רעיון הקמת גרעין צופי בארץ ישראל מייסודו של רובר גמזון. יוסף שרביט
שליחות אשר אוחיון.
התנועה הציונית הדתית בארץ ניסתה לפתח מגמת הגשמה חלוצית דתית בארגון הצופים, בזיקה ל "שרל נטר". התנועה הציונית הדתית בארץ ניסתה לפתחת מגמת הגשמה חלוצית דתית בארגון הצופים, בזיקה משנת 1951משהתברר כי הנוער החלוצי משורות "בני עקיבא" ובח"ד במרוקו לא נקלט בקיבוץ הדתי, ביקשו להכשיר נוער שנמצא בשורות הצופים. לשם כך נשלח אשר אוחיון מטעם המדור הדתי וה- D.E.J.J
לפעילות בת מספר חודשים בארגון הצופים במרוקו. כפי שראינו לעיל, אשר אוחיון עלה לארץ בשנת 1949 ומיד עם בואו התגייס ל צ.ה.ל, אך שוחרר ממנו כעבור שישה חודשים כי התנדב לעבור להתיישבות, עת הצטרף לגרעין[אי.אי.אף ] בקיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן.
ההצעה לאשר את שליחותו באה מטעם המדור הדתי של הסוכנות היהודית בירושלים, שכן היה איש שומר מסורת. מטרת שליחותו הייתה לפעול בקרב תנועת הצופים, בייחוד בין ראשי הקבוצות, למען יעלו לארץ ישראל. עולים אלה היו אמורים להצטרף לגרעין של צופים – (גרעין לאו כהן). אשר אוחיון הגיע לקזבלנקה ב – 15.8.1951 וכבר למחרת פגש את אלפונסו צבע, שהודיע לו כי בחודשי הקיץ, בעונת המחנות, כמעט כל הצופים נמצאים בהרי האטלס התיכון.
צבע ציין שהחינוך החלוצי הוזנח בקרב צופי ה – E.I.F ויש למלא את החסר. לאחר כמה ימים יצא אשר אוחיון למחנה הקיץ של טיומלילין, באטלס התיכון, על פי הזמנתו של אדגר גדג', שניהל את אחד המחנות שם. שליחותו של אשר אוחיון הייתה אמרוה להימשך ארבעה חודשים בלבד.בתקופה זו היה עליו לבחור את המועמדים הטובים ביותר לעלייה ארצה, שיהיו מסוגלים להשתלב בגרעין E.I.F שם. הקריטריונים של מועמד טוב היו שליטה טובה בעברית ויהדות, והיותו בעל מקצוע. לפני עלייתם לארץ ישראל היו מועמדים אלה חייבים לעבור תקופת הכשרה בת חודש בחווה חקלאית בדרום צרפת, לא הרחק מהעיר טולוז. אשר אוחיון שימש להם מדריך ומלווה בדרכו לארץ, והן הצטרפו לגרעין הצופים בניר עציון.
אשר אוחיון ביקר במחנות הקיץ של הרי האטלס התיכון, שבהם שהו במשך הקיץ כ – 3.500 חברי הצופים ו " היחידות העממיות ", בנים ובנות. אולם הוא היה מעוניין במדריכים בלבד, כי בהם התמקדה שליחותו. היה צורך להדריך את ראשי הקבוצות בפעילות ציונית ובאורחות החיים בארץ, על מנת שראשי קבוצות אלו יעוררו בקרב הצופים הצעירים במרוקו עניין בציונות ובהישגי מדינת ישראל הצעירה.
במראכש ארגן אשר אוחיון בספטמבר 1951 מחנה הסברה עבור ראשי הקבוצות – בנים ובנות מדרום מרוקו, מהערים סאפי, מראכש, מזאגאן, ואגאדיר – שלא השתתפו במחנה טיומלילין במשך הקיץ. המחנה הוקם במרכז החקלאי של מראכש. נטלו בו חלק 28 משתתפים שהתכנסו בכיתה מקושטת בתמונות של נופי ארץ ישראל, גרעין של עשרה בוגרי צופים היה מוכן לעלייה, אחרי תקופת הכשרה קצרה בצרפת, יחד עם אשר אוחיון, בדרכו חזרה לארץ בתום שליחותו.
לפני שעזב את מרוקו התווה אשר אוחיון תוכנית פעילות חינוכית הולמת לארץ ישראל בשנת 1952 : הגברת הפעילות הציונית ; מבצע נטיעת יער בן עשרת אלפים עצים בארץ על שם ארמונד פלג ; ארגון מחנה מיוחד של מועמדים לגרעין של צופים בארץ ישראל ; שליחת קבוצת בוגרי E.I.F למכון מדריכי חו"ל בירושלים.
אשר אוחיון שב ארצה בינואר 1952. כאמור לעיל, הוא פנה לשליחות שנייה, שהייתה אמורה להימשך למעלה משנתיים. היא החלה באוגוסט 1954 והופסקה לאחר שמרוקו קיבלה את עצמאותה ב – 2 במרס 1956. לאחר ששליחותו הראשונה נועדה בעיקר להביא לעלייתם של רשאי קבוצות לארץ, הדגישה השליחות השנייה את הפצתן של היהדות והציונות. נראה אפוא שהמנהיגים הציונים בירושלים חשו שנגע ההתבוללות התפשט עוד יותר בקרב הנוער היהודי במרוקו בשנים 1952 – 1955.
אשר אוחיון לא חדל מלהתעניין בראשי הקבוצות של הצופים, שהיוו עבורו את אוכלוסיית היעד שלו, בוודאי בקשר להקמת גרעין צופי לקיבוץ שדה אליהו. שאלת עלייתו של הנוער היהודי ממרוקו וקליטתו בתנאים הטובים ביותר הייתה תמיד בראש מעייניו. כך הגה את הרעיון לארגן במקום הכשרה קצרה לחברי הקבוצות העצמאיות שהיו מועמדות לעלייה – אלא שכאמור תוכניותיו נקטעו באבן.
רעיון הקמת גרעין צופי בארץ ישראל מייסודו של רובר גמזון. יוסף שרביט
עמוד 153
כתיבת תגובה