יצחק פריאנטה-ליקוטים לפרשת נצבים

ליקוטים לפרשת נצבים  

אתם נצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם ראשכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל  [כט\ט] אומר ילקוט שמעון ידוע בכל הזמן לפני ראש השנה קוראים פרשת נצבים ,ונצבים פרושו אתם נצבים לפני מלך מלכי המלכים לדין ,והפסוק ממשיך ואומר "מחוטב עציך עד שואב מימיך ",חטיבת עצים בשביל החורף להסקה זה בט"ו באב ושאיבת המים בזמן סוכות ושמחה תורה ,בא הפסוק לרמז ,לאדם שבזמן ט"ו באב -כבר צריך אדם להתחיל לחזור בתשובה שה" יתברך לקרא לו, ולא יחכה עד לסוף זמן של שואב מימיך- שהוא סוף חג הסוכות שנאמר : עליו "ושאבתם מים ממעייני הישועה ",כלומר עד לאחר שישים יום יתחיל לחשוב על התשובה וכל יום יאמר יש עוד זמן לחזור בתשובה אלא מיד מט"ו באב לפני אלול כבר יחשוב לשוב לה", ויש חסידים שאומרים יש זמן לחזור בתשובה עד חג חנוכה והרי אין לזה סוף. ואנו מצפים עד ראש השנה שהקב"ה בעצמו ובכבודו יבוא לקבל תפילותינו ברצון. כמו שכתוב דרשו ה" בהימצאו דהיינו מראש השנה עד יום הכיפורים ,ומתקבצים בבתי כנסיות ומתפללים כדי שישמע תפילתנו ,ושונאים מפסיקים בנינו לבין אבינו ומעמדים חומות ברזל מתוך תרדמת שטן ויצה"ר . באה תורה שנקראת שיבה כמו שכתוב" מפני שיבה תקום והדרת פני זקן", ונותנת לנו עצה טובה ואומרת שפרו מעשיכם ,וכתיב תקעו בחודש שופר, תעבירו שופר בכל ארצכם ,וביום שמחתכם ובמועדיכם דייקא שיבוא הקב"ה בזמן קבוע ותקעתם בחצוצרות ,חומה שיש בנינו לבינו היינו כותל מערבי שאין אנחנו יכולים להיכנס למקום קדוש מפני טומאת מתים ,ואם יהיה שופר של יום ראש השנה בכוונה שלימה בכל העולם ובאהבה ושלום ,כל שכן בלב העולם שהוא ירושלים שנאמר דברו על ל"|ב ירושלים ,אימתי בזמן שתוקעים מאה תקיעות כמניין [על] בזמן תקיעת שופר, שתבנה ירושלים גימ" שופר, שידברו ויתחננו בשלום, כמו שכתוב קחו עמכם דברים ושובו אל ה", רוצה לומר דברי תחנונים וכיבושים ולא שברים בטלים ,וזה שכתוב ברמז ועשה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצוותי.

אתם נצבים היום אומר אור החמה יש לרמוז בזה שאמרו חז"ל בגמרא[סוטה מב] כי יש 4 כתות שאינם מקבלות פני השכינה ואחת מהם כת השקרנים שנאמר: "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני "[תהילים קא/ז] וזהו שאמר אתם אותיות [אמת] שעל ידי האמת תהיו נצבים לפני השם אלוקיכם .שתזכו לראות פני השכינה.

אתם נצבים היום כולכם אומר שמנה לחמו בגמ" [בהנשמות] ,ובגמ" [אנשים בנשים] כמו שאמרו רבותינו [ שבת קמו\א] שכל הנשמות עתידים להיות בעולם הן מאנשים הן מנשים ,כולם עמדו שם ,כמו שכתוב כי את כל אשר ישנו פה עמנו עומד היום, היינו העומדים בגוף ובנפש ,ואת אשר איננו פה עמנו היום ,ולא אמר איננו פה עמנו עומד היום, כלומר איננו עומד פה בגוף ,כי אם כל נשמתם פה לפני ה" אלהינו, וכמו שבמעמד הר סיני עמדו שם האנשים והנשים ,כן היה גם כן פה ,האנשים עם הנשים וכל הנשמות העתידים להולך בעולם כנסם כולם להכניסם בברית התורה באלה ובשבועה ,ולכן יש כאן [ארבע ממי"ן] בסופי תיבות נגד [מ] יום של יצירת הולד, וג" ממי"ן נגד התורה שקבל בשלוש פעמים [מ] יום שהיה בהר, כלומר שכל

                                  –  נ  צ  ב  י  ם  –

נשמה מכל ולד שעתיד להיות נוצר בעולם מעדת ישראל ,הוא מכניס בברית התורה שקבל [ב  פעמים] [מ] יום שהיה בשמים.

אתם נצבים היום כלכם לפני ה" אומר רבינו מימון בן-עטר בספרו טעמי המקרא הזהיר משה ואמר: אתם נצבים היום [כולכם] לפני ה" אלהיכם ראשיכם שבטיכם- הרשות המחוקקת, [זקנים] – הרשות השופטת, [שוטריכם]- הרשות המבצעת, כל רשיות הממשל המדיני נצבים לפני ה" ועליהם לקיים השירותים על פי רצונו. והמשיך ואמר: מחוטב עציך עד שואב ממיך" כאומר בעלי העבודות החיוניות ביותר כחטיבת העצים לבניין הארץ וכשאיבת המים להפרחת השממה, גם עבודות אלו צריכות להיעשות בתחום ציווי ה" והמשיך משה ואמר: למען הקים אותך היום לו לעם כלומר לא כאותם החושבים-ששמירת מצוות התורה מפריעה לבניין הארץ והעם, אלא להיפך אתם נדרשים לשמור תורה, למען הקים אותך לעם שבגלל שמירתה תקומו ותהיו לעם. אומנם ההיסטוריה של מלכות ישראל מלמדת אותנו שהיו מלכים צדיקים כדוד ושלמה אשר הביאו את הממלכה לשגשוג בכל השטחים של הממשלה והכלכלה וכל זאת מבלי להטות ימין או שמאל מהאמור בספר תורת משה "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו כל ימי שלמה". כי תורתנו תורת חיים היא " ואלו המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם".

אתם נצבים היום אומר הרב אליהו אדלר בספרו ילקוטי אליהו [אתם] ירמוז ראשי תיבות אלול תשובה מקובלת. והיום רמז ראש השנה, שבו נפתחים ספרי צדיקים ורשעים ובינוניים, וזהו נצבים ראשי תיבות נצים [רשעים] צדיקים, בינוניים, יחדיו מזומנים. עוד דבר [נצבים] ראשי תיבות נותן, צדקה, בסתר,  ינצל, ממות. נצבים היום [ נצבים ה יום ], אלו הם 5 ימים הנוראים שבהם צריך האדם להתעורר בתשובה, כי לעתים אלו יזכר ויפקד בבית דין של מעלה, והם 2 ימים של ראש השנה, 1 יום הכפורים, 1 הושענה רבא, 1 שמיני עצרת, 1 שמחה תורה, שנמסרים הפתקים בידי השלוחים לבצע את הנפסק בבית דין של מעלה. ובא הכתוב להזהיר את האדם על הימים הללו, שבהם הוא ניצב ועומד למשפט.

פו יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה" אלהינו ללכת לעבד את-אלהי הגוים ההם פן-יש בכם שרש פרה ראש ולענה [כט\יז] אומר הרב אליהו אדלר ראשי תיבות של המלים " שורש פורה ראש ולענה " [שופר]. לרמז לך שתקיעות שופר המעוררות את האדם לחזור בתשובה, יש בהן כח לעקור את כל השורשים הרעים. שהם " פורה ראש ולענה".

ויתשם ה" מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל-ארץ אחרת כיום הזה [ל\כז] אומר רבינו מימון בן-עטר בספרו  טעמי המקרא  וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה הנה [ל] בוישליכם כתיב רבתי ורמז בכך שתהיה " ההשלכה" של העם מארצם השלכה גדולה בפזורם וחורבנם הגדול " ואף מלכי ארץ לא האמינו כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים, כדברי הנבים ירמיהו [במגילת איכה פרק ד\יב] והרב בעל-הטורים כתב: וישלכם: [ל] גדולה חסר [יוד] לומר שאין השלכה ל-יוד השבטים. הרב כלי-יקר כתב שמה

                          –  נ  צ  ב  י  ם  –

שבאה [ל] גדולה במילת וישליכם רמז שאחר ל-דור יגלו מארצם כי מן אברהם ועד שלמה ט"ו דור ומן שלמה ועד צדקיהו גם כן ט"ו-דור. כדאיתא ברבתי בפסוק " החודש הזה לכם " שמלכות ישראל נמשלה לירח שלא עמדה כי אם ל-דור כימות הלבנה. ומה שאמר " כיום הזה" לומר לך כפי שהם קיימת כיום הזה על כן לכלותם אי אפשר לפיכך נתחלק העונש בינם ובין הארץ. וסמיך ליה הנסתרות לה" אלהינו. הנראה בקישור אלו השני פסוקים, והוא, כי משה, הוא מדבר על זמן הגלות הארוך הזה, שהשליכנו ה" אלהינו אל ארץ אחרת ואחר כך אמר ושב ה" אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים [דברים ל\ג] ולכן כשאמר משה וישליכם אל-ארץ אחרת, נגשו בני ישראל לפני משה ואמרו, הנה אתה נתנבא לנו על הגלות, הודיענו נא גם את קץ הגלות, עד מתי ישוב ה" לקבץ נדחי עמו ישראל. ומשה השיב להם הנסתרות לה" אלהינו. כלומר , לא הודיעיני ה" סוף הגלות, ואמתי יהיה קיבוץ הגליות, אבל קץ הנגלה, לנו ולבנינו הוא. לעשות את כל דברי התורה הזאת. כמו שכתוב: זכרו תורת משה עבדי, הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא [מלאכי ג-כב-כג].

הנסתרות לשם אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת [כט/כח] אומר אור החמה אפשר לפרש על פי מה שפסק הרמב"ם [מהלכות תשובה ה\ה] עבירות של בין אדם למקום יסתיר אותם ,ועבירות שבין אדם לחברו יגלה אותם ,וזהו שאמר:  הנסתרות -כלומר איזה עוונות שצריכים להיות נסתרות ? אותם שהם לה" אלוקינו דהיינו עבירות שבין אדם למקום, ואיזה עוונות שצריכים להיות נגלות ? הם אותם שהם לנו ולבנינו כלומר עבירות שבין אדם לחברו.

הנסתרות לשם אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם אמר רבינו בחיי לימד אותנו הכתוב כי תורתנו הקדושה קימת לעולם ,לא תבטל בזמן מן הזמנים, ואפילו בזמן המשיח, וקיום תורת משה שווה בכל זמן ,ביו בזמן הנסתרות שהוא הגלות ביו בזמן הנגלות שהיא הגאולה .ומזה דרשו חכמים [דברים טז] ימי חייך ,העולם הזה, כל ימי חייך להביא לימות המשיח. ועם הפרוש הזה יהיה הפסוק מכוון ונקשר עם מה שהכיר בפרשה למעלה ולמטה .ויש לך להתעורר במילת [הנסתרות] שהוא חסר [וא"ו] ,הנסתרות כתיב, וירמוז הכתוב על השכינה .ומה שקראה הנסתרות לפי שהייתה מסתתרת בענן ,והיא הנסתרת ממנו בזמן הגלות שאנחנו בו בהסתר פנים ממה שכתוב [שם ל"ב] אסתירה פני מהם, ויאמר הכתוב כי נסתרת מבקשת רחמים לה" אלוקינו שיגלה הקץ לנו ולבנינו. וכן מצינו כמה כתובים שמצריכים גאולה לעצמו, וכן דרשו [תהילים ט] אגילה בישועתך, בישועתנו לא נאמר אלא בישועתך, וכן [שם ס] הושיעה ימינך וענני, וכן כתוב [שמואל ב/ז] אשר פדית לך ממצרים גוים ואלוהיו .והתבונן בדבר הנביא עליו השלום שנאמר [ישעיה ל] ולכן יחכה ה" לחננכם ולכן ירום לרחמכם ,וכבר העירותיך על סוד פסוק זה בחיבור זה . ויש לך להשכיל עוד כי מהפסוק הזה יוצא שם מומחה לשאלת חלום בצירוף אותיות והם שלושה שמות ,כל שם ושם שלוש אותיות וכולן הן תשעה, והוא סוד [הטי"ת] הכפולה בשם הידוע, והשם הזה מעיד שאין במילת הנסתרות [ואו] ,אומנם מצינו [ואו] של אלוקינו שנשארה יחידית מן הצירוף, וזה מבואר.

                                       –  נ  צ  ב  י  ם  –

אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך השם אלוקיך ומשם יקחך [ל/ד] אומר שמנה לחמו למה אמר בקצה השמים  ולא אמר בקצה הארץ ,והלא בקצה הארץ הם מפוזרים ולא בשמים ,ועוד משם יקבצך ומשם ייקחך ,יקבצך וייקחך למה קפל הדברים ,ונראה שבא גם כן לרמז על קבוץ הנשמות הנדחות בין הקליפות ובין החיצונים מקצה השמים ,כמו שכתוב [שמואל ג/יד/יד] לבלתי ידח ממנו נידח , והשמים מרמז על הנשמות השמים בגימ" [נשמה] ,לכן אמר [יקבצך וייקחך ],אחת על הגופות ואחת על הנשמות ,לכן בעת שאנו מתפללים על קבוץ גלויות תקע בשופר או ומפני חטאינו, תקנו קדמונינו להתפלל אז גם כן על קבוץ הנשמות מביו הקליפות, ובפרט על ידי חטא הוצאת ז"ל והקבוץ יהיה לשניהם יחדיו, להגופות גם להנשמות. גם בא לרמז גם כן מה שאמרו רבותינו [יבמות סב/א] אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף.

אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה" אלהיך ומשם יקחך אומר רבינו סעדיה בן-אור בספרו ערוגות הבושם ויש לשאול מה הטעם כפל תיבת [משם] תרי זמנין, ונראה לי רמז בזה כי תיבת משם הראשונה מורה על קיבוץ בני ישראל עצמם, אשר האל המושיע יקבץ את נדחיו ויקרב את פזוריו וייאסף את נפוצותיו וישיב את גליותיו של ישראל, אל הארץ הטובה אשר האל הטוב ממשיך ומשרה עליה את אוצרו הטוב, מצד העין העליונה הטובה הנרמזת בסוד החכמה, כמאמר הכתוב [תהילים לד] עיני ה" אל צדיקים ואזניו אל שוועתם, ואין צדיקים אלא ישראל, שנאמר [ישעיה ס] ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר. ותיבת משם השני רומזת אל קיבוץ ואיסוף ניצוצי הקדושה ולקיחתם והמשכתם ממעקי חשכת הגליות בכל מקומות פזוריהם וארצות שבתיהם, והחזרתם אל מקורותיהם השורשיים והיסודיים, מקורות הישע והפדיונם, ויעלו במעלה עליונה כל הניצוצין קדישין השייכים לחלקי נר"ן של כל אחד ואחד מאישי ישראל הנגאלים אל ארץ הקודש, וייאמר עליהם מאמר הכתוב [שם סב] וקראו להם עם הקודש גאולי ה"