הקצידה לךָ יְדִיד נֶאֱמָן – לרמ"א -ד"ר מאיר נזרי
הקצידה לךָ יְדִיד נֶאֱמָן – לרמ"א
כתובת: פיוט דרך צחות והוא ויכוח היום והלילה.
סימך:(=חתימה): רפאל משה.
לנועם:(=לחן): 'ליא קאל למזייאן' (מאת בן עלי) מחרוזת א' ראה: אלגירארי, 142.
התבנית: שיר בתבנית השלישית המורחבת של אלמלחון הקרויה למשתיב׳ הממולאת או הפזוראזורית), ובו אחת עשרה מחרוזות ומדריך רפריני. בכל מחרוזת ארבעה עשר טורים ארוכים וקצרים: שני טורי פתיחה קבועי חריזה; שני טורים מתחרזים (ענף ראשון); שלושה טורים מתחרזים(ענף שני), שני טורים קבועי חריזה (ענף שלישי) טור קבוע חריזה(ענף רביעי) וארבעה טורי-חתימה בחריזה אזורית.
המקורות:כתב-יד: כ״י בית הספר הלאומי 5384, דף ה ע״א: כ״י כנ״ל 5091, דף ט ע״א: כ״י
לךָ יְדִיד נֶאֱמָן / תִּפְאֶרֶת הַזְמַן / אַבִּיעָה חִידוֹת
מְרִיבַת יוֹם וָלַיְלָה / מְהוּמָה גְדוֹלָה:
רָאִיתִי גִבּוֹר עָרִיץ / מִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן
כִּי יָרַד הַיוֹם / נֹורָא וְאָיֹם וּבְקִרְבוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ / וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ / וְלִלְחֹם יַגִּישׁ חַרְבּוֹ
אֲנִי שַׂר שָׂרִים / מַגִּיד מֵישָׂרִים
וְאֵין נִסְתַּר מֵחַמָתִי / עַד בַּשַׁחַק נְאֱמָן
לְנֹגַה זַרְחִי שִׁמְּשׁוּ אֲנְשֵׁי מִדֹּות
כָּל נֶפֶשׁ עָמַל עָמְלָה / לִי נָאוָה תְהִלָּה:
ביאורים לשיר
לך ידיד נאמן: פניית המשורר לזמן המופקד על היום והלילה.
תפארת הזמן: כבוד הזמן./
אביעה חידות: דברים שהם דרך משל וחידה, על פי תהי עז,ב.
מריבת…גדולה: הריב שבין היום והלילה, מי יותר עדיף.
מהומה גדולה: ריב הגורם למהומה גדולה, על פי ש״א יד,כ.
3-5: גם אלה דברי המשורר הפותח בתיאור גבורת היום.
ראיתי…רענן: על פי תהי לז,לה 'ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן' וירי כ,יא 'כגבור עריץ',
עריץ: חזק ותקיף.
מתערה כאזרח רענן: משריש כאילן רטוב (מפרשים,שם).
- כי ירד היום: על פי מ״א א,כה. כאן: היום נושא ולא תיאור זמן. במובן: הגיע,האיר היום,וכמו איזה גבור היום,שנמצא במקום גבוה ויורד למטה לערוך קרב כנגד אויבו. נורא ואיים: עדה״כ חב' א,ז.
- ובקרבו ישים ארבו: בלבו שם מארב, על פי ירי ט,ז.'בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו' וסמיך ליה (שם,ג)'איש מרעהו השמרו' ונקשר למריבת היום והלילה, שהם עמיתים ויריבים לזמן.
ואמץ את לבבו: על פי דבי ב,ל 'כי הקשה ד'…את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה',
יגיש חרבו: כאן יקרב וישלוף כדי להלחם. על פי איוב מ,יט.
- אני שר שרים: מכאן דברי היום, ומתחיל במניית מעלותיו.
שר שרים: שר על השרים, על פי דני ח,כה.
מגיד מישרים: על פי ישי מה,יט
- ואין נסתר מחמתי: אין מקום, שלא תגיע אליו שמשי, ואין מי שיכול להסתתר ממנה, עדה״כ תהי יט,ז.
עד בשחק נאמן: על כך יש עד נאמן ונצחי בשמים והוא גלגל השמש, על פי תהי פט,לח.
- לנֹגה…מדות: אל מול אורי השתמשו גם אנשים רמי-מעלה על פי ההקשר בישי ם,ג 'והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך' וסמיך יה 'כי הנה החשך יכסה ארץ…ועליך יזרח ד' (שם,ב-ג).
שמשו: שירתו ועשו מלאכתם לאור השמש.
אנשי מדות: על פי במ' יג,לב, והם הענקים, שהיו עונקים את החמה בקומתם (רש״י). כאן במובן עיקרי: אנשים בעלי שיעור קומה, צדיקים כמו בימי יהושוע שעמד השמש 'וידם השמשי(יהדי י,יג) השוה: 'לנגה זרחי' (חב' י,יא) שנתפרש על ימי יהושוע (מצוי…שם).
- כל נפש עמל עמלה: על פי משלי טז,כו, ומוסב ג"כ על 'לנגה זרחי', לאורי כל אדם עושה עבודתו, כי עיקר העבודה היא ביום 'תזרח השמש…יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערבי(תהי קד,כד).
לי נאוה תהלה: לכבודי נאה לשבח ולהלל, עדה״כ תהי לג,א 'לישרים נאוה תהלה',