משפחת אביחצירא


רבי יחייא אדהאן זצוק"ל

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א 

רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

קוים לדמותו.

של הרב הגדול חסידא קדישא ופרישא כבוד מורנו הרב רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

רבינו המחבר נולד בעיירה תאפילאלת הקדושה בשנת התרכ"ו – 1866. לאביו הרב הגדול מכלוף אדהאן זצוק"ל ואמו מרת הרבנית אסתר בתו של הרב הגדול מעוז ומגדול מרן אביר יעקב אביחצירא זצוק"ל.

ימי ילדותו ונערותו עברו עליו במחיצת סבא קדישא אביר יעקב זצוק"ל, יחד עם בן גילו הרב הגדול עטרת ראשנו עיר וקדיש, כבוד מורנו הרב דוד אביחצירא הי"ד וזצוק"ל אשר עליו חובר הספר הנכוחי " אני לדודי, כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים.

רבנו, שורש נשמתו הייתה מעולם האצילות. מקטנותו היה נוטה לחסידות ופרישות, מאס בענייני העולם הזה. לילותיו תפילות וימיו צומות. שעות על גבי שעות היה יושב בחדרו של סבו  מקן אביר יעקב ומסתכל בדמותו הטהורה, שאיפתו היחידה מתי יגיע גם הוא הילד למדרגת סבו.

ובראותו את שקידת סבו מרן אביר יעקב על למודו, שקד גם הוא על לימודיו, ומסופר כי פעם באו כמה מנכדי מרן אביר יעקב  להבחן אצלו על לימודיהם, וכל נכד נתן אביר יעקב איזה פרס. הוא שעמד מן הצד בתור בן בית, ניגש גם הוא לסבו ואמר : סבא למה לי לא נתת מאומה ? ענהו רבי יעקב, אם תשמיע לי איזה דבר לימוד, אתן גם לך.

ומיד השמיע הילד יחייא את כל פרשת השבוע בטעמים ובנגון בלי לשגות אף בטעם אחד. ורבי יעקב ברכו שיהיה גדול בתורה וביראת שמים טהורה, וכמובן נתן לו פרס הגון .

כך גדל רבנו באווירה דקדושה ויראה, וכך עלה במעלות הקדושה והחסידות. נשמתו הגבוהה חפשה ותרה ארחי חומרות וחסידות, סגופים ופרישות. כל ספרי המוסר כגון " ראשית חכמה, " שבט מוסר ", " פלא יועץ ", היו שגורים בפיו בעל פה, ומקיים כל הכתוב בהם.

כל ימיו צומות וטבילות, ופוק חזי מאן גברא רבה דמסהיד עליה. אדונינו מורנו ורבנו עטרת ראשינו סידנא " בבא סאלי " – רבי ישראל אביחצירא זצוק"ל וזיע"א במכתבו " צניע ומעלי, כבשי דרחמנא בלחם סתרים רב חיליה וגברא, קים ליה בדרבה מניה במעשה רב, חומרי וקלי לאפוקי ולעיולי, וכל הכתוב במגילת תענית קים זה מה שכתוב בזה.

והעיד עליו אדוננו מורנו ורבנו זיע"א כח רבנו במשך שנות חייו צם הפסקה גדולה ממוצאי שבת קדש עד ליל שבת קדש, לכל הפחות מאה פעמים, מלבד צומות כל יום שני וחמישי. ובשנה אחת צם בחודש תמוז – ימי החום הקשים והארוכים – צם פעמים הפסקה גדולה ברציפות שבוע אחרי שבוע.

לאחר פטירת מור זקנו מרן אביר יעקב, דבק רבנו בדודו הרב הגדול כבוד מורנו הרב דוד מסעוד בנו בכורו של רבי יעקב, והיה תלמיד חבר לבנו הגדול עטרת ראשנו רבי דוד אשר היה בן גילו. רבנו הכיר ברבי דוד כי איש אלקים קדוש הוא, וקבלו כרב מובהק. אתו עמו התבודד ולמד וכלשונו " לא זהה ידו מתוך ידי בשבתי ובקומי.

בשנת התר"ף וכלשון רבנו, על הר ציון שֶשָמֵם, קם צורר ערבי שקינא לדתו ולעמו ומרד בשלטון הצרפתי. ראשית מעשיו היה לסחוט כספים מהיהודים בהעלילו עליהם שהם מרגלים לטובת הצרפתים. בחמתו לא הסתפק ברצי כסף אלא בקש להרוג ולהשמיד את כל יהודי תאפילאלת ריסאני.

עטרת ראשנו רבי דוד בשמעו את הגזרה התחנן לבורא עולם שהוא יכפר על הדור. הקב"ה שמע את תפילתו, וביום שבת קדש י"ד סכלו, התעטר רבי דוד בקדושת העשרה ( עשרת הרוגי מלכות ) ועלה בספרו להם ממראה עיניו על מנהגי אבות וקדושתם וחסידותם.

במתק שפתיו ובמוסריו השפיע השפעה רבה על בני הישיבה ובפרט על אדמו"ר יסוד עולם בבא מאיר זצו"קל וזיע"א. ואפשר לומר בוודאות כי בבא מאיר, הגיע למה שהגיע בזכותו. וכלשון אדמו"ר במכתבו " ומאיר ובא במטבע אשר טבעו במטליותיה.

רבנו בגודל ענותנותו, לא החזיק מעולם טיבותא לנפיה, והיה כעפר תחת רגלי החכמים, וכופף עצמו אפילו לילדים הקטנים, ומדבר עמם בלשון כבוד ובנחת רוח, ובפרט לבני תשחורת, והכל המטרה לקרבם לתורה ויראת שמים טהורה.

רבנו מאנה הנחם נפשו מהאסון הכבד בהלקח ממנו ידיד נפשו, מורו ורבו אשר גדלו יחדיו בתורה ויראה, ומתוך צערו ויגונו, הרגיש חובה קדושה להנציח לדורות את גודל קדושתו וחסידותו דרכיו ומנהגיו של עטרת ראשנו רבי דוד ה' יקום דמו וחיבר את הספר הנוכחי " אני לדודי ", קטן הכמות ורב האיכות ומתוכו ילמדו הדורות הבאים סדרי קדושה וטהרה.

לאחר חורבן תאפילאלת ריסאני עברה המשפחה לעיירה בודניב, בראשות האדמו"ר מצדיק יסוד עולם " בבא סאלי " זיע"א, ואדמו"ר כונן מחדש את ישיבת מרן אביר יעקב. דבק רבנו המחבר באדמו"ר " באבא סאלי " והיה יד ימינו בהנהגת הישיבה. ותקופה ארוכה למדו יחדיו בחברותא מסכת שבת.

רבנו המחבר הוא הגבר אשר הטביע את חותם החסידות, הקדושה והפרישות והצניעות על בני הישיבה, בסַפרו להם ממראה עיניו על מנהגי אבות וקדושתם וחסידותם. סמתק שפתיו ובמסָרָיו השפיע השפעה רבה על בני הישיבה ובפרט על אדמו"ר צדיק יסוד עולם בבא מאיר זצוק"ל ויע"א.

ואפשר לומר בודאות כי בבא מאיר הגיע למה שהגיע בזכותו, וכלשון אדמו"ר במכתבו " ולמאיר ובא במטבע אשר טבָעו במטליותיה ".

רבנו בגודל ענותנותו, לא החזיק מעולם טיבותא לנפשיה, והיה כעפר תחת כפות רגלי החכמים, וכפף עצמו אפילו לילדים קטנים ומדבר עמם בלשון כבוד ובנחת רוח, ובפרט לבני התשחורת, והכל במטרה לקרבם לתורה ויראת שמים טהורה.

ומסופר כי פעם הזדמן לעיירה אחת והוזמן אצל נכבד מנכבדי המקום, כשהגישו לפניו לאכול, סרב, בעל הבית אמר לרבנו : אין לך מה לחשוש, מור זקנך אדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל התארח אצלנו וסעד על שולחננו.

מששמע זאת רבי יחייא פרץ בבכי ואמר : " מה אתם משוים אותי למר זקני רבי יעקב, הוא הייתה לו סייעתא דשמייא ותמיד גילו לו מן השמים אם המזון המוגש לו כשר או לאו, ולכן יכול לאכול בכל מקום. אי הקטן הפשוט לא מגלים לי כלום, ואם כן איך אני מיכול לאכול בכל מקום.

דברים אלו אמר רבנו בגודל ענותנותו, אך ידוע במשפחה כי היו לו גילויים מיוחדים מן השמים. תקצר היריעה מהכיל, אך נזכיר פה מעט מזעיר ממה שסיפרה בתו הרבנית חנה שתחיה.

א.      ביום בהיר אחד אשת רבנו הכינה לו קומקום תה ורבנו סרב לשתות, בהפצירה בו אמר לה, התה הזה איננו מיועד לי כי אם לאנשים אחרים שיבואו לשתותו, מי הם האנשים ? שאלה אשתו אך רבנו לא השיבה דבר.

והנה דופקים בדלת, ונכנסו בניו של רבי דודו בא-יה ז"ל גיסו של רבנו בכיה ובדמעות, מה קרה ? , אבא נסע כדרכו לאלג'יר ווהראן, להביא סחורות לצורך מסחרו. קבלנו מברק כי הוא יצא לדרך עם שתי מכוניות משא עמוסות סחורה לעיפה, ואמור היה להגיע הבוקר, והנה חצות היום והוא עוד לא הגיע בודאי קרה אסון.

הרהר רבנו קמעא, כון מה שכון צחק ואמר, אל תדאגו בשעה שתים בדיוק הוא יגיע בריא ושלם עם הסחורה בשלמות. בשעה שתים בדיוק טרטור המנועים של המשאיות נכנס רבי דוו בא-יה ונהגו וספרו : נסענו בדרך הרגילה והנה באמצע הדרך, מקום מוחזק בסכנת שודדים, קמה רוח סערה מלוה סופות חול חזקות, ולא ראינו את הכביש.

סטינו מהדרך הכבושה ונסענו בדרך לא דרך, והנה שמענו יריות חזקות מאחרינו וניסינו לברוח, ביודעינו כי הדרך מסוכנת, אך לא יכולנו להמשיך במהירות. במאמצים רבים חזרנו למסלול הכביש, והוברר לנו על ידי נהגים אחרים כי השודדים חפרו מהמורות עמוקות באמצע הכביש כדי שהמאיות יפלו בהם וכך ישדדום.

ועתה אנחנו מודים לה' על רוח הסערה וסופת החול בזכותה ניצלנו. בניו של רבי דודו בא-יה ספרו לאביהם כח רבנו הבטיחם שבשעה שתיים בדיוק יגיע אביהם הוא וסחורתו בשלמות, בודאי בזכותו ובזכות ברכתו נצלתם אמרו – בודאי ענה רבי דוד ומיד הפריש מעשר מכל ונתן לרבנו.

או אז הבינה אשת רבנו את דברי רבנו באומרו " התה הזה מיוחד לאנשים שיבואו לשתותו " ומיד הגישה את התה למיועדים לו.

א.      בימי המלחמה העולמית כאשר שרע פרנסה ננעלו וההכנסות התמעטו, החלה אשתו להציק לרבנו כי המצב בבית קשה מנשוא, ולכן יעצה לו ללכת לעיירות ישראל ולמכיריו ומיודעיו ולהודיע צערם ברבים. אך רבנו שהיה בעל בטחון עצום לא הטה אוזן לדבריה ואמר לה : אנו בוטח בה' יתברך ולא אפנה לבשר ודם.

ביום ששי אחד באה אשתו ואמרה לו, דע חל כי אין לנו מאומה לכבוד שבת קודש ואינני יכולה להשיג בהלואה אפילו קילו קמח. ענה לה רבנו, אם כך הוא המצב פתחי נא את מגירת השולחן, לרבנו היה שולחן עשוי על פי הכונות כפי הדוגמה שעשה מרן, אביר יעקב.

חיפשתי כבר במגירה ואפילו הפכתיה ולא מצאתי מאומה, אמרה. פתחי ותאמרי לי מה יש במגירה, הקב"ה רחום וחנון לא עזב ולא יעזוב, אמר. במר נפשה פתחה את המגירה, והנה להפתעתה צרור כסף. אם כן אמר לה רבנו השתמשי בכסף זה מבלי לגלותו לאיש ומבלי לספור כמה כסף יש בו, והברכה – ברכת השבת תשרה בו. ויותר אל תבקשי ממני לבקש עזרה מבשר ודם.

ב.       משאת נפש רבנו הייתה לזכות לעלות לארץ ישראל ולבלות בה את שארית חייו. אך דא עקא כי מארגני העליה מטעם המדינה לא נתנו למבוגרים ולזקנים לעלות לארץ כי אם צעירים בלבד. ובפרט לרבנו שהיה זקן מופלג וחולה. מרת חנה בתו שתחיה שהייתה בירושלים התאמצה בכל מאמצי כוחה ודפקה על שערי הסוכנות וכל הנוגעים בדבר, להעלות את אביה לארץ, אך פניה הושבו ריקם בטענה כי אביה זקן וחולה אנוש.

בצר לה נסעה לטבריה להשתטח על קברי רבי חיה ובניו, שבזכותם יזכה רבנו לעלות לארץ. לאחר שבוע מההשתטחות קבלה הודעה מהדואר כי ישנו מברק עבורה מחוץ לארץ ועליה לבוא ולקבלו בדואר. בלב פועם ובדמעות בעיניה נגשה לבית הדואר, בחשבה שאולי מברק זה מבשר כי אביה שבק חיים לכל חי.

אך ראה איזה פלא מברק זה בשורה טובה בו, אביה ובתו השניה מגיעים לארץ מחר, והיא מוזמנת בזה להקביל פניהם ולהביאם לביתה. כשנפגשו בנמל חיפה, שאלה : אבא, הרי הייתה חולה וכיצד הבראת וכו….ענה רבנו ואמר, בתי, הרבה מלאכים ושלוחים למקום, והוא שלח מלאכו וירפאני ובשרני כי אזכה לחיות ולהטמן בארץ הקודש, הודו לה' כי טוב.

א.      כאשר הגיע חג הסוכות הראשון לשֶבֶת רבנו בארץ, ורבנו מהדר במצות ביקש שיקנו לו ארבעה מינים מהודרים. כאשר קיבל את ארבעת המינים ראה רבנו כי ההדס אינו משולש כדין, וכאשר הסביר לשליח כיצד צריך להיות ההדס המשולש והלא לא הבין, הכריחם רבנו לקחתו למקום המכירה.

הגישו לרבנו חבילות של הדסים, ורבנו איננו מרוצה ומבקש הדס משולש כדין, בסופו של דבר הוציא המוכר חבילת הדסים משולשים לתפארת, ואז השביעו רבנו שיותר לא ימכור הדסים שוטים ויכשיל את בית ישראל כי אם הדסים משולשים כדת.

 ה – רבינו התגורר אצל בתו שביתה היה סמוך לגבול עם ירדן הבית הקיצוני בשכונת מוסררה – מורשה, סמוך לחומת עיר העתיקה, מיד פעם היו חילי הלגיון צולפים לעבר השכונה, ואף רצחו כמה נפשות ה' יקום דמם.

כשפרצה מלחמת סיני רצו בני הבית לעזוב את המקום ולעבור למקום מבטחים. רבנו התנגד ואמר : " מבטיחכם אני כי לא יארע לנו שום נזק ואף אחד מאתנו לא יפגע משום כדור או רסיס, השארו בבית בבטחה וה' שומר ישראל וכך היה.

 ו – לאחר פטירת רבנו זיע"א הייתה בתו הרבנית חנה – חניני ואחיותיה עורכות את הילולת רבנו ביום פקידת השנה. הימים ימי צנע קשה היה להשיג מצרכים ויהודי יקר בשם רבי אברהם אלמאליח יצ"ו היה טורח ומשיג מצרכי מזון בשפע לכבוד הצדיק. 

לימים נפצע רבי אברהם אנושות ומצבו היה מסוכן מאוד, הוא הוכנס ליד בדוד והרופאים אמרו נואש לחייו כשמוע הרבנית חנה את מצבו של רבי אברהם יצ"ו, הדליקה נר לכבוד רבנו וביקשה מבורא עולם כי ישלח דברו וירפאהו בזכות רבנו אשר הנ"ל משתדל בכל יכולתו לערוך את ההילולה ברוב פאר והדר.

למחרת חלה הטבה ובתוך ימים ספורים הבריא רבי אברהם יצ"ו בזכות רבנו. ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים אמן ואמן. התקיים ברבנו זיע"א : גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. תנצב"ה.

תבורך מנשים בתו הרבנית חנה חניני תחיה אשר זכתה לכבד את אביה רבנו בחייו, וגם לאחר פטירתו לחיי עד. ומקיימת בכל שנה את יום ההילולה וגם זכתה להדפיס מחדש את הספר הקדוש הזה.

וכעת השתדלה בכל מאמצי כוחה להדפיסו מחדש לכבוד מור אביה הקדוש זיע"א. ויהי רצון שתזכה לאריכות ימים ושנים טובין ונעימים עד ביאת משיח צדקנו ויקוים בה מקרא שכתוב " עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, אמן

והחותם לכבוד התורה והצדיקים – דוד יהודיוף. התנא דבי נשיאה דהיש"א ברכה זיע"א. 

משפחת אביחצירא

הקדמת מר:ן המחבר זיע"א

מי זאת עולה מן המדבר / פוק חזי מאי עמא דבר / על אודות האי גברא על אויביו התגבר / מנעוריו בעוז גבר.

וחילים עמו הֵגְבַּר / לתורה ולתעודה בתוך עם נבר / רצונו וחשקו ועבודתו לעשות התבן בר

הכל לפי מה שהוא אדם נקי כפים ובר / אולי יש תקווה לתקן מה שבדעתו סבר

כל אחד ואחד לפי דעתו קבל וסבר / לעשות נחת רוח ליוצרו על יראה אחרית דבר

לא התייאש מרחמי שמים שישוב הכל לאיתנו כמו שסבר

שוב בנים שובבים ארפא משובותיהם מובטחים מנביא שעבר

ועד זקנה אני אסבול כב יכול על ידי נביאו דִבר דָבָר

וזכרתי את בריתי יעקב בתורה כתב כבר / וכל ישראל יש להן חלק לעולם הבא לא לחנם הוקבע הדבר

ועל זה סמך ובטח אדוננו והוברר בעיני הדבר / וטרח ויגע כל ימיו בכוחו ובאונו ככל אשר מצאה ידו .

יגון לילו ואנחה יומו אולי תשיג ידו / לתקן את עמו ועדתו / וכל ישראל ישמעו וייראו לקול דבריו פחדו וחתו.

כי דבריו דברי אלוהים חיים בפיהם שתו / אבל בעוונותינו הרבים שגברו חשכו האורות בארובות.

ופסקה נבואה ורוח הקודש ברוב התלאות / והראיה בסוף הבית סמוך לחורבנו היו השוטות שותות ולא נופלות.

ואז פסקו מלשתות מחמת הפרצה שנפלה בבתים ובחצרות / ובכרמים ובשדות.

ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו יוצאות ובאות / ירושלים וישבנו בגלות.

מדחי אל דחי דור הולך ודור בא ואנחנו לא נושענו / עד הזמן שקוינו.

לאור בקום אדוננו עטרת ראשנו / אולי יאיר חשכנו ויתוקן פגמינו / ותופיע גאולתנו.

ושגינו ברואה מחיסרון ידיעתינו / עד שפגעה מידת הדין בנו / וארע מה שארע בזמננו, ופתאום ברח הצל מעלינו.

ולא ידענו כי היא בנפשנו / וכי חסר יבואנו ומה תהיה אחריתנו / בעודנו בגלותנו ובשבינו.

על כן נתעורר ונשוב אל ה' אלוהינו / לתקן את אשר פגמנו בנפש רוח ונשמה שלנו.

אולי יתעשת האלוהים לנו / וירפא את מכאובינו / ויריב את ריבנו וינקום את נקמתנו.

ויצילנו מיד אויבנו / אויב פנימי ואויב חיצון כי כשלנו בעווננו / וחטאתינו ופשענו וזדוננו.

ומרה תהיה באחריתנו / מרוב איוולתנו אנחנו ואבותינו / בנינו ובנותינו / מנעורינו ועד זקנותנו.

נפלנו ביד היצר הרע וכשל בעוון כוחנו / בעבור בצענו והבלנו.

לא נוכל לקום כי גדר בעדנו / ואנחנו לא נדע מה נעשה מרוב טיפשות לבנו וסמיות עינינו.

כי לא נחדל מעושק ידינו / גדלה חרפתנו בושתנו וכלימתנו / לעינינו עשקו עמלינו.

במה אקדם פני ה' אלוהינו / כי אם בשובנו ממעשינו הרעים וכו' והוא רחום יכפר עווננו ויקבל תשובתנו, ויקבץ נדחנו לארצנו, בביאת משיחנו במהרה בימינו אמן.

משפחת אביחצירא

נחזור לעניינו שהתחלנו להגיד קצת ממקצת שבח אדוננו הגם שאמרו חז"ל אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו. אין אנו יכולים להגיד וכו' לפי מיעוט ערכנו וקוצר השגתנו. בדור יתום שלנו שקול לנו ככולהו רבוואתא  ראשונים ואחרונים זלה"ה.

כי ראינו בעינינו חורבן בית המקדש ושרפת התורה והריגת צדיקים. וחלול שמו הגדול כב יכול ונתקיים בנו כל דור שלא נבנה בית המקדש וכו'……הרי ראינו חורבתו כי הכל כלול בו. אין די לבאר קצת צרותינו והרב זלה"ה הנזכר מנעוריו היה מתבודד עם קונו יומם ולילה לא ישבותו. מיראת ה' ואהבתו.

עבודתו תפלתו ותעניתו. ותלמודו מתקיים בידו. קלא פסיק דוקא בעסק המצוות וגמילות חסדים. היה מוכרח לבטל ולקיים עת לעשות לה' הפרו תורתך. כי אי אפשר בלעדו. שהיה מחזיק ביד לומדי תורה והיו גלויים הרבה תלמידי חכמים עניים ואביונים.

אומללים ודלים. יתומים ואלמנות רחוקים וקרובים. והיה משתדל מבית ומחוץ מכיסו. זוכה ומזכה אחרים על ידו להשתתף במצווה דרבים עדיף הגדיל תורה והאדיר. ובשנת הרעב לא תקום פעמים צרה שלח למרחקים ושלחו לכבודו בשביל עניים ותלמידי חכמים חיטים וקמח ומעות הקמח עד שמלא חסרונם לטוב.

וכל הארץ באו אליו וישבור יוסף בר וכו'…והיה מקיים מאמר ז"ל צו'ם קו'ל ממו'ן בכל אשר השיגה ידו לשם יחוד קודש אבריך הוא. ואפשר דראשי תיבות שלושה תיבות אלו במספר קטן גימטריה דוד גם ראשי תיבות קֹמץ שהיה נותן בעין יפה כמו הכהן שהיה קומץ המנחה וכו'….

ואמרו ז"ל גימטריה זאת כמו שאמר הנביא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל. והרב ז"ל כל ימיו משתדל לקיים אותם  כהלכתם בכל מכל כל. גם בזאת במספר קטן גימטריא דוד. כי אם בזאת יתהלל המתהלל וכו'……כי באלה חפצתי נאום ה'.

ונאֻם גימטריה צ'א שכל מעשיו לשם יחוד קודש אבריך הוא ושכינתיה וכו'…ובזה עלה לידו גימטריה מדרגות האמורים בפסוק שלפני זה. חכם עשיר וגיבור הכובש את יצרו ולוחם מלחמתה של תורה. ועלתה בידו והעמיד תלמידים הרבה צדיקים וחסידים והחזיק בידם במאכל ומשתה וכסות בקרה..

ודירה נאה כל אחד לפי כבודו. בלתי לה' לבדו וכו'…ועשה כמה גדרים וסיגים ותיקונים מתוקים מדבש לנפש ומרפא לעצם. ועשה טבילות ומרחצאות לנשים ואנשים. והוציא עליהם הוצאות הרבה ולא החזיק טובה לעצמו.

וטרח ויגע בכוחו לקיים מצוות דאורייתא ודרבנן. לא שב לאחור בכל לבבו ובכל נפשו ובל מאודו. בכל אשר מצאה ידו אוהב שלום ורודף שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. ומלמד זכות על כל אדם. וחשקו ורצונו לעשות דירתו בארצנו הקדושה וברח בהיחבא לעיר בצאר יע"א.

והכלו אליו כל ראשי קהל קדוש תאפילאלת יע"א ופייסו אותו בכמה פיוסים והתחננו לפניו עד שמן השמים נגזר שלא ילך וישארו הקהל כצאן אשר אין להם רועה. וחזר ועשה כמה תקנות לאין קץ וצדקות לאין מספר. 

ורצה לשלוח ממון הרבה לארץ ישראל. והייתה המלחמה רבה עד מאוד אין יוצא ואין בא ואפילו האגרות וכו'….וחכמי ארץ ישראל והכוללים שיצאו לחוצה לארץ לקבץ הנדבות גלו מטארצם ונשארו גולים נידחים.

וארעו בהם כמה מאורעות. ובאה עלינו גם אנחנו הצרה הזאצ כמו שכתבנו לעיל. ואדוננו הצליח במעשיו הטובים ונתקיים בו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו. הבא לטהר מסיעין אותו וכו'….ואחז מעשה אבותיו הקדושים והוסיף עליהם למעלה, למעלה.

וקנה שם טוב ושמעו הולך בכל המדינות. כמו מור זקנו המפורסם לעיני הכל בתורה ובחסידות וקדשוה וטהרה וענוה גדולה על כולם כלול בכל מכל כל. אין די לספר שבחיו שמו כשם רבו אריה שבחבורה מנורה טהורה. מפז נבחרה. כמוהר"ר יעקב אביחצירא זצוקל"ל זיע"א.

ואחריו קן הבכור איש חיל רב פעלים. רבה וקבץ פעלים לתורה. בשפה ברובה. ערוכה בכל ושמורה. אספקלריה המאירה. זה שמו הטוב כמוהר"ר מסעוד אביחצירא זלה"ה. ומלא מקום מור אביו במשפט וצדקה. כדת וחוקה. ונשפו דבקה וחשקה. בגמילות חסדים ופדיון שבויים ויד עני ואביון יתומים ואלמנות.

וברכי דרבנן החזיקה. ולעת זקנתו כתב לו ספר תורה לשמו למנוחת מור אביו ז"ל וטרח ויגע בכוחו ובהונו בהוצאות גדולות עד שהוציא לאור בע"ה וקבל עליו יסורין וטורח צבור כאשר ישא האומן וכו'….ומקצת שבחו ושבח מור אחיו זלה"ה הלא הם כתובים בהקדמות ספרי דבי רב שעשו חכמי ארץ ישראל. תוב"ב אמן כן יהי רצון.

כל אחד ואחד בשמו ובמעשיו הטובים כל אחד לפי כבודו ולפי מעלתו זיל קרי ביה רב זיע"א. ובתריה דמר אבינא קם מור בריה דרבינא ברא כרעא דאבוי ויתמוך יד אביו ובנה ישיבה טובה ורחבה. תורת משה מונחת בקרן זוית בלב טוב בדעה רחבה. כל מי שרוצה ליטול יטול בלי מניעה ועכבה. הכל מוכן ומזומן לזקן ויושב בישיבה.

תורה נביאים וכתובים ומשניות. תלמודי בבלי וירושלמי וטור ושלחן ערוך והרמב"מ ומדרשים ואגדות. ופוסקים ומפרשים הכל כאשר לכל. אסף וקבץ ספרים ולהג הרבה ובתורתו יהגה. ובנה עליות מרוחים. להכנסת אורחים. דלים ונאנחים. שקטים ובוטחים. במאכל ובמשקה ששים ושמחים. ויעש לו מטעמים. למלון אורחים.

אחר כל אלה הדברים עלה בלבו ומחשבתו לקנות לו ספר תורה מכיסו וממונו. והוציא מחשבתו הטובה למעשה. ומכר כלי כסף וחפצים טובים שיש לו. וקנה ספר נאה ויאה מעוטר ומהודר. והוציא עליו הוצאות הרבה לכבוד התורה ולומדיה.

ולאחר מנוחת מור אביו זלה"ה עוז התאזר. וישכור סופרים טובים. לכתוב לו שני ספרים אחרים. לקיים מצוות המלך. וכתב לו את משנה התורה. מאן מלה דא רבנן אחד לו ואחד למנוחת מור אביו זלה"ה אחד הכותב ואחד הקונה כולם שווים לטובה.

והוציא גם הוצאות הרבה. והולך וגדל בתורה ובמצוות וקבל עליו יסורין של אהבה במעוט מאכל ומעוט שינה. ובמעוט תענוג ובמעוט דרך ארץ. ורוב ימיו סגופים ותעניות והפסקות גדולות וקטנות. וכ'ב יכול מדקדק עם חסידיו וכו' במיתת אישה ובנים. שמתה אשתו הראשונה ובניה נ"ע. 

משפחת אביחצירא

וגם השנייה ובניה נ"ע. וגם הבן הקטן שנשאר אחריו גם הוא הלך למנוחות. ואנחנו נשארנו לאנחות. ולא הרהר אחר מדותיו יתברך חלילה וחס. הס כי לא להזכיר וכו'…וגם כן סבל יסורין בחלי עיניו ימים רבים. ובגופו חלה גם כן כמה פעמים.

והיה מקבל הכל בסבר פנים יפות. בשמחה ובטוב לב בכל מכל כל לפי שאינו חפץ בהנאת זה העולם כלל. דווקא לעשות נחת רוח ליוצרו. בעבור כבוד שמו ושכינתו שהיא עמנו. כ'ב יכול בגלות. דיו לעבד להיות כרבו. והיה מרחיק נדוד כדי ללמוד תורה בהתבודדות. מחמת טרדת בני אדם.

 והלך לערים וכפרים. והיה מקיים זאת התורה אדם כי ימות באהל. אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. מניח ביתו וישיבתו מקום כבודו וכבוד אבותיו זלה"ה והלך למקומות שפלים ונמוכים. לקבל צער דירת עראי שעראי.

ומכל מקום שהלך שם ביתו עמו. ואינו מטריח על בני אדם כלל. ואתו עמו הוצאתו והכנסתו וכלי תשמישו. וצרכי אכילתו. מסתפק בדי לו אינו אוכל בשר כלל ויין ושכר לא ישתה דווקא מעט מן המעט. ופת הרבה ומעט לפתן יהיה מה שיהיה.

ובכל מקום שהלך יעשה מצוות ותיקונם בסתר ובגלוי כדי לזכות את הרבים והושיב סופרים ומלמדי תינוקות ושוחטים מומחים בכל עיר ועיר על פיו יצאו ועל פיו יבואו. הוא המסביר וכו'….ובכל ימיו יגע וטרח בתלמודו. 

כדי להבין הדבר על בוריו. וטעמו ונימוקו. עמו להפיק רצון זממו לברור אוכל מתוך פסולת להוציא הדבר לאמיתו. בפיו ובמחשבתו. ולהשלמת נפשו כל תאוותו. יהגה בתורתו. ולפאר ליוצרו על שם כבוד מלכותו. זאת הייתה מנוחתו.

ועוד התאזר ויעש לו חיבורים נחמדים מפז נבחרים. על התורה ועל העבודה מסודרים. כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת נקיים וברים. לדעת מוסר השכל דברים הדברים צדיקים ילכו בם אור זרח לישרים. כלולים בפרדס חדרי חדרים. לא ירדו לסוף דעתו תלמידים חברים.

כולו זרע אמת בן מלכים ושרים. גבר חכם ועלה עיר גיבורים. ולבש עוז והדר וישת לו הדרים. נאים ומפוארים. כשמש מאירים. לארץ ולדרים. כולם קדושים כולם טהורים. ברוך חכם הרזים. השמים מספרים. כבוד אל ומעשה צדיקים.

כולם אהובים כולם ברורים כולם גיבורים. ויפתח האחד את שקו. לתת מספוא לחמורו. לזכך ולטהר חמרו. בעול תורת יוצרו. וימצא פתח פתוח בספרו. אשר הכין וקרא לו בטוב מאמרו. פתח האוהל להדריכו ולהישירו.

בדרך ישר להכנס בחדרו. ושם כמו והן מספר. מה שעשה בתיקונו ובסידורו. על תורת אמת דרשו וחקרו. ובאמת חתם ראש תוך וסוף דברו. כמו שאמרו רז"ל על מלת אמת. שהיא ראש אותיות התורה ואמצע וסופן נמנו וגמרו. תתן אמת ליעקב בחירו.

על זה הסדר כתב וחתם ספרו. ראש פרשיות אמצען וחותמן כך קבלה נשמתו. ממושב יקרו. לזה רמז פתח ראשי תיבות ופה תוך חותם במתק דברו. לחבר את האוהל להיות אחד לעשות רצון יוצרו. גם האוהל חהיות אחד לעשות רצון יוצרו. גם האוהל במספר קן גימטריא דוד מספרו.

ואת השני עשה עולה כולו כליל הל' לבדו. וכסף משנה לקח מידו. לתמכו ולסעדו. על פניותיו לצד ימין בנפשו ומאודו. מלא כרסו בש"ס ופוסקים בכל אשר מצאה ידו. גם משדרשים ואגדות ודברי קבלה וכו'. חוק נתן ולא יעבור מלמודו. צלל במים אדירים ועלה ומלא כדו.

קנה דעת חכמה ובינה. ועשה אזנים לתורה. ומצא חן בעיני אלוהים ואדם. בשכל טוב אשר קרא לו בשפה ברורה. שם רמז שמו הטוב וחניכתו לדוד אביחצירא. כולו מלא חסדים וצדקות נכון לעתות בצרה. דבריו כנים ואמיתיים במדת המשקל ובמשורה.

לאותות ולמועדים ולימים ושנים. שמיה שרא נהורא. כל חיך שטועם בו יאמר מתוק וטוב סחרה. כלול במקרא משנא וגמרא. ומדרשים וזוהר הקדוש כמה וכמה מאמרים הוציא לאורה. טובים ויפים ומזוקקים לנפש רחבה וקצרה.

לאכול מפריו פרי צדיק עץ חיים זו תורה וזו שכרה. ואל השלושה לו בא חבב התורה ונסבה. ובחר לו דרך אחרת קצרה ורחבה. כוונתו לשמים בלי ראיה ועקבה. ללמד לתלמידיו דרך קצרה. זו היא הטובה. ואחז החבל בשני ראשים לארכה ולרוחבה.

ויקרא שמו רישא וסיפא. כי אחז דרכו בקודש לדרוש כל תיבה בראש הפרשה וסופה. פריו למאכל ועלהו לתרופה. לתיקון האדם כדי להינצל מבושה וחרפה. ולהרים את ראשה כלה יפה. שבכל יום מיחלת ומצפה. אולי תעלה למכתה ארוכה ותרופה.

שהנעת לשון ושפה. ודברי פי חכם חן בריש ובסיפא. על ימים נוראים כולך יפה. ולא גמר תאוותו כתרצה יפה. ובא עד חצי התורה ולא הגיע לסופה. ועד שהמלך במסבו בישיבה נאה ויפה. בא שטן וערבב את השמחה והיינו לחרפה. ובעוונותינו הרבים גברה מדת הדין ושפחה חרופה.

עד שנשבה המלך מתוך החופה. וכנסת ישראל כולה ראשה חפה. והצדקנו עלינו את הדין בשפה רפה. עד שמן השמים יביט ה' וישקיפה. לנקום נקמתו בקרוב ולהקים נון כפופה. ואז תהיה שמחה הנזופה. במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

וילקט יוסף עדות בהוסיף. כמה חידושים מוסרים ותפילות ותחינות בהיות הקצף. לשבר הלבבות ולעורר השינים מתרדמתם בערב יום גם בנשף. אולי ישובו מרעתם ויתום הכסף. וגם בקשות ופיוטים עשה לכבוד השכינה והצדיקים ונידחי ישראל יאסוף. ולא שמענו לקולו עד בא הקצף.

ונשארנו לבדנו כיתומים ואין אב כי אין מאסף. מלך מלכי המלכים. ברחמיו וחסדיו הרבים. יתנהג עמנו במידת החסד והרחמים. ויראה נא בעניינו ובעמלנו ולא יביט מעלנו. ויוסף ה' שנית ידו לקנות שארית יוסף אמן כן יהי רצון. 

וברוך ה' שלא השבית לנו גואל שאחריו קם כמוהו איש חיל רב פעלים.

קדוש הילולים. החסיד העניו אחימלך שר צבא ה'. הרב הכולל, בישראל להלל. כבוד קדשות תורתו האדמו"ר כמוהר"ר ישראל אביחצירא נר"ו יאיר אמן כן יהי רצון שמלא מקומו לכל דבר שבקדושה וגמילות חסדים וכו'…

למעלה למעלה זכה וזכה אחרים בכל מכל כל. ותלמוד תורה כנגד כולם. בכל מקום שהלך עשה תיקונים ומנהגים טובים וכו'. ומשנהו אח טוב לישראל אח נאמן. צנצנת המן. לכל דבר שבקדושה מזומן. אחרון אחרון חביב מזר"ק הטהו"ר כבוד קדושת תורתו כמוהר"ר יצחק אביחצירא נר"ו יאיר ויתמוך יד אחיו בכל מדי דטב במ"ך.

אני עני הנה באתי. להגיד שבח אדוני ולא יכולתי. כי אין מלה בלשוני מחסרון ידיעתי. ואיך אשים לאל מלתי. ובמקום גדולים בטלה שיחתי. מה יענה טלה בין זאבים חשבתי. אל כעבד לפני רבו קרבתי. ואב מרחם על בנו ותלמידו אמרתי. לו דומיה תהלה לדוד.

נשענתי וגם נתליתי. ברחמי שמים בטחתי. כאיסתירא בלגינא קיש קיש קריתי. וכעץ קטן השמעתי. ואל אלוהים אשים דברתי אולי ישמע בקול תחינתי. ויראה בעניי וצרתי. לו אשפוך שיחי בתפילתי. תפילה לדוד.

ימי קדם אזכרה עת הייתי. תחת כנפי אדוני החסיתי. ובצלו חמדתי וישבתי. כבן בית לפניו נקראתי. בטובו אכלתי ושבעתי ושתיתי. לא זזה ידו מתוך ידי בקומי ובשבתי. כל רצוני בביתו עשיתי. מנעורי גדלני כאב זכרתי. זכור ה' לדוד יד ושם היה לו בעבודת הקודש.

בכל יום מטהר את עצמו ומקדש. במותר לו מכל תאוה פורש. ובתורתו יהגה ראה וחידש. נפש יתירה הייתה לו בחול כמו בשבת קודש. חולין בטהרה אוכל בקודש. חרדה לבש בבואו אל הקודש. מחיל אל חיל תורתו ותפילתו במקום הקודש. 

משפחת אביחצירא

כי שם ביתו. ראה בתיך דוד. יושב תמיד בישיבת תחכמוני. נבון לחש כעדינו העצני. דעת אלוהים קנה להוכיח לאיש כמוני. הכל שוים לטובה כדל כעשיר כעני. מקרב רחוקים מתשובה ואומר חנוני חנוני. שובו בנים שובבים טרם אלך ואיננו. ארפא משבותיכם אלוהים יענה.

שלום שלום לרחוק ולקרוב אם תהיו כמוני. וידבר דוד. יראת ה' לנגד עיניו. נקי כפים בכל ענייניו. מסוה הבושה היה על פניו. והאיש משה מאד ענו. טוב לצדיק טוב לשכניו. כמו מרדכי אחד מבניו. צדק ושלום הלכו לפניו. השם יראה בעיניו ויירא דוד אהבה רבה הייתה עבודתו.

לשם שמים הייתה כוונתו. הייה ממעט בכל יד הנאתו. להשתתף בצער שכינתו. לרווחה הייתה פתוחה ביתו. לעובר אורח שם מנוחתו. מאכיל ומשקה גל ללוותו. מימיו נאמנים רבים שתו. ויברך דוד. אני הצעיר ונבזה בן דודתו. רוע ומשתחווה לה' על מצבת קבורתו.

יבקש רחמים על עמו ועדתו. להנצל מפח יקוש מזעמו ועברתו. לעשות נקמה בגויים באפו ובחמתו. וכל שונאים ואויבים מהרה יכרתו. ומלכות הרשעה יעקור וישבור ויכניע וישפיל ממכון שבתו. בזכות אבותיו וזכותו. ויכס דוד.

דודי צח ואדום מאור חכמתו. פניו כפני חמה כשמש בגבורתו. ישב פתח האוהל להסתר מחמתו. ויחבר את האוהל לעומת מחברתו ויטע בו מפרי אדמתו. כאוהלים נטע ה' בגנתו. לשמור את דרך עץ החיים בלכתו. ליראה ולאהבה אותו . אהבת דוד.

הנותן ליעף כוח בגבורתו. יהיב חכמתא לחכימין מחכמתו. כבוד חכמים עושרם אמר שלמה בחכמתו. בשלושתם זכה רבנו מרוב הבטחתו. וישקול בדעתו מה יעלה במצודתו. ועשה שכל טוב בתבונתו. ועלה חשבונו לדוד אביחצירא כמתכונתו. לעתים ידועים דבר מה טוב בעתו. ויוסף עוד דוד. 

את דברי התורה הזאת כתב על ספר וחתם. ראש כל פרשה וסופה חותם בתוך חותם. נעץ סופה בתחילתה ותחילחתה בסופה. על דבר אמת וענוה צדק טבע וחתם, ויקרא שמו רישא וסיפא יעקב איש תם. ובא עד חציו והן עוזר לו. והקץ ממנו נסתם. כי גבר אויב בענינו ובאו בנים עד משבר ועלה שמים בענן נעתם. ואנחנו נבוכים בארץ סגר עלינו המדבר בנים עם אבותם. עד ישקיף וירא ה' משמים עד חיותם. על כסא דוד.

נקמת ה' יתן במדין. הוא העד הוא הדיין. יצן ויחזור ויתן בלי כלי זין. חרבם תבוא בלבם עיר ועיר תחרב וייבש המעיין. למען אבותינו הקדושים שישבו על המעיין. יראנו בנקמת אדוננו הדיין המצוין. ולמען שמו הגדול והקדוש שהוא ראש כל מנין. יחיש גאולתנו ויתקיים יסוד הבניין. היא עיר דוד.

חלינו פני אדוננו.הוא אבינו. הוא מלכנו. הוא מושיענו. יושיענו ויגאלנו. וירחם עלינו ויחננו. ויוציאנו ויצילנו מן הגויים אויבינו. כי לך תלויות עינינו. עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו. בעבור אבותינו. הוא ישי אבי דוד.

זה קני קרא. למשגב בעתות בצרה. גדול אדוננו ורב כוח בעוז וגבורה. לך לבדך חטאתי בגלוי ובסתרה. והרע בעיניך עשיתי בזדון ובעברה. כל המצוות עברתי גם על בטול תורה. שהיא שקולה ככל המצצות וחמורה. ועל הכל נפשי עלי מרה. על כן באה עלי זאת הצרה. ושפחה ירשה גבירה. הוא שטן הוא יצר הרע שקלקל את השורה.

ומצא פתח פתוח לגרור את העברה. ואני בער ולא אדע מה אענה על זאת הצרה.לכן חנני והקימני ופדני מכל חטא ועוון ופשע ועברה. ומתחת כסא כבודך חתור נא לי חתירה. והחזירני וקבלני בתשובה למען שמך הגדול והנורא.

ובזכות הצדיקים היושבים בשורה. ובזכות אדוננו מרבה המשרה. לעבד ה' לדוד. קול ארים ואשא עיני לאל עליון ירחם על עם דל עני ואביון. ויציל כל ישראל מזה הבזיון. היושבים ללעג וקלס עובדי כוון. בכל יום עושים עמנו רעה בפועל ורעיון.

משלו בנו ובממוננו. כשה לטבח יובל בלי רפיון. וכרחל לפני גוזזיה נאלמה. לא ואכל נקיון. סבבוני ככלבים כי הנה אויביך יהמיון. מהרה יבוא להם חרץ וכליון. ממרום יפול שרם ויהיו לחרפה ולביזיון. ואז עוולה תקפוץ פיה. וישארו ברעב ובצמא ובצָיון.

ויקבץ נדחי ישראל לתוך עיר ציון. ויבנה בית המקדש במהרה בימינו הוא שפריר חביון. ואז נאמר בטוב מאמר. מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ואקוד ואשתחוה ואפיל תחינתי. כעי ואביון ודל דופק על דלתי שערי רחמים מן השמים ביקשתי. מאתך צור ישועתי. כי לא תבזה ענותי.

בזכות אותו צדיק בטחתי. ובזכות אבותיו הקדושים נשענתי ונתליתי. להשאיר ברכה לשארית נחלתי. יכתבו לחיים טובים וארוכים על אדמתי. יבלו ימיהם בטוב התורה ומצוותיה לשם יחוד שכינתי. המה הגיבורים הכובשים על יצרם התפללתי. על שני אחים הנעימים שלא יתפרדו עד קץ ישועתי.

ראשון בקודש. כזה ראה וקדש. לטובה יחדש. קודש על קודש. אב בחכמה ורך בשנים. חוקר ודורש. בכתבי קודש. הולך צדקות ודובר מישרים. כולל כל אישורים. ירא השם מרבים מנעורים. זה שמו הטוב החסיד העניו אספקלריא מאירה. מנורה טהורה.

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א 

רבי יחייא אדהאן זצוק"ל

דרוש לתפילין שיסד כמוהר"ר יחיא אדהאן נרו יאיר.

יגדל הבורא ויגיל הקורא. בתורת ה' חפצו חזק ובריא. יהגה בה יומם ולילה כמצות גואלי וצורי. לשם השם ברוך הוא הודי והדרי. ולקים מצותיה מאין יבוא עזרי. ללכת בדרך ישרה בהצנע לכת עם יוצרי. טרם כלות עצמי ובשרי.

להכין צידה לדרכי בעוד נשמתי בי תאיר נרי. לתקון אשר עויתי בגופי ונפשי ושארי. בכל מכל כל כאשר ירצה הבורא. לעשות רצונו בלב שלם להכניע יצרי. ולדבק ביצר הטוב שהוא חפץ בתשובתי ויושרי. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' גואלי צורי.

חסד וצדקה עשה עמנו מצות ה' ברה. היא מצות התפילין כתר ועטרה. אשר נשתמש בה עוטה כשלמה אורה. להשתמש בשרביטו של מלך בקדושה ובטהרה בזריזות ונקיות ומחשבה טובה זכה וברה. גם בדבור ומעשה ושפה ברורה. אשר בחר בנו מכל אומה זרה. והעלנו מטומאה לטהרה. ויראה ורוח נשברה. ולעבדו שכם אחד כחשכה כאורה. יראת ה' טהורה.

יפחד האדם ויתר לבבו. בהיותו בבית אלהים נהלך ברגש כי שמי בקרבו. מעוטף בציצית ומעוטר בתפילין. כל אדם חזו בו. יראה ויבין ויסתכל בלכתו ובשובו. כי ה' אלהי ישראל בא בו. יכנע וישפיל עצמו וידע שהוא מרכבה לשכינה ימס לבו בקרבו.

ויתפלל אל אלהיו אשר ברא ונפח נשמתו בו. ולא יערב בתפלתו שום דבור חול חס ושלום בפגעו בו. כי אם תורת אלהיו בלבו. והייתה עמו וקרא בו.

יוצר הכל ברוב חסדו. שהכל ברא לכבודו. יצר את האדם לירא ולאהבה אותו ולעבדו. בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו. לכן יתגבר כארי בעודו. בימי חיי חבלו וחלדו. שלא יעבוד עבודה נכריה בלתי לה' לבדו. בכוחו ואונו כאשר תמצא ידו.

משפחת אביחצירא

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א 

רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

 ובכל עת יזכור תפארתו והודו. כי גבר עלינו חסדו. ביום ובלילה בגלויו וסודו. על כן חובה עלינו להתעורר משנתנו ולהקיץ מתרדמתנו. כל אחד ואחד יעיד על עוונו לבדו. ויתודה עליו וישוב אל ה' וירחמהו וכפר בעדו.

כי הוא יעיד עליו לבדו.ויודע מחשבותיו ותחבולותיו והוא יגלה סודו.וכשישוב אליו ישמרהו ויצילהו מכל צרה ויגן בעדו. ויפדהו מרדת שחת ולקץ הימין יעמידו. כי אין מרם בלתו ואנחנו עמו וצאן ידו. יודו לה' חסדו.

אור לארבעה עשר שנה. כשיגיע האדם לזאת העונה. ידע בעצמו נאמנה. שהגיע לכלל אנשים הגדולים ונתחייב בכל. צוות האמורות בתורה נכונה. ובא אליו יצר הטוב הנקרא ילד מסכן וחכם ומראה לו דרך טובה והגונה.

הפך יצר הרע הנקרא בפי הכל מלך זקן וכסיל שהיה מכשילו ומפילו בשוחה עמוקה וטמונה משננער ממעי אמו ישב עמו בשכונה. כמו שכתוב לפתח חטאת רובץ. ושבע שמות נקראו לו בדברי הנבואה באמת ובאמונה. שבהם מסית האדם ומחטאו בכל עת ובכל עונה.

לכן יתרחק ממנו הרבה כמטחוי קשת שלא ישמע בשום פתוי של עברה מגדולה ועד קטנה. ויבטח בה' שיעזרהו ויצילהו ממנו בהיותו עוסק בתורה לשם יחוד השכינה. ולתקן את שורש נפשו אשר באה ממנה. ולהנצל מעברה בכל צד ופינה. כמו שאמרו בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין.

כמבואר בדברי האגדה הנכונה. ובמדרשים ואגדה בגמרא אנא ואנה. ולקיים כל מצוה ומצווה בזמנה. ועל כולם מצוות ציצית ותפילין שהיא מצווה ראשונה. בלי אחור ועיכוב משנכנס לי"ג שנה. יזהר אביו לעשות לו ציצית ותפילין ולחנכו במצוות כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה. 

להיות עליו מורא השכינה. אשר בם רמוז עלויה ותיקונה. ולהתפלל שמע בשובה ונחת והמתנה. ולקיים כל תנאיה בדיבור ובמעשה ומחשבה נכונה. וענווה גדולה על כולם. היא מחנה השכינה. לב נשבר ונדכה אלוהים לא תבזה מפורש במקרא ומשנה. אני את דכא ושפל רוח בקרית דוד חנה. אנא ה' הושיעה נא. אנא ה' הצליחה נא.

חיליתי לאל עליון צורי וגואלי. ינחני באורח מישור לפלס מעגלי. ולהחזירני בתשובה שלמה מאהבה לכפר על כל מעלי. ולעסוק בתורתך לשמה יומי ולילי. ולדבוק במצוותיך תמיד אז ינוח לי. ובפרט מצוות ציצית ותפילין ומזוזה בקומי בבוקר יהיו מגן לי. והשכמת בית הכנסת מעשרה ראשונים. יהי חלקי וגורלי. ולקים מצווה ואהבת לרעך פסוק מלא. אז תקרא וה' יענה בעזרת צורי וגואלי.

זכור לנו ה; אלהינו. זכות אברהם יצחק ויעקב אבותינו. והוציא אותנו מן הגלות הזה שנתארך בעוונותינו. וגברו עליני אויבינו. ושללו ובזזו ממוננו. וענו אותנו בכל מקום אשר ישבנו. ובארץ נחלת אבותינו. עוד היום לחרפה ובזו שמונו.

אין די לבאר צרותינו. ואין בהם מרחם עלינו. בלתי ה' אלוהינו יחננו וירחם עלינו. ויפדנו ויצילנו מכל אויבינו ושונאינו. וכל מבקשי רעתנו. וישפיל ויפיל כל הקמים עלינו לרעה מלמטה ומלמעלה מסביבותינו. למען שמו המשותף בנו. ושכינתו השרויה בקרבנו. יקרב ביאת משיחנו במהרה בימינו. לא לנו ה' לא לנו.

קודם כל דבר שבקדושה. אטול רשות מקודש אבריך הוא ושכינתיה. יחודא קדישא. שהוא עילת עכל העילות וסיבת כל הסיבות מרישא לסיפא. ומסיפא לרישא. אשר האציל וברא ויצר ועשה. את כל הנמצא. ברוך הוא וברוך שמו לעד ולעולמי עולמים.

נאוה כתרצה וממורי ורבותי העוסקים בתורה הקדושה. ומעטרת ראשינו חסידא קדישא ופרישא. ברכה ישא. ומאבא מארי עטרת ראשי אבן הראשה. ומן החכמים והתלמידים יבלו ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים בלי כלימה ובושה. ומן הקהל הקדוש הזה עדה קדושה. אתה ה' תשמרם. וכצינה תעטרם. ביראה ואהבה וטהרה וקדושה.

איתא בגמרא דמנחות. תנו רבנן. חביבין ישראל. שסיבבן הקב"ה במצוות. תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן ציצית בבגדיהן. ומזוזה בפתחיהן. ועליהם אמר דוד שבע ביום היללתיך על משפטי צדקך. ובשעה שנכנס דוד למרחץ וראה עצמו עומד ערום בלי מצוות. אמר אוי לי שאעמוד ערום בלי מצוות.

כיוון שנזכר המילה שבבשרו נתיישבה דעתו. לאחר שיצא אמר עליה שירה. שנאמר למנצח על השמינית מזמור לדוד. על המילה שניתנה בשמיני. רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בפתחו. הכל בחיזוק שלא יחטא. שנאמר והחוט המשולש לא במהרה יינתק. ואומר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם.

תרגום מערבית לעברית נמצא לאחר מכן.

שרח לכלאם יא רבותי. זאב פלגמרא די מנחות. קראו סייאדנא לחכמים עליהם השלום עזאז ישראל די צוורהום הקב"ה בלמצוות. תפילין פרצאהום ותפילים פדראעהום וציצית פתיאבהום ומזוזה פי פם ציארהום.

ועליהם קאל דוד המלך עליו השלום פתהלים שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. ומנאיין דכל דוד המלך עליו השלום לחממאם וסאף רוחו עריאן קאל לויל עלייא די אנא ואקף ערייאן בלא מצוות. מנאיין תפגד למילה די פלחמו תהדדן עקלו.

ומנאיין כרז קאל עליהא שירה. פחאל מא קאל למנצח על השמינית מזמור לדוד. עלא למילה די נעטאת פנהאר תמאן. וקאל רבי אליעזר בן יעקב זמיע די ינזזל תפלין פקאצו ותפלים פדרעו. וציצית פתובו ולמזוזה פם צארו. מבטח לו באיין מא יעמלסי לעון. פחאל די קאל לפסוק והחוט המשולש לא במהרה ינתק. וקאל לפסוק חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם..

וקשאו סיידנא לחכמים עליהם השלום כיף יסיר פהאד למצוות די חסבו פיהם גיר רבעא. תפלין די ראץ ותפלין די לייד וציצית ולמזוזה. ודוד המלך עליו השלום חסבהום שבעא. פחאל די קאל לפסוק שבע ביום הללתיך וכו. וביין רש'י ז"ל באיין רבעא דלתפילים דציצית ינחסבו פרבעא דלמצוות וביהא יכמלו שבעא.

וסיידנא כמוהר"ר יעקב אביחצירא זלה"ה תירץ בהקדים סאיין קאלו סייאדנא לחכמים עליהם השלום באיין נזברו יצר הרע תאבע בנאדם פכול וקת ופכול רגע באס יכטיה.

ונית ענדנא באיין יצה"ר שבע ישאמי תשממא ביהום פחאל מא ביינהום סיאדנא לחכמים עליהם השלום. והאד שבע ישאמי באס תשממא יצר הרע כא יוריו באיין הווא קוי. ומנאיין יגלבו בנאדם מן ואחד זיהא כא יתפייק עליה מן זיהא אוכרא.

ודי צדיק כא יפייק עליה ויגלבו בזמיע לכוחות ומא יקדי סי פיה. ורשע אפילו בזהר ואחד כא יגלבו יצר הרע. פחאל די קאל לפסוק שבע ביום הללתיך. כי שבע יפל צדיק וקם. ורשע יפל באחת. ורשעים יכשלו ברעה דהיינו בזהד ואחד כא יגלבו יצר הרע.

והאדי הייא כוונת למאמר. עזאז ישראל די צוורהום הקב"ה בלמצוות. דהיינו האד למצות די פיהם סגולה באס יפכו בנאדם מן יצר הרע מנאיין כא ילבש בנאדם ציצית ותפלין ולמזוזה פם צארו האדו הומא די יפכוה מן יצר הרע.

וסאיין חסבהופם שבעא והומא גיר רבעא. מאבלת שבעא דלכוחות די יצר הרבע באס ינהזמו פחאל מא קאל לפסוק שבעם ביום הללתיך. וילא ימכן נקולו האד לפסוק עלא שבעא נקבים די פוזה בנאדם. די הומא זוז עינין וזו אודנין. וזוז נקבי החוטם, ולפם. 

משפחת אביחצירא-אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א

די בהם משליט יצר הרע עלא בנאדם וכאי גויה עלא לעברה. רחמנא לצלן. לעינין יכזר ביהום לחואייז לקבאח די מא כא יחבסי שי"ת. ולודנין ישמע ביהום דברים בטלים. והומא די כא יסבאקו ינכואו בנאר די גהינום פוקת ימשי בנאדם יתשארע פהאדיך דניא.

ולחוטם כא ישם ביה לחואייז לקבאח די כא יעמלו לפגם לשכינה חס ושלום. לאיין פלחוטם מעללקא פחאל מא קאל לפסוק ויפח באפיו נשמת חיים. ולפם יהדר ביה לשון הרע ודברים בטלים. גם כן לעין ולקלב הומא כא יסבכו לבנאדם יעמל לעברה.

לעין תסוף ולקלב יסתהא פחאל מא קאל לפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. עליהא בנאדם יפיק בראצו מנאיין ידכל לרבאיטאעץ לעאם די תחייב בלמצות דתורה. וזאת יצר הטוב יעארף באיין הווא מרכבה לשכינה.

פחא מא קאל לפסוק כי בצלם אלהים עשה את האדם. ויתבעעד מן יצר הרע מכל וכל. והבא להיטהר מסיעין אותו. ויקדדש רוחו לאברים דיאלובאס יתסככר להקב"ה בלמצוות לעזא די כא יתסככר ביהום הווא כ'ב יכול דהיינו ציצית ותפלין ולמזוזה וסאייר למצות דתורה כאמלין מרמוזין פיהם לישאמי לעזאז דייאלו.

מלזום יכון פיה לכוף ורעדא מנאיין ילבשהום ןידכל לצלא ומא יהדרסי דברי חול כלל. וכולסי דייאלו באמת ובאמונה לשמו לעזיז. וביהא יזי לפסוק די קולנא נשבע ביום הללתץיך. דהיינו שבע מצות די הומא ציצית ותפלין ולמזוזה מקאבלת שבעה נקבים די קולנא.

נית שבע ביום הללתיך על, ר"ת שבעה. דהיינו שבע נקבים די קולנא יתסככר ביהום גיר בתורה ולמצות ומעשים טובים. והאדא הווא על משפטי צדקך. היינו תורה ולמצות די תשממאו משפטי צדקך. ובהאדסי יטוול לעמר ויורת לכיר פעולם הזה ופעולם הבא . וינהזמו מן קדדאמו למשטינים ולמקטרגים די לפוק ודי לספל.

במעאנות השם יתברך. ובהאדסי נזיבו סאין קאל לפסוק וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ודראשו סייאדנא עליהם השלום פלגמרא כי שם ה' נקרא עליך האדו תפלין די פראץ. וקאלו סייאדנא לחכמים עליהם השלום לאיין שם יטלע פחסאבהא הוי"ה שד"י.

פלכתבא שם הוי"ה. ושד"י פלבתים דרראץ ולדלייד. זיאדה שם ה' נקרא ר"ת שי'ן מלאה. ש' בת שלש. נית שם ה' יטלע פחסאבהא שי"ן מלאה. נית ו' מקאבלת רזל רבאע די שי"ן בת ארבע. ונית ש' בת שלש וש' בת ארבע פיהם שבעא מקאבלתשבע מצות תפלים דרראץ ודלייד ורבעא פתילים דציצית ולמזוזה.

ובאס יעמל תקון לשבעא דנקבים די פלוזה סאיין פגם ביהום. לעינים ביהום יקרא תורה. ויכזר ביהום למצות די יתבת. ויבדק לפתילים ופחאל מא יסבא פסאייר למצות. די יליק ביהום לכזיר, ןבזכותהום יצואו עיניה.

פחאל די קאל לפסוק מצות ה' ברה מאירת עינים. ולודנין ישמע ביהום כלאם תורה פחאל מא קאל לפסוק ואזני כל העם אל ספר התורה. ופחאל מא יסבה, ומא יסמעסי ביהום דברים בטלים. ולכתרא פלוקת די יכון יצללי, מא יכלטסי חאזא אוכרא. רהט כלאם לחול מעאהא חס ושלום באס תטלע צלאתו מעא לקהל קדדאם השם יתברך. 

ולחוטם נית ילאק נקולו פיה תורת ה' תמימה משיבת נפש. לאיין נפש די בנאדם הנאך הייא. גם כן יכון יססם ביה גיר לבשמים דלמצוה. פחאל להדס פכרוז שבת. וסאאיר לבשמים די ילאק יבארך עליהום. לאיין נשמה כא תשנפע מן ריחא די למצוה.

ולפם גם כן מא כלאק גיר יקרא תורה. פחאל מא קאל לפסוק תורת אמת הייתה בפיהו. וכתיב ודברת בם, די לאייס יכון עיקר הדרת בנאדם גיר פכלאם תורה. ומאוסי יהדר ביה דברים בטלים כל שכן נבלות הפה ולשון הרע חס ושלום.

לאיים זמיע לאיברים מעללקין פלפם די בנאדם פחאל מא קאל לפסוק כל עמל האדם לפיהו. תיקון דיאלו ולקלקול מעללק פלפם. ילא חטא פמו ינחטאיו לאיברים כאמלין. לאיים כאמלין לאיברים מרמוזין פיהום ליאסמי די הקב"ה.

פחאל מא קלנא. במאדם מרכבה לשכינה כביכול. ולכתרא ברית הקדש די מרמוז פיה שם הוי"ה ושם שד"י מן בררא. עליהא יחטי פממו וברית הקודש מא יפגמהומשי באס ינחטאיו לאיברים כאמלין. פחאל מא קאל לפסוק שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.

וביהא יזינא לפסוק די קולנא שויתי ה' לנגדי תמיד. כי מימיני בל אמוט. ר"ת די שויתי לנגדי, ה' ייטלע פחאשבהום תלת מייא ורבעין חסאב הווי"ה שד"י די מרמוזין פברית הקדש. והווא נית מקאבלת בנאדם. לפם מןם לפוק' וברית בקדש מקאבלתו מן לתחת, והומא לביבאן דלגוף מעא לאיברים דיאלו. עליהא ילאק יחטיהום יאסר באס מא יפגמהום חתא בחאזא קביחא חס ושלום.

גיר פשאעא די למצוה באס יחטיה שם יתברך מן כל מא הייא חאזא קביחא די תקררבלו מן לפוק ומן לספל. האדא הווא שויתי ה' לנגדי תמיד מנאין יחטי האד לאיברים קאר הווא יחטיה שם יתברך והאדא הווא כ' ממני בל אמוט וביהא יזינא לפסוק די קולנא לפוק וראו כל עמי הארץ די הומא למקטרגים ולמשטינים ואומות העולם.

מנאיין בנאדם יתבעעד מן לעבירות מכלח וכל ויתבת למצות לשם שמים והאדא הווא כי שם ה'. שם די פיהא לחסאב הוי"ה שד"י די מרמוזין פי ברית הקדש ותפלין ולמזוזה והוי"ה די מרמוזא נקרא עליך. דהיינו שמות הקודש די מרמוזין פהאד למצוות כא יציו עלא ראצך בזז מנהום כא ינהזמו ויכאפו מננך והאדא הווא ויראו ממך ומא יכפאסי די מא יקדרו סי יקטרגו אלא יעלממו זכות עלא בנאדם.

מנאיין יכון מליח מעא די כלקו. פחאל מא קאל פלגמרא אפילו מלאך רע כא יואזב בזז מנו אמן. וביהא יזינא מליח וראו כל עמי הארץ ראץ לכלאם יטלע פיהום מייא וואחד. ומיכאל ילא תחשבו יטלע פיה מייא וואחד.

ומיכאל הווא די כא יקררב זכות די ישראל קדדאם שם יתברך. ולא יכונו מלאח וצאפיין. וםחאל מא כא יעללם עליהום זכות חתא ס"ם ורבאעתו יעללמו עליהום זכות. חתא בנאדם ולא יגלב עלא יצר הרע ומאי שמעל. בראצו ירזעלו פחאל יצר הטוב פחאל מא זברנא פאברהם אבינו עליו השלום די כאן יעבד הקב"ה ביהום בזוז ביצר הטוב וביצר הרע.

פחאל מא קאל לפסוק ומצאת את לבבו נאמן לפניך. חתא אולאדו די נזבאדו מננו יחבבלהום יכונו פחאלו. וחנא הומא די תסממינא אולאדו די הקב"ה אולאד אברהם יצחק ויעקב עליהא נחאדזו נפיקו ברוצנא ונרזעו ונצלליו צלאואת די תקנו הומא.

שחרית מנחה וערבית ובזכותהום תנקבל צלאתנא פחאל מ אנקולו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, לאיים הומא מללסקין פשם יתברך ןהןמא מרכבה לשכינה. יהי רצון מלפ]ניו יתברך. יחן וירחם עלינא פוזה זכוץ דיילהום. ויתבת פינה שאיין קאל לפסוק ואתם הדבקים ביי אלהיכם חיים כולכם היום. 

משפחת אביחצירא – רבי יחייא אדהאן

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א

תרגום מערבית לעברית.

והקשו רבותינו ז"ל הלא המצוות שהזכרנו לעיל אינן אלא ארבע. תפילין של הראש ותפילין של היד וציצית ומזוזה. ומדוע דוד המלך עליו השלום חשב את זה לשבע כמו שכתוב שבע ביום היללתיך וכו. ופירש רש"י ז"ל שארבע הפתילים של הציצית מחשבים לארבע מצוות ובהם נשלמים השבע.

ואדוננו כמוהר"ר יעקב אביחצירא זלה"התרץ בהקדם מה שאמרו רז"ל שהיצר האע דורף אחרי האדם כל רגע ורגע כדי להחטיאו. וידוע שהיצר הרע יש לו שבעה שמות כמו שבארום רז"ל וזה מוכיח שהיצר הרע הוא חזק מאוד. וכאשר האדם מנצח אותו מצד אחד, מתגבר עליו מצד שני.

אבל הצדיק מתגבר עליו ומנצח אותו בכל הכוחות, ולא יוכל לעשות לו כלום. והרשע אפילו בכוח אחד מתגבר עליו היצר הרע כמו שכתוב ( משלי כ"ד ט"ז כי שבע יפול צדיק וקם ( ורשע יפול באחת ) ורשעים יכשלו ברעה, דהיינו בכוח אחד מתגבר עליו יצר הרע.

וזו היא כוונת המאמר הנ"ל חביבין ישראל שסבבן הקב"ה במצוות, דהיינו אותן מצוות שיש בהן סגולה להציל את האדם מן היצר הרע. כי כאשר ילבש האדם ציצית ותפילין ושי לו מזוזה בפתח ביתו הם מצילים אותו מן היצר הרע, ומה שחשבו אותם שבע והם אינם אלא ארבע, זה כנגד שבעה כוחות של היצר הרע. כדי להחלישם, כמו שכתוב שבע ביום היללתיך.

ואפשר עוד לפרש את הפסוק הזה על שבעה נקבים שיש בפניו של האדם, שהם שתי עיניים, ושתי אוזניים, ושני נקבי החוטם והפה. שבהם משתלט היצר הרע על האדם ומפתה אותו לעשות עברה רחמנא לצלן.

העיניים לראות בהם דברים רעים, שאין השם יתברך אוהב אותם. והאוזניים לשמוע בהם דברים בטלים. והם קודמים להישרף באש של גיהינום בשעה שדנים אותו בעולם הבא. והחוטם להריח בו דברים רעים שעושים פגם בשכינה חס ושלום.

כי היא תלויה בחוטם כמו שכתוב וייפח באפיו נשמת חיים. והפה לדבר בו לשון הרע ודברים בטלים. וגם העין והלב גם הם גורמים לאדם לעשות עברה העין רואה והלב חומד כמו שכתוב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.

לכן צריך אדם להתעורר כאשר יגיע לגיל ארבע עשרה שנה שאז מתחייב במצוות מן התורה ואז בא אליו יצר הטוב. שידע שהוא מרכבה לשכינה. כמו שכתוב כי בצלם אלוהים עשה את האדם. ויתרחק מן היצר הרע מכל וכל. והבא ליטהר מסייעין אותו. 

ויקדש את עצמו ואת אבריו כדי להשתמש בהם בשביל הקב"ה. דהיינו בקיום מצוותיו היקרות שהוא בעצמו משתמש בהם כביכול. דהיינו ציצית ותפילין ומזוזה ושאר המצוות של התורה כולם רמוזים בהם שמותיו היקרים.

וצריך האדם להתמלא פחד ורעדה בעת שיבוא ללבוש אותם, ויכנס לבית הכנסת ביראת כבוד ולא ידבר דברי חול כלל. וכל מעשיו יהיו באמת ובאמונה לשמו היקר.

ובזה יבוא לנכון הכתוב שהזכרנו שבע ביום היללתיך. שהיינו שבע מצוות שהם ציצית ותפילין ומזוזה כנגד שבעה מקבים שאמרנו.

ויש עוד לרמוז שבע ביום היללתך על, ראשי תיבות שבעה, דהיינו שבעה נקבים שאמרנו ישתמש בהם רק בתורה ומצוות ומעשים טובים, וזהו שסיים על משפטי צדקך, היינו התורה והמצוות שנקראו משפטי צדקה, ובזה יאריך ימים ויירש כל טוב שבעולם הזה ובעולם הבא ויכנעו מפניו כל המשטינים והמקטרגים שלמעלה ולמטה בעזרת השם יתברך.

ועל פי זה אפשר לפרש מה שאמר הכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ודרשו רבותינו עליהם השלום בגמרא כי שם ה' נקרא עליך אלו תפלין שבראש. ופירשו רז"ל כי מילת " שם , עולה מספרה במניים שן הוי"ה שד"י, שם הוי"ה כתוב בתוך התפילין בפרשיות מבפנים.

ושם שד"י בבתים של הראש והיד מבחוץ. ועוד שם ה' נקרא, ראשי תיבות שי"ן מלאה. שי"ן בת שלוש ראשים, וכן שם ה' נקרא, ראשי תיבות שי"ן מלאה, שי"ן בת שלוש ראשים. וכן שם ה' עולה מספרה כמו שי"ן מלאה. ונשאר ו' כנגד הרגל הרביעית של שי"ן בת ארבעה. 

משפחת אביחצירא רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א

רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

קוים לדמותו.

של הרב הגדול חסידא קדישא ופרישא כבוד מורנו הרב רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

רבינו המחבר נולד בעיירה תאפילאלת הקדושה בשנת התרכ"ו – 1866. לאביו הרב הגדול מכלוף אדהאן זצוק"ל ואמו מרת הרבנית אסתר בתו של הרב הגדול מעוז ומגדול מרן אביר יעקב אביחצירא זצוק"ל

ועוד ש' בת שלוש ושי"ן בת ארבע ביחד הם שבע. כנגד שבע מצוות. תפילין של הראש ושל היד וארבעה פתילים של המימית והמזוזה. וכדי לעשות תיקון לשבעה נקבים שבפנים שפגם בהם. העיניים יקרא בהם התורה, ויראה בהם המצוות שמקיים, ויבדוק בהם הפתילים של הציצית וכדומה לזה. בשאר מצוות שמצוותן בראיה.

ובזכותם יאירו עיניו כמו שכתוב מצות ה' ברה מאירת עיניים. והאוזניים ישמע בהם דברי תורה כמו שכתוב ואזני כל העם אל ספר התורה. וכיוצא בזה. ולא ישמע בהם דברים בטלים. ובפרט בשעה שהוא מתפלל לא יערב דברים אחרים מדברי חול עם התפילה חס ושלום.

כדי שתעלה תפילתו עם הקהל לפני השם יתברך. והחוטם גם הוא ראוי לומר עליו תורת ה' תמימה משיבת נפש. כי נפש האדם היא נמצאת שם. וכמו כן יקפיד שלא להריח רק בשמים של מצות כגון ההדס במוצאי שבת ושאר הבשמים שראויים לברך עליהם.

כי הנשמה נהנית מהבשמים של מצווה. והפה גם כן לא נברא רק ללמוד בו תורה כמו שכתוב תורת אמת הייתה בפיהו. וכתיב ודברת בם. שלא יהיה עיקר דיבורו של אדם רק בדברי תורה, ולא ידבר בו דברים בטלים, כל שכן נבלות הפה והלשון הרע חס ושלום.

כי כל האיברים תלויים בפה של האדם כמו שכתוב כל עמל האדם לפיהו. דהיינו תיקונו של האדם וקלקולו תלוי בפיו. אם שמר את פיו נשמרים כל האיברים. כי כל האיברים רמוזים בהם שמותיו של הקב"ה.

כמו שאמרנו האדם הוא מרכבה לשכינה כביכול. ובפרט ברית קודש שרמוז בו שם הוי"ה ושם שד"י כמו שרמוז בתפילין ומזוזה. הוי"ה מבפנים ושד"י מבחוץ. לכן צריך אשם לשמור פיו וברית הקודש ולא לפגום אותם. כדי שישתמרו כל איבריו, כמו שכתוב שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.

ובזה יבוא לנכון הפסוק שהזכרנו. שויתי ה' לנגדי תמיד כי  מימיני בל אמוט. ראשי תיבות של שויתי ה, לנגדי עולה מספרם שלוש מאות וארבעים. כמספר הוי"ה שד"י. שרמוזים בברית קודש וזה גם כנגד האדם. הפה מלמעלה וברית קודש כנגדו מלמטה. והם הדלתות של הגוף עם האיברים שלו.

לכן צריך לשמור אותם הרבה שלא לפגום אותם בשום דבר רע חס ושלום. וישתמש בהם רק לדבר מצוה ובשעת מצווה. כדי שישמרהו הקב"ה מכל דבר רע שמתקרב אליו מלמעלה או מלמטה. זה הוא שויתי ה' לנגדי תמיד. כי כאשר האדם שומר האיברים האלה. גם הוא ישמרהו השם יתברך. וזהו כי מימיני בל אמוט.

ובזה יבוא לנכון הפסוק שהזכרנו לעיל. וראו כל עמי הארץ. שהם המקטרגים והמשטינים ואומות העולם. כאשר יתרחק מן העברות מכל וכל. ויקיים המצוות שלם שמים. וזהו כי שם ה', " שם " שהוא כמניין הוי"ה שד"י הרמוזים בברית קודש ותפילין ומזוזה.

והוי"ה הרמוזה, נקרא עליך.דהיינו שמות הקודש הרמוזים במצוות האלה. יאירו על ראשך ואז המשטינים בעל כורחם יפחדו ויברחו ממך. וזהו ויראו ממך. ולא רק שלא יוכלו לקטרג. אלא הם עצמם מלמדים זכות על האדם. כאשר ילך בדרך טובה עם בוראו. כמו שאמרו בגמרא אפילו מלאך רע עונה אמן בעל כורחו.

ובזה יבוא לנכון וראו כל עמי הארץ. שראשי תיבות שלו עולם מאה ואחד. וכן מיכאל גם הוא עולה מאה ואחד. ומיכאל הוא שמקריב הזכויות של שישראל לפני הקב"ה. אם יהיו טובים וצדיקים, כמו שהוא מלמד עליהם זכות גם ס"מ וחבורתו מלמדים עליהם זכות. עד שאם האדם יתגבר על היצר הרע ולא ישמע לו.

הוא עצמו נהפך לו כמו יצר הטוב. כמו שמצאנו באברהם אבינו עליו השלום שהיה עובד את הקב"ה בשני יצריו יצר הטוב ויצר הרע. כמו שכתוב ומצאת את לבבו נאמן לפניך. וגם בניו שיצאו ממנו צריכים להיות כמוהו. ואנחנו הם שנקראנו בניו של הקב"ה. ובנים של אברהם יצחק ויעקב.

לכן צריכים להתעורר בעצמנו ונתפלל התפילות שתיקנו לנו אבותינו. שהם שחרית מנחה וערבית. ובזכותם תתקבל תפילתנו. כמו שאנו אומרים אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב. כי הם דבוקים בשם יתברך והם מרכבה לשכינה.

יהי רצון מלפניך יתברך שיחון וירחם בזכותם, ויקוים בנו מקרא שכתוב ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום.

אמן ואמן

משפחת אביחצירא – רבי יחייא אדהאן זצוק"ל

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א

פיוט רבי יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א

פיוט סימן אני יחייא חזק – נעם אמת קנה אל תמכור.

אליל נפשי אשא. יי בעת צרה. עזבתני למשיסה. ביד בני הצרה. רח:ם נח"ם אחי"ם. הם בני הגבירה. גדול גיבור ונורא. לישותך קויתי.

נפשנו לאל עליון. חכתה בכל שעה. יחון על דל ואביון. טובו אינה מנועה. מקו"ם תקו"ם תנקו"ם. מכל עושי הרעה. סליחה גם שמעה יי תפילתי.

יחיד חי העולמים. חננו ועננו. כפר נא האשמים. חתור חתירתינו. מכ"ר זכ"ר תזכ"ר. עת אשר הוצאתנו. כי אתה הוא אבינו. בכל היום קראתי.

יודוך כל העמים. בעשותך נוראות. תפיל צרים וקמים מלמעלה להראות. יד"ך הוד"ך אוד"ך. כי עשית נפלאות. עשה נא לטובה אות. וחושה לעזרתי.

חי וקים הושיעה. ימינך וענני. אתה אל גדול דעה. יחיד מיד אויבי פדני. אנ"י ענ"י קונ"ה. הנחם על הרעה. כי עדתך טבועה. בטיט יון עמדתי.

יושב בסתר עליון. אבינו אב הרחמן. אויביך יהמיון. עובדי פסל וחמן. עולל"ו דלל"ו שלל"ו. בני אל חי נאמן. עשה להם כהמן. קבל נא את שועתי.

חַמָן – מַצֵּבָה גְּבוֹהָה שֶׁהוּקְמָה עַל יְדֵי הַקַּדְמוֹנִים עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים לִכְבוֹד אֱלִיל הַשֶּׁמֶשׁ ( מילון אבן שושן )

יראו יחד עינינו. הבנים עם האבות. ישמח גם לבנו. בך רוכבי ערבות. שוטנ"י מונ"י שונ"אי. יפלו במהמורות. אמרות יי אמרות טהורות. אמור די לצרתי.

אז נשיר לך בשירה. ייאלהינו. בניב שפה ברורה. לעיני על אויבינו. כול"ם עול"ם סבל"ם. הסר נא מעלינו. כי בשמך בטחנו. חלקי יי אמרתי.

חזק אמיץ הקשיבה. קבל שועת עניים. ברחמים השיבה. בניך הדוויים נופלי"ם דלי"ם גולי"ם. ישראל הנקיים. אתה אלהים חיים. לכה נא לישועתי

פיוט סימן אני יחייא חזק – נועם שיר חדש

אל באי. צמאה לך נפשי. קדושי ומרים ראשי. קראתי לך דורשי. פדני מיד משוסי. נפצי יקבץ. מתוך עם לוחצי. אליך נשאתי נפשי.

נשמתי וגם רוחי. בידך מבטן גוחי. תקותי ומבטחי. אליך א

ריד בשיחי. מדוח"י יהר"ה נדח"י. מעבדות לחפשי.

יום וליל לך אקרא. הצילני מכל צרה. גברה יד בן הצרה. ושפחה ירשה גבירה. א"ל נור"א שלח בם חרון ועברה. אחת האל מעוז ראשי.

יראתי גם זחלתי. ובושתי וגם נכלמתי. בראותי את אויבתי. גם גדלה מאוד חרפתי. חטאת"י תמי"ד נגד"י. לעומת"י כי צפו מים על ראשי.

חסדך מאוד יגבר. על עמך הן עם נבר. התבן כסה הבר. בעוני אשר גבר נשב"ר ביד אויב גבר. ראה נא בצרת נפשי.

אבינו מלכנו. הושיענו מאויבינו. חננו ועננו. זכור ברית אבותינו. קולנו תשמע אלהינו. חטאנו לך רפא נפשי. 

משפחת אביחצירא

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א

רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

קוים לדמותו.yechia_adahan

של הרב הגדול חסידא קדישא ופרישא כבוד מורנו הרב רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

רבינו המחבר נולד בעיירה תאפילאלת הקדושה בשנת התרכ"ו – 1866. לאביו הרב הגדול מכלוף אדהאן זצוק"ל ואמו מרת הרבנית אסתר בתו של הרב הגדול מעוז ומגדול מרן אביר יעקב אביחצירא זצוק"ל.

ימי ילדותו ונערותו עברו עליו במחיצת סבא קדישא אביר יעקב זצוק"ל, יחד עם בן גילו הרב הגדול עטרת ראשנו עיר וקדיש, כבוד מורנו הרב דוד אביחצירא הי"ד וזצוק"ל אשר עליו חובר הספר הנכוחי " אני לדודי, כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים.

פיוט סימן אני יחייא חזק. סימן א"ב נועם אלי אנוהו.

אלי ודודי. הדרי הודי. לך גלוי סודי. אתה יי

בשמך אקרא. תוציא מצרה. בני הגבירה. הם עם יי

גדול ונורא. צור עוטה אורה. זכור התורה. לעם אמוני

דודי צח אדום. בנה נא הדום. את ארץ אדום תחריב יי

האל העונה. ראה בעווני. אויבי ושוטני. תצמית יי

ואתה אבי. רפא מכאובי. עיני ולבי. אשא ליי

זה לו קוינו. הוא יושיענו. מיד אויבינו. יפדה יי

חטא עוון פשע. תמחה ברגע. קרב נא ישע. בני איתני.

טוב לכל קוראיו. ירחם בניו. בני בחוניו. לבות יי

ישקיף וירא. אדוני מורי. סורר ומורה. יכרית יי

כפר אשמים. לבני רחומים. חי העולמים אודה יי

למען שמו. ירחם עמו. כי ממקומו.ברוך יי

מכסא נורא. נשמה ברא. אדיר ונורא. נגלה בסיני.

נתן התורה. לאום טהורה. שבת היקרה. הנחיל יי

סודו הו נגלה לעם סגולה. בו חטא ומחילה. יסלח יי

עם זו קנית. אשר בחרת. להם נתת. שבת יי

פתח תשובה. לבני אהובה. בנחת שובה. הושע יי

צרים וקמים. מהרה השמים. לעם עגומים. נחם יי

קבץ קהיךה. לעיר תהילה. נורא עלילה. שמך יי

רחום שמך. רחם על עמך. גם משמיך. תברכנו יי

שדי צבאות.שבע שמחות. לנאנחות. שמח יי

תכון תפילה. מעם סגולה. לך מסילה. שמי יי. אני לדודי אודה בעודי. נפשי ומאודי ביד יי.

 

יהי חסדך. על בן יחידך. יגדל כבודך. כבוד יי

ישמח ישראל. בביאת הגואל. אני דל שואל. מאת יי

חסד זה קיים. אלהים חיים. שועת עניים. קבל יי

פיוט לכבוד האדמו"ר כמוהר"ר המלך דוד אביחצירא וצוק"ל זיע"א.

סימן אני יחייא אדהאן חזק אמיץ חזק

נועם בר יוחאי יסוד עולם.

 

אמת מארץ תצמח. כל עווננו ימח. וגם לבבו ישמח. בתחיית דוד

נעים ויפה דודי. טוב מכל מתי סודי. היה הדרי הודי. אדוני המלך דוד.

 

יצא מעם סגולה. ביום שבת כלה. ועלה לו למעלה. כי זה רצון המלך

ידיד בן הגבירה. נשמתו היא טהורה. בטלה הגזרה מעל בני המלך

 

חמדת כל ישראל הוא. כולם אומרים אשריהו. מה מתוק אמרי פיהו. כמאמר המלך

יראתו יראה תמה. בלי און ומרמה. לשם שוכן שמימה. לעשות רצון המלך

 

ישב חדרי חדרים. לעסוק במסתרים. שכינה הרים. כי כן דבר המלך.

אדון הכל אין בלתו. טהורה היא מחשבתו. אין להרהר בדעתו. כי כן גזר המלך

 

אדוני בעוז גבר. מנעוריו התגבר. לכבוש יצר שגבר. לבטל רצון המלך.

דרש טוב הוא לעמו. דבריו נתקיימו. מתוק מדבש טעמו. כמו טעם המלך

 

הדריך עמו עדתו. לקיים את מצוותו. לעילוי שכינתו. לבוא בהיכל המלך.

אוהב צדקה היה. בדבור ועשיה. פדה רבים משביה. להשיב שבות מלך

 

נקי כפים ובר. בתורה דִבֵר דָבָר. חיילים עמו הגבר. ברוב עם הדרת מלך

חסיד הוא בכל מדה. לתורה ולתעודה. הוא עיני כל העדה. לכל צרכי המלך

 

זכותו היא גדולה. מכל בני הגולה. כי הוא רב המעלה. לדבר עם המלך

קבץ רבה פעלים. לשם נאדר באלים. כמו יושב אהלים. יבטח ביי מלך

 

את חיבוריו היקרים. כולם מפז נבחרים. בהם סודות נסתרים. מאנשי חברת מלך

מלא מצוות כרמון.ככרם בעל המון. שכרו אתן טמון. בחצר בית המלך

 

יעץ עצה נכונה. עם נפשו העדינה. ישב בדד בשכונה. לראות פני המלך

צדיק הצדיק רבים. רחוקים עם קרובים. הכל רצים ושבים. לעשות דבר מלך

 

חנן דלים אביונים. תמיד בסבר פנים. דבריו נאמנים. לפני האל המלך

זכות אבותיו עמו. בלילו וגן יומו. גדול מרבן שמו. כמו דוד המלך

קבל נא את מנחתו. ורחם על עדתו. בזכות אבות וזכותו. יבוא בן דוד מלך

משפחת אביחצירא-אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א

פיוט אני יחייא אדהאן חזק

נועם אל חי מהולל

בכור הקדוש שמו נקרא. רבנו מסעוד אביחצירה

 

אבי שורה ורב נהורא. כלול מכל מדה יקרה. היה לישראל עטרה בכל עת צנה וסוחרה.

נאמן היה בכל שניו. לכל אדם בכל אנייניו. מאוד מאוד שפל וענו. זו התורה וזו שכרה

 

יחד כל החכמים הודו לו. מה נעים חלקו וגורלו. מעשיו מאו כמה גדלו. לשם האל גדול ונורא

ימי קדם בעת היינו. בצל כנפיו החסינו. כאב על בן רחם עלינו. זה מנהגו עם כל הנברא.

 

חנן דלים וגם אביונים. פיס אותם בסבר פנים. כרצון אדוני האדונים במעשה רב ידו גברה.

ידיד האל פדה משביה. כמה נפשות הוא החיה. הכל לשם רב עליליה. במדה משקל ומשורה.

 

אדוננו עלה בערה. בחודש זיו הדר הנקרא. בזכותו ירדו גשמי אורה. אז ליהודים הייתה אורה.

אשר צדיקים בו נתעלו. במחיצתם אדון בחר לו. צדיק זך וישר פעלו. גם על שכמו הייתה המשרה.

 

דַיָן דִין אמת לאמתו. בבואו בשובו בלכתו. הכל רצים שבים לקראתו. ללכת בדרך ישרה

הרביץ תורה רִבָה פעלים. לשם האל האדר באלים. להכניע עובדי גלולים. עלתה בידו הבחירה

 

אב לתורה לתעודה היה. צרכי אום טהרוה וגלויה. הטיל עליו יוסד נשיה. באימה בפחד במורא

נטה שכמו לסבול עול תורה. בגלוי ומה גם בסתרה. תפלתו הייתה טהורה. בדרך האמת נבחרה.

 

חכם בעוז מאוד התגבר. לכל שואל הוא משיב דבר. בדעה ותבונה לו הובר. מאל אשר יצר וברא.

זקן וגם ישב בישיבה. בדירה נאה וחשובה. וגם דעתו הייתה רחבה. במשנה וגם בגמרא

 

קבל עליו כמה יסורים. מאהבת יוצר מאורים. בם נכנס לחדרי חדרים. ליטול שכרו כשורה.

אשא עיני על ההרים. יברך מלכים ושרים. בברכת אבות הטהורים. הכתובה בספר התורה

 

מורה צדיק עיני העדה. ישא ברכה בלי מדה. אשר זכה לארץ חמדה. זכות אבותיו עמו שורה.

יוסיף יי שנית ידו. ישמור לו את בנו חמודו. יתקיים תלמודו בידו. וגם יהיה מאיר תורה.

 

צדיק אח טוב כמו גן רטוב. יאריך ימים בלקח טוב. הוא ובניו בכתר שם טוב. בזכות יצחק בן הגבירה.

חזק נפשות החלשות. ישנות ומה גם חדשות. לשמור ולקיים ולעשות. את כל חוקי מצוות התורה. 

קוים לדמותו.

 

של הרב הגדול חסידא קדישא ופרישא כבוד מורנו הרב רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

רבינו המחבר נולד בעיירה תאפילאלת הקדושה בשנת התרכ"ו – 1866. לאביו הרב הגדול מכלוף אדהאן זצוק"ל ואמו מרת הרבנית אסתר בתו של הרב הגדול מעוז ומגדול מרן אביר יעקב אביחצירא זצוק"ל.

ימי ילדותו ונערותו עברו עליו במחיצת סבא קדישא אביר יעקב זצוק"ל, יחד עם בן גילו הרב הגדול עטרת ראשנו עיר וקדיש, כבוד מורנו הרב דוד אביחצירא הי"ד וזצוק"ל אשר עליו חובר הספר הנכוחי " אני לדודי, כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים.

סימן אני יחייא חזק

נועם אמת קְנֵה וכו. לה. מלך

אדון כל המעשים. ברוך ומבורך שמו. נמצא לכל הדורשים. יכפר עוון עמו. שת"ה עת"ה אתה. הוא הדַיָן והעד. יי מֶלֶך מָלַך ימלוך לעולם ועד.

יום יום לך קוינו. בכל עת ובכל עונה. חננו ועננו. למען השכינה. חול"ה גול"ה דל"ה. עת לחננה בא מועד.

יחיד נורא עלילות. קדש שמך עלינו. ישראל עם סגולה. קבץ נפוצותינו יוש"ב הש"ב תשי"ב. שבת חודש ומועד.

אתה השם אבינו. מעולם הוא שמך. יי אלוהינו. חון תחון על בניך. זכו"ר תזכו"ר בכו"ר. קול משמים יעיד.

חזק אמיץ השיבה. שופטינו כבראשונה. האל דגול מרבבה. שמע נא קול תחינה. אנ"א א"ל נ"א. חו"ס נ"א. אתה יודע ועד.

פיוט לברוך שאמר

נועם צהלי רני. סימן אני יחייא חזק.

אפתח פי בשיר. לשם אלחי נעלם. יצא וברא. העולמות כולם. אלהי"ם חיי"ם ומלך עולם. ברוך שאמר והיה העולם.

נגיל ונשמח. בעת התפילה. בפחד מורא. מנורא ילילה. יסי"ר ממנ"ו כ"ל נג"ע ומחלה. ברוך שאמר והיה העולם.

 יום יום יזהר. בעניין התפילה. ירחיק ממנו. כל פשע ועולה. ג"ם דב"ר אסו"ר חלילה. אל יוציא מפיו בדרך העולם.

חובה יתפלל. שלוש תפילות. שחרית ומנחה וערבית בקהילות. א"ז קול"ו ישמ"ע שומע תפילות. בכלל ישראל כאיש אחד כולם.

ישמע האדם ויבין לבבו. ירא את השם. בקומו ובשכבו. כ"ל ר"ע אוה"ב וקרוב יבוא. אל בית אלוהים. כי הוא חיי עולם.

אשרי האדם. המשכים ומעריב. אל התפילה. בבוקר ובערב. יאריך ימי"ם. ושנים ועולמים. ויזכה לראות. בבניין האולם.

חרדה ילבש. בעטיפת ציצית. גם תפילין. יהיו לו תחבושת. מג"ן וצנ"ה מחרב וקשת. אויבים ושונאים. משחיתים העולם.

זכות המצוות. העושה בטהרה. יצילו אתכם. מזעם ועברה. לש"ם דמי"ם בשפה ברורה. בזכות התורה. היא קיום העולם.

קבל תפילת. עמך ישראל. מהר שלח נא. מושיע וגואל. יבוא אליהו. יבשר עם האל. בבניין מקדש. שהוא אור העולם.

משפחת אביחצירא – רבי יחייא אדהאן

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א

רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

קוים לדמותו.

של הרב הגדול חסידא קדישא ופרי

שא כבוד מורנו הרב רבי יחייא אדהאן זצוק"ל.

רבינו המחבר נולד בעיירה תאפילאלת הקדושה בשנת התרכ"ו – 1866. לאביו הרב הגדול מכלוף אדהאן זצוק"ל ואמו מרת הרבנית אסתר בתו של הרב הגדול מעוז ומגדול מרן אביר יעקב אביחצירא זצוק"ל.

ימי ילדותו ונערותו עברו עליו במחיצת סבא קדישא אביר יעקב זצוק"ל, יחד עם בן גילו הרב הגדול עטרת ראשנו עיר וקדיש, כבוד מורנו הרב דוד אביחצירא הי"ד וזצוק"ל אשר עליו חובר הספר הנכוחי " אני לדודי, כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים.

נועם מלכי מקדם לכבוד האדמו"ר מלך דוד אביחצירא

סימו אני יחייא חזק. שמו כשם רבו נקרא. רבי דוד אביחצירא.

אשיר לכבוד רב חברים. בן מלך זרע ישרים. אמריו מפז נבחרים. כולם אהובים ברורים. כל החכמים מזהירים. מאור תורתו ואומרים חכם עלה עיר גיבורים : שמו

נשמע דבריו בעולם. בשם טוב עולה על כולם. תורה וכהונה כוללם. לעשות שלום בעולם. מעשיו לשפ פעלם. זאת כוונתו לעולם. קדושים טהורים כולם. שמו

יפה דודי ואף נעים. לכל אהובים ורעים. כמו מסמרות נטועים. דבריו לכל השומעים. לתקן נדים ונעים. מכל חטא יהיו מנועים. אשמים וגם פשעים. שמו

יום שבת עלה בסערה. לעוטה כשלמה אורה. מאס העולם ושכרה. לחזות בנועם התורה. פניו כפני המנורה. מאיר כשמש בגבורה. ליהודים הייתה אורה. שמו

חסד ואמת נפגשו. צדק שלום נתלבשו. בארבעתם בו נשרשו. בם זכה להיכל קדשו. אהובים שאלו דרשו. לצור ישראל וקדושו. צרה ויגון ינוסו. שמו

ישב תמיד על התורה. פתח האוהל לשמרה. בשכל טוב רב נהורא. הורנו דרך ישרה. גם רישא וסיפא בתרא. בו להוביל שי למורא. לאשר יצר וברא. שמו

יראת השם היא על פניו. שם השם לנגד עיניו. שפל ברך וגם ענו. לכל קרוביו ושכניו. גם שלם בכל עניינו. בכל ימיו ובכל שניו. מלאכים שלח לפניו. שמו

יחד בוקר בבוקר. היכל יי לעקר. גם היה דורש וחוקר. באמת ולא בשקר. בלבו היה לעקור. את כל נביאי השקר. יחד כוכבי בוקר. שמו

אף במנחה היה זהיר. לבטל חרון אף מהר. בטלית ותפילין מזהיר. בתפילת ערבית מהרהר. להכניע לץ זד יהיר. משיחנו ישלח מהר. שמו

חזק וברוך חננו. למענך הושיענו. קבל את תפילתנו. פדנו מיד אויבנו. קבץ את נפוצותינו. בשמך תרום קרננו. ובמלך דוד מלכנו.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר