רחל אמנו-קבר רחל


י"א מרחשוון – יום ההילולה של רחל אמנו.

יא' במרחשון –  יום ההילולא של רחל אמנו.

       "רחל מבכה על בניה":  בזכות תפילת רחל,רחל אמנו

     זכה דורנו לקיבוץ גלויות – "ושבו בנים לגבולם".

י"א מרחשוון – יום ההילולה של רחל אמנו.

"כה אמר ה', קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה. מאנה להנחם על בניה, כי איננו. כה אמר ה', מנעי קולך מבכי, ועיניך, מדמעה:  כי יש שכר לפעולתך נאום ה' – ושבו מארץ אויב.  ויש תקווה לאחריתך, נאום ה' – ושבו בנים לגבולם(ירמיה לא, יד –טז).

יום פטירתה של רחל אמ-נו הוא היום ה- מא = אם = 41 – ימים מתחילת השנה בראש השנה, דבר הרומז לכך שרחל אמ-נו  היא ה-אם של עם ישראל, הממשיכה להעתיר לה' מתוך "בכי תמרורים", על גאולתנו כמו אמא.

"ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם" (בראשית לה, יח). יעקב אבינו ראה ברוח הקודש שבניו עתידים לצאת לגלות אחרי החורבן, ובדרכם עתידים לעבור דרך בית לחם. לכן, הוא החליט ע"פ הדיבור, לקבור את רחל אמנו על אם הדרך בואכה בית לחם, כדי שתתפלל לקב"ה להשיבם מהגלות לגבולם בארץ ישראל (מ,ר פ"ב, וישלח). אכן, תפילותיה התקבלו, ודורנו דור הגאולה, זכה לשוב לגבולות ארץ ישראל הגיאוגרפיים והרוחניים.

  • רחל אמנו היא ה-אם שנישאה ליעקב אבינו בגיל 22 לאחר ציפייה בת שבע שנים, ונפטרה בדמי ימיה בגיל 36 בלדת בנה בנימין לו קראה "בן אוני = בן צערי, ויעקב קרא לו בנימין (סדר עולם רבה ב).
  • רחל אמנו היא האם שוויתרה על הרגע הכי מאושר של כל כלה בערב חופתה, לאחר שבמשך שבע שנים ציפתה לרגע הזה כפי שהבטיח לה חתנה יעקב אבינו לאור הסיכום עם אביה לבן הארמי. בליל הכלולות, אביה הרמאי החליט למסור ליעקב את האחות הבכירה לאה. ברוב צניעותה כי רבה, רחל אמנו קבלה עליה את הדין ולא התנגדה למהלך, ואף מסרה את הסימנים ללאה: דיני נדה, הפרשת חלה והדלקת נרות, כדי שאחותה לא תתבייש.
  • מדרש רבה: מספר שבשעת החורבן בכה הקב"ה… באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה: רבש"ע, גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי, אבי החליפני לבעלי בשביל אחותי. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר, לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה… מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר: בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומם שכתוב "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו. כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך ויש תקוה לאחריתך נאם ה' – ושבו בנים לגבולם". גבולם – במשמעות גבולות ארץ ישראל, וכן במשמעות גבולות רוחניים בבחינת "ועשו סייג {הגבלות} לתורה".
  • רחל אמנו היא ה אם שידעה מהי אימהות בהיותה עקרה, ובזכות תפילותיה, הקב"ה נתן לה שני בנים צדיקים: יוסף ובנימין, ומזרעה יצאו שאול המלך, מרדכי ואסתר, ומשיח בן יוסף.

ד. רחל אמנו היא ה – אם הבוכה על בניה היוצאים לגלות ככתוב: "רחל מבכה על בניה, מאנה להנחם על בניה כי איננו…" ומתפללת שישובו לארץ ישראל דבר לו זכינו בימינו. ציונה הפך לאבן שואבת כמקום תפילה ולימוד תורה יומם וליל בישיבה והכולל הצמודים לציון.

ה. רחל אמנו היא ה אם הזוכה לשמוע דברי נחמה מהקב"ה: "כה אמר ה': מנעי קולך מבכי, ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאום ה', ושבו מארץ אויב. ויש תקוה לאחריתך נאום ה', ושבו בנים לגבולם". (ירמיה לא, טו, טז).

ו. רחל אמנו היא ה-אם שנקברה על אם הדרך בדרך אפרתה בואך בית לחם, למרות שיכלה לדרוש מיעקב לפני מיתתה להיקבר במערת המכפלה כפי שיעקב בעצמו השביע מאוחר יותר במצרים את יוסף בנו ובנה של רחל,  שיקבור אותו במערת המכפלה אשר בחברון עיר האבות.

ז. רחל אמנו היא ה-אם אודותיה נכתבו שירים רבים כמו שירי רחל המשוררת: בשיר "רחל" היא מביעה קשר עוצמתי רוחני המבטא הזדהות וקשר של דם עם רחל אמנו – "הן דמה בדמי זורם". בשיר "עקרה", היא מביאה לידי ביטוי  את הכמיהה לאימהות: "בן לו היה לי, אורי אקרא לו…".

רחל אמנו וזרעה – משיח בן יוסף המכין את התשתית לקבלת משיח בן דוד .

הדברים הנ"ל, מבטאים לפי חז"ל את עוצמתה הרוחנית של רחל אמנו הבאה לידי ביטוי ביכולתה הנעלה לוותר לאחותה לאה כדי שלא תתבייש. רחל ידעה ברוח הקודש שכל התהליך המורכב והמפותל הנ"ל, הוא תהליך אלוקי המסביר את ייעודו של משיח בן יוסף היוצא מזרעה, כאשר תפקידו העיקרי הוא להכין את התשתית למשיח בן דוד שיבוא משבט יהודה ככתוב: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה" (בראשית מט, י).

הדוגמאות לכך הן רבות, כאשר הראשונה והבולטת שבהן היא, יוסף הצדיק בנה של רחל אמנו היוצא כעבד למצרים, כדי להכין את התשתית הכלכלית ליעקב ובניו.

 הדוגמא השנייה היא שאול המלך מזרעו של בנימין בנה של רחל, שהיה המלך הראשון שהומלך על עם ישראל שסבל קשות מהגויים מסביב. שאול היה צדיק יסוד עולם עליו נאמר: "בן שנה שאול במולכו" ללא חטא וללא רבב כתינוק בן שנה. כאשר פגש את דודו לאחר שנמשח למלך ע"י שמואל הנביא, הוא לא סיפר לו שנמשח למלך מרוב צניעותו, ורק אמר לו ששמואל הודיע לו שנמצאו האתונות שאבדו לאביו קיש, דבר המשקף ענווה שאין כמותה, וכן מידת האיפוק דוגמת רחל אמנו. דמיינו לכם שקיבלתם מינוי לשמש כרב ראשי, ראש ממשלה – תקפצו וודאי משמחה שתלווה בפרסום חוצות… שאול לעומת זאת, "נחבא אל הכלים".

מלכות שאול נמשכה שנתיים בלבד לפי רוב הדעות, וזאת לאחר שלא השמיד את כל עמלק כדברי ה' לשמואל.

מלכותו ניתנה לדוד המלך מזרעה של לאה אחותה, אשר מזרעה יזרח ויפרוץ ובקרוב,  משיח בן דוד לו אנו מצפים, שינהיג אותנו בדרך מלך מלכי המלכים הקב"ה.

דוגמה נוספת למידת האיפוק, אנחנו רואים אצל בנימין בנה שידע שאחיו מכרו את יוסף, אבל לא גילה לאביו כדי לא לחטוא בלשון הרע, וכדי לא לבייש את אחיו בפני אביהם.

דוגמא אחרת למידת האיפוק אצל זרעה, רואים אנו אצל אסתר. כאשר המלך אחשורוש שואל אותה במשתה הראשון עם המן: "מה שאלתך וינתן לך, ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש?. ותען אסתר… ומחר אעשה כדבר המלך. בגלל אותו איפוק בכך שדחתה את בקשתה למחר, באותו לילה נדדה שנת המלך והכל התהפך לששון ולשמחה, כאשר המן ובניו נתלו על עץ גבוה, ו"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר". כאז, כן היום אמן.

קבר רחל אמנו בידינו – מאת הרב חנן פורת זצ"ל.

"אחרי הסכמי אוסלו {בהם נמסרו חלקים מארץ ישראל למחבלים בניגוד לתורה} כשקבר רחל היה אמור להיות מחוץ לגדר, לא ידעתי את נפשי, הדבר ממש קרע את לבי, ביקשתי מראש הממשלה רבין להיפגש עמו והוא נתן את הסכמתו לכך, הגעתי ללשכה שלו מצויד במפות… בפתח הלשכה עמד ח"כ מנחם פרוש וביקש להצטרף לפגישה. אני שטחתי את הטענות בצורה חזקה והדברים עשו רושם מסוים על רבין אך ראיתי שלא הכרעתי את הכף ובעיקר שכבר היה הסכם חתום בראשי תיבות עם ערפאת שקבר רחל אמור להיות אצל הפלסטינאים כחלק מבית לחם, ופתאום מנחם פרוש התפרץ, תפס את רבין ונענע אותו… וצעק עליו "ר' יצחק הרי זה מאמא רחל", והתחיל לבכות. זלגו מעיניו דמעות והרטיבו את כל החליפה של רבין". רבין אומר לו 'מנחם תירגע אתה תתעלף לי בידיים', פרוש ענה לו – 'איך אני אירגע כאשר אתה רוצה לקבור את אמא רחל מחוץ לגדר' כך נענע אותו, לא אשכח את הרגע הזה, ראיתי את יצחק רבין ופניו מסמיקות ומחווירות והוא לא יודע איפה למצוא את עצמו. במקום, הוא אמר לנו תנו לי רגע לבחון את הדברים: התקשר בנוכחותנו לשמעון פרס שהיה אז שר החוץ ואמר לו: בקשר לקבר רחל, אני רוצה שנבחן את הדבר פעם נוספת, ראיתי שבעקבות הזעקה הזאת הייתה איזו שהיא תפנית מדינת, ואולי המתה כאן ביצחק רבין, הנקודה היהודית בזכות רחל".

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ספטמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

רשימת הנושאים באתר