שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-יא. יב. כמוהר״ר דָּוִד כְנָאפוֹ-כְּלִיל הַתְּהִלּוֹת.

יב. כמוהר״ר דָּוִד כְנָאפוֹ

כְּלִיל הַתְּהִלּוֹת

כתובת מצבתו של ראב״ד העיר מוגדור ר׳ דוד כנאפו זצ״ל ובה שני חלקים: החלק הראשון, מעין הקדמה שנכתבה כנראה בידי בנו ר׳ שלמה חי(עד ׳כה לחי׳). החלק השני נכתב בידי ידידו של המנוח, ר׳ חיים (רפאל) שושנה מהעיר מראכש (הביאור לכתובת מתבסס על פירושו של ר׳ חיים רפאל שושנה, בספרו ׳רחש לבי׳. החלק השני של הכתובת מנוקד במקור על ידי ר׳ חיים שושנה). ר׳ דוד כְנָאפוֹ הוא בנו של ר׳ יוסף כְנָאפוֹ המפורסם שכתובתו אף היא מופיעה לקמן. העימוד של הכתובת נשמר במקוריותו, כפי שמופיע כאן.

החריזה: בחלק הראשון, טורים 4-1 א/א // ב/ב, ובחלק השני טור 15 ואילך, ד/ה // ד/ה // ד/ה;

בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי התרצ״ח לִיצִירָה / נוֹעַד בְּיוֹם בּוֹ כַּפָּרָה

הֵשִׁיב נַפְשׁוֹ לְבוֹרְאָהּ

וְיָצָא לִשְׁכֹּן יָהּ כְּלִיל הַתְּהִלּוֹת / אָדָם הַמַּעֲלוֹת

הוֹד הַדּוֹר וַהֲדָרוֹ / פְּאֵר עַמּוֹ וְנִזְרוֹ

5. הַדַּיָּן הַמְּצֻיָּן אֵי חָסִיד אֵי עָנָיו סַבָּא הַמִּשְׁפָּטִים

כמוהר״ר דָּוִד

בֶּן אִישׁ חַי רַב הַפְּעָלִים הָרַב הַכּוֹלֵל עַנְוְתָן כְּהִלֵּל

דּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ עֲטֶרֶת לְאֻמּוֹ

כמוהר״ר רַבִּי יוֹסֵף כְנָאפוֹ זצ״ל

10. 10. שֶׁהוּא דּוֹר רְבִיעִי לַנִּשְׂרָפִים הַקְּדוֹשִׁים אוֹפְרָן יע״א

עֶשְׂרִים שְׁנוֹת עֲבוֹדָתוֹ עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת

אֱמוּנָתוֹ הַטְּהוֹרָה יֹשֶׁר מִדּוֹתָיו וְיֶתֶר דִּבְרֵי מַעֲלוֹתָיו

יְתָאֲרוּ הַחֲרוּזִים שֶׁחָרַז עָלָיו אֶחָד מוֹקִירָיו הַחֲרוּתִים הָלְאָה

כֹּה לֶחָי!

15. 15. בְּמַר רוּחִי אֲקַלְּלָה וְאַל נָא – / פְּצֹר בִּי כִּי כְּאֵב רַבּוּ קֵרְחָיו

וְיוֹם נִפְקַד מְקוֹם דָּוִד וּפָנָה / יְהִי חֹשֶׁךְ וְיִסָתְרוּ יְרָחָיו

וְצַלְמָוֶת אֲפֵלָה וַעֲנָנָה        / יְכַסּוּהוּ וְיִהְיוּ נָא לְקוּחָיו

הֲלֹא טָרַף בְּחִיר אִישִׁים וְעִנָּה / בְּנֵי דּוֹרוֹ וְגָזַל אֶת שְׁלָחָיו

וּמָגִנוֹ וְסוֹחֵרָה וְצִנָּה          / אֲשֶׁר אֶלָּא לְסַפֵּר אֶת שְׁבָחָיו

פְּרִי-מֶגֶד יְבוּל-פַּרְדֵּס וְגִנָּה  / וּכְמוֹ עוֹבֵר עֲבָרָם מֹר-רְקָחָיו

בְּשֵׂכֶל דַּק זְבָדוֹ אֵל אֱמוּנָה / בְּלֵב טָהוֹר בְּלִי טָחִים בְּטוּחָיו

וְחָצָה מִשְׁבְּרֵי יָם הַתְּבוּנָה / וְרַק מַדָּע וְיֹשֶׁר שָׂם נְכוֹחָיו

וְדָפַק שַׁעֲרֵי חָכְמָה וּבִינָה  / וּמֵשָׁרִים וְתֹם הָיוּ אֳרְחָיו

וְעָמַד עַל אֲמִתָּתָם וְשָׁנָה / וְשִׁלֵּשׁ בָּם עֲדֵי הָיוּ אֵרוּחָיו

25. 25. כְּאַהֲרֹן וּכְבֶן עַמְרָם וְעַדְנָא / כְּעֶזְרָא מִדְּבַשׁ מָתְקוֹ לְקָחָיו

לְמֹאזְנֵי הָאֱמֶת כָּרַת אֲמָנָה / וְשָׁפַט בָּם שְׁנוֹת עֶשְׂרִים בְּטוּחָיו

עֲשׂוֹת שָׁלוֹם עֲדֵי שֵׂיבָה וְזִקְנָה / מְאֹד שָׂמַח וְחֵן עָנָה לְשׁוֹלְחָיו

וְיוֹ"ד תִּשְׁרֵי שְׁנַת תרח"ץ לְמָנָה / לְקָחוֹ צוּר לְעֵדֶן מִנּוּחָיו

1-כיום בו כפרה: יום כיפור. 3. כליל התחלות: כל התהילות ההאפשריות כלולות בו. אדם המעלות: אדם שכל המעלות הטובות נמצאות בו. 4. הוד הדור והדרו: ביטויי שבח וגדולה על המנוח שהיה גדול בדורו. פאר עמו ונזרו: פאר הדור וכתר לראשו. 5. הדיין המצויין: ביטוי מיוחד בעולם הדיינות הניתן רק לדיינים חכמים מחוכמים ופקחים. סבא דמשפטים: ביטוי מושאל מהזוהר פרשת משפטים ובה מאמר שכותרתו ׳סבא דמשפטים׳, המספר על חכם זקן שהסביר עניין בפרשת משפטים. וכאן, כינוי גדולה לחכם זקן שופט בצדק. 7. ענותן כהלל: עניו באופן קיצוני, כהלל הזקן בשעתו, כמסופר על ענוותנותו הגדולה במסכת שבת ל, ב. 8. דורש טוב לעמו: דרשן מופלג, הדורש דברים ערבים ומתוקים לעם שומעי לקחו. עטרת לאומו: היה עטרה וכתר לאומה כולה והיו מתקלסין בו. 9. רבי יוסף כנאפו: ראה עליו בכתובת מצבתו בפרק זה. 10. שהוא… אופראן: דברים אלו מכוונים למנוח רבי דוד. 13. יתארו… מוקיריו: הכוונה לר׳ חיים רפאל שושנה. 15. כמר רוחי אקללה: במרירות נפשי, אקלל את יום מות המנוח. ואל… בי: ואל תבקשו ממני שלא לקלל. כי… קרחיו. רבו המקומות שהפכו קרחים משל מריטת השיער. נהגו למרוט שיער בשעת צער ואבדן. 16. ויום… ופנה: יום המיתה, שבו נחסר, על דרך הכתוב בשמואל ״ויפקד מקום דוד״. יהי… ירחיו: השמש לא תאיר, וגם הירח יכוסה ולא יאיר את הלילה. 17. יכסוהו… לקוחיו: לקוחותיו, קוניו הקבועים. 18. הלוא… אישים: וכל זאת מסיבת המוות שטרף את המנוח, שהיה בחיר האנשים. וענה בני דורו: מותו של המנוח גרם בחסרונו לעינוי בני דורו. וגזל את שלחיו: המוות גזל את כל מלחמתו של בני דורו. ובהשאלה, מות המנוח הותיר את הקהילה חשופה ללא יכולת התגוננות. 19. ומגנו וסוחרה וצנח: סוגים שונים של מגינים. אשר אלא לספר: אלא, לשון לאות ועייפות. כלומר לא אספיק לספר את שבחיו כיוון שהם רבים מדי. 20. פרי-מגד: בהשאלה, העולם נהנה מהצדיק כפרי הערב לחיו. יבול: נרדף אל פרי. פרדס: גן. ובמר עובר: בושם שריחו נודף ומתפשט לכל צד. רקחיו: מעשה מרקחת, בליל סמי בושם. 21. בשבל דק: ביטוי ייחודי בשבח המנוח. לשון דקות, חריפות שכל ולשון דקדקנות, הקפדה על פרטים רבים. דק: לשון מזוקק, משובח. זבדו אל-אמונה: חנן אותו האל במתנה טובה זו. בלי טחיב בטוחיו: ללא מעטה של זיוף בקרב לבו, כלומר תוכו כברו. שלא כמו בטוחיו שהן הכליות. כלומר, לבו לא היה מכוסה כמו הכליות שמכוסות בחלב. להורות על לבו הישר. 22. וחצה… התבונה. בהשאלה, בקע את ים התבונה ועבר בתוכו. כלומר, היה שופע תבונה. ורק… נכוחיו: רק לימוד החכמה והמדע, וההתנהגות ביושר, הם שהיו נר לרגליו ונוכח עיניו בכל ימי חייו. 23. ודפק… ובינה: שקד על דלתי בית המדרש. על דרך הכתוב במשלי ח,לד ׳אשרי אן־ם שמע לי לשקד על דלתיתי יום יום׳. ומישרים... ארחיו: תום ויושר היו אורחות חייו. 24. ועמד על אמתתם: ירד לעומקם של דברים. ושנה ושלש בם: חזר עליהם פעמיים ושלוש. עדי היו ארוחיו: עד שהדבר הפך להרגל יום יומי. 26. למאזני… אמנה: כשהיה יושב בדין, כרת ברית ואמנה עם מאזני הצדק. ושפט… בטוהיו: עשרים שנה ישב כראש אב דין במוגדור. בטוחיו: הבי״ת שרשית. וכל הבאים אליו למשפט, היו בוטחים במשפט צדקו. 27. עשות… וזקנה: המנוח היה רודף שלום ופעל ללא ליאות להשכין שלום עד אחרית ימיו. מאד… לשולחיו: אופיו של המנוח שהיה נינוח כשפנו אליו להשכין שלום, שמח מאוד ונענה ברצון וחן. לשולחיו: אלו הבאים להתדיין לפניו, נהג בהם כשליח. 28. תרח״ץ: היא שנת 1937. למנה… מנוחיו: ביטוי מעודן הנושא עמו מסר של הערכה

וכבוד למנוח. ראה לשון האשכבה בסדורי תפלה.

העיתון Avenir illustré׳L

נפטר הרב הגדול רבי דוד כנאפו(מתורגם מצרפתית)

הרב הגדול רבי דוד כנאפו, דיין בבית הדין הרבני של מוגדור הלך זה עתה לעולמו. צאצא למשפחת הרבנים של אופראן, רבי דוד היה בנו של רבי יוסף כנאפו, מחברם הנערץ של חיבורים בהם הדת ומצוותיה מוסברות להמוני העם בכל פשטותן וחפות מכל הטעויות הנובעות מן האמונות הטפלות. בהיותו גדל בקרקע הפוריה הזאת, לדוד הצעיר, שטרם היה לרב דוד כנאפו ואשר אפילו סירב לשאת את התואר הזה, לא היה ספק שהוא מיועד לגדולות. בישמו את הכללים שהוא דגל בהם, הוא התחיל בכך שלמד מקצוע מעשי תוך כדי לימודי התורה שלו. המקצוע שהוא רכש ועבד בו(צורפות, א.כ.) השפיע השפעה מיטיבה על האינטלקטואל הצעיר, ופיתח בו רוח של שוויוניות שאפיינה תמיד את ההנהגות שהנהיג. בכל התחומים ידיעותיו היו נרחבות ומדויקות. להרצאות שלו באו בדבקות מאזינים רבים. הוא שיתף בידע שלו רבים ללא שכר ותמורה, וזאת למרות שהכנסותיו היו צנועות ביותר. חשוב מאד, לפני שזוהרה של הרבנות המרוקאית יועם לגמרי, למול הפיחות המורגש יותר ויותר והמתמשך של התפרקותן של הקהילות, להנציח למען הדורות הבאים את הדמויות הגדולות הנעלמות של מרוקו הישנה. נציין היום את אובדנה של יהדות מרוקו בדמותו של רבי דוד כנאפו. אנו מעבירים למשפחה, לרבנות ולכל הקהילה את תנחומינו הנרגשים.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-יא. יב. כמוהר״ר דָּוִד כְנָאפוֹ-כְּלִיל הַתְּהִלּוֹת.

עמוד66