שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים- יג. כמוהר״ר יוסף כנאפו- פִּסְגָּה רָמָה פַּרְדֵּס נָעִים
יג. כמוהר״ר יוסף כנאפו
פִּסְגָּה רָמָה פַּרְדֵּס נָעִים
כתובת מצבתו של ר יוסף כנאפו היא קינה חרוזה בת עשר מחרוזות מרובעות בדרך כלל. בשונה מקינות אישיות שאנו מכירים של חכמי מרוקו שהיו מבוצעות באחד מלחני ׳התרכיב׳(לחן שהושאל מקינה ידועה). קינה זו לא נכתבה על מנת לשיר אותה, אלא נכתבה לצורך ציון הקבר. החריזה והמשקל אינם אחידים. גם המחרוזות אינן אחידות במספר טוריהן. על רבי יוסף כנאפו ראה מאמר מפורט אודותיו. יש להניח שמחבר הקינה הזו הוא רבי דוד אלקיים שהיה ידידו הקרוב של רבי דוד כנאפו בנו של רבי יוסף, עדות לכך היא התוספת ׳אצוירה׳ בתחתית המצבה שרבי דוד נהג להוסיף במצבות שחרט.
כתובת המצבה הזאת כבר בוארה על ידי שלום אלדד בספר ׳יכי״ן – משנתו החינוכית של רבי יוסף כנאפו זיע״א׳(אות ברית קודש, תשס״ב) שיצא לרגל מלאות 100 שנה לפטירתו של הרב. אקרוסטיכון: יוסף כנאפו זצוק״ל לחיי ה״ה(העולם הבא) זיע״א.
יַד הַזְּמַן גָּבְרָה הָלְמָה בְּזַעַם
וַתַךְ וַתְּעַקֵּר אֶרֶז מְאוֹדִי
סָמַר בְּשָׂרִי כִּי נָפְלָה הַפַּעַם
פִּסְגָּה רָמָה פַּרְדֵּס נָעִים מַחְמַדִּי
- כַּחֲלוֹם יָעוּף בְּהָקִיץ וּכְצֵל
נֶעֱלַם, עָבַר נֶהְפַּךְ לַמַּשְׁחִית הוֹדִי
אָב זָקֵן בַּתּוֹרָה יוֹשֵׁב אֹהָלִים
פֶּה דּוֹרֵשׁ וְיָד כּוֹתֶבֶת תַּלְמוּדִי
וּפְרִי עֵטוֹ י״ט סִפְרֵי יִרְאַת ה׳
- זָרַע עַל תַּלְמֵי לֵבָב אִישׁ יְהוּדִי
צוּף דְּבַשׁ אִמְרוֹתָיו מָה נָעֵמוּ
וּבְדֶרֶךְ הָאֱמֶת מָה רַב אִישׁ סוֹדִי
לְצָרָה אָח, לְכָל עָנִי מַר נֶפֶשׁ
חִישׁ לְעֶזְרָתוֹ לָצֵאת רַק יְחִידִי
יוֹסֵף אָסָף יֹסֵף דַּעַת וּמַכְאוֹב
יָשִׁישׁ יֹאמַר בּוֹאוּ אַחַי עִמָּדִי
הַיִּרְאָה וְהָעֲנָוָה הֵן סַהֲדֵי
- הֵן חָלְקוּ עִם אֶלְיָקִים וַעֲבָדָיו
זְכֻיּוֹתָיו מָה רָבּוּ וּמָה רָמוּ
יַרְבּוּן מֵחוֹל אִם אֶעֱרְכֵם לְנֶגְדִּי
ע״ה שָׁנִים הֵן יָמָיו וְכָל מַהֲלָלָיו
אִם בָּאתִי לְתָאֲרָם קָצְרָה יָדִי
- יוֹם נִסְתָּר מֵעַיִן הָרַב הַכּוֹלֵל אוֹר גּוֹלֵל
עַנְוָתָן כְּהִלֵּל אֵין גָּמְרִן עָלָיו הַהַלֵּל
כמוהר״ר יוֹסֵף כְנָאפוֹ זלה״ה זיע״א
שְׂמַח צַדִּיק יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן
הַמִּסְתַּתֵּר בְּרוּם חֶבְיוֹן
- 30. וְהִתְעַנֵּג בַּטּוֹב אֲשֶׁר לְךָ הִטְמִין
וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין
שִׂשִּׂי נֶפֶשׁ חָסִיד קָדוֹשׁ
וַהֲיִי בִּצְרוֹר הַחַיִּים בִּמְעוֹן שִׁבְתֵּךְ
עַם שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ
- 35. כִּי יֵשׁ שָׂכַר לִפְעֻלָּתֵךְ
עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ יוֹם ר״ח כִּסְלֵו שַׁבָּת מְשׂוֹשִּׂי
נֶהֶפְכָה לְאֵבֶל שִׂמְחַת חָדְשִׁי
בָּא סִי[מִן] בִּשְׁ[נַת] זֵכֶר צַדִּיק לְבִרְכַּת לפ״ק
אַצְוֵירָה יע״ה.
1-יד הזמן: המחבר כביכול מאשים את יד הזמן, ההולמת והורגת כרצונה. ותעקר ארז מאודי: יד הזמן עקרה צדיק, הדומה לארז, כפי הכתוב בתה׳ צב,יג ׳צדיק… כארז בלבנון ישגה׳. מאודי: המנוח היה נערץ עלי מאוד. 3. סמר בשרי: נעשה חידודים. עפ״י תה', קיט, קב. 4. פרדס: המקונן רומז לבקיאות הרב הנפטר בארבעת חלקי התורה פשט, רמז, דרש, סוד. פה… תלמודי: המנוח היה ידוע כדרשן בחסר שהיה דורש ברבים, וגם היה ידוע כמחבר ספרים רבים בכל חלקי התורה. ופרי עטו י״ט ספרי יראת ה׳. המנוח חיבר י״ט ספרים המלאים מוסר ויראת שמים. זרע… יהודי: דבריו בספרים אלו מצאו נתיבים בלב כל איש ואפילו הפשוט ביותר, ועשו רושם רב. ובדרך האמת: גם בתורת הסוד(=קבלה) היה המנוח רב וגדול ובקי בה. 13. קסת סופר במתניו: על פי יחז׳ ט,ב. המנוח היה סופר פורה שלא הניח את קסתו ועטו, ולא חדל מלכתוב עד סוף ימיו. בבית מועדי: בית מדרש, בית כנסת. עפ״י יחז׳ מה,יז. 15. לצרה… נפש: המנוח נוסף לעיסוקו בתורה היה גם עוסק בגמילות חסדים, הן בגופו הן בממונו, ונחלץ לעזור לכל מי שנמצא בצרה ולכל עני מרוד וכאוב. 17. יוסף דעת ומכאוב: על דרך הכתוב בקה׳ א,יח ׳כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׳. נוספו לו מכאובים ויסורים. 18. ישיש… עמדי: שמח ביסורים ואף הזמין אותם אליו, על דרך מה שנאמר על ר׳ אלעזר ב״ר שמעון בבבא מציעא פד,א שבערב אמר ליסוריו: ׳אחי ורעי בואו׳. 19. יראה… סהדי: היראה והענוה הם העדים שיעידו עליו שהן היו המידות שדבק בהן המנוח כל ימי חייו. 20. הן… אלוקים: במחיצת השכינה. עפ״י קה׳ ה,יז. 24. קצרה ידי: לתאר את פעילותו ושבחיו. עפ״י ישע׳ נ,ב. 26. אין… ההלל. פרפראזה על ההלכה מה הם הימים שבהם גומרין את ההלל, ואלו ימים אין גומרין את ההלל. כל ההלל והשבחים שיאמרו עליו אינם מספיקים לגמור את כל השבחים עליו. 28. שמח צדיק: המחבר פונה לנוכח אל המנוח ואומר: אל תעצב על פטירתך מהעולם, אלא שמח צדיק על כך שעתה אתה יושב בסתר עליון, הוא השי״ת. בסתר עליון: עפ״י תה׳ צא,א. 29. חביון: ביטוי יחידאי עפ״י הנאמר בחבקוק ג, ד ׳ושם חביון עזו', כביכול, הקב״ה מסתתר במקום גבוה מעל גבוה מוסתר וחבוי. 31. ותעמוד… הימין: תחיית המתים. על דרך הכתוב בדניאל יב,יג ׳ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׳. ראה גם: סנהדרין דף צב/א. 33. בצרור החיים: עפ״י שמו״א א כח, כט. והוא מקום אוצר הנשמות ששם הם החיים הנצחיים. 35.יש שפר לפעולתך: זכויותיך רבים על פועלך בעולם הזה. עפ״י ירמ׳ לא,טו. 36. שבת משושי: פסקה שמחתי. על דרך הכתוב בישע׳ כר,ח ׳שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׳. 38. בא… לברכה: האותיות המורגשות עולות לשנת תרס׳׳א, 1900 למניינם. 39. אצוירה יע״ה: זהו חותמו של מחבר וחורט המצבה, וכך נהג לחתום בכל המצבות שחיבר וחרט בעצמו, וככל הנראה היה זה רבי דוד אלקיים המשורר והאמן הדגול יע״ה: ועזרה האל.
כמוהר״ר יוסף כנאפו
ר׳ יוסף כנאפו נולד בעיר מוגדור בשנת 1826 (או 1827) ונפטר בראש חודש כסלו בשנת תרס״א (1900), בגיל שבעים וחמש. תיאור פטירתו מובא בספר מלכי רבנן, כדלהלן: ״…ושמענו עליו, שבעת פטירתו קם ממיטתו, וישב, ונתאדמו פניו, והרכין ראשו ואמר בי״ת פעמים ברוך הבא בשכינת עוזנו. ותכף נאסף אל עמיו ועלה אל האל-הים זיע״א״.
דמותו של ר׳ יוסף מוכרת לנו ממקורות שונים, במיוחד בזכות חיבוריו וספריו הרבים. באם ננסה להתחקות אחר אישיותו כפי שהיא עולה מתוך הכתובת שעל מצבת קבורתו, ודאי נחטא במידה מסוימת, ולא נוכל לתת תמונה אמיתית של דמותו ואישיותו המעניינת והעשירה של איש מופלא זה.
ראה ׳כתובת ציון הקבר לרבי יוסף כנאפו זיע״א בעיר מוגדור, בתוך יכי״ן – רבי יוסף כנאפו זיע״א, עמ׳ 206-218 מאת שלום אלדד, קובץ מאמרים לרגל מלאת מאה שנים לפטירתו, הוצאת אות ברית קודש, ניסן תשס״ב.
שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים- יג. כמוהר״ר יוסף כנאפו- פִּסְגָּה רָמָה פַּרְדֵּס נָעִים
עמוד 69
כתיבת תגובה