ארכיון יומי: 1 באוגוסט 2025


ליקוטים לפרשת דברים חידושים ל ט באב-יצחק פריאנטה

ליקוטים לפרשת דברים חידושים ל ט באב

יצחק פריאנטה

יום האבל הלאומי תשעה באב:  [ליקוטי חז"ל ] תשעה באב הוא יום האבל הלאומי של עם ישראל. יום זה הוא יום תענית מדרבנן, ושיא תקופת האבלות שלימי בין המצרים . תענית זו היא מהחמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש .מקור התענית בדברי הנביאים, והיא נקבע במשנה לציון חורבן בתי מקדש- חורבן בית ראשון [בשנת 586 לפני הספירה למניינם]. בידי צבאו של נבוכדנצר מלך בבל, וחורבן בית שני [בשנת 70 אחרי הספירה למניינם] בידי טיטוס והרומאים . בתשעה באב אירעו 5 אסונות מרים, המשנה במסכת תענית [פרק ד משנה ו] מונה אותם: ביום זה נגזר על דור המדבר שלא יכנסו לארץ ישראל בגלל חטא המרגלים, כעונש על אשר חטאו בבכי חינם בליל ט באב, כאשר שבו המרגלים מתור הארץ, והפחידום שלא לעלות אליה. בית מקדש הראשון נחרב בט באב שנת ג של"ח [422 לפני הספירה למניינם], בידי נבוכדנצר השני, מלך בבל. בית מקדש השני נחרב בט באב בתקופת המרד הגדול, בשנת 70 לספירה למניינם, בידי הצבא הרומי טיטוס. עוד אירוע נלכדה ביתר בימי מרד בר-כוכבא. נחרשה ירושלים: בימי מרד בר כוכבא נחרשת אדמת ירושלים לקראת הקמתה של עיר אלילית בשם" איליה קפיטולינה" על חורבותיה, כה אומר הרמב"ם ובו ביום המוכן לפורענות, חרש טונוסרופוס הרשע ממלכי אדום את ההיכל ואת סבביו. לאורך ההיסטוריה היהודית התרחשו אירועים טרגיים נוספים בתשעה באב: גירוש יהודי אנגליה על ידי אדוארד מלך אנגליה [ט באב .18 ביולי 1290]. גירוש צרפת על ידי פיליפ הרביעי [י באב הס"ו 1206] שהורה ליהודים לעזוב את ארצו בתוך חודש. גירוש ספרד על ידי פרדיננד ואיזבלה [בליל ח באב הרנ"ב 31 ביוחי 1492 הסתיימו 4 החודשים שניתנו ליהודים לעזוב את ספרד]. פרוץ מלחמת העולם הראשונה- האימפריה האוסטרו-הונגרית הכריזה על מלחמה עם סרביה בה באב התרע"ד [28 ביולי 1914], וכך פרצה מלחמת העולם הראשונה. בז באב הצטרפה רוסיה למלחמה. בט באב הצטרפה גרמניה. בתלמוד הירושלמי נאמר כי מלך המשיח נולד בתשעה באב [מסכת ברכות פרק ה הלכה ד] לפי המסורת, לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, יהפוך ט באב ליום של חג ושמחה.

וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה [לא-יז]  אומר הרוקח על התורה היכן רמוז איזה יום מדובר? הגימטרייא של האותיות הראשונות של המילים: "וחרה אפי בו ביום ההוא [ואבבה]=16  שווה לגימטרייא של בט" באב = 16.

  ליקוטים לפרשת דברים  

אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל  בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין-פארן ובין-תופל ולבן וחצרות ודי זהב [א\א] אומר ילקוט שמעון דברים קשים דבר משה אל בני ישראל ,והזכיר להם כל המקומות שהכעיסו את הקב"ה ,ומשום כבודם רק ברמז ,על שעברו על דברי תורה וגרמו לחורבן בית המקדש ,אמר להם איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם, הקב"ה הראה למשה דור דור ודורשיו וראה ברוח הקודש שיחרב בית המקדש ,וירמיה הנביא מקונן על ישראל וכותב מגילת איכה -איכה ישבה בדד, אמר משה לפני הקב"ה אני רוצה להיכנס לארץ ישראל ולא יחרב בית המקדש, וזה מה שאומר כאן משה לקב"ה, רק אני לבדי אומר איכה ולא יגיע המצב שגם ירמיהו הנביא יגיד איכה ישבה בדד ,וגם לא יגיד איכה ישעיהו הנביא  אך רבות מחשבות בלב איש ועצת ה" היא תקום, זה משה שנקרא איש אלוקים, שלא רצה שיהיה חורבן ולא יאמרו איכה , עצת ה" היא תקום ,שכן יחרב המקדש ,כי אנשי אמונה אבדו בנים אין אמון בם ,אדם הראשון פגם ואכל מעץ הדעת וה" קרא לו איכה ,כעת שאכלת מעץ הדעת יהיה איכה ויחרב המקדש נענשת אתה ויענשו גם בניך בגלות. לפי האמור כי ירמיה הנביא כתב מגילת איכה והיה מקריא אותה אל המלך יהויקים שהיה בתקופתו, במגילה היו כתובים 52 שמות [הויה], קם יהויקים שלא רצה לקבל תוכחות אלו ושרף את המגילה ויהויקים נענש בזה ששרף את המגילה וידוע הסיפור בגמרא שזקינו של רבי פרידא שסבו מצא גולגולת ולא היה ניתן לקוברה עד שאשתו הסיקה תנור ושרפה אותה באש וזו הייתה גולגולת של יהויקים המלך.

בערבה מול סוף המילה בערבה היא אותיות בעברה והמילה מול היא ראשי תיבות ושמרתם מאד לנפשותיכם ובאה התורה לרמוז בזה שהיצר הרע מפתה את האדם "בעברה" ובדברים אסורים והוא גם מראה לאדם שהעבירות הן עריבות ומתוקות וכך הוא מטעה את הבריות אך כנגד זה אמרה התורה " ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" כלומר היזהרו מעצת היצר הרע, כי דהריו הזיקים לנפש.

אלה הדברים אשר דבר משה[א-א] אומר הגאון רבי יעיש קורייני מיכמי תימן, ביאר כי מניין תיבות הפסוק הראשון בפרשה בא לרמז על ימי בין המצרים, שלעולם פרשת דברים תחול בימים אלו. פסוק " אלה הדברים", יש בו 22 תיבות, לעומת 21 ימי בין המצרים, והיום הנוסף הוא יום תשעה באב. לפכך פרשת דברים באה לעולם בתקופת בין המצרים.

ה" אלוהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם [א\יא] אומר רבי סעדיה בן אור בספרו ערוגות הבושם נראה לי בס"ד רמז נאה בספור זה, והוא כי ראש הפסוק וסופו הוא [ים], תיבת ים היא רומזת למידת הבינה הכוללת 50 שערים כמניין [ים].לרמוז שמשה רבינו ברך את ישראל וכוון בזה כי הקב"ה יברך אותם וישפיע עליהם משפע ברכותיו דרך מידת הבינה המכוונת בשם האם העליונה, אשר היא פורשת אברת חסדיה על ישראל בכל מקום שהם, ומבקשת רחמים עליהם תמיד מלפני יושב המרומים ומשגיח התחתונים, אלוהי האלוהים ואדוני האדונים. ובאופן כי הנה פסוק זה יש בו שלש עשרה תיבות                

                              –  ד  ב  ר  י  ם  –

כמניין אהבה. לרמוז שאם בני ישראל ישמרו על שתי מידות אלו, מידת האחדות ומידת האהבה, ויהיו נכתרים בהם, אזי יזכו להתברך בברכת הריבוי הטבעי, וכן יזכו אל הברכה מצד השפע הרוחני, וייזל עליהם שפע ברכות שמים מעל, וכן ישפיע עליהם ברכות משתי בחינות חשובות, כי מניין 13 הוא מניין חשוב ונעלה בכל מקום, כי הוא מורה על 13 מידות של רחמים אשר מהן נשפעים מימי החסד והרחמים על ישראל ממקור גבוה ועליון, וכן על כל הנבראים כולם.

איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם [ א\יב] הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם [א\יג אומר אור החמה על פי מה ששמעתי פירוש דברי  התנא רבי יוסי בן קיסמא שפגע בו אדם אחד והציע לו לדור עמו במקומו והוא יתן לו כסף וזהב ורבי יוסי לא הסכים לזה ורצה לדור רק במקום תורה[אבות פו]משנה ט ולכאורה קשה והרי חובתו להרביץ תורה ויראת שמים במקום הזקוקים לזה, ואיך לא רצה לגור רק במקום תורה שבלאו הכי יש מרביצי תורה שם? ופירשו כי רבי יוסי הבין מדברי אותו אדם שפגע בו  שאין בכוונתו שילמדם תורה ויראת שמים אלא כוונתו שיהיה בעירם צדיק המכפר על עוונותיהם ולהיות כמו שעיר המשתלח לעמוד להם זכותו ,ולכן לא רצה לדור באותו מקום ,ואמר לו שאינו דר אלא במקום תורה שבזה הוא לא ייתפס בעוונם כי יש כמוהו רבים ואינו נקרא צדיק הדור וזהו רמז הפסוק: איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם- רמז לעוונות הדור ,להיות הוא נתפס בעוונם כשאין צדיק אחר אחראי לישראל , ולכן בקש: הבו לכם אנשים חכמים וידועים לשבטיכם, להיות גם הם אחראים למעשה הדור, ובזה ואשימם בראשיכם.

אלה הדברים אשר דבר משה אל בני ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פרן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב  [אזא] אומר אור החמה תיבת [אלה] גי" 36 .לרמוז שכל ספר משנה תורה אמרו משה במשך 36 ימים וכמו שנאמר אחרי זה . ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחודש הוא -ראש חודש שבט ועד ו באדר 36 ימים , ובאותו יום גמר את משנה התורה, וכמו שנאמר בפרשת וילך : בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום ,כי הוא נולד בשבעה באדר ונגמרו מאה ועשרים שנה בששה באדר ויום שבעה באדר נפטר כידוע.

אלה נוטריקון אבק לשון הרע אומר אור החמה לרמוז כי מצות התוכחה על אף גודל ערכה ומעלתה בכל זאת יש למוכיח חשש גדול שמא יכשל בעוון של אבק לשון הרע ,כי אם ידבר ויתריע לציבור על מה ששמע מאחרים אולי זה באמת לא נכון ונכנס באבק לשון הרע ומבייש חברו ברבים .ואם יוכיח על מה שראה בעיניו בכל זאת יש חשש אולי יתחמם ויתחיל לדבר דברים שאינם נוגעים לדבר בדיוק נכנס בכמה חששות. לכן דיבור לשון הרע כמו שכתוב במדרש תנחומה שזה קשה יותר מ 3 עבירות חמורות ועבור לשון הרע של בר קמצא חרב בית המקדש  כמו שכתוב בגמרא [ גיטין נה] ולכך תוכחה זו נמצאת תמיד לפני תענית תשעה באב. על כן ונראה להוסיף בדרך זו אלה הדברים שאבק לשון הרע בא בגלל דברים וברוב דברים לא יחדל פשע.

                                     –  ד  ב  ר  י  ם  –

וידבר השם אל משה במדבר סיני אומר שמנה לחמו למה נזכר מקום המדבר אך לפי ששם באותו במדבר זכו לנסים גדולים ונוראים הרבה וגם שם זכו לקבל את התורה עם רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה וי"ג מדות של רחמים שידעו איך להתפלל לפניו יתברך ולעורר י"ג מדות הרחמים וי"ג שהתורה נדרשת בהם לכן מזכיר את שם המדבר הזה וגם שם הספר הרביעי הזה של התורה והפרשה נקראת על שמו במדבר לפי ששם במדבר ההוא זכו לכל הכבוד הזה וכל זה מרומז ב2 תיבות אלו במדבר בגי" רמ"ח במדבר סיני בגי" שס"ה י"ג בגי" בניסים הנפלאים במדבר סיני אותיות בדברי נסים

ויש  לך להתבונן עוד למה התחיל הספר הזה במילות [אלה] אומר רבינו בחיי ולא אמר ואלה הדברים כיון שהכול קשור אחד [ב ואו] ,אבל זה יורה כי הספר החמישי הזה אף על פי שהוא מיוחד עם הארבעה הראשונים והכול קשר אחד ובנין אחד ,הנה  הוא עניין בפני עצמו כעניין האתרוג שהוא מיוחד עם מיניו  שאין מצוותו אלא עמהם אבל הוא בפני עצמו ,שאין לאגדו באגד שלהם וכן [הא] שניה שבשם שהיא מדת הדין רפה המייסרת לישראל על שבע עבירות ,ולכך נקרא ספר החמישי הזה משנה תורה ,לכך התחיל משה בדברי תוכחות לדבר עם ישראל קשות ומערב בתוך דבריו רכות ,ועל כן הזכיר להם מהעברות שבע ואלו הן ,תלונות המדבר, וחטא פעור , והמרתם על ים סוף ,וחטא המרגלים, ודיבת המן ,המחלוקת של קורח ,ועוון העגל ,והנה תופל ולבן דבר אחד הם ,ועל כן הם שבעה ,על שם הכתוב [ויקרא כו] וייספתי לייסרה אתכם שבע על חטאותיכם

במדבר סיני אומר רבינו בחיי ספר במדבר סיני נתייחד הספר הזה שהוא  אלה הדברים ,ולפי שאין עיקר יישובן של ישראל בארץ ישראל בשני המקדשים שעברו כי אם בגאולה אחרונה שאין אחריה גלות ,לכך רצה לחתום בספר הזה שמדבר בסופו בגאולה אחרונה שהיא כעניין חידוש העולם והוא תכלית בריאת העולם,

אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישרא אומר רבי מימון בן הרב יוסף בן עטר בספרו טעמי המקרא הגם שמחנה ישראל היה גדול מאד ומספר בני-ישראל שש מאות אלף יוצאי-צבא לבד הנשים והטף עם כל זאת היה כולו של משה נשמע " אל כל ישראל" שהגיעו דבריו לאזני של כל אחד ואחד. והיה הקב"ה עוזרו על כל שיהא קולו נשמע בכח המחנה מאחר וכוונתו הייתה לשם-שמים להוכיח את ישראל לפני מותו ולקרבם לאביהם שבשמים. והנה כמו פירוש זה כמעט פירשתי, בעזרת הא"ל, לעיל בפרשת שלח לך על הפסוק " ויחס כלב את העם" ושם נתתי טעם כי [ס] רבתי נכתבה בתיבת [ויחס] לרמוז בה כי ה" נתן כח לכלב להשמיע את קולו ודבריו אל כל העם שהיו ששים רבוא הנרמז באות [ס], וגם זה היה בגלל שתעתו ומחשבתו של כלב היו לשם-שמים להשיב את לב בני-ישראל אל אביהם שבשמים. ומכאן עדוד למנהיגי הצבור ולרבנים לבל יתייאשו מלהוכיח את בני-ישראל וללמדם הדרך הנכונה גם אם הצבור גדול ונראה כי לא ישמעו דברי התוכחה שכח הבא להשיב את לב בני-ישראל על אביהם שבשמים, מן השמים מסייעים לו להיות דבריו נשמעים," אל כל ישראל".

קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי

לתולדות קהילת זאוית־סידי־דחאל: תושביה, מנהיגיה ומנהגיה

הכפר

הכפר ׳זאוית־סידי־רחאל׳ ( (Zouit Sidi Rahal נמצא במרחק של כ=52 ק״מ מהעיר מראכש. פירוש השם הוא ׳המסגד של אדוננו רחאל׳. בכפר נמצא קברו של קדוש מוסלמי(מארבוס) שנקרא כך. בין יהודי הכפר מתהלכות אגדות על כך שסידי־רחאל היה מכשף גדול שכל ניסיונותיו להרע ליהודים נבלמו על ידי הקדוש היהודי של הכפר, מול אנמאי, בכת התורה ועל ידי קבלה מעשית.

הערות המחבר:

נכתב גם ׳זאויא דסידי־רחאל׳. על פי מקור אחד היהודים כותבים ׳סידי־ראחאל׳ (הירשברג, מבוא השמש, עמ׳ 155) אבל בשטרות מהכפר ובעוד מקורות מכונה הכפר על ידי היהודים ׳סידי־רחאל׳ או ׳זאויא׳.

השם ׳רחאל׳ שיעורו ׳הנוסע׳. ככל הנראה בימים אלו היה שם זה נפוץ בין ערביי מרוקו, ראו בניהו, פאס, עמ׳ 114: ׳וישלח אלינו את אחד משריו שמו סי׳[די] רחאל פאנג׳א׳. על קברו של סידי־רחאל: דה פוקו, עמ׳ 199; גולדנברג, זכרונות, עמ׳ 78-77.

לאגדה זו יש שתי גרסאות, באחת נדרש סידי־רחאל לשבח ובשנייה לגנאי: צוהר, עמ׳ כא-כד; בן־עמי, הערצת הקדושים, עמ׳ 412; מעשה נסים, עמ׳ ה-ו(תורגם לעברית בקדש הלולים, עמ׳ כה); פלמאן, ב, עמ׳ 41-41 (כפי שסיפר לו דוד פיניאן, נשיא הקהילה). קברו של סידי־רחאל נמצא במרחק של כ־300 מסר מקברו של מול אנמאי.

היישוב נמצא ליד הנהר ׳ואד גדאת׳ (Oed Rdat). בכתובות היו כותבים בכפר ׳זאויא דעל נהר גדאת מותביה׳.

הכפר קיים כבר שנים רבות. ליאון האפריקאי מספר שבראשית המאה ה־16 היה באזור כפר שנקרא Haninmei בכפר היה מושל צעיר שניהל מלחמה ממושכת נגד הפורטוגזים, ולעיתים גם נגד הערבים. המושל ניצח בקרב גדול שערן בשנת 1511 נגד הפורטוגזים. הוא נהרג על ידי מושל פאס בשנת.1512

דומה ש׳אנמאי׳ היה שמו הקדום של הכפר והמושל הוא סידי־רחאל, ולאחר שסידי־רחאל ייסד בכפר את הזאויא שונה שמו של הכפר ל ׳זאוית־סידי־רחאל׳. אם כך הם פני הדברים, יובן מדוע ׳מול אנמאי׳ נקרא בשם זה. ׳מול׳ פירושו ׳בעל׳, וכאן יהיה שיעורו ׳בעל <הכפר־ אנמאי׳.        

וואנו (עמ׳ 20) כותב, כדבר פשוט, ששמו הקדום של הכפר הוא ׳אנמאי׳ ובמאה ה­-16 הוחלף שם הכפר לסידי־רחאל לאחר שסידי־רחאל ייסד שם זאויא. ממנו העתיקו הירשברג (מבוא השמש, עמ׳ 155) וקורקוס (יהודי מרוקו, עמ׳ פט. שגם שיער ש־ Haninmei הוא סידי־רחאל). פלמאן(ב, עמ׳ 42) כותב ש׳מול אלמאי׳(כפי שהוא מכנה אותו) נקבר במקום שנקרא ׳אלמאי׳, ולכן כונה בשם זה. וואנו(עמ׳ 21) כותב שסידי־ רחאל גורש ממראכש ולכן עבר להתגורר בכפר (ראו גם דרמנגהם, עמ׳ 16). שמו המלא של סידי־רחאל הוא: מוחמד אבן אחמד בני לחסן. כינויו המלא הוא: סידי־רחאל אל־ בודיאל.

המלאח

האזכור הראשון על יישוב יהודי בכפר הוא מסביבות שנת 1805 (תקס״ה). קורקוס משער שיהודים גרו בכפר כבר מתחילת המאה ה־.16 האגדה מספרת שהמלאח היה ליד בית העלמין היהודי, ולאחר עימותים עם סידי־רחאל הורה מול אנמאי להעתיק את מקום המלאח ולבנותו בסמוך לנהר ׳ואד גדאת׳. באמצע המאה ה־19 הועבר המלאח למיקומו האחרון. המלאח האחרון נקרא ׳חרש־בן־יובה׳. הוא היה מוקף חומה שבה שער שהיה נסגר כל לילה ונפתח בבוקר." בני הקהילה קנו שטח בפתח הכפר, בחלקה זו בנו חנויות ששימשו את היהודים. הקנייה תועדה במסמך שאבד בפרעות שנערכו ביהודים בשנת 1894 (תרנ״ד).

קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי

עמוד 11

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 229 מנויים נוספים
אוגוסט 2025
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר