שבט-יהודה-וירגא-מלגה-גירוש


הארבעה־עשר-שבט יהודה-רבי שלמה אבן וירגה

הארבעה – עשרשבט יהודה 001

שלמה אבן וירגה נולד בספרד למשפחת חכמים נכבדת. היה ידוע כרופא וכחכם. כחמש שנים לפני גירוש ספרד נשלח לאסוף ממון לשחרור היהודים שנשבו בעיר מאלגה שנכבשה על ידי הקתולים. בזמן גירוש ספרד עבר לפורטוגל שם חי כאנוס ובשנת 1506 עבר ממנה לאיטליה. כעשרים שנה לאחר הגירוש כתב את ספרו "שבט יהודה"

במלכויות רומי היה שם אפיפיור איש חסד, דובר צדק, דובר מישרים, ובמידותיו והנהגתו איש אמת. אבל היה לו אחות מאד אוייבת ליהודים ומבקשת רעתם, ושם האשה שאנגישה. ומשנאתה את ישראל בקשה והתחננה לאחיה האפיפיור שיגרש היהודים מכל ממשלתו. ואמרה לו כי בהיות הוא במקום המושיע—איך יסבול שיעמדו שונאיו בארצו וממשלתו? ועוד שמיום שמרדו במושיע נשארו כלם טמאים טומאת נפשות, כפי מה ששמעה מההגמונים  הקדושים, וכן נשארו טמאים מחטא אדם הראשון, ואותם שקבלו דת ישו נטהרה והשאר נשארו בטומאתם! והוא יתבע עלבונו אם לא יגרשם מארצו ומקום קדושתו, היא רומא העומדת במקום קדש הקדשים היא ירושלם, ואם יגרשם הנה שכרו ממנו בגן עדן, כי ילמדו כל המלכים לעשות כמוהו. השיב האפיפיור ואמר: סוף כל סוף אין בנשים דעת, שהרי אם המושיע  מחל להם ואמר שהנוגע בהם כנוגע בעינו—איך לא נמחול אנחנו? ואין לאשה הסמוכה בפלך להבין בעמוקות. האלה, אין זה כי אם רוע לב! ומה שא­מרת שלא קבלו טבילת ישו ונשארו טמאים, כיון שיש להם ברית מילה נטהרו, כי לא היתה הטבילה אלא במקום מילה, כי רחם מושיענו לילדינו לבלתי  שפוך דמם בילדותם וצאתם מרחם אמם, עד שיראה לנו פלא איך יתקיים זרע היהודי כאשר שופך דמו בזמן שהתינוק בתכלית החולשה.

וכי ראתה שאנגישה תשובת האפיפיור וכוונתו לא יספה לדבר אליו. ואחר ימים שבה אל שאלתה עם האפיפיור והביאה הגמונים שיעידו, איך בעברם עם צלם ישו ראו היהודים איך היו לועגים ורומזים אלו לאלו. וברוב לקחה וחלק שפתיה והעדויות ההם הטה אזנו וגזר גירוש כולל בכל ממשלתו. ועל זה היה דוה לב כל היהודים בכל מקום שהקול נשמע, אבל תושבי מלכות רומי הגדילו ההספד, כי באותם מקומות גדלו והעשירו וקנו בתים ונחלות וכסף וזהב ברבוי.   

ובימים ההם היה מלך אחד בירושלם,מלך חסד ואוהב היהודים, ונקרא שמו רובירטו. ומלך זה היה לו אהבה ואחור, עם האפיפיור. והיהודים שלחו שלוחים אל המלך ההוא עם מנחה כראוי ושאלו ממנו יבקש מאת האפיפיור ישוב חמתו מהשחית, ושלחו לו לאמר כל עניני שאנגישה, ואיך ממנה נמשכה כל הרעה, ואם יצטרך שידור בעדם — עליהם לשלם מיד. ומצד אחר שלחו מהר ומתן  לכל ההגמונים שיפייסו את שאנגישה, ואם לא יוכלו עמה לבטל הגזירה לפ­חות יפייסוה להאריך להם זמן הגירושים, למען יוכלו למכור בתיהם ונחלתם ולקבץ ממונם והלוואתם, וכן כדי שיוכלו לדעת תשובת המלך רוביירטו אולי על ידו ימצאו תרופה למכאובם, וצווחו לפניה ולא הועיל להם. ובהיותם בזה, והנה תשובת המלך רובירטו, וחזקם ואמצם בדברים טובים. עוד שלח המלך  רובירטו שלוחים לאפיפיור בדברים של טעם ותחנונים, והוא השיב כי כבר יצא מפיו ונדר לשנגישה, אעפי׳י שהיה שלא ברצונו אין אחר דבור ונדר האפיפיור כלום, אבל אם שאנגישא תתיר לו הנדר יוכל לחזור בו. וכאשר ראה המלך רובירטו דברי האפיפיור הבין הענין, ושלח שלוחים לשאנגישה ונדר לה מאה אלף פרחים מצד היהודים ונתפייסה, וקבצו המעות ונתן לה. אז שאנגישה נהפכה לאוהבת היהודים, והיא התחננה אל האפיפיור שלא יגרש היהודים מארצו, כי נכמרו רחמיה עליהם. אמר האפיפיור: אין זה כי נכמרו רחמי המעות אליך! ואז צוה האפיפיור לקרוע שטר או כתב הגירוש ונשארו במקומם, אבל עד הגיעם לזה הצר להם מאד.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 150 מנויים נוספים

מאי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר