שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-יא. כמוהר"ר יַעֲקֹב הַכֹּהֵן- מַרְגְּלִיתָא דְּשַׁפִּיר

יא. כמוהר"ר יַעֲקֹב הַכֹּהֵן

מַרְגְּלִיתָא דְּשַׁפִּיר

כתובת מצבתו של רבי יעקב הכהן המכונה ״איש כהן גדול״. כתובת המצבה מלאה הלל ותשבחות לדמותו המיוחדת של רבי יעקב שזכה בשלושה כתרים, והיה אדם חכם וחריף וצלל לעומקה של תורה וידיו רב לו בתלמוד ובפוסקים.

המשורר רבי דוד אלקיים כתב עליו בשיר ׳הילולה׳ (שירי דודים עמ^׳ 242) כך: ׳קול יעקב ים סואן, תורה ושיר בשתיהן, בשתי כותרות יהין, רבי עכאן הכהן׳ (בכינוי 'עכאן׳ כשם חיבה, כונו מי ששמם יעקב). רבי יעקב, מלבד היותו תלמיד חכם עצום, היה ברוך כשרונות ובעל קול נעים (זמיריו עלו בשיר המעלות 9). רבי יעקב היה גם סופר ומשורר וכתב שני ספרים ׳יזכור לעולם׳ ו׳זכר עשה׳. חלק משיריו מופיעים בקובץ ׳שיר ידידות׳. אקרוסטיכון: יעקב זצ״ל.

חריזה: א/א // ב/ב // א/א(בדילוג).

יִלְאוּ נְבוֹנִים לְתָאֵר בְּמִלִּים

שִׁבְחֵי אִישׁ חַי צַדִּיק רָם וְנַעֲלֶה

עַל רֹחַב שִׂכְלוֹ בְּצֹלְלוֹ בִּמְצוּלוֹת

מַיִם אַדִּירִים בְּאֵין קֵץ וְתִכְלֶה

5. קוֹנוֹ יִזָּכֹּר לְעוֹלָם לוֹ אֱיָלוּת

זֵכֶר עָשָׂה אֵלָיו כֶּתֶר נִפְלָה

כְּהונָה תּוֹרָה לִמְלוּכָה נִמְשְׁלָה

זְמִירָיו עָלוּ בְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת

10. וּבְמִדּוֹתָיו קָנָה שֵׁם טוֹב וּתְהִלָּה

צִנְצֶנֶת מָן מְלֵאָה חָכְמָה בִּכְלָלוּת

עָצוּם וָרָב בַּתּוֹרָה יָדוֹ חוֹלְלָה

לֹא נָטָה לִבּוֹ לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת

אָכֵן יְדִיד הָאֵל וְעָבְדּוֹ סֶלָה

15. 15. נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים מְצוּקִים

שְׁכִינָה אוֹמֶרֶת אִמְרוּ לְצַדִּיק כִּי טוֹב

מַרְגְּלִיתָא דְּשַׁפִיר חָזֵי

יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתֶאֱבַל הָאָרֶץ

עַל אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל בֵּית יַעֲקֹב

20. 20. אִישׁ תָּם מַה טוֹבוּ אֹהָלָיו

רַב כַּהֲנָא וְרַב חִסְדָּא וְרַב

תַּנָּאִיתָא בָּבַת מְאִירָא בְּבָתֵּי

בָּרָאי יִזְכֹּר לְעוֹלָם

אַגַּב חוּרְפֵיהּ דָּק וְאַשְׁכַּח

25. 25. צָלַל בְּמַיִם אַדִּירִים בְּתַלְמוּד שָׁ״ס וּפוֹסְקִים

זֵכֶר עָשָׂה קְרָא וּסְבָרָא אַלִּבָּא דְּגְמָרָא

לָן יָאוֹת לְמִסְפֵּד אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל

אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בּוֹ אָן פָּנָה אָן הָלַךְ

תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ

30. 30. תּוֹפֵשׂ מַגָּל גִּבּוֹר בַּתּוֹרָה

נִכְתַּר בג׳ כְּתָרִים מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן

הָרַב הַמֻּפְלָא וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא צָנִעַ וּמַעָלֵי

הַיָּשִׁישׁ וְנִכְבָּד אֵי חָסִיד אֵי עָנָו מַר נִיהוּ

כש״ת כמוהר״ר יַעֲקֹב הַכֹּהֵן זלה״ה

35. 35. וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ נָסַע לִמְנוּחוֹת

אוֹתָנוּ עָזַב לַאֲנָחוֹת

וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹקִים

לֵיל ב׳ בְּשַׁבָּת כ׳ לְחֹדֶשׁ תַּמּוּז

שְׁנַת תרע״ב לפ״ק זצוק״ל.

2-איש חי: המנוח נקרא חי גם אחרי מותו, כמו שאמרו חז״ל: צדיקים במיתתם קרויים חיים. 4-3. בצללו… אדירים: העיון וההעמקה בסוגיות התלמודיות מדומים לאדם הצולל במעמקי מים אדירים, ושולה מתוכם פנינים. 4. באין קץ ותכלה. התלמוד, משול לים רחב ואדיר ממדים שאין לו סוף וגבול, וככל שמעמיקים בו מוצאים עוד ועוד פירושים והסברים. 5. קונו… איילות: האל יזכור למנוח לעולם, איילות – את מבטחו בו ומידת הביטחון החזקה שהייתה למנוח בהשי״ת, גם במצבים הקשים ביותר. 6. זכר… נפלה: בביטוי זה רמוז גם ספרו של המנוח ׳יזכור לעולם׳, ולכן נכתב במצבה באותיות גדולות. הקב״ה עשה למנוח דבר שהפלה אותו מאחרים והם: 8-7. בשלשה… נמשלה: המנוח היה גם כהן וגם גדול בתורה, וגדולתו בתורה זיכתה אותו ממילא גם בכתר מלכות, מכיוון שחכמי התורה נקראים מלכים כמו שדרשו חז״ל בגיטין סב,א על פסוק ״בי מלכים ימלוכו״. כותב המצבה גם כאן רמז את ספרו של המנוח ׳זכר עשה׳ ולכן כתבו באותיות גדולות. 9. זמיריו… המעלות: שיריו זכו להיכנס לספר השירים והפיוטים המעולים ׳שיר ידידות׳. ר׳ יעקב שהיה משורר, כתב קצידות ופיוטים, שחלקם מופיעים בקובץ הפיוטים ׳שיר ידידות׳. ד״ר א. אמזלג-עילם בחיבורו על ה״קצידה״ מונה אותו עם המשוררים של מוגדור שעסקו בשיר קצירה, הלוא הם: ׳ר׳ שלמה אביטבול, ר׳ חיים פינטו, ר׳ אברהם קוריאט ר׳ דוד קיים ור׳ יעקב הכהן׳. 11. צנצנת מן: ביטוי למי שהוא מלא וגדוש בתורה המתוקה מדבש ונופת צופים, כמו צנצנת המן שהייתה מונחת ליד ארון הברית בקודש הקודשים, והמן טעמו כצפיחית בדבש. 12. בתורה ידו חוללה. מתור הפיוט ״לכבוד תורה ההדורה״ (לר׳ יעקב דהאן). ושם המובן הוא שהקב״ה ברא את העולם על פי צירופי אותיות התורה, וכאן הכוונה לשבח את המנוח שגם ברא (=חידש) חידושים בתורה. 14. סלה: לנצח, לעולם ועד. 15. נצחו אראלים מצוקים: ניצחו אראלים,.שהם המלאכים, את המצוקים, הם בני האדם הנמצאים בצרה וצוקה ובמלחמה שיישאר עוד חי כאן, אבל לבסוף המלאכים גברו ולקחו את הנשמה למעלה.17. מרגליתא דשפיר חזי: מארמית, מרגלית שרואה היטב, כלומר רואה ומבין היטב את התורה. 18. ישמחו… הארץ: הקב״ה שמח שבאה אליו נפש נקייה וצדיקה, ומאידך, כאן בארץ אבלים על הילקח הצדיק מהם. פרפראזה על הכתוב בתה׳ צו,יא ׳ישמחו השמים ותגל הארץ׳. 19. על אריאל אריאל: על דרך ׳הוי אריאל אריאל', ישעיהו כט, א. והוא כינוי למזבח, ומדמים את המנוח למזבח כפרה לישראל. 20. מה טובו אוהליו: ביטוי הערכה למקומות שבהם בילה את ימותיו, ביתו, ביהכ״ס ובית מדרשו. על דרך הכתוב בבמד׳ כד,ה ׳מה טיבו אהליך יעקיב…׳.

21. 21. רב… חסדא: מליצות על פי שמות חכמים תלמודיים. כלומר, המנוח היה כהן רב מעלה ורב חסד. 22. ורב תנאיתא: המנוח היה בקי גדול במקורות התנאיים. 23-24. בבת… בראי: היה מאיר את העיניים בלימודו שהיה מלמד לרבים בבתי מדרשות, ולא היה לומד רק לעצמו בביתו. יזכור… חורפיה: מחבר המצבה מתייחם עתה לתוכן הספרים של המנוח. ספר ׳יזכור לעולם׳ העוסק בפלפולים ודקדוקים שמצא המנוח המחבר אגב לימודו החריף. דק ואשכח: מארמית, בדוק ותיוכח. 26. זכר… דגמרא: והספר ׳זכר עשה׳ עוסק בדקדוקי מקראות וסברות אמיתיות שהעלה המנוח בעיונו בגמרא. 27. לן יאות למספד: מארמית, לנו ראוי להספיד. 31. מאן מלכי רבנן: על פי הגמרא גיטין. מי הם הנקראים מלכים? חכמי התורה. 32. וכבוד ה׳ מלא: בשבח המנוח ששכינת ה׳ הייתה חופפת עליו. צניע ומעלי: מארמית, צנוע ומעולה. 33. אי חסיד אי עניו: איה חסיד איה עניו. מר ניהו: הוא האדון. 37. ויפגעו… אלוקים: ביטוי מעודן להסתלקותו מהעולם. 39. שנת תרע״ב. 1912 למניינם.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-יא. כמוהר"ר יַעֲקֹב הַכֹּהֵן- מַרְגְּלִיתָא דְּשַׁפִּיר

עמוד 62