הקצות בערבית־יהודית-אוילי בלויל-ז'ולייט חסין
בישם אללאה קאומי
הקצא נמסרה לי על ידי חוקר יהדות צפון אפריקה ד״ר חיים בנטוב (מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר־אילן) בשנת 1983. הוא העתיק אותה מכתב יד שנמצא ברשותו.
תבנית: קצא בערבית־יהודית בתבנית המלחון, הנחלקת לחמש חטיבות – חטיבת פתיחה ועוד ארבע חטיבות הפותחות במחרוזות ביניים קצרות מסוג ח׳רוג׳ (״יציאה״ [ללחן אחר]), שבחלקן הלחן מתחלף. בכל מחרוזת שני חלקים: החלק הענפי כולל שלושה טורי ענף שחריזתם מתחלפת בכל מחרוזת, והחלק האזורי כולל שני טורים ראשונים בחרוזי קבע (אזור א) ושני טורים חותמים בחרוזי קבע (אזור ב). הטור הדו־צלעי בסוף מחרוזת הפתיחה "מן בעד זינת לבדור / לאלא צדיקא״ משמש רפרן אפשרי על פי המקור בכתב היד.
חריזה: אאאבגדג, הההבגדג… משקל: חמש הברות בכל טור.
חטיבה א
1 ביסס אללאה קאומי / אוואל כלאמי / לרב לעאלאמי
די כלק זין דריף / צוור לכליקא
מן בעד זינת לבדור / לאלא צדיקא
בשם אלוהי עמי / ראשית דברי / לריבון העולמים
שברא את היופי הנעים / ויצר את הברייה
יפת הירחים המלאים / הגבירה הצדיקה
יסתאהל תמדיח / בנאדם למליח / בלסאני פאציח
5 נוציף תוציף / לזינת לכליקא
וזהא גיר כאמור / צבחאן מן כלקהא
נאה לשבח / האדם הטוב / בלשון צחה
אשיר ואתאר / ליפת הבריאה
פניה כאודם היין / ישתבח יוצרה
שבאב לגזאלא / פאנת צאפיא קבאלא / ולא חד מתלהא
כוד מני תעריף / ופלמא חקיקא
כול מן מסא יזור / יברא מן צ׳יקא
הצעירה האיילה / הייתה טהורה מאוד / ואין דומה לה
קח ממני לקח / ודבר אמת
כל הפוקדה במקום קבורתה / יתרפא ממצוקה
חטיבה ה
נטלב לקאדר / יפכנא מן אצ׳יקא
מעא לחסרא / הוא רגיב ונדיר
45 יחן עלא אולאדו / מן האד אצ׳יקא
אתפלל לכול יכול / יצילנו מהצרה
בעת מצוק / הוא משגיח וצופה
ירחם על בניו / מהצרה הזאת
רבי אוצאנא / מן האעד זדודנא / נוקפו בלחסנא
מן כפיף ונדיף / יזרי פצדאקא
כא תפכ מן לבחור / ותויין טרקא
האל ציוונו / בברית אבותינו / נקיים את המצוות
מי שזריז וטהור / יתמיד בצדקה
המצילה מימים / ומנחה את הדרכים
רבי רפאל / זמע ישראל / כלהא יזרי הביל
50 כל מן הוא כפיף / זרא יתלאקא
לזינח נור / סעדאת מן לחקהא
רבי רפאל / אסף את ישראל / וכל אחד רץ כמטורף
כל מי שקל / זריז רץ למפגש
ליפת התואר / אשרי מי שהשיגה
מא נואוו למדון / בין האגדא יכון / חתא סאפת לעיון
מא פטנת יא לטיף/ חתא עמלו זוקא
האדי ריח לעטור / האדי תותיקא
לא חשבו המדינות / שכך יקרה / עד שראו בעיניהן
לא ידעתי חבל מאוד / עד שעשו מהומה
זה ריח הבשמים / זוהי הגיבורה האמתית
55 האיא חפאדי / תהלא פנסאדי / האתו זין האדי
ראה מיזאני כפיף / מא פיה תדויקא
מן דילי מהזור / מא נווית לפרקא
מן בעד זינת לבדור / לאלא צדיקא
הוי קוראי קצידתי / שימו לב לשירתי / זכרו יופייה של זאת
הנה משקלי [משקל השיר] קל / אין בו דוחק
מיום שאני חי בעזוב וגולה / לא חשבתי על פירוד
מיפת הירחים המלאים / הגבירה הצדיקה
[הכתיב ״צדאקא" מכוון לצורה ״צדקה״ בעברית(מב״א).]
בערבית הקלסית המושג"יא לטיף" משמעו ״הוי המיטיב״, קריאה לאל האהוב. בפי יהודי מרוקו ניטשטשה המשמעות המקורית והוחלפה בהוראות אחרות: ״כמה חבל!״ או ״לא אליכם".
״חפאדי" במקורה הערבי במלחון היא הצורה "חפאט׳י״, במובן מדקלמי הקצידה. "נסאדי" שבהמשך היא במקורה הערבי במלחון "נשאדי״, במובן שירי, קצידתי.
[המחבר]
הקצות בערבית־יהודית-אוילי בלויל-ז'ולייט חסין
עמוד 179
כתיבת תגובה