שירה-ופיוט-ביהדות-מרוקו-רבי-דוד-בוזגל


שירה ופיוט ביהדות מרוקו-רבי דוד בוזגלו- יוסף שטרית-שירי המלחמה- שִׂישׂוּ בְּנֵי מֵעַי

שירה ופיוט אצל יהודי מרוקו

ה-218-217

לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש העיר העתיקה כתב רד״ב את אחד משיריו הארוכים והעשירים ביותר מבחינת המבנים הפואטיים והלשוניים. בשיר הדו־לשוני מסוג המטרוז הפנימי ״ירושלים, אשרך ומה רמה קרנך // כי שם עליך חופף הוד יה מגנך׳ הוא מעלה בעיקר את תמונות בית המקדש, את העלייה לרגל ואת הקרבת הקרבנות עם תפילה שהעבודה תתחדש בקרוב בבית המקדש. בסוף הפיוט הוא מתנה את תלאות הגלות והשיבה לארץ המובטחת, ומסיים בתפילה לגאולה שלמה. השיר הורכב על סדרה מסודרת ורצופה מתוך אחד המודוסים של המוסיקה האנדלוסית־המרוקנית – ״אנציראף קודאם אצביהאן – ונכתב בשתי הלשונות ששימשו את המשורר, תוך יצירת מעין דו־שיח בסטרופות השונות בין החלקים העבריים לחלקים הערביים־היהודיים ותוך שכפול מסוים של התכנים בשתי הלשונות. בפיוט אחר לכבוד ירושלים – ״אורו, בת ציון, עיניך יום בו שמשך עלתה // וכשולי פארור נהפכו פני חובלינו׳ – המשורר נותן להתלהבותו ולצהלתו להתפרץ בשיר הלל והודיה על הבסת האויבים במלחמה ועל חזרת עיר הקודש לגדולתה, ונושא תפילה לשיקום מעמדה בעבודת האל.

רד״ב חיבר שישה־עשר פיוטים על מלחמת ששת הימים ותוצאותיה ועל תקופת ההמתנה והחרדה שקדמה לה. מפאת חשיבותם להכרת עולמו של המשורר והתהודה הרבה שהייתה לשיריו בקרב מכיריו וחסידיו נציג כאן את יתר השירים בקצרה:

ומביע את ביטחונו שתם סבלו של העם.

ה-״שישו בני מעי, יום חג לה׳, // יום זאבי יער נסו, ברחו מפני״ – המשורר מתאר את מנוסת המנוצחים מפני צה״ל, שהפסיק את המלחמה משום שהוא רודף שלום. הוא מקשר בין נס יציאת מצרים וקריעת ים סוף לבין הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים.

 

שישו בני מעי

שיר — על מפלת מצרים ביציאת מצרים ובמלחמות ישראל

לחן — רמל אלמאייא

נועם ומלים — רבי דוד בוזגלו

 

שִׂישׂוּ בְּנֵי מֵעַי שִׂישׂוּ, יוֹם חַג לַה',

יוֹם זְאֵבֵי יַעַר נָסוּ, בָּרְחוּ מִפָּנַי.

וּמְעוֹנוֹתֵיהֶם נָשַׁסוּ, שָׁם שַׂמְתִּי מִפְּנֵי.

עָזְבוּ אֶת חֵילָם, יְגִיעָם וַעֲמָלָם, וְכָל תְּבוּאַת יְבוּלָם,

שָׁכְנוּ מִדְבָּרוֹת, מִנְהָרוֹת יְעָרוֹת כִּדְבַר ה'

 

הודו לא׳ל חי מלככם, אחי ולאמי.

כי הוא ההולך לפניכם, מי זולתו מי.

נתן בקולו אוי לכם, אתם אוכלי עמי.

המה צאן ידי, זרע אברהם עבדי, בנים לישרון ידידי,

מקנה קניני, זה בני, אין שני. ייאמר ה׳

 

הֶאָח עֵינֵנוּ רָאֲתָה, מוֹשִׁעֵנוּ בִּקְרָב סִינַי,

יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה',

יוֹם בּוֹ תַּחַת צִלּוֹ חָנְתָה עֲדַת מְפַקְדַי וּקְצִינַי,

שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה'.

וּזְרוֹעַ צַהַ"ל נָחֲתָה, בְּמוֹ קֶשֶׁת עַל רֹאשׁ מוֹנַי,

רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה'

כָּל עֲצֵי אֹרֶן וּבְרוֹשִׁים

צַמַּרְתָּם אַרְצָה כָּפְפוּ

מִן־גֵּו יְגֹרָשׁוּ כִּמְיֹאָשִׁים, צִבְאֹתָם רֶגַע נִדְחֲפוּ

 

וּכְמֵימֵי נַחַל נִסְחֲפוּ.

אַךְ לְמַעַן עֲשׂוֹת שָׁלוֹם, יַעֲקֹב שָׁב לְהֵיכָלוֹ,

וְיִשְׂרָאֵל לְאָהֳלוֹ.

בִּפְקֻדַּת מֶלֶךְ צוּר עֵילוֹם, רֹאשׁ חֵיל צַהַ"ל נָתַן קוֹלוֹ

חִישׁ נֶאֱסַפְנוּ אֶל דִּגְלוֹ.

וְעַל חֵילוֹ צִוָּה לִבְלֹם, בַּל קְרוֹב עוֹד חוּץ לִגְבוּלוֹ

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ

וּבְחַבְלֵי הַשָּׁוְא נִמְשְׁכוּ

יְרִיבָיו רֹדְפֵי מִלְחָמוֹת

אִוֹי לָך אֶרֶץ כִּי בָּךְ מַלְכוּ, שׁוֹלְפֵי חֶרֶב חוֹגְרֵי חֵמוֹת אוֹהֲבֵי רֶצַח וּנְקָמוֹת

 

שירה ופיוט ביהדות מרוקו-רבי דוד בוזגלו- יוסף שטרית-שירי המלחמה- שִׂישׂוּ בְּנֵי מֵעַי

שירה ופיוט ביהדות מרוקו-רבי דוד בוזגלו- יוסף שטרית-שירי המלחמה- לא הכחות

שירה ופיוט אצל יהודי מרוקו

ו-286-285

4.3 שירי המלחמה

לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש העיר העתיקה כתב רד״ב את אחד משיריו הארוכים והעשירים ביותר מבחינת המבנים הפואטיים והלשוניים. בשיר הדו־לשוני מסוג המטרוז הפנימי ״ירושלים, אשרך ומה רמה קרנך // כי שם עליך חופף הוד יה מגנך׳ הוא מעלה בעיקר את תמונות בית המקדש, את העלייה לרגל ואת הקרבת הקרבנות עם תפילה שהעבודה תתחדש בקרוב בבית המקדש. בסוף הפיוט הוא מתנה את תלאות הגלות והשיבה לארץ המובטחת, ומסיים בתפילה לגאולה שלמה. השיר הורכב על סדרה מסודרת ורצופה מתוך אחד המודוסים של המוסיקה האנדלוסית־המרוקנית – ״אנציראף קודאם אצביהאן – ונכתב בשתי הלשונות ששימשו את המשורר, תוך יצירת מעין דו־שיח בסטרופות השונות בין החלקים העבריים לחלקים הערביים־היהודיים ותוך שכפול מסוים של התכנים בשתי הלשונות. בפיוט אחר לכבוד ירושלים – ״אורו, בת ציון, עיניך יום בו שמשך עלתה // וכשולי פארור נהפכו פני חובלינו׳ – המשורר נותן להתלהבותו ולצהלתו להתפרץ בשיר הלל והודיה על הבסת האויבים במלחמה ועל חזרת עיר הקודש לגדולתה, ונושא תפילה לשיקום מעמדה בעבודת האל.

רד״ב חיבר שישה־עשר פיוטים על מלחמת ששת הימים ותוצאותיה ועל תקופת ההמתנה והחרדה שקדמה לה. מפאת חשיבותם להכרת עולמו של המשורר והתהודה הרבה שהייתה לשיריו בקרב מכיריו וחסידיו נציג כאן את יתר השירים בקצרה:

ו-״לא הכוחות לא המוחות // קבעו תבוסת מצרים עד לבכיתה, // כי יד רמה נעלמה // הפכה בין רגע על פניה שליתה״ – שיר פולמוס ולעג לצבאות ערב ולמנהיגם נאצר על מזימותיהם המלחמתיות ועל תבוסתם הניצחת. בעיני

 

לא הכחות

שיר לרגל נצחון ישראל במלחמת ששת הימים

לחן — מוואל סאחלי

נועם ומילים — רבי דוד בוזגלו*

 

פִּזְמוֹן — לֹא הַכֹּחוֹת, לֹא הַמֹּחוֹת

קָבְעוּ תְּבוּסַת מִצְרַיִם עַד לִבְכִיָּתָה

כִּי יָד רָמָה נֶעֶלְמָה

הָפְכָה בִּין רֶגַע עַל פָּנֶיהָ שִׁלְיָתָהּ

 

מִי לֹא יָדַע מִי לֹא שָׁמַע, עַל דַּחְלִילִים לְבוּשֵׁי סוּת כַּאֲנָשִׁים

יוֹם נֶאֶסְפוּ, וַינוֹפְפוּ, חַרְבָּם סְבִיב לִמְדִינָתֵנוּ כִּנְחָשִׁים,

לָבְשׁוּ אֵימָה, חָגְרוּ חֵמָה, נִקְהֲלוּ עַל עַם הוּקַם עַל,

פִּי לִשְׁפֹּךְ דָּם כָּל מְאוֹדָם, וּכְנֶפֶשׁ תִּרְעַב לֶאֱכֹל אֶת בְּרִיָּתָהּ.

פִּזְמוֹן

 

שֵׁד מִשַּׁחַת אֲשֶׁר לֹא חַת, עָמַד הָרֹאשׁ לְשׁוּעָלִים הֵם אַלּוּפָיו,

זָר וּמֻזָּר חִישׁ יִתְאַזָּר, לְשַׁסּוֹת בָּנוּ אֶת כְּלָבָיו חֲנֵפָיו,

עוֹד מַחֲנוֹת מְשֻׁרְיָנוֹת, אֲסַפְסוּף רַב, מִבְּנֵי עֲרַב,

נֶאֶסְפוּ לוֹ, תַּחַת דִּגְלוֹ, וַתָּעַד הָגָר אֶת נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ.

פִּזְמוֹן

 

לוּלֵא הָמַם וְהֵחְרִימָם, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת בַּעַל הַבִּירָה.

כִּי מַלְאָכָיו, מְבֹרָכָיו, חֵיל צָהָ"ל הֶעֱלוּם עַל אֵשׁ  כַּחֲרָרָה

אִישׁ כִּי יִשְׁמַע, עֵינוֹ תִּדְמַע, שִׂיחַת כּוֹפְרִים, עָתָק דּוֹבְרִים

אֶל מוּל רַבּוֹ, יֶחֱרַד לִבּוֹ, וּפִתְאֹם יָכוֹף אֶל תּוֹךְ אָזְנוֹ אַלְיָתָהּ.

פִּזְמוֹן

תם

 

אם למסרת

* חובר על ידי אותו מחבר נ״ע עוד שיר באותו הלחן לכבוד חנוכה, ומרוב חביבותו בקרב חובבי השירה, ולחנו הקל והתוסס חוברו ע״י משוררים אחרים עוד שירים באותו הלחן, והרי הם פזורים בספרי זה כאשר עיני המעיין תחזינה.

 

סות

  1. לשון המקרא מעטה, כיסוי.

כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סותה [סוּתוֹ." (בראשית מט יא

" וטִפּוּס של תְּפִלָה, ואִמוּם של עושה סוּתוֹת, הרי אלו טהורים."  משנה כלים טז ז

 

  1. עברית חדשה קליפת העץ; הציפוי החיצוני העוטף את גזע העץ.

גיזרון[עריכה]

 1. קרוב אל מסווה, ואולי מן כסות בהשמטת הכ"ף (א' אבן שושן, המילון החדש, תשכ"ו.

 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הביולוגיה, תשס"ט (2009

 

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1418046

לא הכוחות, לא המוחות

על אחד משירי מלחמת ששת הימים של ר' דוד בוזגלו

13.06.2007 00:00 עודכן ב: 07.09.2011 14:01

אריאל הירשפלד

 

שירה ופיוט ביהדות מרוקו-רבי דוד בוזגלו- יוסף שטרית-שירי המלחמה- לא הכחות

שירה ופיוט ביהדות מרוקו-רבי דוד בוזגלו- יוסף שטרית-שירי המלחמה- דגולים משלו­

שירה ופיוט אצל יהודי מרוקו

ז-313

4.3 שירי המלחמה

לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש העיר העתיקה כתב רד״ב את אחד משיריו הארוכים והעשירים ביותר מבחינת המבנים הפואטיים והלשוניים. בשיר הדו־לשוני מסוג המטרוז הפנימי ״ירושלים, אשרך ומה רמה קרנך // כי שם עליך חופף הוד יה מגנך׳ הוא מעלה בעיקר את תמונות בית המקדש, את העלייה לרגל ואת הקרבת הקרבנות עם תפילה שהעבודה תתחדש בקרוב בבית המקדש. בסוף הפיוט הוא מתנה את תלאות הגלות והשיבה לארץ המובטחת, ומסיים בתפילה לגאולה שלמה. השיר הורכב על סדרה מסודרת ורצופה מתוך אחד המודוסים של המוסיקה האנדלוסית־המרוקנית – ״אנציראף קודאם אצביהאן – ונכתב בשתי הלשונות ששימשו את המשורר, תוך יצירת מעין דו־שיח בסטרופות השונות בין החלקים העבריים לחלקים הערביים־היהודיים ותוך שכפול מסוים של התכנים בשתי הלשונות. בפיוט אחר לכבוד ירושלים – ״אורו, בת ציון, עיניך יום בו שמשך עלתה // וכשולי פארור נהפכו פני חובלינו׳ – המשורר נותן להתלהבותו ולצהלתו להתפרץ בשיר הלל והודיה על הבסת האויבים במלחמה ועל חזרת עיר הקודש לגדולתה, ונושא תפילה לשיקום מעמדה בעבודת האל.

רד״ב חיבר שישה־עשר פיוטים על מלחמת ששת הימים ותוצאותיה ועל תקופת ההמתנה והחרדה שקדמה לה. מפאת חשיבותם להכרת עולמו של המשורר והתהודה הרבה שהייתה לשיריו בקרב מכיריו וחסידיו נציג כאן את יתר השירים בקצרה:

ז-״דגולים משלו, הוללים חדלו, // וגבולותינו שוב היום נגאלו״ – שיר קצר המעלה את מנוסת המנוצחים במדבר.

 

שירי דודים השלם

דגולים משלו­

 שיר — לכבוד נצחון ישראל

לחן — גוּלוּלִי מָאלוֹ

מילים — ר׳ דוד בוזגלו

פתיחה — מוואל סיכּא

 

פִּזְמוֹן — דְּגוּלִים מָשְׁלוּ, הוֹלְלִים חָדְלוּ,

וּגְבוּלוֹתֵינוּ שׁוּב, הַיּוֹם נִגְאֲלוּ…

עַם רִיב וּמְדָנִים, לָעַד חֻסָּלוּ…

דִּיר סֻגָּר, אֶל מוּל גְּדִיָּה, כִּי בֵּין קֵדָר, שָׁם נַפְשׁוֹ חִיָּה

הַיּוֹם בּוֹ דָּר דָּר עֲלִיָּה וְשָׁם יִרְבָּץ כִּכְפִיר וּלְבִיָה

פִּזְמוֹן

 

נִרְעָשִׁים, בָּרְחוּ לַמִּדְבָּר עִם נְחָשִׁים וְעִם חַיְתוֹ בָּר

מִתְיָאֲשִׁים, בְּלֵב נִשְׁבָּר וּכְנִדָּחִים הָעוֹרְקִים צִיָּה

פִּזְמוֹן

 

קָהָל רַב, פָּשְׁטוּ אֶת מַדָּם, וּבְתוֹךְ קְרָב, הֵרִימוּ יָדָם

אִישׁ לֹא קָרַב, לְהַחֲרִידָם כִּי עֵין צַהַ"ל עָלָיו, צוֹפִיָּה

שירה ופיוט ביהדות מרוקו-רבי דוד בוזגלו- יוסף שטרית-שירי המלחמה- דגולים משלו­

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 177 מנויים נוספים

ספטמבר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

רשימת הנושאים באתר