ד״ר יגאל בן־נון-מבצעי ההברחה הימיים של המוסד להוצאת יהודים ממרוקו 1960-1958- ברית מס' 40 בעריכת אשר כנפו.
הסקרים בחוף האטלנטי
בראשית ינואר 1958, נשלח למרוקו איש חיל הים דב (ברצייק) מגן לערוך סקר חופים במדינה, בים התיכון ולאורך החוף האטלנטי, מרחק של מאות קילומטרים, במטרה לאתר דרכי הברחה חדשים. כשהגיע מגן למטה ״המסגרת׳׳ בקזבלנקה, הבחין שעייפות נסוכה על פני השליחים ושפעילותם נחלשה: ״לא קמו לנו עובדים ופעילים והם לא רכשו ניסיון ולא הרחיבו חוגים. לא הוספנו קשרים ולא חדרנו לתוך שכבות העם הרחבות ולא באנו אל אנשיו. להפך הצטמצמנו ומספר פעילינו קטן. לא ניצלנו דרכים פתוחות ולא ניסינו דרכים שסימנו לעצמנו עוד בשנת 1956״ בתום סיוריו הנרחבים בלוויית שליח המוסד אליעזר דובדבני הציעו לו המתנדבים המקומיים להפעיל אנייה קטנה או בינונית העוגנת באזור לביצוע ההברחות. באנייה זו יפליגו בשעות הלילה כ-120 עד 180 איש באחד מנמלי האוקיאנוס האטלנטי, קניטרה או אגדיר, בשיתוף פעולה עם המשטרה והפקידות המקומית. אחרי ניסיונות כושלים להגיע להסכם עם ימאים באיים הקנריים בעזרת אדם בשם ״מקם״, ואחרי התייעצות עם שליחי המוסד יעקב אליאב ומשה טרנטו, התקבלו שלוש החלטות: לשבץ קצינים בכירים מחיל הים לעבודה מקצועית במרוקו ולאמן בישראל במשך חודש ימים, צוות ביצוע של חמישה עשר מתנדבים שיעבדו עם שובם באחריות איש מקצוע. הסעיף השלישי המליץ לרכוש ציוד ימי כגון סירות דיג, סירות גומי וכלי עזר שיוצבו במרוקו או בארץ שכנה. שני קציני הים והמתנדב זיאק וגינאר, חייל לשעבר בלגיון הזרים, יהוו צוות שיענה על הצרכים.
בראשית יולי 1958 יצאו אפוא 17 מתנדבים נבחרים ממרוקו לישראל לקורס ימי בפיקוד דב מגן עצמו. אך רק סעיף זה יצא לפועל.
חודשים אחדים לאחר מכן, בקיץ 1958, בגלל הירידה הדרסטית במספר היהודים שעזבו את מרוקו, החליט ראש המוסד, איסר הראל, לערוך סיור בשלושת ארצות צפון־אפריקה בחודשי הקיץ 1958. הוא נפגש עם ראשי ״המסגרת׳׳ במרוקו ודאג לשפר את כללי החשאיות ואת אמינות ההסוואה של השליחים. הראל הגיע למסקנה שהסיבה להידלדלות קצב ההברחה נעוץ בגודל ספינותיהם של המבריחים המקצועיים ולא בהלשנות. כדי להגביר את הקצב, הטיל על מפקד ״המסגרת׳׳ החדש משה טרנטו לאתר דרכי הברחה חדשים. כדי לפצל את מבצעי ההברחה בין הים התיכון לאוקיאנוס האטלנטי ולהקטין את סכנת החשיפה, הכין טרנטו סקר בחוף האטלנטי מן העיר לערייש (Larache) בצפון עד אגדיר בדרום. הסקר בוצע עם יהודי אמריקאי, שותפו של טרנטו בחברה להפצת קטעי עיתונים. השניים בדקו מפרצים, זרמי מים ועומק חופים. מדרום לאסווירה מצאו טרנטו וחברו רצועת חוף מתאימה עם מבנה שיכול לקלוט את המשפחות ואף אפשרות לשיתוף פעולה של מפקד משטרה מקומי, תמורת תשלום. הדבר לא יצא לפועל מסיבות תקציביות. את דו״ח הסקר הכתיב טרנטו לשליחה יהודית פרידמן והוא נשלח לשלמה חביליו מפקד ״המסגרת״ בפריס.
בשנת 1960 הוטל על המתנדב אלי לוי מפאס ועל עוד מתנדב לערוך אף הם סקר בחופי המדינה. הם גייסו למשימה קבוצת צעירים שלא היו חברי ״המסגרת״ ולא ידעו למה נועד הסקר. את מסקנותיהם מסרו בכתב לשליח המוסד יוסף רגב. באותה עת, התבקש מתנדב נוסף, שמעון קורקוס, לערוך מיפוי בחוף האטלנטי לקראת חידוש הפעילות. קורקוס נטל חופשה ממקום עבודתו בעיריית קזבלנקה וביצע בדיקות טופוגרפיות עם ציוד מדידה על פני קרקעית הים במרחק כמאתיים מטר מן החוף והסתייע בחברי חולייתו. הביצוע היה מסוכן מכיוון שהם לא היו מצוידים בסירה המתאימה למשימה. הם נאלצו להשתמש בסירת משוטים וחברי החוליה ירדו לתוך המים בעזרת מוט מיוחד וקריאות גובה של רשת נקודות בים, במכשיר למדידת גבהים. עם סיום העבודה, חישב קורקום את קווי הגובה ושרטט מפות מפורטות ובהן קווי גובה וכיווני הזרמים. המפות הוגשו לשליח שהתפלא לקבל עבודה כה מקצועית.
גם אחרי טביעת הספינה אגוז, ערכו שני מומחי ים, מיכאל גל ודוד ראובן, לבקשת מישה רבינוביץ׳ בפריס, עוד סקר חופים בים התיכון ובאוקיאנוס במטוס פייפר שהושכר בגיברלטר. למרות כל הסקרים, עד להפעלת האנייה קוקוס שהופעלה אחרי טביעת אגוז, לא נעשה כל ניסיון ממשי לארגן פעולה עצמאית להעברת היוצאים את הגבול, ללא הזדקקות למבריחים זרים. עד אז, הופקדו היוצאים בידי מבריחים בשכר ועליהם הוטלה עיקר האחריות של חציית הגבולות.
ד״ר יגאל בן־נון-מבצעי ההברחה הימיים של המוסד להוצאת יהודים ממרוקו 1960-1958– ברית מס' 40 בעריכת אשר כנפו.
עמוד 72
קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי. אישים מפורסמים בקהילות תאפילאלת שזכו לתענית ששת הימים.
צום הָסְתִיָּיא
מבוא
מנהג ייחודי בישראל, שיחידים עושים תענית הפסקה שבועית שישה ימים ושישה לילות רצופים ממוצאי שבת ועד ליל שבת. המונח הפסקה על פי משה בר־אשר הוא ביטוי מקוצר, שמקורו בצורת סמיכות כעין הפסקת אכילה בדומה לצורה התרה השגורה בפי הנשים במובן התרת נדרים.' מנהג זה הידוע בנדירותו בכמה מקהילות ישראל בכלל ומרוקו בפרט היה נפוץ יחסית בקהילות תאפילאלת אצל אנשים ונשים. ההפסקה מתקיימת בימות החורף בתקופת השובבי״ם, ראשי תיבות של הפרשות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים — הנקראות בסביבות חודשי טבת ושבט. תענית זו היא בנוסף לתעניות שני וחמישי של תקופה זו ולתענית ארבעים יום מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, שצמים אנשי אמונה. תענית ששת הימים הייתה חלומם של כמה אנשים ונשים בקהילות תאפילאלת, ששאפו להגשימו לפחות פעם אחת בחייהם. לפיכך אנו מכלילים תענית זו בכרך זה העוסק במעגל האדם.
תענית ייחודית זו מעוררת כמה שאלות יסוד, שבהן עוסק פרק זה: מהי תשתיתה הראשונית של התענית השבועית, ומה הם מקורותיה התורניים הרעיוניים? היכן ומתי נהגה תענית זו בשאר קהילות ישראל, ומה מעמדה בימינו?
בפרק זה נפתח באישים ממשפחת אביחצירא, שזכו לתענית ששת הימים, אחר כך נעקוב אחרי מקורותיו של מנהג ההפסקה הארוכה במקורות ישראל: בקבלה, במוסר בהלכה ונחתום בפיוט, שנתחבר לכבוד האירוע של תענית זו. הפרק משלב רשימות של אנשים ונשים מקהילות תאפילאלת, שזכו לתענית השבועית, וכן תיאורי הווי וזכרונות.
הסתייא הפרטית במשפחתנו
לפני שאתחיל במאמר הנפלא של ד"ר נזרי, אביא כאן, סיפור אישי בנושא הזה שלא הרבה הזכירו אוחקרו אותו לעומק…
בעל של אחות סבתא מצד אימי שמו אליהו, היה סגי נהור, וידע לקרוא את התהילים בעל פה, יען כי זה מה שהספיק ללמוד עד לעיוורון מוחלט ממחלת עיניים, דבר לא נדיר בהחלט במרוקו…
נהג לצום שישה ימים ולילות, ממוצאי שבת ועד לערב שבת, וכל היום יושב הוא על מיטתו, הרהיט היחד בחדרו הדל, ושינן את התהילים, פרק אחר פרק, וכך חזר כמו לולאה אינסופית…כמובן בימים ראשונים של השבוע/צום, נהג ללכת לבית הכנסת למלא את חובת היום.
אבי ז"ל נהג לערוך לו סעודת מצווה לפנ כניסת השבת, כי שתי סברות, האחת מתירה להמשיך בצום, הנקראה אסתייא, גם אחרי כניסת השבת, ואחרים סברו שחובה לשבור את הצום שלא להתענות בשבת קודש. עשה את זה מספר פעמים בחייו. זכה לעלות לארץ הקודש, לגור בירושלים ולהקבר בהר המוחות, אחד ליד השניה. יהי זכרם ברוך.
ד"ר נזרי הביא תמצית של הנושא בספרו האחר, " מנהגים, מסורות ואורחות חיים בקהילות תאפילאלת.
חלק א
תיאורי הווי
אישים מפורסמים בקהילות תאפילאלת שזכו לתענית ששת הימים
אישים ממשפחת אביחצירא ר׳ יעקב אביחצירא
הראשון בקהילות תאפילאלת הידוע לנו, שהיה מתענה תענית הפסקה שישה ימים, הוא ר׳ יעקב אביחצירא, כפי שהעידו עליו: ׳שלא עבר עליו חצות לילה בשינה, היה ממעט באכילה ובשתייה, וישב רוב ימיו בתעניות שני וחמישי ובהפסקות של שישה ימים ממוצאי שבת ועד ערב שבת׳. את דמותו של ר׳ יעקב ואת סדר יומו תיארו בנו ר׳ אהרן בהקדמתו לספר אביו ׳פתוחי חותם׳ ונכדו ר׳ שלום בהקדמתו לספר אחר ׳לבונה זכה׳. הנה קטעים משתי ההקדמות. הראשונה לר׳ אהרן:
״יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר אִמֲרוֹת ה׳ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת / וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה בְּעַל פֶּה בְּפִיו שְׁגוּרוֹת / בְּכָל לַיְלָה ח״י פְּרָקִים לוֹמֵד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהֲרָה /
וְחוֹזֵר וְלוֹמֵד בְּדִבְרֵי מָרָ״ן ומוּרָ״ם וּבְפוֹסְקִים וְהוֹלֵךְ אֶל מְקוֹם דִּבְרֵיהֶם בַּגְּמָרָא / וְקָרוֹב לַחֲצוֹת יָשֵׁן מְעַט שְׁנַת עֲרַאי וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ / וַיָּקָם וַיָבֹיא אֶל תִּקּוּן רָחֵל בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים וּמִשָּׁם אֶל תִּקּוּן לֵאָה בְּשִׁיר וְשִׁבְחָהּ לְחַבֵּר הָאֹהֶל לִהְיוֹת חֲבֵרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כִּי כֵן צִוָּה הַמֶּלֶךְ / וּבָעֵת הַזֶּה שַׁעֲרֵי רָצוֹן וְשַׁעֲרֵי
רַחֲמִים נִפְתָּחִים / וּשְׁמוֹנָה שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה לְפָנָיו כְּאוֹר זוֹרְחִים / ו״עֵץ הַחַיִּים" וְ״מְבוֹא שְׁעָרִים״ בְּיָדָיו מוּכָנִים / לָבֹא בָּם אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים / וּמְאוֹר זֹהַר הַקָּדוֹשׁ הֵאִיר אוֹרוֹ וְגַם זָרַח / וּבוֹ הָיָה כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח / וּבְזֹהַר חָדָשׁ וּבְסֵפֶר הַתִּקּוּנִים הַנּוֹרָאִים / מֵהֶם עָשָׂה יְהוּדִים וְחִדּוּשִׁים וּרְמָזִים וְכַוָּנוֹת נִפְלָאִים / וּבְאוֹר הַבֹּקֶר כְּנֶשֶׁר עַל מִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין יִרְדֹּף יְפַשֵּׁט יָדָיו יִקָּחֵם וּלְבֵית הַכְּנֶסֶת הוֹלֵךְ בִּמְהֵרָה / לִהְיוֹת רֹאשׁ הַעֲשָׁרָה / וּתְפִלָּתוֹ תְּפִלַּת חֲסִידִים זָכָה וּבָרָה / וְשָׁם יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה / כִּי שָׁם הָיְתָה יְשִׁיבָתוֹ / וּלְקִיּוּם הַנֶּפֶשׁ דַּוְקָא אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ / וְיִהְיוּ יָדָיו אֱמוּנָה עַד הַשֶּׁמֶשׁ בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה / פִּזֵּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים לְהַשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה / הֵן כָּל אֵלֶּה קְצָת מִפְּעֻלּוֹת צַדִּיק אֶחָד מִן הֲרַמְתִּים / הָרַב הַדּוֹמֶה לְמַלְאַךְ שָׂרָף בַּעַל כְּנָפַיִם / מַרְעִישׁ הָאָרֶץ כָּל הָעָם עוֹנִים אַחֲרָיו מְקֻדָּשׁ שֶׁקִּדְּשׁוּהוּ שָׁמַיִם / רַבָּן חֲסִידָא קַדִּישָׁא וּפְרִישָׁא מו״ר הָרַב הַגָּדוֹל מִבְצַר עֹז וּמִגְדּוֹל הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי הַמְּפֻרְסָם בִּשְׁמוֹ וּבְמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים כמוהר״ר יַעֲקֹב אַבִּיחְצֵירָא״.
קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי. אישים מפורסמים בקהילות תאפילאלת שזכו לתענית ששת הימים.
עמוד 547