שושביני-הקדושים-חולמים-מְרפאות


שושביני הקדושים-חולמים, מְרפאות וצדיקים בִסְפר העירוני בישראל-יורם בילו2005 – צדיקים מקומיים וצדיקים מהגרים: ׳הגיאוגרפיה הקדושה׳ של יוצאי מרוקו בישראל

שושביני הקדושים

כשני עשורים לפני הפיכת בית הקברות של נתיבות למתחם מקודש,[ רבנים מקומיים נוספים הקבורים בבית הקברות בנתיבות, וביניהם רבי מאיר זגורי, רבי יעקב דדון, רבי יוסף מלול ורבי רפאל אברז׳יל, זכו למבני קבורה מהודרים המושכים אליהם מבקרים מקרוב ומרחוק.] צמח בהדרגה בבאר שבע פולחן מסועף סביב קברו של רבי חיים חורי, חכם תוניסאי שנולד באי ג׳רבה, שימש ברבנות בעיר גאבס והיה פעיל בארגון העלייה מתוניסיה לישראל. רבי חיים נפטר ב־1957, כשנתיים לאחר בואו לארץ, ונקבר בעירו באר שבע. בניגוד לציוני בבא סאלי ורבי שלום איפרגן, שנבנו במכוון בשולי בית הקברות של נתיבות כדי לאפשר את התפרסותם של המוני החוגגים ביום ההילולה, מיקום קברו של רבי חיים חורי, בלב בית הקברות בבאר שבע, באזור שהגישה אליו אינה נוחה, מעיד על העדר תכנון מוקדם בתהליך הפיכתו ל׳צדיק של באר שבע׳ (1990 Weingrod). ואכן, מדיווחי בני המשפחה העומדים בראש מטה ההילולה עולה כי בשנים הראשונות לאחר פטירתו של רבי חיים, נאסף ליד הקבר ביום האזכרה (כ״ה באייר),[צירוף מקרים זה חל השבוע היום כ"א באייר] רק מניין מצומצם של קרובים ומכרים. בהדרגה גדל מספר המשתתפים והתמסרו דפוסי הפולחן בהילולה, שהפכה לאירוע המוני המושך אלפי מבקרים, בעיקר מדרום הארץ. הקהל מתפרס לסעודה בין המצבות ומשוטט בין דוכני היריד הססגוני הצומח במקום, והופך ליום אחד את בית הקברות על פניו: ממקום של שכול ועצב לזירה של עליצות ושמחה. ההילולה היא חגיגה צפון־אפריקאית מובהקת, כאשר בין המשתתפים בולטת נוכחותם של יוצאי מרוקו, למרות מוצאו התוניסאי של הצדיק.

 

התפתחות הפולחן סביב קבריהם של רבי חיים חורי, רבי ישראל אביחצירא ורבי שלום איפרגן רחוקה מלמצות את המסלול של יצירת צדיקים בני זמננו, המערבת חסידים אשכנזים לא פחות מאשר מאמינים מזרחים. בין אתרי הפולחן הנוספים של יוצאי מרוקו בקבוצה זו בולט קברו של רבי משה פינטו באשדוד (לוי תשנ״א). כמו משפחת אביחצירא, גם משפחת פינטו נודעה במרוקו בצדיקים הרבים שהוציאה מקרבה; וגם בניה מבקשים, כפי שנחזור וניווכח בהמשך, להציב יד לצדיקי המשפחה בישראל. ייתכן כי הסיבה שדווקא באר שבע, נתיבות ואשדוד הן שהפכו לבתי הגידול החשובים לצדיקים בני זמננו קשורה לעובדה כי קברי קדושים מן העבר הרחוק אינם חיזיון נפרץ בדרומה של הארץ.

שלושת מסלולי הקידוש שנסקרו — אימוץ מסורות לאומיות ומקומיות של קברי קדושים ויצירת צדיקים בני זמננו — הציעו חלופות לקברי הצדיקים שנותרו מאחור, ובכך איפשרו לכונן את פולחני הקדושים של יהודי מרוקו בישראל על בסיס חדש.

 

המסלול הרביעי, הכורך העברה של צדיקים מצפון אפריקה לישראל באמצעות חלומות, מבקש להשיב את צדיקי העבר, ולא רק לפצות על העדרם. מדובר כאן ביוזמה ספונטנית של גברים ונשים מן השורה, שצדיק נערץ מהמגרב נגלה בחלומותיהם והודיע להם כי מנוי וגמור עמו להתיישב בארץ הקודש, בקרב מאמיניו לשעבר. בכל המקרים הפגיע הצדיק כחולמים להקצות לו מקום בביתם, להפיץ בין יוצאי מרוקו את הידיעה על בואו ולהזמינם לחגוג את ההילולה שלו במשכנו החדש. מכיוון שאברהם בן־חיים ועלו עזרא, שניים מארבעת סוכני הקדושים שאעסוק בהם בהמשך, שייכים למסלול זה, אסתפק כאן באזכור האתרים המרכזיים של הקדושים המהגרים. לרבי דוד ומשה הוקמו אתרי הנצחה אחדים בישראל, שהנודעים שבהם ממוקמים בשיכון כנען שבצפת (בביתו של אברהם בן־חיים), באשקלון ובאופקים (בן־עמי תשמ״ד; 1981 Ben-Ami); רבי אברהם אווריוור מצא לו משכן חדש בבית שאן (בביתה של עלו עזרא); רבי מכלוף בן־יוסף אביחצירא ממוקם בקרית גת, ורבי דוד בן־ברוך — באור עקיבא; פולחנה של סלת אל־גטאר, צדקת תוניסאית, התחדש ברמלה (שבתאי 2003); ואילו רבי יעקב ואזאנה זכה באתר ישראלי בבאר שבע (בילו 1997).

 

המסלול החמישי כורך אף הוא הקמת אתר קדוש בעקבות התגלות של צדיק בחלום (או במצב מודעות מיוחד אחר), ואף הוא מבוסס על יוזמה אינדיווידואלית מובהקת. אולם כאן מדובר ביצירה של מסורת מקומית או בחידושה, ולא בהעברת מסורות ממרוקו לישראל. שני סוכני הקדושים הנוספים שאציג בהמשך, יעיש אוחנה ואסתר סוויסה, שייכים למסלול זה. כזכור, יעיש גילה את ׳פתחו של גן עדן׳ בחצר ביתו בבית שאן, ובכך מיסד באופן מוחשי מסורת אגדית המוזכרת בתלמוד. מקור ההשראה ליוזמה היומרנית היה אליהו הנביא, שהופיע בחלומותיו של יעיש והפך לצדיק הפטרון של האתר. אסתר הפכה להיות מרפאה מכוחו של רבי שמעון בר־יוחאי, השוכן לטענתה ׳מעל לראשה׳, בביתה שבירוחם. בין ־מקומות הנוספים בקבוצה זו מצוי קבר ישעיהו הנביא שהתגלה בגליל העליון בנחל דישון, ואף קברו של גדעון השופט שהתגלה לאחרונה בגבעות שממזרח -איתמר.

המסלול השישי והאחרון, הכורך את העברת שרידיהם של צדיקים יהודים מצפון אפריקה לקבורה בארץ, מייצג לכאורה המשכיות ברורה ומתבקשת בין פולחני הקדושים במגרב ובישראל. אולם מאחר שהשלטונות במרוקו התנגדו ברוב המקרים להעברת עצמותיהם של נפטרים לישראל, מספר המקרים הנכללים בקבוצה זו איננו רב. מבין אלה נזכיר את רבי יעקב שטרית, שעצמותיו נטמנו בבית העלמין בשדרות, רבי משה זריהן שנקבר בשנית בחיפה, רבי שלמה בן־חמו שנקבר במושב נהורה, ורבי ניסים עידאן שעצמותיו הועלו מתונים לנתיבות.

המקרה שזכה לתהודה הרבה ביותר בקבוצה זו כרך את רבי חיים פינטו מאשדוד, המשמש כרבה הראשי הספרדי של קרית מלאכי. רבי חיים הוא בנו של רבי משה שהוזכר לעיל, צדיק בן זמננו הקבור באשדוד, וצאצא של משפחה רמת יחס, שהתחרתה במרוקו במשפחת אביחצירא במספר הצדיקים שהוציאה מקרבה. במסע רצוף הרפתקאות הצליח רבי חיים להבריח ממרוקו את עצמותיהם של ארבעה מאבותיו הקדושים, ולהביאם לקבורה מחודשת בבית הקברות של קרית מלאכי. מעל לקבר בן ארבעת האגפים הוקם מבנה מהודר, המושך אליו לא מעט מבקרים. האתר החדש בקרית מלאכי, התורם לביזור קברי הקדושים בישראל ואולי מוסיף לכרסום במונופול של קרית בבא סאלי בנתיבות, מצביע על כך שהתחרות בין משפחות אביחצירא ופינטו על לבם ועל כיסם של המאמינים נמשכת גם בארץ. אגב, מקומות היישוב של שתי המשפחות במרוקו ובישראל משקפים המשכיות אקולוגית מעניינת. משפחת אביחצירא, שהשתייכה למגזר הוותיק של יהודי מרוקו, ה׳תושבים׳, התגוררה ברובה בפנים הארץ, בנאת המדבר של תפיללת שעל גבול הסהרה. משפחת פינטו, ששמה מסגיר את מוצאה הפורטוגלי, השתייכה ל׳מגורשים׳, קהילת הגולים מספרד ומפורטוגל, שהתגוררה במרוקו בערים השוכנות לחוף האוקיינוס שממנו באה, ובעיקר באסוירה (מוגדור) ואגדיר. בישראל בחר בבא סאלי, נציגה הבכיר של משפחת אביחצירא, להתגורר בנתיבות המדברית (אחרי ניסיונות קודמים להשתקע בירושלים ובאשקלון), ואילו אגפיה הישראליים של משפחת פינטו התמקמו באשדוד שעל חוף הים התיכון.

 

שושביני הקדושים-חולמים, מְרפאות וצדיקים בִסְפר העירוני בישראל-יורם בילו2005 – צדיקים מקומיים וצדיקים מהגרים: ׳הגיאוגרפיה הקדושה׳ של יוצאי מרוקו בישראל

עמוד58

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 228 מנויים נוספים
אוקטובר 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר