מורשת יהדות מרוקו

قالوا للبسه وسحها ينفع، بدت توسح وتدفنه

קאלו ללבסה וסח'הא בינפע, בדת תוסח' ותדפנה

אמרו לחתולה כי יש תועלת בצואתה, החלה להטיל צואתה ולטמנה בחול

נאמר על אדם רע, שאינו מסוגל ואינו מעונין לעשות טובה לזולתו

אינו אוכל אותוואינו נותן אותו עד שירקב ויזרק – חנניה דהאן, אוצר הפתגמים .

המלא החזיר כרסו, יהפוך אבוסו.

العنب ـ إن صح فسد ، وإن فسد ـ صح

אלעינב – אין צח פאסד, ואין פסד צח

הענבים כאשר ייטבו יסבו קלקול, וכאשר יתקלקלו יביאו טוב.

מענבים טובים אפרש לייצר יין, האסור בשתייה, למוסלמים, ולכן הם גורמים לקלקול המידות, אך כשהם נרקבים מפיקים מהם חומץ.

אפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירים לו את רשעו – קידושין מ'

אם היה בעל תשובה, לא יאמר לו : זכור מעשיך הראשונים – בבא מציעא נ"ח

جبناه تايكحلها ـ طلع ـ لها عينها

ג'בנאה תא-יכחלהא, טלעי ליהא עינהא

הוזמן למשוך בפוך את עיניה, אך ( תחת זאת ) גרם לעוורונה

בא לתקן נמצא מקלקל.

תחת מרפא – מדווה, ותחת תקנה – תקלה – יהודה בורלא