קו לקו. אסופת מאמרים

עמוד 1 מתוך 512345

קו לקו. אסופת מאמרים

אסופת המאמרים המופיעה בקובץ זה מוקדשת לזכרו של חברנו רבי שאול אג'ייאני – זיו – ז"ל. המאמרים דנים בנושאים שהיו קרובים ללבו. ארץ ישראל ומורשת יהדות המגרב. כל מי שהתקרב לד' אמותיו הרגיש באהבתו והתלהבותו לנושאים האלה.

התלהבות שהייתה מפיחה בו רוח חיים. גם בימיו האחרונים בשוכבו על ערש דווי, לא חדל מלהתעניין ולטפל בנושאים אלה. מסיבה זו גרמו לו ביקורי עמיתיו בבית החולים קורת רוח, עידוד וחיזוק רב, ביודעו שאנשי בשורה הם לו. הדבר בלט לעיני בני ביתו שהיו ליד מיטתו, אשר ביקשו להרבות בביקורים אלו.  

הוא יה בין המעוררים והתובעים להקמת מכון שיעסוק במורשת יהדות מרוקו, תולדותיה ויצירת חכמיה. כל מוסד שהיה קיים או קם ואמור לטפל בנושאים אלה, היה מעורר בלבו של שאול תקוות וציפיות גדולות.

בין הראשונים היה להציע את עזרתו ותרומתו, מידיעותיו הרבות בתחום זה, היה ניגש עם תוכניות רבות באמתחתו, אך תמיד היה חסר " השולחני לפורטם ", היודע להכיר ולהוקיר יהודי הנהנה מיגיע כפיו ועם זה מקדיש הרבה מזמנו וממרצו לעיון ולמחקר בעידוד, ידריך ויכוון.

הוא עצמו שקוד היה על לימודו, ובכל עתות הפנאי המשיך לעסוק בביתו בתחום זה, תוך אמונה שיבוא יום ויוגשמו חלומותיו. ואכן, יגעת ומצאת האמן – זכה להוסיף נדבך נוסף בחקר יהדות מרוקו ומורשתה.

קו לקו. אסופת מאמרים

שאול נחון ב " עין טובה ", ותמיד היה מוכן לקבל בביתו בשמחה, כל מי שעוסק באותם הנושאים אשר אהב. וברוחב לב הראה מכל אשר חנן אותו ה' בידע, תעודות ורעיונות, בלי שאף נתבקש לכך. על כך יעידו רוב החוקרים הנמצאים בארץ, העוסקים בחקר יהדות צפון אפריקה, אשר זכו למידע ולעידוד רוחני ממנו, במיוחד בתחילת דרכם.

את שאול הכרתי לראשונה בשנת תשל"ד – לאחר שההדרתי ספר " ראש משביר " לרבי משה בירדוגו זצ"ל. מפגישתי הראשונה, הוקסמתי מהתלהבותו ומנכונותו הרבה, לעזור לאחרים ולהכניס לטרקלין המחקר של מחקר יהדות מרוקו.

הוא היה המקשר ביני לבין ידידו פרופסור חיים זאב הירשברג ז"ל, וכן הכיר לי לראשונה הרבה מעמיתי העוסקים בחקר יהדות צפון אפריקה.

שאול הוא נצר למשפחת חכמים אשר חונך על ערכי התורה והמצוות. להט אהבת הארת הביאוהו למחנה החלוצי ציוני. לאחר תקופה של חיפוש דרך ותהייה, החל לערוג למורשת אבותיו ולחדש ימי עלומיו, בהידור בשמירת מצוות ובקביעת עתים לתורה. לא פעם כשביקרתי בביתו לקחני אתו לשיעור לתלמוד ולפילה בציבור. מעשה אבות סימן לבנים, שבו בנים לגבולם ולמורשת אבותם.

כהוקרה לפועלו ראיתי חובה לעצמי ליזום הנצחת זכרו בצורה שתהיה נאה לו ונאה לנושאים שאותם אהב. גם אם לא בעל מלאכה אחת אני, וזמני אינו בידי. לשם כך העמסתי על עצמי את כל העול בנושא : פניה לחבריו של המנוח לתרום מפרי רוחם, ליקוט המאמרים ומיונם, עריכתם, הבאתם לדפוס והגהתם להוצאתו של הקובץ לאור. וכן עסקתי בחיפוש מקורות להקלת העול הכספי הכבד המשפחה.

יבואו על הברכה כל אלה אשר עזרו ועודדו מפעל זה בגופם, בממונם ובפרי רוחם. בראש וראשונה רעייתו שתבדל לחיים טובים מרת חיה מב"ת והבנים עמירם, יואל ואורן שיחיו, אשר בשמחה נשאו מרבית העול הכספי על ההוצאה וכן עקבו מקרוב בהתעניינו מרובה אחרי כל שלבי ההוצאה.

גיסו וחברו מר עמרם מור יוסף נ"י סגן יו"ר המועצה הדתית בירושלים ומר משה גבאי נ"י אשר היו בין הוגי הרעיון של הוצאת הקובץ, תמכו ועודדו הוצאתו לפועל ' רבי ישראל מימראן נ"י, אשר עמד לימיני בכל המלאכה הזאת ' ד"ר אליעזר בשן אשר הנחני בעצה טובה ויצחק אברהמי אשר תרגם המבואות והתקצירים

ע"ה משה עמאר – העורך.

קו לקו. אסופת מאמרים

עם הספר – משה עמאר

הקובץ מחולק לשנים, חלקו הראשון מוקדש למאמרי הוקרה והערכה על שאול ז"ל שנכתבו על ידי בני משפחה וחברים. מתוכם יש לציין שניים בגודלם ובהיקפם. מר שיראל מימראן, מצייר ברגש את דמותו של שאול ועדינות נפשו, בכל הקשור למורשת יהדות מרוקו ותרומתו לנושא.

תחום אחר מתואר על ידי מר חיים גלעדי, והוא שאול כמתכנן גנים בעבודתו היום יומית, כמי שדאג לחבריו למקצוע ותרומתו לפריחתה ויופייה של עיר הקודש ירושלים.

חלקו השני של הקובץ מוקדש למחקרים על יהדות צפון אפריקה : בתחומי ההלכה, ההיסטוריה, השירה והספרות העממית, המאמרים מערכו באופן כללי לפי סדר כרונולוגי.

בתחומי ההלכה : מר חיים בנטוב, במאמרו " קווים לפסיקתם של חכמי ספרד " מוצא קווים משותפים בהתפתחות ספרות ההלכה בארצות המגרב והמזרח כאחד, רואה בזה המשך לשיטתם ולנטייתם של חכמי ספרד הראשונים, להעדיף את פסיקת ההלכה מתוך דברי החכמים שקדמו להם, על פי פסיקתה מתוך התעמקות יתירה בסוגיה התלמודית ובפלפוליה. מאמר זה מציג נושא דגול וחשוב והדרוש עדיין עיון ומחקר מקיף, ומצפה לגואל בעבודת צוות.

החתום מטה, מביא מכתב יד אחת מתשובות רבי אהרן אבן חיים מחכמי מרוקו במחצית הראשונה של המאה הי"ז, בעניין מנהגם של יהודי ירושלים להתפרנס מהלוואות בריבית לנוצרים ולכומרים, ודחה דברי המערערים אשר אסרו מנהג זה ודרשו לבטלו.

קו לקו. אסופת מאמרים

התשובה כשלעצה פותחת לפנינו צוהר קטן מעולמם הרוחני של חכמי מרוקו בתקופה זו, מדרכי לימודם ושיטתם ההלכתית, אשר רק תשובות בודדות מהם הגיעו לידינו. ותשובה זו יוצאת דופן מהן בצורת כתיבתה, היא כתובה באריכות מופלגת ובפלפול בסוגיות הש"ס.

בתחום ההיסטוריה : שומעם של חכמי אלג'יר במאה הט"ו, כמו : הריב"ש, התשב"ץ והרשב"ש הגיע למרחקים, ויצירתם הרוחנית הגדולה ידועה לכל בר בירב. יצירה זו שימשה גם בתור מקור היסטורי לתולדות היהודים באלג'יריה בתקופה זו.

יצחק בן ר' ששת ברפת (13261408) – הריב"ש, מן הראשונים. מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, תלמידם של הר"ן, רבי חסדאי קרשקש (הראשון) ורבי פרץ הכהן.

הריב"ש נודע בזכות תשובותיו ההלכתיות, שמהן נפסקו הלכות רבות בשולחן ערוך. הריב"ש הביע התנגדות לעיסוק בחכמת הנסתר.

שמעון בן צמח דוראן (הרשב"ץ; 13611444), היה מגדולי רבני אלג'יריה. מחבר שו"ת התשב"ץ וספרים נוספים.

שלמה בן שמעון דוראן (הרשב"ש; 1400 בערך – 1467), היה בנו של רשב"ץ, רב ופוסק באלג'יר.

נולד באלג'יר, למד כנראה מפי אביו, רבי שמעון בן צמח דוראן. מלבד השכלתו התורנית היה בקיא במדעי הטבע, ברפואה ובפילוסופיה. לאחר פטירת אביו (1444) נתמנה לרבה של אלג'יר.

על פי תאריכי תשובותיו נראה שהצטרף לבית דינו של אביו בצעירותו, עוד בחייו של אביו. גם את חיבורו "מלחמת מצוה" כתב על פי ציוויו של אביו (1438). בחיבור זה הוא משיב להתקפותיו של המומר יהושע הלורקי על התלמוד. תשובותיו עוסקות לא רק בענייני הלכה, אלא אף בענייני אגדה שונים. ספר השו"ת שלו נדפס בליוורנו בשנת תק"ב בשם שו"ת הרשב"ש.

קו לקו. אסופת מאמרים

לעומת זאת, הידיעות על החכמים שחיו במאות הט"ז והי"ז ועל יצירותיהם ידועות פחות.חסרון זה בא למלא מאמרו של מנחם ויינשטיין " חכמי קהילת אלג'יר ", בו מתוארים דמויותיהם ופועליהם של החכמים שחיו בתקופה זו, תוך ליקוט המידע מהספרות הרבנית בדפוס ובכתובים וממקורות נוספים.

אליעזר בשן, כותב על דבקותם של יהודי המגרב בשמירת השבת ועל ההווי המיוחד שבו, כפי שמשתקף ממכתביהם של נוסעים נוצריים במאות הי"ח והי"ט. הוא עומד במיוחד על השלכות הכלכליות, שנבעו כתוצאה מהשבתת מסחר ומלאכה בשבתות ובמועדים, על רק מקומם החשוב של היהודים בכלכלה. נוצלה עובדה זו, לחדירת סוחרים ואומנים לשווקים, ביודעם שבשבת נפקד מקומם של היהודים.

במאה הי"ט החלה ניכרת התמודדותם של ארצות אירופה, לחדירה לארצות צפון אפריקה. חדירה שהביאה בעקבותיה הענקת שוויון זכויות ליהודים להלכה, אם כי לא תמיד למעשה. וכן חדירת תרבות  מערבית והשכלה כללית לצעירים היהודים, בזה חברת " כל ישראל חברים , מלאה תפקיד חשוב.

יצחק אברהמי במאמרו, " מאבקים ומגמות בציבור היהודי בתוניס תחת שלטון צרפת ", מתאר מעורבותם ותרומתם של יהודי תוניס, צפיותיהם ואכזבותיהם. ציפיות שהביאו למחלוקות ופילוגים בקהילה היהודית, גם סביב המורשת היהודית, תוך העלאת דרישות קיצוניות משתי הקצוות. המאמר מבוסס על חומר מתוך ארכיון כל ישראל חברים ומקורות נוספים.

חלק נכבד מהמאמרים מוקדש לארץ ישראל, מאמריו של שאול – אשר פורסמו בבמות אחרות – המבוססים על תעודות מהכתובים : " תעודות חדשות לתולדות קהילת המערבים בירושלים ", המפיצות אור על ראשית התארגנותה של קהילה זו במאה הי"ט, ועל מאבקיה להכרה בעצמאותה

 

קו לקו. אסופת מאמרים

למדים אנו גם על פעילותם במסורה של בנע העדה המערבית, להקלת מצוקתם של העניים והנצרכים, ועל הקמתה של חברת " חסד-אמת " למטרה זו. וכן מאמרו : " שלוחי דרבנן מ ארבע ארצות " למגרב, בו פרסם תעודות המבהירות את דרכי פעילותם של השד"רים להצלחת שליחותם.

בדומה לזה מאמרו של מר בקשיים מרובים : סכנות דרכים, תעמולה ה " אליאנס " נגד העברת כספים לירושלים באאברהם חיים, " שליחותו של הרב יקותיאל בן שמעון למרוקו בשנת התרע"ד – 1914, שליחות שנתקלה מצעות השליחים המסורתיים, פרוץ מלחמת העולם הראשונה והפסקת השליחות עקב פטירתו של השד"ר בעיר מקנאס – וכן מאמרו של החתום מטה דן בענייני ארץ ישראל.

בתחומי השירה והספרות העממית, מתפרסם מאמרו של שאול " מחרוזת פתיחות ל " ברוך שאמר " לימים נוראים כמנהג המערבים, בו מתאר ומנציח בכתובים מנהגם של בני המערב, שנהגו בימים נוראים לפני " ברוך שאמר ", לומר מספר פזמונים שהתחברו על ידי רבי יצחק אבן גיאת.

מנהג ותיקין שהולך ונעלם מבינינו בעקבות חיסול הגולה היהודית במרוקו, וכתוצאה מהשפעת הקבלה של מחזורי התפילה במאה האחרונה, שאינה תומכת בהוספת פיוטים בתפילה.

חוקרים שונים דנו בדמותו ההיסטורית של רבי חיים בן עטר – מחכמי מרוקו במאה הי"ח – ובשיטתו הפרשנית. אך לא תהו על קנקן דמותו האגדית, כפי שהיא משתקפת מן הסיפורים הרבים אודותיו. ספרות השבחים אודותיו, לוקטה ונותחה על ידי גדליה נגאל במאמרו " שבחי רבי חיים בן עטר ".

ידועה הוקרתם והערכתם של יהודי צפון אפריקה, לחכמים ולצדיקים והכבוד שרוחשים להם בחייהם. במותם, שימש מקום קבורתם כמקום תפילה, לכל קשיי יום ומר נפש, ולעריכת ההילולות ביום פטירתם. הפיוט והשירה היוו להם כאחד האמצעים לביטוי יחסם והערצתם לצדיקים.

קו לקו. אסופת מאמרים

רוב הפיוטים שהתחברו לאירועים אלו עדיין בכתובים או נדפסו על עלים בודדים, או נשארו כמסורת שבעל פה. במאמרו של יששכר בן עמי " שירי ההילולה והזייארה ", ליקט משירים אלו בעברית ובערבית, תרגמם וביארם והקדים להם מבואות. זה קצת מנושא רחב יותר שהוא מטפל בו, מנציחו מעולם הנשייה.

התעניינות ביהדות צפון אפריקה ובעברה בעיצומה והמחקר עדיין בראשיתו. גם בקווים כלליים הסתום מרובה על המפורש, לעומת גלויות אחרות. ראויה יהדות זו לבמה מדעית משלה, שתהווה מקור להפצת מידע, לעידוד תלמידי חכמים וחוקרים לעסוק בנושא מהיבטיו השונים ולפרסום מפרי רוחם.

אני תקווה שקובץ זה יהווה פתיחה לקובצים נוספים אשר יבואו בהמשך בע"ה.

ע"ה משה עמאר.

עלייה מתוך הכרה – מרדכי מוריוסף – לזכר חברי וגיסי רבי שאול זיו – אזייאני – זצ"ל.

 

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה נכחדו לדאבוננו רבות מהקהילות היהודים באירופה. קהילות אחרות שם ובחלקי תבל האחרים סבלו רדיפות קשות והתנכלויות מידי הנאצים יימח שמם ומידי עושי דברם בארצות הכיבוש ובמדינות החסות בצפון אפריקה.

קהילת יהודי מרוקו הייתה אולי היחידה שלא סבלה מהתנכלות הנאצים ושליחיהם בזכות מדיניות נבונה ואוהדת שנוהלה על ידי בית המלוכה המרוקאני בראשות הסולטאן מוחמד החמישי ייזכר לטוב, אבי המלך הנוכחי חסן השני יר"ה.

שנת 1942 הייתה, אפוא, שנת מפנה בחיי יהדות מרוקו – חודש נובמבר של אותה שנה נחשב לחודש הגאולה והישועה לקהילה זו.

קו לקו. אסופת מאמרים

רוב יהודי מרוקו נחשבו לבני חסות של בית המלוכה. מעטים הצליחו לרכוש לעצמם נתינות או אף אזרחות של מעצמה זרה מאלו שהיו בקשרי ידידות עם מרוקו – כגון : צרפת, ספרד, פורטוגל ואנגליה.

 

מצב דומה שרר בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני – 1915 – 1917. בשלהי תקופת שלטון זו זכו יהודי ארץ ישראל להכרה המעט דתית לפי חוק הקפיטולציות לפיו מיעוטים שונים זכו להכרה כמיעוטים דתיים. הכרה זו באה לידי ביטוי בהענקת אוטונומיה בענייני דת, אישות וקבורה.

קפיטולציות (מלטינית: Capitula – כניעה תחת תנאים מסוימים) הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של מדינות אחרות באסיה ואפריקהסין נהנתה גם יפן, כמו מדינות אירופה וארצות הברית, מזכויות הדומות לקפיטולציות).

בתולדות המזרח התיכון משמש המונח קפיטולציות כשם לזכויות שהשיגו מדינות אירופה וארצות הברית לאזרחיהן שהיו בתחומי האימפריה העות'מאנית. הקפיטולציות כללו, בין היתר, פטור ממסים מסוימים, והחרגה של האזרח האירופי מסמכות השיפוט של בית המשפט העות'מאני.

אזרח של מדינה אירופית, שהיה לה הסכם מעין זה עם האימפריה העות'מאנית, היה נשפט בדרך כלל אצל הקונסול של מדינתו בתחום מגוריו. יתר על כן, סכסוך משפטי בין אזרח אירופי לבין אזרח עות'מאני היה מתברר בפני פורום מעורב, שכלל את הקונסול של מדינת האם של האזרח ושופט מטעם השלטון עות'מאני.

חסותו של בית המלוכה המרוקאני הייתה כפי שיראה להלן יתרון ליהודי מרוקו. כבני חסותו של הסולטאן מוחמד החמישי, נהנו היהודים מהגנת בית המלוכה, דבר שמנע ממשלת וישי גרורת גרמניה והמשטר הנאצי בגרמניה לפגוע ביהודים.

קו לקו. אסופת מאמרים

 

הגרמנים שלא יכלול להקים במרוקו מחנות כפייה והגליה כפי שעשו באלג'יר ובתוניס, לחצו על ממשלת ויש לקבוע אץ יום 17.11.1942 ליום פרעות ביהודי מרקו וממשלת וישי אכן נכנעה ללחץ זה.

יהודי מרוקו, מודעים למר גורלם, המתינו בדריכות ובחרדה לגזירות שנועדו ליום זה, ואולם בחסדי השם יתברך באו רווח והצלה ליהודים עם פלישת הצבא האמריקאי בפיקודו של הגנרל קלארק שנתבצעה שבעה ימים לפני כן, דהיינו ב – 10.11.1942.

הלישה האמריקאית וניצחונם המהיר בצפון אפריקה ממרוקו ועד מצרים שינו את פני המלחמה וסייעו להצלת יהודי צפון אפריקה – כמו גם להקלת המתח ביישוב היהודי בארץ ישראל. שחרור צפון אפריקה ומרוקו מאימת המגף הנאצי בא בעת ובעונה אחת עם החלפת השלטון בצרפת.

התרחקות המלחמה מחופי צפון אפריקה והשקט היחסי /שבעקבותיה הפך את צפון אפריקה לאזור מקלט לפליטים היהודים ולחלק משרידי השואה.

לצערי לא זכינו לראות בכתובים תיעוד על תפקידה של קהילת יהודי מרוקו בעזרה לקליטת נידחי ישראל ופליטי שואת אירופה אשר הגיעו אליה. על פי השמועה חלק ניכר מפליטי השואה חששו מטי\לטול לצפון אפריקה ולכן סירבו להישלח לשם אולם אלה שהעזו גילו להפתעתם את יהדות מרוקו בעוזה ובהדרה.

קו לקו. אסופת מאמרים

יהודי מרוקו קיבלו את פליטי השואה כאחים וקלטו אותם מיד בקהילה ובחייה התוססים בכל התחומים, ואף סייעו להם בפרנסה ובכלכלה והיו אף פליטים שהתחתנו עם משפחות יהודיות מקומיות.

מעניים לציין שבאותה עת לא עלתה על דל שפתיו של איש מיהודי מרוקו ומיהודי אירופה שהתערבו בחיי הקהילה המרוקאנית, שאלת ההפרדה בין ספרדים לאשכנזים, אלא מיד הוסרו המחיצות, הגולה והפזורה ולבבות היהודים נפגשו באחווה ורעות, כפי המסורת היהודית ומידת הכנסת האורחים הטבועה בקרב בני קהילה ברוכה זו.

במאי 1945 עם סיום מלחמת העולם השנייה מנה היישוב בארץ ישראל כשש מאות אלף נפש לעומת  מיליון וחצי ערבים. ממשלת מנדט הבריטי את עליית היהודים לפי " סרטיפיקאטים " וכך לראשונה הועברו כשישים סרטיפיקאטים עבור שלוש קהילות היהודים הגדולות שבצפון אפריקה – מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה .

לאחר מיון שכלל בדיקה רפואית ומבחנים מקצועיים חתמו היהודים שזכו לסרטיפיקאטים אלה על התחייבות לחיות בארץ, בהתיישבות חקלאית ובעיקר בקיבוצים. יצוין כי בין המאושרים שזכו בסרטיפיקאטים היו חניכי תנועות ציוניות.

למרות המספר המזערי של העולים בזכות הסרטיפיקאטים, העלתה אותם הסוכנות בקבוצות קטנות. כך נקלט הגל הראשון בקיבוץ בית אורן על הר הכרמל, שהיה אז קיבוץ צעיר בעל יכולת קליטה מוגבלת לקבוצה זו.

הקבוצה השנייה נקלטה אפוא בקיבוץ בית השיטה שבעמק יזרעאל. שניים מבעלי הזכות הגדולה להתנחל בארץ אבות הינו חרבי וגיסי רבי שאול בן הרב עמרם אזייאני זצ"ל ויבל"א כותב הטורים.

קו לקו. אסופת מאמרים

כבן שלושים היה שאול, בעלותו ארצה נצר למשפחה ענפה ומכובדת, משפחת רבנים וגדולים בתורה, ומשלח ידו היווה עבורו מקור גאווה שכן היה זה אז כהיום משלוח יד נדרש לארץ צעירה ולמדינה בהתהוותה. שאול היה חקלאי ובוטנאי מלומד.

עיסוקו בשטח זה גרם לו ולחבריו הנאה וסיפון הן בבחינת " יגיע כפיך כי תאכל…." והן מעצם התרומה שבהעשרת נופה הצמחי של ארצנו הנבנית. ואולם בכך לא הסתפק ומכוח גירסא דינקותא, התמיד וחקר ותרם רבות לחקר המורשת התרבותית של יהדות מרוקו.

אחרי פרק זמן קצר שבו עבד בקיבוץ בית השיטה עבר שאול תקופה של כשנה לכפר סבא ומשם עלה לירושלים שלשיחרורה לחם במגרת חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות, ובה גם זכה להגשים את חלומו – להוסיף לה מיופי הפרחים ולהעשיר את צמחייתה.

בעיצומה של עבודת מחקר ענפה על מורשת יהדות המגרב ויהדות מרוקו בפרט נלקח שאול מאתנו בטרם עת.

בשמי ובשם משפחתי אנו מודים ומברכים את אלה שסייעו להקים לו " יד " בקובץ זה, כל אחד לפי כבודו ומעלתו.

יחידים ומיוחדים ה"ה משה גבאי, חברו לעלייה ולקיבוץ, יו"ר המועצה הדתית בבאר שבע ויועץ שר הדתות עד שנת 1981, וכן הרב משה עמאר שליט"א, ידידו החוקר והמלומד.

יבואו כולם על הברכה.

סוף הפרק – עלייה מתוך הכרה – מרדכי מוריוסף – לזכר חברי וגיסי רבי שאול זיו – אזייאני – זצ"ל.

קו לקו. אסופת מאמרים

אבא קוים לדמותו – עמירם זיו

עבורי היה אבי אדם יקר  ודמות ליקוי ולהערכה בהיות ילד, ולאחר מכן כמבוגר.

אדם רב גוונים היה, בעל אישיות עשירה ופתוחה להתבוננויות חדשות. למד חקלאות בחברה שהייתה מנותקת מהאדמה ובמשפחה שהייתה משפחת רבנים ולומדי תורה. למד תורה ולימודי קודש והיה בקי בהם. העריך אמנות ויופי ברגישות עמוקה, אהב שירי פולקלור מרוקאים ומוזיקה קלאסית כאחד, היה בעל ידע מעמיק בהכרת הצמחייה של ארץ ישראל, מצחי בר והנוי. אהב את המצחים ואתם את ארץ שיראל וירושלים בפרט, כאדמה, הרים ועמקים וכערך לאומי ורעיוני.

את הארץ הכיר ברגליו לאורכה ולרוחבה. ביחד עם אהבת הצמחייה והכרתה שולבו סיפורי התנ"ך, האגדות וסיפורי העם אודות הצמחים. לקבל מאבא הסבר על צמח כלל קבלת הסבר בוטני עם השמות בלטינית בעברית ובערבית, ציטוטים מהתנ"ך וסיפורי הערבים או האגדות העוסקות בצמח ובתכונותיו.

יושרו של אבא, אצילותו ודבקותו בערכים מסוימים שימשו לי דוגמא ומופת בהתבונני על החיים סביבי. אבא ידע לדבר ואהב להיפגש עם אנשים מכל שכבות העם, ופנה לכולם באהבה, בפתיחות ובחום אנושי קורן. אהב ילדים, אהב את הבריות ושנא יוהרה ומדון.

בנושא לימודו היה מעמיק, ובלימוד עצמי הגיע לידע רחב בהיסטוריה בצמחים ובבוטניקה, בפולקלור יהודי  צפון אפריקה ובלימודי קודש. הוא צלל למעמקי המורשת של יהדות  צפון אפריקה, על מנת למשות להעלות לאור היום פנינים שהיו חבויות ואשר אנשים טענו בביטון כי אינן בנמצא.

אבא, מתוך כאבו את רמיסת תרבויות יהדות המזרח בחברה הישראלית " שצמחה " אחרי קום המדינה, התמסר לחקר מורשת אבותינו ותרבותם. הוא פעל לחקר תרבות עדתו על מנת להראות לחברה הישראלית כי ליהדות צפון אפריקה מורשת תרבותית עשירה שאינה נופלת באיכותה ובעוצמתה ממורשת עדות אחרות, שחלקן רומסות ביוהרתן את כל הזר להן ה " פרימיטיבי " וה " בלתי תרבותי ".

בחרדת קודש ובצימאון ללמוד ולהעמיק, הקדיש אבא ימים ולילות לחקר כתבי הרבנים במגרב, השירה, ההיסטוריה היהודית ותרומת יהדות המגרב לרעיון הציוני לפני ואחרי הקמת מדינת ישראל. לכל מקום היה מוכן ללכת על מנת להרצות וללמד מורשת מופלאה זו.

חשוב היה בעיניו שיותר ויותר אנשים ילמדו ויראו כי תרבות זו קיימת וכי לא תשכח ותישאר ללא מחקר ופרסום. עשה רבות כדי לראות ההיסטוריה והספרות של יהדות המזרח משולבים בספרי הלימוד, רצה וזכה לראות מכוני מחקר ותלמידים החוקרים תרבות שנדחקה בפני אחרות.

אבא היה דוגמא לאב טוב ולבעל אוהב, איש משפחה מסור ודואג. אהבה עזה שררה בינינו ומאושר אני על שאני מסוגל גם היום, כמבוגר ביקורתי ועצמאי, לאהוב ולהעריך את אבי כאדם וכאישיות מיוחדת ויקרה. זכרו עימי יום-יום, ודרכו מהווה לי מקור השראה, יהי זכרו ברוך

סוף הפרק – אבא קוים לדמותו – עמירם זיו

קו לקו. אסופת מאמרים

מלים אחדות לזכר המנוח שאול זיו ז"ל – אבא מיוסט

ביום שבו הגיעה הידיעה המרה על פטירתו של שאול זיו ז"ל, נזכרתי בפתגם ערבי האומר : מותו של ידי מרוע המזל. דווקא בדור הזה החומרני החפוז וקצר הרוח, נראה היה המנוח כאילו שזה לא נוגע לו כלל. וכאילו גדל בדור אחר.    

הגם שהטיב להכיר כל צמח על שורשיו וענפיו, וכל פרנסתו הייתה תלויה בענף זה תמיד הסתפק במועט ולפעמים עד כדי הזנחה, וכל מטרתו הייתה עזרה לזולת ובפרט אנשים שהכיר מחוץ לארץ, בסידורים ראש/ונים לאחר עלייתם ארצה.

חנותו שהייתה צרה מדי הייתה רחבה ופתוחה לכל דכפין זה נכנס וזה יוצא, להבדיל כמו לכותל המערבי, כשכל אחד מתנה את צרותיו בפניו ומשאיר אותם לטיפולו הבלעדי של המנוח למצוא להם פתרונות. לכל הפניות התייחס בסבלנות ובסובלנות ולא הרפה עד שהפונה בא על סיפוקו ומצא את מקומו בחברה והשתלב בעבודה המתאימה לו.

כשאר שמע על ספר עתיק רץ מיד והשקיע מכספו הדל לרכישת הספר למרות שמחירו הקריע שחקים. משק ביתו התקיים לרבו הודות לעזר כנגדו, שהשקיעה זמנה, מרצה ורצונה הטוה למלאת החסר, מתוך ידיעה ברורה כי בכך עוזרת לסיפוק הנאתו הרוחנית.

הודות לפועלו הרב נזכרים בו חבריו לטובה, יהי זכרו ברוך ות.נ.צ.ב.ה

עמוד 1 מתוך 512345

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 77 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוגוסט 2017
א ב ג ד ה ו ש
« יול    
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031