״אור זרוע לצדיק״ למקובל האלוקי רבי חיים ויטאל.


״אור זרוע לצדיק״ למקובל האלוקי רבי חיים ויטאל.

אור-החיים-הקדוש

״אור זרוע לצדיק״

למקובל האלוקי רבי חיים ויטאל.

תלמידו המובהק ומעביר תורתו של רבנו האריז״ל. יום ההילולא שלו – ל׳ ניסן ־ ר״ח אייר ה׳ש״ף(1620).

רבנו חיים ויטאל כותב בנושא הסיבות המביאות את הגוי להתגייר: ״כמתגייר, נכנס בתוכו נפש הגר, הנוצרת מקליפת נוגה הכלולה מטוב ורע ונעשים מזיווגן של צדיקים בגן עדן בארך(שער הגלגולים פ״ט עמ׳ יט).

כפי שהוסבר במאמר, כמו מביאת אברהם ושרה שהייתה עקרה..

רבי חיים ויטאל החל ללמוד את תורת הנגלה בבית מדרשו של המקובל הרב משה אלשיך בגיל 14, שגם הסמיך אותו לרב. בהמשך, הוא למד בבית מדרשו של המקובל הרב משה קורדברו שם רכש את תורת הקבלה. כאשר מרן רבי יוסף קארו פגש לראשונה את רבי חיים ויטאל בהיותו בגיל 14, הכיר ביכולותיו הרוחניות, וביקש מהרב אלשיך לשים עליו את עינו, היות ונועד לגדולות.

המפנה בחייו, חל עם עלייתו של האר״י הק׳ ממצרים לצפת בשנת 1570, כאשר הרב ויטאל היה בן 27. בתחילת דרכו בצפת, האר״י הצטרף לבית מדרשו של הרמ״ק, אבל תוך מספר חודשים הרמ״ק נפטר, ושישה חודשם אח״כ, הרב ויטאל הפך להיות תלמיד המובהק של האר״י הק׳, אבל רק לתקופה קצרה, היות והאריז״ל נפטר בגיל צעיר מאוד, בהיותו בן 38 בלבד, ביום ה' אב של״ב(1572).

רבנו האריז״ל ציוה שרק תלמידו המובהק רבנו חיים ויטאל, יעסוק ויערוך את תורתו הוא גם טען שכל מטרת בואו לצפת הייתה­­ להעביר את תורתו לתלמידו רבי חיים ויטאל. במשך 28 שנים, עמל הרב ויטאל על ספר ״עץ חיים״ הכולל שמונה שערים מתורת רבו: הקדמות, שער הכוונות, שער המצוות, שער הייחודים, שער הגלגולים שער רוח הקודש, שער מאמרי רשב״י וכד. הוא פרסם עוד ספרים כמו ״שערי קדושה״, ״ספר החזיונות״ המשמש ספר אוטוביוגרפי בו הוא כותב על התגלויותיו, כח נשמתו, חזיונות להם זכה בחלום וכו'. ספריו האחרים: ספר התכונה, דרך חיים, ספר הגורלות, עץ הדעת טוב.

חרב חיים ויטאל גנז את כתביו, היות וחשש שמא לא הבין נכון את תורת רבו.

אחרי מותו, תלמידיו: בנו רבי שמואל ויטאל, הרב חיים הכהן מארם צובא מחבר "מקור חיים״ על שו״ע אורח חיים״ בדרך הפרד״ס, רבי ישראל סרוק, הרב יוסף צמח, והרב אברהם אזולאי בעל ה״חסד לאברהם״ וכו' שעלה מפס שבמרוקו, עשו שאלת חלום, האם יכולים לפרסם את כתביו. לאחר שנענו בחיוב, הרב אברהם אזולאי אסף את כתביו מהגניזה, והוחל בעריכתם. הרב שמואל ויטאל, בנו של רבי חיים ויטאל היה מגדולי תלמידי אביו, ושימש כמעתיק ומסדר את כתביו וכתבי האר״י, כפי שמעיד החיד״א בספרו ״שם הגדולים״.

בשער הגלגולים הוא מספר שרבו האריז״ל ביקש ממנו לעבור לגור בירושלים, שם תיקונו. וכך הוא כותב: ״אמר לי מורי ז״ל שאלך לדור בעיר הקודש תובב״א ירושלים – כי שם מקום דירתי האמתית, ושם עיקר השגתי וטובתי״.

אכן, הוא התקבל יפה בירושלים, ויש האומרים שאף הוכתר כרב המקום. לאחר מס׳ שנים בירושלים, הוא נאלץ לברוח לדמשק, היות והמושל הטורקי עבר יום אחד מעל נקבת השילוח ושמע פכפוכי מים. כאשר שאל את עוזריו לפשר הדבר, הם סיפרו לו שהמקום חתום וסתום עוד מימי חזקיהו מלך יהודה שחסם את המקום, כאשר הגיע סנחריב מלך אשור כדי לכבוש את ירושלים.

השליט ששמע על גדולת רבי חיים ויטאל, דרש ממנו לפתוח את המקום ע״פ שמות הקודש. הרב ויטאל חשב שבמקרה דנן, אין להשתמש בנסים, וברח לדמשק שם שימש כרבם של היהודים האיטלקים, היות ואביו הרב יוסף ע״ה שהיה מקובל עצום, עלה לצפת מאיטליה.

האריז״ל נגלה אליו בחלום ואמר לו, שהוא גלגולו של חזקיה, והשליט של סנחריב, ואם היה פותח את נקבת השילוח, היה מביא את הגאולה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 170 מנויים נוספים

מאי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר