל פנים יתחייבו לפורעו עספ"ה והו' שטר מוח" וכו.. ובאחריות גמורה עליהן ועל יוריהם אחריהם ועל כל נכסיהם מקרקעי טאגבן טלטלי שקנו או שיקנו כתקנת חכמים זכרונם לברכה דלא כאס' ודלא כטופסי דשטרי ונגמר הכל בקניין שבועה חמורה.  ולראיה על הכל חתומים פה והיה שה שנים ועשרים יום לתמוז יהפכו לטובה משנת חמשת אלפים ושש מאות וחמש עשרה ליצירה ושרייר וברייר וקיים.

שמואל אג'ייאני ס"ט – שלום אביטבול ס"ט

העידונו על על עניין במנא דכשר למקנייא ביה ושבועה חמורה כי אם למה שיועיל כבוד הרב ישועה בן הרב נע' הן אלבאז והרב אברהם בן הרב ישועה עולייל, ובכוח הקנין ושבועה חמורה הודו הודאה גמורה וחייבו עצמם ככל הכתוב לעיל אחת לאחת והיה זה בזמן הנזכר לעיל חדש ושנה הנכרים לעיל והכל שריר ובריר וקיים

שמואל אג'ייאני ס"ט – שלום אביטבול ס"ט.

העידונו על עניין בקניין שלם מעכשיו במנא דכשר למקנייא בהי ושבועה חמורה כי אם למה שיועיל הרב יעקב בן הרב משה אתורג'מאן והיקרמכלוף בן היקר שלמה הכא נמי אביטבול וידיד בן תמאיוסת והיקר יונה בן משה גבאי ובכח הקניין ושבועה חמורה הודו הודאה גמורה וחייבו עצמם ככל הכתבו לעיל אחת לאחת והיה זה בזמן הנזכר לעיל חדש ושנה הנזכרים לעיל והכל שריר ובריר וקיים.

עמרם אלבאז – ס"ט – שלום אביטבול ס"ט

העידונו על עניין עניין בקניין שלם מעכשיו במנא דכשר למקנייא ביה ושבועה חמורה כי אם למה שיועיל הנבון וחשוב הרב אברהם בן הרב דוד בן מאמאן ובכח הקנין שובועה חמורה הודו הודאה גמורה וחייבים על ככל הכתוב לעיל אחות לאחת והיה זה בשלשה ושערים יום לחודש תמוז יהפכו לטובה חדש ושנה הנזכרים והכל שריר ובריר וקיים

שמואל אג'ייאני ס"ט – שלום אביטבול ס"ט

נדרשנו מאת כבוד הרב יעקב יש"ץ הנזכר לחוות דעתינו אם יש פקפוק בחיוב שנתחייבו לו בני קהלנו יש"ץ לפום דינא ונומינו לו דסמוך לבו לא יירא לבו בטוח דלא לימטי ליה שום פסידא ודררא דממונא וחיובא רמייא על בני קהלנו הנזכרים לפצותו והחיוב הנזכר שריר וקיים ככל הכתוב בו כדת של תורה ולראיה בידו חתומים פה פאס יע"א טבת דהאי שתא וזאת התורה לפר"ק והכל שריר ובריר וקיים.

רפאל יעקב בן סמחון ס"ט – וידאל הצרפתי ס"ט – ידידיה מונסונייגו יסט"א – מתתיה סירירו סי"ט – שלמה אליהו אבן צור סליט"א.

סוף תעודה מספר 24

קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה- תעודות-כרך א'-הגנה על הנגיד מתביעות או הפסדים הנגרמים לו בתוקף תפקידו…

קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה- תעודות-כרך א'

התע״ט-1719

בהיות כי קהלינו נר״ו תקנו האלגאבילא על המשא ומתן, ומכרו הקהל נר״ו האלגאבי״לא הנזכרת לקצת מן הקהל, ויהי היום טוענים הקונים הנכרים ואומרים שהרבה אנשים מהקהל אינם נותנים להם האלגאבי׳׳לא כתקנה כשגובים מהם, ורוצים להשביע בספר תורה לאנשים שחושדים אותם, והנתבעים טוענים שזה טענת ספק ואין בה דין שבועה אלא חרם סתם דווקא. לכן פסקנו בניהם שכל מי מהקהל שירצו הקונים הנד להשביעו בס״ת שת״ת היסת ישביעוהו לפי שהגאביל״א היא מס ודין המס כל אחד נשבע על נכסיו כמה ראוי ליתן, גם זה הענין כל אחד נשבע כמה נשא ונתן כדי שיראה כמה נתחייב ליתן. ולראיה ח״פ בשמנה ועשרים לאלול המי שנת חמשת אלפים וארבע מאות ותשעה ושבעים ליצי׳.

וכן אם ירצו הקונים הנז׳ להשביע הנתבעים בכל חדש שבכל סוף כל חדש ישביעו הנתבעים על הימים שעברו וקיים.

ישועה בלא״א כמוהר״ר משה בן חמו זלה״ה

אחרי ראותי דברי החכם נר״ו נראה שהדין דין אמת וחתמתי

מאיר בכה״ר יוסףי דאבילא זלה״ה

תעודה מספר 26

הן אמת שלימים שעברו עמדו יחדיו קהלינו ישצ"ו במעמד הבית דין ישמרם אל שקצת מהם סעו המה למנוחות וקצתם הם חיים עדנה יבלו ימיהם בטוב ותקנו תקנה הגונה וישרה בעיני אלוקים ואדם והוכרזה בבית הדין הגדולה במעמד כל הקהל ישצ"ו גדולים וקטנים וקבלוה עליהם ועל זרעם .

והוא שמאותו זמן והלאה כשתהיה איזה מצות תפילין או שמחת חתן וכלה לא ילכו עימהם הנשים אחרי החתן ואחרי בעל המצווה בתופים ובמחולות כלל וכלל לא ולא ילכו עימהם, כי אם האנשים לבד ואם יעברו מלבד שהם מובדלים מעדת ה' ועוברים על דברי חכמים עוד בה שהרשות נתונה ביד הנגיד אשר יהיה בימים ההם והקהל והבית דין ליסירם כפי ראות עיניהם ונכתבה התקנה וכו….

וחתמו בה כל הבית דין ויחדיו הקהל והן היום חזרו לסורם הרע ואדרבא הוסיפו על השמועה ותבאנה האנשים על הנשים בדין ערובה ותבקע הארץ לקולם, ונתקיים בהם מקרא שכתוב "ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטיות גרון ומסקרות עיניים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהם תעכסנה" (ישעיה)

והני שבביב בישי (עצים רעים. הגויים הרשעים) דאיתנהו גבן עומדים צפופים ועיניהם רואות וכלות על זאת ידוו הדווים ועל זה רואי כלכ אשר נגעה יראת ה' בלבו לחגור חימה נגד המתפרצים האלה ולהחזיר עטרה ליושנה ובכן בגזירות עירין עלאין אנו גוזרים שמהיום הזה והלאה ועוד כל ימי הארץ אנו מקבלים עלינו ועל זרעינו שבכל זמן אשר תהיה איזה מצות תפלין או שמחת חתן וכלה לא תצא שום אשה אחריו כלל, כי אם האנשים בלבד.

 וכל העובר על זה גדול או קטן מלבד שהוא מובדל מעדת ה' ועובר על דת , אנו מקבלים עד עתה ששום תלמיד חכם לא יכנס לו בסעודת מצוה אם היא מצות תפלין ואם הוא חתן לא יברכו לו ברכת אירוסין וברכת נישואין ולא יכתבו לו כתובה.

 עוד אנו גוזרין שהכלה בלית טבילתה שהיא ליל מצא אשה לא ילך עמה שום איש וכמו שנאמר לא ישא אותה על ידיו וזהו התיקון לתקן להבא ומאי דאזל אזל ה' הטוב יכפר בעד, ושומע לנו ישכון בטח ושאנן מפחד רעה, ואשר לא שת לבו לזאת תמטייה ליטותא דרבנן בסילוא דלא מבע דמא, ונחש על עקבו לא יפסיק.

                                                       בכתב יד הרב יקותיאל אלבאז.

תעודה מספר 27

ב״ה

התקס"ח —תקס"ט

מכירת האלסיג׳א באייר התקס״ח עד ר״ח אייר התקס״ט הקונה יהודה צבע בסך־קם־כם׳ ום־דת־בקושח״ך מדי חדש בחדשו והמוכרים בקוש״ח הר״א אלבאז והר״ש ן׳ מאמאן והר׳ דוד הכהן והר׳ אברהם אסודרי והר׳ יעקב אביטבול והר׳ שלמה אדהאן והר׳ מכלוף בן עטייא והר׳ אהרן הכהן והר׳ יצחק ג׳ייני ועפ״י התנאים הנוהגים והקצב אשר לא יפרע פרעון הגון רשאי בעל האלסי׳גה למנוע השוחטים שלא ישחטו לו עוד ושריר ובריר וקיים.                                                                           

שאול ישועה ס״ט מאיד צבע סליט״א

קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה- תעודות-כרך א'

קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה- תעודות-כרך א'

תעודה מספר 28

מה עושה דיין או דיינים היושבים לפסוק בסוגייה שבה מעורב פלוני שיש לו קשר עם אחד הדיינים ואף עם שלושת הדיינים החורצים את הדין….

להלן התשובה בתעודה הנהדרת הזו….כמעט שלוש מאות שנה לפני כן

 ב"ה

התר"ב – 1742

זה כמה רבות בשנים קע"ע קהלת קדש קהל צפרו יע"א להחכמים השלמים הדיינים המצויינים רבים ועצומים כולי תהלות כמוהר"ר יהודה אלבאז ישמרהו אל כמוהר"ר עמור אביטבול י"א לדון בין איש ובין רעהו דינא רבא ודינא זוטא. ולהורות את בני ישראל את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון וכח ענייני העיר על פיהם נחתכים ואחרי גבריהם לא ישנו ומקרוב עמדו יחידי הקהל ישצ"ו וצרפו עמם לסניף כמוהר"ר עמרם אלבאז י"א להקל מעליהם קצת מטורח הצבור.

ולהיות בית דין שלם בית דין של שלש ולעת עתה הוסכמו יחד יחידי הקהל וטובי העיר הלא המה המשכיל ונבון המעולה כבוד הרב יצחק ישמרהו א-ל בן כמוהר"ר רפאל ז"ל ה"ן אביטבול והחו"ן כבוד הרב ישועה בן כבוד הרב אהרן ה"ן אלבאז והרב שלמה בן הרב שמואל ה"ן חמו והרב אהרן בן כבוד הרב שלמה, ה"ן אלבאז והרב אברהם בן הרב שלמה, ה"ן שמחון והרב שלמה בן מרדכי בן עמור ה"ן אסולים והרב עזוז בהר אברהם הכהן. והרב אליהו בן אהרן ה"ן שלוש והרב אליהו בן הרב יעקב ה"ן אביטבול ידידי אסחראווי וקבלו עליהם לבית דין של שלש הנזכר לדון בין איש ובין רעהו אף שיהיו הבעלי דינין קרובים לאחד מן הדיינים הנזכרים או לשלושתם יחד עם כל זה דינם דין כי כן קיימו וקבלו עליהם

ובכן העידונו על עניין בקנין שלם מעכשיו במנא דכשר למקנייא ביה ושבועה חמורה כי אם למה שיועיל האנשים האלה אשר נקבו בשמות ובכח הקניין ושבועה חמורה הודה הודאה גמורה בעדם ובעד כללות הקהל והסכימו וקיימו וקבלו עליהם לבית דין של שלש הנזכר לדון אף לקרובים להם קורבה הפוסלת ודינם דין אפילו על ידי כפייה כמו שיכולים לדון לרחקוים.

ונגמר הכל בקניין שבועה יצורה באפן המועיל ככל שטרי הסכמות הנעשות ברב ישראל ולראיה שכן הסכימו יחידי הקהל הנזכרים במעמד ובהסכמת שנים מבית דין שהיו נמצאים באותו מעמד חתומים פה והיה זה שנים עשר יום לתמוז יהפכו ה' לטובה של שנת חמשת אלפים ושש מאות ושתים ליצירה והכל שריר ובריר וקיים.

אליהו הרוש ס"ט – שלמה חותא ס"ט

סוף תעודה מספר 28

תעודה מספר 29

ותעודה זו פירושה הוא, חיזוק מעמדו של בית הדין שרק הוא רשאי לפסוק לפי ראות עיניו, ולא אף אחד אחר…

נתוודענו אנחנו צעירי הצאן, הבאים על החיתום במעמד טובי העיר לשאת ולתת לתור ולחפש בתיקוני בקיעי עירנו שכל חובתנו וכך יפה לנו להתבונן היטב בציקוני העיר. וראינו בראיה שכלית שבעוונותינו הרבים בשמננו זה רבו עדי שקר שכל אחד שיש לו איזה אהוב והוצרך לאיזה עדות שקר מביא אהובו ומעיד לו ראה או לא ראה רח"ל.

כאשר כל זה ברור לנו היטיב, זאת ועוד אחרת שכל אחד שנושא בחבירו מנה ואין לו ממה לפרוע כי אפס כסף ועומד לסדר נכסיו מתווכי שלום ופשרו ביניהם אודות הסך הנזכר לסירוגין, ואדביני ביני הולך ומללוה ומגלים דעתו לפני סופר ועד אודות הפשר הנזכר.או אם מחל לו באיזה סך מסכי הריווח הולך גם כן המלווה ומגלה דעתו אודות המחילה גם השותפים שנשתתפו בעת הפרדם והיו ביניהם איזה הכחשות הולכים השותפים ועושה כל אחד גילוי דעת על חבירו ואפילו אם יכנסו איזה מפשרים ביניהם ויפשרו ביניהם וילכו להם למחר באים לבית דין זה בא בקורתו וזה בא בחביתו.

וירבו המחלוקות וחילול ה' לאין קץ ונעשית תורתנו כשתי תורות חס ושלום לכן עמדנו ותקננו תקנה הגונה וישירה בעיני אלוהים אדם שמהיום הזה והלאה עוד על ימי הארץ עד ביאת שמיחנו, לא תתקבל שום עדות גדולה או קטנה חוץ מבית דין ישמרם אל. ואם נתקבלה חוץ לבית דין ישמרם אל אין לדון עליה כלל כלל לא, גם מהיום הזה והלאה ועוד כל ימי הארץ אין רשות לשום סופר לכתוב איזה מודעה לשום בר ישראל זולתי אם יהיה בה קצת אונס הניכר ובהסכמת בית הדין ישמרם אל דווקא.

וזולת זה הרי היא בטלה ומבוטלת כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש גם בכוח הפקר בית הדין הפקרנו והפקענו כל המודעות שנכתבו מקודם פה העירה צפרו יע"א ואין לדון עליהם כלל והרי הם כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש זולתי אם יהיה ניכר לבית דין ישמרם אל איזה צד אונס בדבר דווקאץ

בכתב יד הרב יקותיאל אלבאז ז"ל.

קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה- תעודות-כרך א'

קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה- תעודות-כרך א'- תעודה מספר 30

קברו-של-אבא-אלבאז-בצפרו.

רבי דוד עובדיה מביא שני כרכיו הראשון והשני של "קהלות צפרו" 691 תעודות , חלקן ארוכות וחלקן קצרות. תעודות אלו מכילות מידע חשוב מאוד על אודות הווי הקהלה בצפרו בעיקר, בכל התחומים, אם בגמילות חסדים, אם בתקנות בנושאים שונים כגון איסור על ארוחות ראווה בשמחות של הקהלה ועד לרדיפה אחרי עבריינים כגון בתעודה הזו…
חלקן מתורגמות לערבית, וזו הזדמנות לאוהבי השפה, להצליב אבין שתי השפות העברים והערבית יהודית וכמובן להעשיר את הידע בערבית יהודית…כמו כן להתענג על אופן הכתיבה המליצית,ובכלל תעודות אשר יעניינו כל הסקרנים תאבי יידע וצמאים למקורות של העדה המופלאה הזו…

ב״ה התק"ד – 1744

החכם השלם הדו״מ כהה״ר אהרן בן זכרי נר״ו וכל ק״ק קהל צפרו ישמרם צורם כי״ר. אחדש״ו [אחרי דרישת שלומו וטובתו] תעלמו אן האדאך צורר היהודים יצחק בן בטאן העומד במ״ק [במחנינו קודש] נקבאד פיידו זיוף המטבע כמה פעמים ואוקפנא מעאה חתא סלך עלא כיר ורדנאה לטריק, וליום רינא די כיף נתאמת לנו עודנו מהזיק בט׳ומאתו שבהיותו בשדה כאן מסגול פלמלאכה המי וזייף ונתן שני צמדים ביד גוי אחד ובא הגוי הנז׳ והעליל על בני המלאכה העומדים בעיר הלזו וכמעט היו בכל רע ובפרט בימים האלה ובזמן הזה ועמדו והוציאו הוצאות להציל נפשותיהם מרדת שחת, לכן בוצול האדי אילכום תקבדוה ותקנסוהו להתם ולכלה ותצאפדו מנו עסרא דרייאל קימת הצמדים הנז' ושאיין הפסידו בסבתם, בלא עוטלא, ולא תכילווה יכרוג׳ ברא מן למדינה, ואידא יכרוג׳ וינקבאד שי ממלאכתו ערפו אן אלוולי די ידהר הינא ממ״ק ינקבאד פיה, והווא מות יומת ברשות די נעטיוו לבני המלאכה שכל הפוגע קוברו תחילה לאיין הווא רודף לכללות ישראל ואידא מא יתצאפדוס רייאל הנז׳ ערפו אן ימסיוו לענדכום משרתי יר״ה ומא כפאכום חאל ולא ימטי לבני המלאכה שום פסידא ודררא דממונא כלל ושומע לנו ישכון בטח ושאנן נאם החותמים בחדש תמוז בשנת התקד ליצי׳ בפאס יכוננה עליון אמן ושלום כתר נעלמוכום עלא דוך ס״ת, תרסלוהום די כיף כתבנאלכום ותזידו שכירות החמר מן ענדכום הרי טוב ואידא לא ראכום, תזידו עליהום קנס ותזיבוהום בידיכום וש״ש.

שאול בכא״א יעקב אבן דנאן   רפאל עוכב אבן צור    אליהו הצרפתי סי״ט

מתתיה פירירו ס״ט לעסרא דרייאל מנהום ו־פב־ דדמאלז ולכמאל הוצאות.

ב״ה

בעדן כתבנא ליכום עשרה דרייאל דאבא די צופנא הנא הר׳ יחייא צבע חסמנא וקבדנא מנו ח׳ די רייאל דהיינו ו׳ הומא די דמאלג׳ ולהוצאה די לזמת הייא ד׳ ברכנא עלא בעלי מלאכה די נקבאטו יעטיוו ב׳ הומא וב׳ מעא ו׳ קבטנאהום מן ענד יחייא הנז׳עליהא הווא כא תחתאג׳ו תסבקוה תעטיוה ח׳ דרייאל ונטלבו היית יגיעל האדא חד אלבאס מא ילזם שי אכור ועתה אל תנקוהו לאיין האדי ב׳ פעמים וג׳ טאח פי ידינא וכסינו את דמו ושלומכם ירבה נאט שאול אגן דנאן ס״ט הודה יחייא צבע הנז׳ כי קבל בטחונות מיצחק ביטאן על הסך הנז״ל.

תרגום

אחדש"ו עלינו להודיעכם שאותו צורר היהודים יצחק בן בטאן העומד במחנכם קדוש שנמצא מזייף המטבע, כמה פעמים עמדנו והצלנוהו. ויצא בדימוס. דברנו על לבו והורינו לו הדרך אשר ילך בה. והנה אנחנו רואים היום ונתאמתה לנו הידיעה שעודינו מחזיק בטומאתו ובזמן היותו בשדה והיה עסוק במלאכה הנז' וזייף ונתן שני צמדים ביד גוי אחד ובא הגוי הנז' והעליל על בני המלאכה העומדים בעיר הלזו וכמעט היו בכל רע ובפרט בימים האלה ובזמן הזה נעמדו והוציאו הוצאות להציל נפשותיהם מרדת שחת על כן כשיגע המכתב הזה לידכם תפסוהו וקנסוהו להתם ולכלה וקחו ממנו ושלחו לנו בלי איחור עשרה רייאל תמורת הצמדים הנז' עם מה שהפסידו בסבתם, גם לא תנחוהו לצאת מן העיר (צפרו), כי אם יצא ויתפס איזה חפץ ממלאכתו תדעו לכם שהראשון שיבוא הנה ממחנכם קדוש יתפס במקומו. והוא מות ימות על ידי שנרשה לבני המלאכה ״שכל הפוגע בו קוברו תחילה״ לפי שהוא רודף לכלל ישראל, ואם לא תשלחו את סכום הרייאל הנז׳ תדעו לכם שנשלח אצלכם משרתי המלך ירום הודו. ולא נעלם מכם, שהכל בכדי שלא יגיע שום הפסד וחסרון ממון כלל לבעלי המלאכה ושומע לנו ישכון בטח ושאנן נאם החותמים בחדש תמוז בשנת התק״ך ליצירה בפאס יכוננה עליון אמן ושלם כתר תורתכם. להודיע עוד לכם על אותם ספרי תורה תשלחו אותם כמו שכתבנו לכם ותוסיפו שכירות החמר משלכם הרי טוב ואם לא תהיו חייבים להוסיף עליהם קנס ותביאו אותם בעצמיכם ושלם שנית.

חשבון העשרה רייאל סך ו־פב־ של הצמדים והיתרה להוצאות. הגם שכתבנו לכם על הסכום של עשרה רייאל הן היום ראינו כאן הר׳ יחייא צבע והתביישנו ולקחנו ממנו רק שמנה רייאל דהיינו ששה בשביל הצמדים וההוצאה הגיעה לסך ד׳ והטלנו שני רייאל על בעלי המלאכה שנתפסו, ושני רייאל עם ששה רייאל שולמו לנו מן הר׳ יחייא הנזכר, ומה שעליכם הוא צריכים להקדים ולשלם לו ח׳ רייאל והשם ישים קץ לצרה זו ולא נצטרך לשום דבר אחר ואל תנקוהו, (ליצחק אבטן) כי כבר שנים ושלשה פעמים נפל בידינו וכסינו את דמו ושלמכם ירבה. הודה יחייא צבע הנז׳ שקבל בטחונות מיצחק ביטאן על הסך הנזכר לעיל.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 152 מנויים נוספים

יוני 2020
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר