מורשת יהדות מרוקו

לאחר סכסוך עם אגודת ראשי המועדון היהודי שארל נטר עבר זאבאלי למאזאגן וביקש שיזכרו אותו וישלחו לו ספרים לקריאה ואת עיתון הארץ. הוא אישר קבלת גיליונות עיתון השלם בצרפתית וציין בתשובתו שהתכוון לארגן בביתו במאזאגן ספרייה בסכום של 50 לא״י לרכישת הספרים. לדבריו, מאזאגן הייתה קהילה יהודית קטנה ״שביקה מכל התנועות״, כלומר שלא היו בה חברות או אגודות ללימוד עברית, למעט לימודי קודש, שירה ופיוט. הוא הקים בה תנועה ללימוד עברית כדי לקיים מנהג עונג שבת. זאבאלי היה מתוסכל מתשובותיה של הסוכנות היהודית, ש״אין אנו יכולים לקיים קשרים עם יחידים, אלא רק עם גופים ציוניים ז.א. [זאת אומרת] בראש וראשונה הפדרציות של הארצות השונות״. על מכתבו השלישי מיום 1.5.44 נענה ש״אין אנו יכולים לספק באופן פרטי את דרישותיו של כל יחיד״, והופנה לראשי הפדרציה היהודית\בקזבלנקה, שמואל דוד לוי ופול קלמרו. תגובתו הייתה חריפה, וגדושת נאצות כנגד ראשי הפדרציה הציונית. כאשר זאבאלי הבין שלא יעלה בידו לשנות את החלטת הסוכנות היהודית הוא פנה לברית עברית עולמית וביקש לשלוח אליו ״קתלוג [קטלוג] של ספרים ישנים וחדשים להפצה לכל דורש״. אך ניסיונו לתמרן בין גופים שונים של הממסד הציוני לא צלח. הסוכנות היהודית העדיפה לפעול מול הארגונים שבחסותה ולא מול יחידים. ואכן, כשבוע לאחר שזאבאלי קיבל את תשובת הסוכנות היהודית פנה דניאל לוי מהנהלת מועדון שארל נטר לב.ע.ע. וציין במכתבו שמועדון שארל נטר החליט לרכז את הפניות ממרוקו לב.ע.ע. ולהעבירן. בכך התייצב המועדון לימין הסוכנות היהודית. שבועיים לאחר מכתבו הראשון שלח לוי מכתב נוסף שבו הודה לב.ע.ע. על החלטתה לקדם את התרבות היהודית בגולה, ותיאר את הפעילות במועדון שארל נטר, שהסתייעה בגרשון אדומי, חבר קיבוץ עין גב, וביקש להמשיך לשלוח חומרי לימוד למועדון ואת החשבון על הספרים שהתקבלו. בכך, למעשה, ניתק לוי את קשריו של זאבאלי עם ב.ע.ע.[ ברית עברית עולמית]

קלוד מראלי מקבוצת ביאליק מסניף הצופים בפאס ביקש ממערכת רביבים ספרי שירה ותמונה של ביאליק עבור חברי הקבוצה – בקשה סמלית ורלוונטית ללימוד השפה העברית. אברהם ימין לכריץ מתנועת בני עקיבא במכנאס פנה אף הוא למערכת רביבים וביקש לשלוח כמה עותקים של הצופה לילדים כדי ״להשליט שלום בין חברינו הצעירים המתאבקים כמעט לקחתו״, וציין שבני עקיבא עמדו בקשר מיוחד עם ״המזרחים בבח״ד״. ההתכתבות עם בח״ד ממכנאס נמשכה גם במהלך מלחמת העצמאות, וי׳ הלוי לוין, מהמדור הדתי, עדכן את לכריץ במתרחש בארץ ובתנועה הקיבוצית הדתית. עם זאת, הלוי התלונן שחומרים שנשלחו למרוקו לא הגיעו ליעדם ואף הוחזרו לארץ, ודרש לקבל ״לא רק אישור על קבלת החומר, אלא גם דין וחשבון מלא על הפעולות השוטפות הנעשות לפחות אחת לחודש״.

מואיז סבאג וחבריו, שייסדו את החברה להפצת השפה והספרות העברית בעיר סאפי, כתבו לב.ע.ע. וביקשו לשלוח ספרי מדע ומילונים כדי ״ללחום בהתבוללות ולשמור על הגחלת שלא תכבה״. החברה הייתה מוכנה גם לשלם עבור הספרים אם תימצא דרך להעברת התשלום. משה אדרי, יו״ר ועד התנועה הציונית בטנג׳יר, הודה על קבלת דברי דפוס מהקיבוץ המאוחד ונימק את הפעילות המצומצמת בעירו בכך ש״התנועה צעירה ורכה ועבודתנו קשה מפני טעמים וסיבות מדיניות מובנים״.פנייתו באה ערב סיום מלחמת העולם השנייה.

שלמה דאדון, מזכיר קבוצת אליעזר בן יהודה (ק.ב.י.), שפעלה במסגרת אגודת מגן דוד שפעלה בחסות מועדון שארל נטר בקזבלנקה, דיווח לקיבוץ המאוחד שקיבל את הסכמת האגודה לנהל שיעורי ערב וללמד עברית לתלמידות ותלמידים כאחד, ואישר את קבלת דברי הדפוס מהקיבוץ המאוחד. אגודת מגן דוד הפעילה בקזבלנקה בית ספר שבו למדו עברית לצד צרפתית כשפה שנייה.

פנייה לברית עברית עולמית מטעם חובבי השפה, החברה להפצת השפה והתרבות העברית, שנוסדה בחודש אייר תש״ד בכאזא (היא קזבלנקה), הגדירה את מטרת לימוד השפה העברית כמלאח – לתקן ולהשלים את החסר בלימוד עברית לדור הצעיר. ״הנוער העברי התועה ונודד בחוצות חפצה החברה הזאת להביא לחיקה ולחממו בתרבות העברית […] דור הולך בלא שפה ודור בא ועושה מה שעשו אלה שקדמוהו. החברה ביקשה לשלוח ספרים, חוברות, עיתונים, מילונים למתחילים ולמתקדמים, והייתה מוכנה לשלם תמורתם. הכמיהה לעברית ביטאה את העשייה הציונית במרוקו במונחים של לימוד עברית ולא של הגשמה. פעילות עונג שבת בערים שונות במרוקו מהדהדת את פעילות עונג שבת על פי הדוגמה של שבת תרבות שייסד ביאליק בתל אביב.

מזכירות תנועת הצופים בתוניס קיבלה כמות גדולה של ספרי היסטוריה ציונית ושירי ביאליק, וביקשה גם את ספריהם של גורדון והרב פישמן בצרפתית וכן מפה של פלסטין. חבר בתנועת יושבת ציון בעיר בג׳ה פנה גם הוא לקבל ספרים בהיסטוריה ציונית וארץ ישראל. בריאיון עם מרדכי כהן מתנועת תורה ועבודה הוא סיפר ש״הבסיס לפעילות התנועה היה קבוצת ׳דורשי גאולה ישראל׳ [דג״ל], שצמחה עם תנועת הנוער של בני עקיבא״. כהן אישר קבלת ספרים רבים שמקצתם היו בעברית, אנגלית וערבית. עם זאת, הוא ציין שהפדרציה הציונית בתוניס ״לא מצאה עד היום מעון אשר בו יתאסף כל הנוער ותתקיים ספרייה בשמה״. הכותב היה בדעה שהקמת ספרייה מרכזית תהיה מקור משיכה לנוער. הוא ביקש שהסוכנות היהודית תמשיך לשלוח ספרים כדי להפיצם ברחבי תוניס. הוא זיהה גם את המחסור במורים ובמדריכים לעברית בתוניס כבעיה המרכזית בכל הקשור ללימוד השפה העברית.

כמו בתוניס, גם באלג׳יר ביקשו חברי תנועת צעירי ציון מההכשרה בריווט מהקיבוץ המאוחד לשלוח חומרי חינוך ועיתונים שיצאו לאור על ידי הסתדרות העובדים כדי להכין צעירים לחיי הקיבוץ. התנועה אישרה למזכירות הקיבוץ המאוחד את קבלת הספרים בעברית.

מי אתה, המעפיל מצפון אפריקה-דניאל בר אלי ביטון-פעילות מאורגנת ללימוד השפה העברית במגרב

עמוד 88

אפרים חזן – ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה. פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד -ובשלוחותיה. בראשית פרק שלישי

בתיאור הבריאה הולך פייטננו בעקבות מסורת ארוכה של תיאורי הבריאה בפיוטי סדר העבודה לדורותיהם, הפותחים במעשה הבריאה, מי בקצרה ומי בהרחבה, תוך רמזים ושיבוצים מן המקרא ומן המדרש. כך מציינת המחרוזת הראשונה, ״ברא מזיו כבודו האורה״, ומתחבר בכך אל המדרש בבראשית רבה ג, ד, ״מלמד שנתעטף בה (באורה) הקב״ה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו״. המשך המחרוזת מתחבר אל סיפור הבריאה בפרשתנו ואל הפסוק (א, ה), ״ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה״. נוסף על קישורים אלה לפסוקי הבריאה ולמדרשיהם בספרות חז״ל, נמצא קישורים מרתקים לפרשני המקרא. כך בדוגמה מפירוש רש״י בפתח דברי העיון, ויותר מכך בהתייחסות מעניינת לפרשנותו של רבנו בחיי לויקרא יא, ב:

20-יִרְפָּא לְמַחַץ מַכָּתִי / אֵל יֶאֱסֹף אֶת חֶרְפָּתִי

יִצְרֹר בְּחַיִּים נִשְׁמָתִי / אוֹתִי חֲסִידִים יַכְתִּירוּ:

חַרְשֵׁי אֲדָמָה בִּמְסִבִּי / שָׂמוּ מְרֵעִים עַל גַּבִּי

בַּלַּיְלָה עַל מִשְׁכָּבִי / לִשְׁאוֹל עֲצָמַי נִפְזָרוֹ:

זֵדִים תְּנָה לַמַּטָּרָה / יִהְיוּ לְזַעַם וּלְעֶבְרָה

25-בֵּיתָם לְזֶפֶת בּוֹעֲרָה / תָּמִיד, כְּמוֹקֵד נִחָרוּ:

קֶטֶב מְרִירִי אֵל יַרְאֵם / יִסַּח יְיָ בֵּית גֵּאִים

יִהְיוּ מִמּוֹתֵי תַּחֲלוּאִים / הֶפְקֵר שְׁבִיעִית יֻפְקָרוּ:

אוֹרִי וְיִשְׁעִי, אֵל נוֹרָא, / קוֹמֵם דְּבִיר וַעְזָרָה

הַשֵּׁפֶל בְּנֵי הַמַּעֲטִירָה / הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ:

20. 20. ירפא למחץ מכתי: יגאלני מצרותיי, על פי יש׳ ל, כו: ״ומחץ מכתו ירפא״. אל… חרפתי: על פי בר׳ ל, כג: ״אסף אלהים את חרפתי״. 21. יצרור בחיים נשמתי: יזכרני לחיים, על פי שמ״א כה, כט: ״והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים״. אותי חסידים יכתירו: יתפארו בי,

או יקיפו אותי, ואהיה בסביבתם, על פי תה׳ קמב, ח: ״בי יכתרו צדיקים״. 23-22. חרשי… נפזרו: נראה שמחרוזת זו על פי תה׳ כב, טו-יז: ״כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי… יבש כחרש כחי… כי סבבוני כלבים עדת מרעים…״. חרשי… משכבי: אויביי, בעת חשכת הגלות ופחד הלילה, שפכו עליי ועל מקומי עפר ואדמה. חרשי אדמה: יש׳ מה, ט. במסבי: במקום מושבי, או במקום מסיבת שמחתי, על דרך שה״ש א, יב: ״במסבו״. שמו… גבי: על פי תה׳ קכט, ג: ״על גבי חרשו חירשים״. בלילה על משכבי: על פי שה״ש ג, א: ״על משכבי בלילות״. לשאול עצמי נפזרו: על פי תה׳ קמא, ז: ״נפזרו עצמינו לפי שאול״. 24. תנה למטרה: לחץ, כלומר הענישם, על פי איוב טז, יב: ״ויקימני לו למטרה״. יהיו לזעם ולעברה: על פי תה׳ עח, מט: ״ישלח בם חרון אפו עברה וזעם״. 25. ביתם… נחרו: על פי יש׳ לד, ט-י: ״והיתה ארצה לזפת בערה, לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה״. כמוקד נחרו: יבשו כמוקד אש, על פי תה׳ קב, ד: ״ועצמותי כמוקד נחרו״. 26. קטב… יראם: על פי איוב ג, ה: ״יבעתהו כמרירי יום״ והמפרשים שם, ועל פי במ״ר יב, ג: ״קטב מרירי עשוי קליפין קליפין… וכל מי שהוא רואה אותו אין לו חיים מעולם״. קטב מרירי: על פי רב׳ לב, כד. יסח… גאים: יעקור ה׳ את ביתם, על פי מש׳ טו, כה: ״בית גאים יסח ה״׳. 27. יהיו ממותי תחלואים: כמו ימותו מתחלואים, על פי יר׳ טז, ד: ״ממותי תחלאים ימתו״. הפקר שביעית יפקרו: כפי שפירות שנת השמיטה מופקרים לכול, כך יהיו אויביי, שהכול ירדו בהם. 28. אורי וישעי: תה׳ כז, א, והוא כינוי לה׳. אל נורא: על פי רב׳ ז, כא: ״אל גדול ונורא״. קומם דביר ועזרה: בנה את בית המקדש, על פי יש׳ מד, כו: ״האימר לירושלם תושב… וחרבותיה אקומם״. 29. השפל בני המעטירה: הגויים אשר עתה הם רמים ומכובדים, השפל את כבודם. המעטירה: על פי יש׳ כג, ח: ״צר המעטירה״. האומרים ערו ערו: תה׳ קלז, ז, כלומר הקוראים להשמיד את ישראל.

אפרים חזן – ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה. פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד -ובשלוחותיה. בראשית פרק שלישי